ממונט התותחית
New member
תשובה קצת באיחור ובכל זאת........
היי בונוסית, למה בכלל השאלה? אם היא קיימת זו כבר בעיה אבל אחרת. אם כבר שאלה אז "מה ילדנו מצפים מאבא-אמא שלהם?" אחריות על הגידול חלה על שני הצדדים במקרה של חיים ביחד. במקרה של לא, אז על האופוטרופוס(בדרך כלל האמא) ברגע שהאבא הורחק מהבית פיזית הוא הורחק גם במעורבות היומיומית. נכון עד עכשו
יופי ,נא לא להתעצבן אני חושבת בכל רם ומנסה לנתח את המצב ולמה הוא קורה או.קי.? באופן אוטומטי הילדים פונים עם כל הבעיות והבקשות לאמא, כי אבא איננו זוכרת? הוא חי מחוץ לבית. האמא ממשיכה להיות אמא במשרה מלאה אבל נוסף תפקיד נוסף שבאופן טבעי נוצר, תפקיד "האבא", אמא פתאום גם הנהגת,הצבעית,המתקנת, בודקת שיעורים,קניות,סידורים ועוד מילון מטלות שלפני כן התחלקו עם האבא גם. מה קורה עם האבא? הוא מרגיש מודחק אוטומטית,משום שהוא פיזית בחוץ, הוא חש צורך למלא את החלל בחייו שנוצר פתאום ומחפש עיניין במקום אחר ועושה הכל לבנות לעצמו חיים חדשים משום שאלו נגמרו. אז לדעתי כדי שלא יקרה מצב כזה של להתעורר באיחור ולהבין שאת לבד במערכה בקשר לילדים לשתף כל הזמן מההתחלה של היציאה מהבית . לערב בלימודים, בחינוך, לעודד את הילדים לפנות אליו ולבקש ממנו הסעה וכו'. וכמובן לפנות אליו לא רק שיעשה משהו עם הילדים ולבוא בטענות, הוא גם בן אדם, לשאול לשלומו סתם בלי לבקש משהו מיוחד ולספר משהו נחמד על הילדים.......אני יודעת שמה שכתבתי כאן יפריע למישהו אבל אני מאמינה בזה ואני מתנצלת מראש על....
באה מאהבה, חיה מאהבה
היי בונוסית, למה בכלל השאלה? אם היא קיימת זו כבר בעיה אבל אחרת. אם כבר שאלה אז "מה ילדנו מצפים מאבא-אמא שלהם?" אחריות על הגידול חלה על שני הצדדים במקרה של חיים ביחד. במקרה של לא, אז על האופוטרופוס(בדרך כלל האמא) ברגע שהאבא הורחק מהבית פיזית הוא הורחק גם במעורבות היומיומית. נכון עד עכשו