שאלה מאוד חשובה ודחופה. אני מקווה שיכנסו

[denverenum]

שאלה מאוד חשובה ודחופה. אני מקווה שיכנסו

אחותי משתתפת בפרויקט חילופי משלחות נערים עם גרמניה. בשנה שעברה היא ביקרה והתגוררה במשך שבוע אצל משפחה גרמניה, בקשר לנער בן 18 דאז. לפני יומיים הגיע לכאן אותו בחור, היום בן 19, להתגורר אצלנו שבוע. יש לציין שחצי ממשפחתי נרצחה בשואה. לפני שבוע בערך עשיתי בבית רעידת אדמה על כך. לא הסכמתי שנכד של אנשים שתמכו במשטר הנאצי או אפילו היו בשורות המשטר הזה או צבאו, יתגורר בבית שלי. כל דבריי ואיומי לא עזרו והוא הגיע לכאן. יום לפני אני ואחותי קיימנו שיחה בנושא. זה הדיאלוג: אוכלוסיית גרמניה בתקופת השלטון הנאצי מנתה 70 מיליון נפש. מתוך האוכלוסיה הגרמנית שורשית(לא יהודים) לכל היותר 1,000 איש היו מתנגדי השלטון[1]. למרות אותם ל"ו צדיקים, מתנגדי המשטר, העם הגרמני כולו היה תליין מרצון, שתמך במפלגה הנאצית ולא התקומם בשיט לנוכח עליית הנאציזם. עכשיו חשבי כמה אחוז הם 1,000 מתוך 70,000,000, וספרי לי אם ב0.0012 נכללים הורי סבא וסבתא של ******, סבא וסבתא שלו ושאר משפחתם הארורה. ממש אשריך. אין שום מילה יותר בפי. ראי לאיזה תהום הגעת. זה לא מטומטם, זה לא מביש. המילה היחידה שיכולה לתאר את המעשה הנפשע הזה שלך היא: מגעיל. כנראה רצית למנוע את רעידת האדמה בבית ולכן לא ענית לי מדוע ****** רוצה לבוא לכאן לעשות שירות לאומי כששאלתיך. אם מאיזושהי סיבה בעולם החלטת שבגלל ש****** הזה יעשה שירות לאומי ויהדק דפים בשדכן שנתיים בישראל, הדבר מוריד מהיות משפחתו בני רוצחי משפחתי ומשפחתך, ושזה נותן לו איכשהו את הזכות לגור בבית שלי, הגעת לסוף הדרך. כי לא משנה מה לימדו אותך בבצפר ולא משנה מה אמא ואבא אמרו לך. צריך להיות לך המינימום שבמינימום של חשיבה עצמית. אם לא שמת לב, לאמא שלך יש בעיות חמורות והיא כבר חמש שנים במצב הזה. לאבא שלך יש אופי בעייתי מצעירותו, ובשלוש השנים האחרונות יש לו בעיות חמורות באישיותו. בחצי שנה האחרונה הוא הגיע למצב חמור נורא של בעיות. לא מפתיע במיוחד שהוא לא מנתנגד לארוח המדובר. מה שמפתיע הוא שלך לא הייתה טיפת מחשבה בעניין והיה לך נוח להתעלם ולחשוב שמעשייך ומעשיהם בסדר. בכנות ובשיא הרצינות, לא חשבתי שזו הרמה שלך. וזו תת רמה דוחה. [1] ישנם עוד 1,000 איש בערך שהיו חברי המפלגה הקומוניסטית בגרמניה שנמלטו לברית המועצות לאחר עליית הנאצים לשלטון, וחיילים בצבא הנאצי שנשבו בידי הצבא האדום, שלאחר קרב סטלינגרד ב1942, בו נחל צבא גרמניה תבוסה ומספר השבויים הגיע *למאות אלפים* הגיעו למסקנה שצבא בה"מ הולך לשחוט את העם שלהם, ומדאגה לתחת החולני שלהם גרידא הפכו לפתע אנטי-נאצים. ראי כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%AA ========================================== וזו תגובתה: סביר להניח שגם אתה אחד מתומכי תורת הגזע. האם היות ****** צאצא למשפחה שישנו סיכוי (ולא אעמוד על גודל הסיכוי מכיוון שהפרט אינו משמעותי בעיני) שמשפחתו נתנה ידה בפשעים הנאצים מעידה על היותו אדם פושע,נבזה,שפל,חסר צלם אנוש??? ועל כך לא אטרח לקרוא תשובתך, כי התשובה ברורה מאליה- אני מאמינה באמונה מלאה כי נגזר עליו להיות חלק ממשפחתו ועצם קיומו כחלק ממשפחה זו אינו משפיע עליי ולא במעט משנה את נקודת מבטי לגבי אשיותו והיותו בן אדם מקסים. אני יכולה להגיד כי למשפחה חלק נרחב בחינוך האדם אך מכיוון שהוא כבר אדם בוגר בעל עמדה משלו, ושותפתו בטקס לזכר השואה, והיותו מוכן להגיע לישראל מראה על הכבוד שהוא נותן למאורעות העבר (נציין גם כי משפחתו נחמדה מאוד). אני חייבת לציין כי לא קראתי את הפרטים התאורטיים במסרך בעניין כלל וכלל. אל לך להביא בפניי עובדות תאורתיות השייכות לעבר, כי פניי לעתיד ואני חיה בהווה. כמובן שיש לי עבר אך דעתי מגובשת בעניין זה עוד לפני נסיעותיי לגרמניה. בתגובתי לדבריה, בקצרה, שאלתי אותה אם במידה ובנו של היטלר היה אדם מקסים היא הייתה נאותה לארח אותו אצלנו. היא מצידה ביקשה ממני להתנהג אליו בכבוד. כפי שאתם רואים, היא טוענת שהוא לא אשם שהוא נולד למשפחה שלו. את זה ידעתי עוד קודם ואין בכך חידוש. הנקודה היא שגם אם נעזוב את האחריות שיש לו או לאו, זה מצב בעייתי נורא גם כך. אין לה מה לעשות שהיא מביאה לפה גרמני ? היא לא יכלה להביא לפה חברה שלה לשבוע במקום גרמני שהורי סבא שלו רצחו את הורי סבא שלי ?! כשהוא הגיע אלינו הביתה לחצתי לו את היד והתנהגתי בחביבות. את ההתנהגות בחביבות אני זוקף לכך שהייתי די מעורפל באותו הזמן. בכל זאת, הוא עומד להתגורר כאן שבוע, ואני לא רוצה להרגיש לא נוח שבוע. זה לא אומר שלא היו לי יסורי מצפון אדירים בעקבות קיום או קיום הדיסוננס הקוגניטיבי לגבי זה. חשבתי על כל הנושא והגעתי למסקנה שעל כל גרמני שרוצה לפנות לישראלי יהודי חלה חובה לומר: I'm deeply apologizing . בנוסף, חלה על כל גרמני החובה המוסרית לשרת בצה"ל ולדאוג שהעם שסבא וסבא שלו השמידו בחולניות חלק אדיר מתוכו יתקיים. אתמול בלילה הוא אמר לי: "גוד נייט" אז פשוט סמנתי לו עם הראש שראיתי והצבעתי על איפה שנמצאת אחותי. נורא לא נוח לי ככה. יש לאדם עיצה בשבילי ?

 

[schlomitsmile]

יש לי 3 ../images/Emo13.gif 1)לחשוב על הסיפור הבא (סליחה מחברי הפורום הותיקים שאולי זוכרים אותו): אמא שלי היא ניצולת שואה. בראשית שנות ה-60, פגש אבי בחור צעיר, מתנדב בארגון הגרמני 'אות הכפרה והשלום'. נקשרה ביניהם שיחה, והוא ביקש להזמינו לביתנו. אמי אמרה לו: "אין לי דבר נגד הבחור, הוא ודאי בחור טוב. אבל אינני יכולה לישון במחשבה שגרמני נמצא באותו בית עם ילדותיי. אקח אותן לאמי, ואתה יכול להזמינו". עברו שנים. אביה של חברת ילדות של אמי נפטר. בהלווייתו בירושליים, נפגשו לאחר שנים של נתק. קשה היה לאמא להשלים עם בחירתה של החברה לחיות בגרמניה, ולכן ניתקה איתה קשר. כאמור- הוא חודש בהלויה. מאז, הפצירה החברה באמי לבוא לבקרה. בסופו של דבר, אמא נעתרה. בקר אחד, יצאה לסיבוב בעיר, ואיבדה את דרכה. ראתה שוטר. הדבר ההגיוני יהיה לפנות אליו, אבל מדיו הפחידו אותה. ואז היא התעשתה:"מה קורה לי? המדים הם בד. בתוכם איש צעיר, שלא עשה לי רע, ובודאי ישמח לעזור לי." עברו שנים נוספות. בתה (אני) נחתה בארץ, בחודש שביעי עם בעלה הגרמני. אמא קיבלה אותו בחיבוק. על השולחן בדירה ששכרו הוריי למעננו, היתה צנצנת פרחים. אם אמא שלי יכולה, אולי גם אתה יכול? 2)גם לאחותי היה לא קל עם בחירתי בבחור גרמני. תאר לעצמך, שאמרה לי (כשעדיין היינו חברים):"זה כאילו שאחותי סיפרה לי שהיא זונה". היום היא מכנה את בעלי בחיוך "אחותי המועדפת". אולי גם לך כדאי לא להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו? סבתא שלי לעומתה, שעברה הרבה ואיבדה הרבה, אמרה:"את אוהבת אותו? הוא בנאדם טוב? נו, אז יופי!" 3)אינני יודעת מה טיב הקשר בין אחותך לבחור, אבל אם אתה רוצה, אתה מוזמן להפנות שאלתך גם לפורום 'זוגות מעורבים'. יש שם כמה וכמה זוגות גרמנו-ישראלים. היחסים בינינו לבין גרמניה, וגרמנים, לעולם לא יהיו נורמליים. ענן האפר הכבד ירחף תמיד מעלינו. אבל החיים מורכבים, וכך גם בני-האדם. לראות אותם בשחור-לבן, בנחרצות של רעים/טובים, צודקים/חוטאים וכל האמת אצלי; זה לפספס את העיקר לדעתי. וכשבדרך עוד פוגעים באנשים קרובים (כמו אחות למשל), אולי כדאי לעצור ולנסות לראות את הדברים מזוית אחרת.

 

[denverenum]

תודה על התגובה

לכן שאלתי כאן אולי ישנן זוויות אחרות שבהן לא הסתכלתי, כיצד אני יכול לפתור את הבעיה. קודם כל, אף אחת מהאחיות שלי ואף אחד מבני המשפחה שלי לעולם לא יקיים זוגיות עם גרמני/ה.[1] אם נסיון כזה היה נודע לי, לא הייתי חושב שאחותי זונה, אלא הייתי בטוח שאו שהיא הפכה לנורא נורא נורא מטומטמת, או שיש לה בעיה נפשית חולנית. אם דבר כזה היה קורה אני הייתי דואג שאותו אחד לא היה מעז להתקרב 1,0000000 קילומטר מהבית שלנו ומהמשפחה שלי. אולי תארגני פגישה של סבתא שלך עם סבתא שלו. יש ביניהם קרבה הסטורית נהדרת. האחרונה רצחה את המשפחה של סבתא שלך. לפני שנמשיך, עני לי בבקשה: האם אם הנו של היטלר היה מקסים, נהדר, סקסי ויפה תואר, בעל אישיות כובשת ומושלמת, והיית מתאהבת בו, לא הייתה לך בעיה להתחתן איתו ? [1] הכוונה היא ללא יהודים ול99.9% שסתמו את הפה ותמכו בשלטון הנאצי ולא ל1,000 איש מתוך 70 מיליון ארורים שהתנגדו למשטר הנאצי.

 

[denverenum]

שבהן = שדרכן

 

[7575]

אם הוא סקסי או לא לא מעניין אותי

מהן דעותיו כן מעניינות אותי

 

[denverenum]

טל"ח רציני. "הנו" = בנו

 

[schlomitsmile]

לא נמשיך. אינך ראוי לתשומת לבי

 

[schlomitsmile]

תוספת קטנה: אם תקבל את הזמנתי לפורום זוגות מעורבים, רצוי שלא תתבטא כך, כי אחרת במילא הודעתך תמחק. אין אצלנו מקום לתוקפנות, שופטנות ושנאה גורפת כמו שלך.

 

[denverenum]

לא אקבל

משום שלא טרחת לקרוא. אחותי אינה בשום קשר זוגי איתו, והוא בכלל כאן כחלק מפרויקט חילופי נוער גרמני-ישראלי. אשאל שוב: 1. מדוע אינך מארגנת פגישה של סבתא שלך עם סבתא של בן זוגך ? 2. אם בנו של היטלר היה מקסים, נהדר, סקסי ויפה תואר, בעל אישיות כובשת ומושלמת, והיית מתאהבת בו, האם לא הייתה לך בעיה להתחתן איתו ?

 

[denverenum]

אני מבין שאין לך תשובות

חבל שישנם אנשים שאינם מסוגלים להתמודד עם המציאות או עם זו שבחרו לעצמם, וכתירוץ טוענים לתוקפנות על המוכיחים אותם על כך. יש בי שנאה מלאה לכל הנאצים ובהחלט גועל גדול מהגרמנים. הבעיה היא שלך ולשכמותך אין. הוותרנות וההתעלמות הדוחה של הישראלים, שלך למשל, היא המגעילה, וראויה להעקר מן היסוד. מה שמגעיל באותו האופן, היא בריחתך מדיון עניני לטיעוני אד הומינם. אבל זה בסדר, מעכשיו אדע לא לצפות ממך ליותר מהשמצות.

 

[mussya]

התשובות שלי, ועוד קצת

לא מדברת בשם schlomitsmile אלא רק בשמי. 1. פגישות בין סבתות - הבנזוג שלי הוא לא גרמני (אלא אנגלי), אבל יש לי כמה חברים גרמנים. סבתא אחת שלי, שברחה עם משפחתה מגרמניה בהיותה ילדה לפני המלחמה, התארחה בגרמניה אצל חבר אחד כבר פעמיים. לצערה ולצערי לא יכולנו לפגוש את סביו כי הם נפטרו. חבר אחר התארח בארץ אצל סבי (ז"ל) וסבתי מהצד השני, שעברו את השואה בין השאר גם באושוויץ. 2. לגבי נכדו של היטלר (בנו יהיה קצת מבוגר מדי בשבילי...) - בכנות, סביר להניח שלא הייתי יוצאת לדייט עם הנכד של היטלר. יכול להיות שאחרי שהייתי מכירה אותו היטב הייתי מגלה שהוא בנאדם נפלא ומתאהבת בו. אין לי מושג. ועוד קצת - מה שסבי (ז"ל) וסבתותי לימדו אותי כלקח שלהם מהשואה הוא להתיייחס לכל אדם באשר הוא. השואה לא התייחסה אל סבי כיצחק אלא כאל עוד יהודי. אני לא מוכנה לעשות אותו דבר ולהתייחס למבקר של אחותך כאל עוד גרמני, בלי לדעת מי הוא ומה הוא. ודבר אחרון - סבתי ניצולת השואה נוהגת לאמר שהילדות, הנכדים והנינים שלה הם הנקמה שלה, אך חשוב מכך - הנחמה שלה. זה מספיק בשבילה, אין צורך לשנוא אף אחד או "להחזיר" לאף אחד. אולי גם אתה תוכל לנשום עמוק ולנסות להבין למה היא מתכוונת.

 

[denverenum]

תודה על תגובתך

ראשית, לגבי הסבתות- אציין ללא קשר שגם סבתא שלי ברחה לפני המלחמה והשואה, אך לא מגרמניה אלא מפולין, ולא בהיותה ילדה אלא צעירה. כך גם לגבי סבא שלי. רובה המוחלט של משפחתם נרצח. האם לא הפריע לסבתא שלך שסבא וסבתא(והוריהם של הס"ס) של חברך רצחו את בני משפחתה? "לצערה ולצערי לא יכולנו לפגוש את סביו כי הם נפטרו." >>> אני מודה ומתוודה שהמשפט הזה הדהים והעציב אותי בעת ובעונה אחת. מדוע לצערך ? על מה את מצרה ? האם את וסבתך חפצתן ועודכן בפגישה עם רוצחי משפחתכן ? " חבר אחר התארח בארץ אצל סבי (ז"ל) וסבתי מהצד השני, שעברו את השואה בין השאר גם באושוויץ." >>> אודה אם תספרי לי על הפגישה. יש להזכיר שזו הייתה פגישה בין שני בני זוג שחלק ממשפחתם(איני יודע כמה משום שאיני מכירך ולא אמרת) נרצחה בדם קר כחלק מתורת גזע של הפטרות מן החלשים בעם הגרמני במלחמת העולם ה2, ע"י סביו של חברך, ועוד אנשים. העובדה שאינם היו היחידים אינה ממעיטה מערך המעשה הנורא ואיום הזה. שנית, "בכנות, סביר להניח שלא הייתי יוצאת לדייט עם הנכד של היטלר. יכול להיות שאחרי שהייתי מכירה אותו היטב הייתי מגלה שהוא בנאדם נפלא ומתאהבת בו. אין לי מושג." >>> מז"א ? יש כאן בלבול לוגי. אם לא היית נפגשת איתו ביחידות כיצד היית מכירה אותו היטב ומתאהבת בו ? שלישית, אני מסכים לחלוטין עם סבך, אך לא זה צריך להיות הלקח מהשואה. הלקח הראשון מהשואה הוא שחייב לקום גוף כלל עולמי חזק המורכב מנציגי שלל מדינות בעולם, שיבדוק את הנעשה ע"י השלטונות במדינות, וקודם כל את הטוענים לשלטון. הביקורת חייבת להיות תמידית ונחושה. בלי קשר לשואה יש להתיחס לכל אדם באשר הוא. אך יש לזכור שחלק מהאדם הוא משפחתו. ויש לזכור שהעובדה שהאדם אינו עושה הכל כדי להראות כמה הוא מעוניין להראות לנפגעים את סליחתו ו*לעשות* למען זאת(כמו השמירה על העם הישראלי בדמות ההתגיסות לצבא, שהזכרתי), מראה על האדם, מיהו ומה הוא באופן חסר תקדים. בהנתן העובדה שזהו הדבר הראשון שיש להסתכל אליו תחת "מי הוא ומה הוא" נראה שאין בהם סליחה אמיתית ורצון להקטין את הנזק, אלא רק רצון לצור את הרושם הזה. " ודבר אחרון - סבתי ניצולת השואה נוהגת לאמר שהילדות, הנכדים והנינים שלה הם הנקמה שלה, אך חשוב מכך - הנחמה שלה. זה מספיק בשבילה, אין צורך לשנוא אף אחד או "להחזיר" לאף אחד. אולי גם אתה תוכל לנשום עמוק ולנסות להבין למה היא מתכוונת." >>> סבתך היא אשה גדולה, נבונה וחכמה. מסרי לה את זה ממני בבקשה. יש דבר שלא נתן להתעלם ממנו, והוא ששנאה אינה עניין של צורך. היא עניין אמוציונאלי לחלוטין. לכן גם אם אנשום עוד אלף אלפי פעמים שנאתי לחולי רוח ביודעין אלו לא תשתנה. להפך.

 

[denverenum]

טל"ח. "שני בני זוג"= בני זוג

ואוסיף בהזדמנות: מרגש לשמוע על מעט אנשים שעברו תופת במחנות ההשמדה ונצלו. אשמח אם תספרי בקצרה כיצד הם נצלו.

 

[mussya]

תשובה מאוד ארוכה

הקדמה: יש לי הרגשה שאתה מסתכל על החיים בשחור או לבן. בשבילי החיים מלאי צבעים וגוונים. לא כל גרמני הוא רוצח. גם לא כל גרמני שחי בגרמניה בתקופת השואה. סבי ז"ל ניצל ממוות בטוח על ידי חייל גרמני. סבתי התחבאה וניצלה על ידי טוב ליבה של אישה פולניה. אחרי המלחמה, כשחזרו לאיזור עיירתו של סבי בפולין (בולסלבייץ') הם ניצלו בנס מפוגרום שנערך שם על ידי הפולנים. לסבתי היה חתן פולני ואחייניה וילדיהם נישאו לפולנים. לא כל הגרמנים והפולנים רעים ולא כל היהודים טובים. ולתשובות: סבתותי מסוגלות להפריד בין "העם הגרמני" לבין אנשים פרטיים. הייתי מאוד רוצה להיפגש עם גרמנים שחיו אז ולשמוע איך נראו החיים בשבילם, איך הם מסבירים את מה שקרה, מה הם מרגישים. אני לא מחפשת התנצלות לא מגרמנים שחיו אז ובטח לא מהדור השלישי, אני פשוט רוצה לשמוע. הפגישה בין חברי הגרמני לבין סַבָי היתה לפני שנים ואני לא זוכרת בדיוק מה היה. אני זוכרת שהבחור מאוד התרגש לפני שפגש אותם וביקש לשמוע מהם מה עבר עליהם במלחמה. סבתי שמחה לדבר בגרמנית. בשבילה זה לא היה מאורע מסעיר או מרגש במיוחד, בסך הכל עוד ידיד של הנכדה הגיע לבקר. לגבי הנכד ההיפותטי של היטלר - אם מישהו שאני לא ממש מכירה היה מזמין אותי לדייט תוך כדי הצהרה שהוא הנכד של היטלר, לא הייתי יוצאת איתו. אם הייתי מכירה את הנכד של היטלר דרך חברים משותפים היה מעניין אותי לשוחח איתו. אולי היינו נשארים בקשר ואולי לא. אולי אחרי היכרות ארוכה הייתי מגלה שזה לא משנה מי היה סבא שלו ומתאהבת בו. אין לי מושג, זה הכל היפותטי ולדעתי גם אין טעם להתעסק ב"מה היה אילו...". תגובות לחלק האחרון: הלוואי והיה יכול לקום גוף כלל-עולמי שיוויוני וחזק מספיק בשביל להגן על כל בני האדם בעולם. יש בו צורך רב גם היום. אני לא יודעת לדרג את חשיבות הלקחים שלי מהשואה, בטח ובטח לא יודעת להגיד אם הלקחים שלי יותר "נכונים" משלך - אני מאמינה שלכל אדם יש אמת משלו וזכות לחשוב איך שהוא רוצה, כל עוד הוא לא פוגע באחרים כמובן. אני מסכימה שחלק מהאדם הוא משפחתו. אבל איזה חלק? והאם אצל כולם? ואולי דווקא בגלל שסבא של מישהו היה חייל אס.אס. הוא גדל להבין שאסור שזה יקרה שוב? אני רואה במה שאתה אומר הכללה מאוד גסה. לא מזמן פגשתי שני אחים גרמנים שאביהם היה עם "דם יהודי" אבל לחם בצבא הגרמני במלחמה. אחרי המלחמה הוא התאבד. אז אתה שונא אותם או אוהב אותם? איך אתה יכול לנחש מה הם מרגישים? מה היו המסקנות שלהם ממה שעבר על אביהם ועליהם? מהכרות אישית שלי עם גרמנים בני הדור השני ובעיקר השלישי אני חשה שהשואה השפיעה גם עליהם בצורה חריפה. רבים חשים רגשי אשמה עצומים על מעשים שעשה העם שלהם, אולי הוריהם ו/או סביהם. חלק גדול מהם מנסים לכפר ולקבל מחילה. הם עושים זאת בדרכים שהם רואים לנכון (לדוגמא להתנדב בישראל), הם לא יכולים לנחש שהדרך שאתה רוצה שהם יכפרו על מעשי משפחתם או האומה שלהם היא ע"י גיוס לצבא שלנו (רעיון מזעזע בעיני אבל זה לא רלבנטי כרגע). אם לא ניסית אפילו לשוחח עם המבקר של אחותך אין לך שום דרך לדעת מי הוא ומה הוא חושב ואם הוא מצטער ורוצה לכפר. אתה שבוי בדעות הקדומות המוחלטות שלך בלי לנסות לשמוע את האחר. שנאה היא עניין אמוציונלי, אבל כדי לחיות אולי צריך להיות קצת רציונלים, לנסות להסתכל על דברים מנקודות מבט אחרות ולהיות קצת פחות מוחלטים. סתם עצה קטנה לחיים, לאו דווקא בהקשר שלנו.

 

[denverenum]

תגובה

"הקדמה: יש לי הרגשה שאתה מסתכל על החיים בשחור או לבן. בשבילי החיים מלאי צבעים וגוונים. לא כל גרמני הוא רוצח. גם לא כל גרמני שחי בגרמניה בתקופת השואה. סבי ז"ל ניצל ממוות בטוח על ידי חייל גרמני. סבתי התחבאה וניצלה על ידי טוב ליבה של אישה פולניה. אחרי המלחמה, כשחזרו לאיזור עיירתו של סבי בפולין (בולסלבייץ') הם ניצלו בנס מפוגרום שנערך שם על ידי הפולנים. לסבתי היה חתן פולני ואחייניה וילדיהם נישאו לפולנים. לא כל הגרמנים והפולנים רעים ולא כל היהודים טובים." >>>>>>>>>> לא כך טענתי וחלילה שאטען כך. האמת היא שכלל לא הזכרתי הגדרות של טוב ורע. כן טענתי שכל גרמני בתקופת השואה הוא רוצח, והנאצי הארור שקם על צד ימין באותו בוקר והחליט לעזור לסבך ממש לא משנה או מוכיח דבר. כשסבא שלי(שבא ממזריץ', אגב) ז"ל ברח לארץ, חייל בריטי רדף אחריו ומשום שהיה חייב להשתין סבי הצליח להימלט. בהחלט אין זה אומר שאותו חולרע מכתים את כל בריטניה במעשיו. העלתי כאן עובדות סטאטיסטיות באשר להיותו של 99.9% מהעם הגרמני משתתף פעיל ברצח חצי מן העם שלנו. הם לא אשמים רק בסתימת פיות. אף אחד לא נרמס ולא נשחט שם ע"י המשטר. ההתנגדות היתה זעיר אנפין בדמות 1,000 איש מתוך 70,000,000. היתה שם התלהבות להשמדת היהודים של חלאות אנוש. מה שאני מוכן לקבל בנושא זה ביתר סלחנות הוא את הסליחה לדור השני והשלישי של שאר האירופאים. זאת למרות שאירופה כולה אחראית - אירופה כולה היא גרמניה במובן מסוים. אירופה הולידה את הפאשיזם, האנציזם, הקומוניזם הדורסני, הדארווניזם החברתי, את הקולוניאליזם שהוביל אותה לפסגות של שלטון תרבותי ואמונה כללית כאילו אירופה נשגבת מעל כל, את הגזענות ואת העבדות המאוחרת ואת השמדת העם והרדיפה הדתית והחילונית. מדוע אני יותר סלחן כלפיהם ? משום שהם לא בחרו את השלטון הנאצי במו רגליהם. לעומתם, בגרמניה, למרות אותם ל"ו צדיקים מתנגדי המשטר, העם הגרמני כולו היה תליין מרצון, שתמך במפלגה הנאצית ולא התקומם בשיט לנוכח עליית הנאציזם. לאחר כיבוש גרמניה היה צריך להכות בה ולהעניש אותה בצורה קשה לפחות לשני דורות ובטח לא לתמוך בה ולשקם אותה. חייב להיות עונש על רשע כה עצום של עם שלם. אולם מה שקיבלנו לאחר כמה עשרות שנים הוא עם עם אנשים ותרנים שמעדיפים לשחק את תפקיד חסרי הישע, פשוט כי לא ממש אכפת להם משום דבר אחר זולת אחוריהם. הם לא עברו את הזוועות, אלא רק שמעו על כך כסיפור כיפה אדומה. אני מהקצה השני. מהמיעוט ששמע את הזוועות ובטוח במיליון אחוז נוכח העובדות שהעונש לא ניתן. אם כבר בצבעים וקיצוניות עסקינן, לא אני הקיצוני כאן. אני מצטער שחורה לעינייך כעסי על כך שמדינתינו ובעקבותיה ממשלתינו אינה עושה שום כלום בתחום המוסריות כלפי גרמניה. כל שממשלתינו עושה הוא התבטלות לפני גרמניה ובקשת שלמונים כביכול למען ניצולי השואה אחרי שהם רצחו חצי מעמנו. הידעת שעד היום אין עונש מוות בגרמניה לנאצים הזקנים הנבלות ? אגב, מתוך ענין, ל"פולני" את מתכוונת לפולני שאינו יהודי, נכון ? "אני לא מחפשת התנצלות לא מגרמנים שחיו אז ובטח לא מהדור השלישי, אני פשוט רוצה לשמוע." >>>>>>>>>> למה ? האם במידה ואמך הייתה מצביעה למפלגה התומכת ברציחת כל הערבים הישראלים, והשואה הזו הייתה מתקיימת, אינך סוברת שלביתך היה חוב מוסרי ענק כלפי בני הניצולים ? "לגבי הנכד ההיפותטי של היטלר - אם מישהו שאני לא ממש מכירה היה מזמין אותי לדייט תוך כדי הצהרה שהוא הנכד של היטלר, לא הייתי יוצאת איתו. אם הייתי מכירה את הנכד של היטלר דרך חברים משותפים היה מעניין אותי לשוחח איתו. אולי היינו נשארים בקשר ואולי לא. אולי אחרי היכרות ארוכה הייתי מגלה שזה לא משנה מי היה סבא שלו ומתאהבת בו. אין לי מושג, זה הכל היפותטי ולדעתי גם אין טעם להתעסק ב'מה היה אילו...' " >>>>>>>>>> דווקא יש טעם. הטעם הוא שכפי שלא שמת לב את מתפתלת עם התשובה הזו, לאחר שקודם הודית בפירוש ש"לא היית יוצאת עם נכדו של היטלר". כלומר על פי אופי תשובתך נראה שיש כאן איזו בעיתיות גם בעינייך, וזו כבר התקדמות. ואם הוא לא היה מציג עצמו כנכד של היטלר והיית מגלה זאת רק לאחר שהספקת להכיר אותו ובעינייך הוא היה אדם טוב ? היית מוכנה שסבא של ילדייך יהיה היטלר ימ"ש ? לא מדובר כאן בתורת גזע, אלא בפסיכולוגיה פשוטה. היגיון צרוף של תודעת כל אדם בריא בנפשו. אדם שלא נגעל מעצם המחשבה שהיטלר, אמו ואביו יהיו סבו, סבו-רבו וסבתו-רבא של ילדיו, צריך לבדוק מה נדפק אצלו בדחיפות. תורת הגזע מדברת על דברים כלל לא קשורים לכך, ולתשומת לבו של אדון ניר שבחר ברוב הודו לדחוף זאת כאפולוגטיקה לפשעיו הוא, קרא על תורת הגזע. צא ולמד ואולי תחכים ותבין את ההבדל שבין גזענות חולה להגעלות פשוטה בעקבות הסקת מסקנות בריאה.

 

[denverenum]

טל"ח. סבא של ילדייך=סבא של נכדייך

 

[denverenum]

לא לא לא לא לא. "סבא של ילדייך"=אבא של ילדייך

 

[denverenum]

המשך

"אבל איזה חלק? והאם אצל כולם? ואולי דווקא בגלל שסבא של מישהו היה חייל אס.אס. הוא גדל להבין שאסור שזה יקרה שוב? אני רואה במה שאתה אומר הכללה מאוד גסה. לא מזמן פגשתי שני אחים גרמנים שאביהם היה עם "דם יהודי" אבל לחם בצבא הגרמני במלחמה. אחרי המלחמה הוא התאבד. אז אתה שונא אותם או אוהב אותם? איך אתה יכול לנחש מה הם מרגישים? מה היו המסקנות שלהם ממה שעבר על אביהם ועליהם? >>>>>>>>>> איזה חלק ? תלוי באדם. העיקר שאנו מסכימים שעובדת היות אדם שייך למשפחה נאצית בעברה הוא כתם אדיר. האם אצל כולם ? כן. אם משום שאותו מישהו גדל להבין שאסור שזה יקרה שוב רק משום שסבו היה חייל SS, אין מה להרחיב על אותו מישהו את הדיבור. את צריכה לרצוח כדי להבין שזה חולני ? את צריכה שסבך יטעם חרא כדי להניח שזה מגעיל ? באשר לאחים הגרמנים: היכן אמרתי שאני שונא כל בן משפחה של נאצי ? היכן אמרתי שזה תלוי, רחמנא לצלן, במוצא של אותו אדם ובדמו ?! אינני יכול לנחש מה הם מרגישים ולא התימרתי לכך. אם אינם עושים כדי לכפר על פשעיו החמורים נורא נגד משפחתי ,של אביהם, הם משולים בעיני לגללי חמור. בכל אופן, כאשר ידוע לי שלסבא רבא של האדם שעומד מולי לא הייתה בעיה לרצוח את סבא רבא שלי ויתכן שהוא עשה זאת, הוא מוכתם לדראון עולמי עולם, אלא אם אראה שהוא עושה את ההפך כדי לנסות לכפר באופן אמיתי. ולא, שירות לאומי אינו אופן אמיתי אלא טמטום אמיתי. להגן על העם שסבא שלהם רצח- זה נתון מחילה. לשדך דפים בשדכן משך שנתיים ולחשוב שבכך הראת את התנצלותך ותרמת לעם אותו סבך כמעט השמיד, זה נתון הקאה. וד"ל. "מהכרות אישית שלי עם גרמנים בני הדור השני ובעיקר השלישי אני חשה שהשואה השפיעה גם עליהם בצורה חריפה. רבים חשים רגשי אשמה עצומים על מעשים שעשה העם שלהם, אולי הוריהם ו/או סביהם. חלק גדול מהם מנסים לכפר ולקבל מחילה. הם עושים זאת בדרכים שהם רואים לנכון (לדוגמא להתנדב בישראל)" >>>>>>>>>> אוי אוי אוי. ליבי ליבי עליהם. מגיעים להם הרבה יותר רגשי אשמה בהנתן המצב הנתון, בו אינם מראים שום נסיון לכפר. הדרכים שסביהם ראו לנכון הוכיחו עצמם די. אנחנו קובעים את החוקים ואת הכללים מזמן. המטלות הפתטיות שאינן קשורות בכלום לעניין, בשירות הלאומי, אינן אלא הבדיחה העגומה ביותר שנשמעה אי פעם. אני בטוח שאם אבי ירצח את אביך תרגישי הקלה כאשר אשדך לך את מודעות האבל ואבוא לעזור בסידור הבית, נכון ? עכשיו הרחיבי זאת למישור הלאומי בבקשה והווכחי בתוצאתך. "הם לא יכולים לנחש שהדרך שאתה רוצה שהם יכפרו על מעשי משפחתם או האומה שלהם היא ע"י גיוס לצבא שלנו (רעיון מזעזע בעיני אבל זה לא רלבנטי כרגע)." >>>>>>>>>> הם לא צריכים לנחש. הממשלה צריכה לחשב זאת בהיגיון פשוט, כפי שכתבתי לעיל. אחזור בקיצור : סביהם השמידו חצי מעמינו. הקטנת הנזק היחידה שיכולה להעשות בדמות הפרט היא ע"י שמירה עליו חי וקיים. מאד פשוט. מדוע את מזועזעת ? אולי משום שגרמניה עודה המדינה הנאצית ביותר באירופה ? אולי משום שאת לא סומכת עליהם שיחושו חובה מוסרית לשמור על המדינה שלנו ? אולי משום שאת לא באמת מאמינה שיש להם רצון אמיתי וכן לנסות לכפר על גועלי סביהם ולהקטין את הנזק ? "אם לא ניסית אפילו לשוחח עם המבקר של אחותך אין לך שום דרך לדעת מי הוא ומה הוא חושב ואם הוא מצטער ורוצה לכפר." >>> כנראה. אבל כנראה אין לי את הרצון להכנס לזה איתו, כי פשוט מגעיל אותי לדבר על כך איתו, אמוציונלית לחלוטין. אולי אם הייתי יודע עובדות אחרות, בדמות השתיים שנקבתי(ההתנצלות והגיוס להגנת ישראל), הייתי מתנהג אחרת. בינתיים הוא פנה אלי סה"כ בנימוס לברכת שלום וחביבות, כאילו אין שום מטען והוא בכלל דני ואנחנו יכולים להיות חברים חיש קל ויופידידו. לפני שקבלתי את הפרטים אודותיו ופגשתי אותו לא היה לי כלום נגדו, אבל כמה מילים הספיקו לי להבין שאין שום טעם. ואם אינך מבינה שכאשר אתה מתארח בבית של משפחה שאת חציה רצחו סבא וסבתא שלך, עליך להתנצל קודם כל מעומק הלב כדי לנסות לפתוח צוהר, אז בדיון איתך אין שום טעם.

 

[mussya]

איש באמונתו יחיה

אני לא רואה טעם להמשיך בדיון הזה, הדעות בינינו חלוקות ואני מרגישה שאתה מנסה לשכנע אותי בצדקתך במקום פשוט להעביר את דבריך.

 

[denverenum]

אכן, איש באמונתו יחיה

כל עוד היא לא פוגעת בחיי אני. וכאשר העבר מקבל מגוונים של שחור גוונים של אפור בהיר והאדום הופך ורוד ע"י אמונות כשלך, אנחנו, האנשים המסתכלים למציאות בעיניים, חייבים לנסות ולהמשיך להיות משקפי הצבעים של העולם.