למה אנחנו מתעקשים
להגדיר את האל כ"מושלם" או "לא מושלם"? בנוגע לכל זמן? לא זמן- כתאריכים, אלא כציוניי דרך- לפניי בריאת העולם, היה האל לא מושלם, היה לו צורך במשהו ואילו לאחר הבריאה חש שהוא שלם (ייתכן שלנצח, או לתקופת זמן מסויימת הוא עדיין לא יהיה מושלם, כי ממשיך לבצע פעולות, ורק לבסוף, יהיה מרוצה ויהיה מושלם) למרות שקשה לי לדמיין דבר מושלם.... ואני יודעת שאני, בתור "רק בן אדם" שלא מכיר במושגים גלובליים יותר או על-טבעיים (או כ"גרגיר חול חסר משמעות"
) ונראה לי שכאשר משהו מגיע לשלמות, הוא כבר לא מושלם כלל.... הוא מתחיל מנקודה אפס, כי כעת אין לו דבר לעשות, דבר לחשוב עליו, דבר להיות בשבילו, כי הכל חתום. מכאן,שלמות היא ריקנות. בשבילי. אם כבר, השלמות היא דבר זמני. יש שלמות זמנית. עד שנקרה בדרך עוד רצון/צורך. * אני מוכרחה לומר שאני טוענת טענות ואומרת דברים שכלפיי הם בגדר תאוריות ופילוסופיה. נאמרים רק לצורך הדיון. *כזאת אני
תמיד מעלה השערות, דברים לחשוב עליהם (גם לי)