שאלה על הלכה
ידוע שההלכה היא עניין בתחום המשפטי. אז למשל בדיון על שור נוגח, העונש, על מי ועד כמה חלה העבירה ובאילו תנאים וכו' קל לראות את זה. אבל למשל כשרב - בתקופתנו במיוחד - פוסק שמותר לעשות X בשבת, והוא מביא נימוקים לכך, גם זה יחשב משפטי? הרי בימינו אין בית משפט דתי (חוץ מבתי דין שנזניח אותם כרגע), ובעניינים שהיום חילונים ללחכמי תורה אין יכולת כפייה/הענשה ולכן אין בירור משפטי. הפסיקות של היום יותר דומות בעיני לקביעת חוקה, שיש ערכים שרוצים לשמר או אופי מסוים ומביאים נימוקים וחוקים עבור זה.
אז השאלה היא, האם אני צודק שההלכה - לפחות בימינו - היא לא עניין משפטי כמו בימי הסנהדרין?
ידוע שההלכה היא עניין בתחום המשפטי. אז למשל בדיון על שור נוגח, העונש, על מי ועד כמה חלה העבירה ובאילו תנאים וכו' קל לראות את זה. אבל למשל כשרב - בתקופתנו במיוחד - פוסק שמותר לעשות X בשבת, והוא מביא נימוקים לכך, גם זה יחשב משפטי? הרי בימינו אין בית משפט דתי (חוץ מבתי דין שנזניח אותם כרגע), ובעניינים שהיום חילונים ללחכמי תורה אין יכולת כפייה/הענשה ולכן אין בירור משפטי. הפסיקות של היום יותר דומות בעיני לקביעת חוקה, שיש ערכים שרוצים לשמר או אופי מסוים ומביאים נימוקים וחוקים עבור זה.
אז השאלה היא, האם אני צודק שההלכה - לפחות בימינו - היא לא עניין משפטי כמו בימי הסנהדרין?