שאלה על זהב.

[מאור חיים פז]

1) ניהול פופוליסטי הוא כושל מטבעו. ככל שמשתמשים באמצעים מלאכותיים כדי לדחות מיתון (למנוע לא ניתן) ומקריבים את העתיד למען ההווה (כך מגדילים את החובות ללא שליטה) מערערים את יציבות הכלכלה. ההכרה בכך שמחזורי גאות ושפל הם מטבעה של כל כלכלה וההימנעות מהקרבת העתיד למען ההווה תמנע ממה שיכול להיות מיתון קטן וקצר להפוך לשפל ממושך שיכול להימשך גם עשור שלם (כמו השפל הגדול שנמשך מ1929 עד 1939) או אפילו 70 שנה מבלי שאפשר יהיה לראות את הסוף (ארגנטינה מ1950 ועד עכשיו ואיש אינו יכול אפילו לשער עוד כמה שנים הוא ימשך) בסוף נאלצים לשלם את החשבון ולכן מוטב לא להיכנס לחובות מלכתחילה להשלים עם מחזורי הגאות והשפל ובכך לאפשר לכלכלה להיות יציבה ומאוזנת.

2) הם לא אידיוטים אלא פופוליסטים חסרי אחריות. אף נשיא לא מעוניין במיתון במשמרת שלו וכשמיתון מגיע (כי אי אפשר למנוע אלא רק לדחות) הם נכנסים לפאניקה וגורמים הרבה יותר נזקים מאשר לו היו פשוט מאפשרים לשווקים לאזן את עצמם.

3) זה אפשרי ומגוון האפשרויות הוא רב. היו גם מדינות שישמו תקנים ששילבו מספר מתכות יקרות ויש מדינות שמטבען מגובה בתוצרן (שווייץ וקטאר) אבל בשאר העולם המטבעות הם FIAT ואינם מגובים בשום דבר, וזה האסון של רוב כלכלות העולם משנות ה70 המוקדמות ואילך.

4) גם קפיטאליזם וסוציאליזם לא משתלבים היטב יחד (קל וחומר קפיטאליזם וקומוניזם) כפי שהבהרתי לך בהודעה פרטית. שבדיה ונורבגיה הן היוצאות מן הכלל, בגלל משאבי הטבע האדירים שלהן ולא הכלל.

5) אין לי מה להוסיף מעבר למה שכתבתי לך במסר פרטי.

6) ראה 5.

7) ראה 5.

8) ראה 5.

9) כן.

10) כך קובע החוק הישראלי, בטענות פנה למחוקק

11) בהחלט יש טווח זמן, אך חלק מההסכמים הללו יפקעו רק בעוד עשורים, כמה זמן אתה ממליץ לארה"ב להמתין?

בנוגע לשאלה שלך מהמסר הפרטי עליה לא עניתי קודם, אכן התכוונתי לאסכולה האוסטרית ואני אכן תומך בקפיטאליזם מוחלט. השוק החופשי יכול לספק הכל בתנאי שלא מפריעים לו. בניגוד למה שאולי אמרו לך או אולי הבנת בטעות, laissez-faire אין משמעותו לא לעשות דבר, אלא לאפשר לשוק לעשות את שלו, דהיינו להתאים את ההיצעים לביקושים והוא יכול לעשות זאת, מכיוון שאין ואקום בכלכלה, אך כשהממשלה מגבילה את השוק ובכך למעשה מפריעה לו לפעול נוצר מחסור שלא היה נוצר אלמלא כן והצרכנים היו יכולים לחיות ברווחה. ממליץ לך לקרוא את מאמריהם של פרידריך האייק, מורי רות'בארד, מילטון פרידמן, רוברט נוזיק ודייויד פרידמן כדי להבין את הנושא טוב יותר.

בהצלחה.

1. "ניהול פופוליסטי הוא כושל מטבעו".

הפופליזם הוא אחד מתסמיניה של הדמוקרטיה. ללא דמוקרטיה, הפוליטיקאים היו יכולים להרשות לעצמם לעשות את מה שנכון במקום את מה שפופולארי, כי אז הלגיטימיות של השלטון הייתה יכולה לנבוע מתוך יכולות וכישורים לדוגמה, ולא מתוך אישורו של העם.

ראיתה מה זה?, אתה לא היחיד פה עם דעות קיצוניות (עוד אדבר בהמשך ההודעה על הקפיטליזם הטהור הזה שלך...).

2. "ככל שמשתמשים באמצעים מלאכותיים כדי לדחות מיתון (למנוע לא ניתן)...".

הכלכלה היא מדע כמו כל מדע אחר. מה אם זה לא שלא ניתן למנוע מיתון, אלא שמדע הכלכלה המודרני פשוט לא מספיק מתקדם כיום בשביל לדעת איך למנוע מיתון?. מה דעתך?.

3. "הם לא אידיוטים אלא פופוליסטים חסרי אחריות. אף נשיא לא מעוניין במיתון במשמרת שלו וכשמיתון מגיע (כי אי אפשר למנוע אלא רק לדחות) הם נכנסים לפאניקה וגורמים הרבה יותר נזקים מאשר לו היו פשוט מאפשרים לשווקים לאזן את עצמם".

אני מתעניין גם בפסיכולוגיה, ולדעתי, הבינה היא הפקטור מספר אחד בקביעת תוכנה ואיכותה של האישיות. מה שאתה אומר לא סותר את מה שאני אומר. אני אומר "אידיוטים" ואתה אומר "פופוליסטים חסרי אחריות", אבל כמו מה פופוליזם חסר אחריות יכול עוד להישמע, מלבד תסמין של הבורות האנושית, הלוא היא כמובן מקור כל הרוע בעולם?. אתה מבין, אני מקשר בין פופוליזם לבין טיפשות. אני מקשר גם בין חוסר אחריות לבין טיפשות. למען האמת, אני מייחס את רוב התכונות האישיותיות למידת בינה כזאת או אחרת (בינה, לא אינטליגנציה, יש הבדל). זה דווקא די הגיוני כשחושבים על זה. אם פופוליסטים חסרי אחריות הם לא פופוליסטים חסרי אחריות מכיוון שהם קרוב לוודאי טיפשים (אבל בסדר, נגיד, אני אזרום איתך לרגע בזה...), אז מה כבר יכול לגרום לפופוליזם חסר אחריות מצידו של אדם?. לא נראה לי שיש תשובה טובה על זה, אם באמת מתעקשים שלא לציין "טיפשות" בתור הסיבה, וכך נראה שיש לנו הוכחה על דרך השלילה שהם אמנם פופוליסטים וחסרי אחריות כפי שאמרתה, אבל בגלל שהם אידיוטים וכנראה שלא משהו אחר. כלומר, ברור שאפשר להגיד שהם פופוליסטים חסרי אחריות כי הם צריכים למשוך את המצביעים, אבל יש לנו כאן בעיה. הבעיה היא שעשיית דבר מה על-ידי הפוליטיקאים, שהוא איננו הדבר הנכון לעשותו אובייקטיבית, עשייתו על-ידם בכל זאת לצורך מטרות של פופוליזם ומשיכת מצביעים, משמעות הדבר היא שבירה תחת לחץ. אנשים בעלי חוזק רב יותר בתוכם, בתוך אישיותם, יהיו יותר אידיאליסטיים מזה, ויתעקשו לעשות את הדבר הנכון גם במחיר אישי. שבירה תחת לחץ, היא סממן אישיותי שאני מקשר לטיפשות אנושית, ומנגד, אנשים בעלי אישיות חזקה יותר ויציבה יותר, אנשים אידיאליסטיים יותר בעלי ערכים חזקים יותר וטובים יותר, שיעשו את הדבר הנכון גם במחיר של הקרבה, אפילו כזאת אישית, לדעתי, הם קרוב לוודאי פשוט אנשים חכמים יותר. כך שבין אם אנחנו מסתכלים על זה בצורה כזאת או אחרת, אנחנו מגיעים לאותה המסקנה. ההבדל היחיד הוא שלפי צורת ההסתכלות הראשונה, בגלל שהם אידיוטים, הם פופוליסטים חסרי אחריות, בעוד שלפי צורת ההסתכלות השנייה, המעמיקה יותר והמתוחכמת יותר, הם עדיין אידיוטים, והם עדיין פופוליסטים חסרי אחריות בגלל זה. זה פשוט שעכשיו אנחנו מסיקים שבגלל שהם אידיוטים הם גם נשברים בקלות תחת לחץ (כאמור, סממן אישיותי נוסף שמקושר לטיפשות).

העניין עם אנשים חכמים יותר, זה שהם יודעים יותר דברים, ובתוך המסגרת של זה, הם יודעים גם יותר דברים על ההבדל שבין טוב לרע מאשר אנשים אחרים, ובתוך המסגרת הזאת של ידיעה טובה יותר את ההבדל בין מה שטוב לרע, מה שנכון ומה שלא נכון, בתוך המסגרת של זה, הם גם יודעים טוב יותר מה טוב ומה לא טוב, ומה נכון ומה לא נכון, בכל הנוגע למהן התכונות האישיותיות הנכונות, הערכים הנכונים, ההשקפות הנכונות, והדעות הנכונות. לכן, לפיכך, ולפי זאת, הם מחזיקים באישיויות טובות יותר, תכונות אישיותיות טובות יותר, ערכים טובים יותר, השקפות טובות יותר ודעות טובות יותר מאשר האישיויות, התכונות האישיותיות, הערכים, ההשקפות והדעות של אנשים פחות חכמים מהם.

כלומר:

פופוליסטים חסרי אחריות=אידיוטים.

4. "זה אפשרי ומגוון האפשרויות הוא רב. היו גם מדינות שישמו תקנים ששילבו מספר מתכות יקרות ויש מדינות שמטבען מגובה בתוצרן (שווייץ וקטאר)".

אתה יודע, זה משעשע אותי איך שמצד אחד אני לא באמת כזה מי-יודע-מה מבין בכלכלה, אבל כשאני מספר לך כל מיני רעיונות והארות שהיו לי על כלכלה, במקום שיסתבר שאני לא מבין עניין ושהרעיונות שלי גרועים, ובמקום שתגיד לי "לא, זה בלתי אפשרי" או "לא, אתה מדבר שטויות", אתה מאשר את דבריי ומספר לי שחשבו על הרעיונות האלו לפניי, יישמו אותם ושאלו רעיונות כלכליים רציניים וטובים. כלומר, אני לא יודע שהדברים שאני מדבר עליהם הם אמיתיים ושבאמת חשבו ועשו אותם לפני שאתה מספר לי. מדינות באמת הרחיבו את תקן הזהב לתקן מתכות יקרות?. לא היה לי מושג שהיה דבר כזה במציאות. גם על זה ששוויץ וקטאר מגבות את המטבע בתוצר, לא ידעתי כשדיברתי על גיבוי החוב האמריקני בבתי עסק ומפעלים. זה משעשע אותי. באמת. זה כאילו גורם לי לחשוב לעצמי שאם הייתי נולד בתחילת או אמצע המאה ה-19, ולא בסוף מאה ה-20, אז הייתי יכול להיות איזשהו כלכלן חשוב או משהו. כי מצד אחד, בזמן שיש לי את כל הרעיונות האלו ואתה מאשר שמדובר ברעיונות טובים וחשובים שכבר חשבו עליהם כלכלנים, הרעיונות הטובים והחשובים האלו אלו רעיונות כלכליים בסיסיים במונחים של ימינו, בעוד שהרעיונות האלו היו הברקה של ממש פעם, כשחשבו עליהם לראשונה, במהלך המאות ה-19 וה-20. אז אולי חבל שעם כל הרעיונות האלו אני לא תאורטיקן של הכלכלה במאה ה-19?. או שבעצם, מצד שני, למרות שנדמה שההברקות שלי הן הארות כלכליות שכבר הגיעו אליהן במאות ה-19 וה-20, אולי עוד יכולים לצוץ לי רעיונות כלכליים חדשניים לחלוטין שיהיו בעלי חשיבות וערך גם במונחי מדע הכלכלה של המאה ה-21?. בכל מקרה, יש כאן משהו משעשע בעיניי בכל הסיטואציה הזאת. אולי אפילו קצת מתמיה. איך זה יכול להיות?. אני רואה שני הסברים אפשריים למה שקורה פה:

1.כלכלה זה לא דבר כזה קשה ומסובך כמו מה שחשבתי, ולכן הרעיונות הטובים האלו שלי, שחשבתי עליהם בנפרד מגדולי התיאורטיקנים של מדע הכלכלה ב-200 השנה האחרונות, הם לא כאלו מרשימים. לא במונחים של אז ובטח ובטח שלא במונחים של היום.

2.כלכלה זה כן דבר קשה ומסובך ולכן עצם זה שאני מגיע אל הרעיונות האלו באופן בלתי תלוי בהישגי העבר (כי אני הרי לא בקיא בכלכלה), זה כן דבר מרשים, אפילו שמדובר בהברקות מלפני 50/100/150 שנה, ואולי אני פשוט חכם, או מוכשר או משהו?.

מה דעתך על כל מה שקורה פה?. האם זה מרשים שחשבתי על הרעיונות האלו בעצמי באופן בלתי תלוי באנשים שחשבו על הדברים האלו לפניי או שמדובר בדבר של מה בכך?.

5. "גם קפיטאליזם וסוציאליזם לא משתלבים היטב יחד (קל וחומר קפיטאליזם וקומוניזם) כפי שהבהרתי לך בהודעה פרטית. שבדיה ונורבגיה הן היוצאות מן הכלל, בגלל משאבי הטבע האדירים שלהן ולא הכלל".

אז הכלכלות של שבדיה ונורווגיה עובדות טוב בגלל משאבי הטבע הרבים שלהם ולא בגלל הקפיטליזים הסוציאליסטי של הסוציאל-דמוקרטיה שלהם, כך אתה טוען. טוב, אולי. ואולי הקפיטליזים הסוציאליסטי המודרני פשוט עוד לא הצליח להתפתח לכדי קפיטליזים סוציאליסטי שעובד. לשם ההשוואה, פעם גם הקפיטליזים עבד לא מי-יודע-מה כי הוא היה קפיטליסטי מידי, והאנשים החלשים של החברה נדרסו תחת רגליהם של התעשיינים והמונופולים (מישהו אמר רוקפלר?). ואז כמובן התחילו עם פירוק המונופולים, ההגבלים העסקיים, ועברו מקפיטליזם טהור לקפיטליזם רגיל (או שאולי זה בעצם הגיע עד לכדי סוציאל-דמוקרטיה לפני שרייגן הרס הכול?). בכל מקרה, אם קפיטליזם סוציאליסטי כן יכול לעבוד, והוא לא עובד היום כי עוד לא המציאו את השיטה הקפיטליסטית-הסוציאליסטית הפרטנית שתעבוד, מעניין מי זה יהיה האיש שיבנה את השיטה הקפיטליסטית-סוציאליסטית הזאת, אולי אני?. בכל מקרה, אני לא מוותר על קפיטליזם-סוציאליסטי כל-כך מהר. לדעתי קפיטליזם בלי לפחות קצת סוציאליזם זה קפיטליזם חזירי שדורס את החלשים.

6. "כך קובע החוק הישראלי, בטענות פנה למחוקק".

אם כך, אז אולי מוטב שאמחוק את הקטע שאני מספר שיצא לי להגיד לאנשים באיזה מניות אני מאמין?.

7.אבל בכל מקרה, זה נשמע לי כמו חוק מת. זה ממילא לא נשמע לי כמו משהו שבאמת אוכפים אותו.

8.מה בכלל הרעיון של החוק הזה?. שאנשים לא יקבלו עצות כלכליות ממישהו שלא מבין וככה לא יפסידו את הכסף שלהם?. אבל מי אמר שמישהו צריך ללמוד ייעוץ פיננסי/כלכלה בשביל שהוא ידע איך להשקיע בבורסה?. ולפיכך, מי אמר שהמדינה יודעת בכלל מי יודע להשקיע ומי לא?. עם כל הכבוד אליך ולכל מי שלמד ייעוץ פיננסי/כלכלה, אני אמרתי שצריך להשקיע בזהב מאז 2017, אמרתי שצריך להשקיע בנטפליקס כבר בתחילת 2019, והשיא-אמרתי שצריך להשקיע בטסלה כבר באמצע מרץ.

9. "בהחלט יש טווח זמן, אך חלק מההסכמים הללו יפקעו רק בעוד עשורים, כמה זמן אתה ממליץ לארה"ב להמתין?".

חלק מהם יפקעו מוקדם יותר. בנוגע לאלו שייקח להם עשורים לפקוע, טוב, נו, מה אפשר לעשות?. שיאכלו את הדייסה שהם בישלו. אבל הכי חשוב-להפסיק לחדש הסכמים/לחתום על הסכמים חדשים עם סין.

 

[SupermanZW]

1. "ניהול פופוליסטי הוא כושל מטבעו".

הפופליזם הוא אחד מתסמיניה של הדמוקרטיה. ללא דמוקרטיה, הפוליטיקאים היו יכולים להרשות לעצמם לעשות את מה שנכון במקום את מה שפופולארי, כי אז הלגיטימיות של השלטון הייתה יכולה לנבוע מתוך יכולות וכישורים לדוגמה, ולא מתוך אישורו של העם.

ראיתה מה זה?, אתה לא היחיד פה עם דעות קיצוניות (עוד אדבר בהמשך ההודעה על הקפיטליזם הטהור הזה שלך...).

2. "ככל שמשתמשים באמצעים מלאכותיים כדי לדחות מיתון (למנוע לא ניתן)...".

הכלכלה היא מדע כמו כל מדע אחר. מה אם זה לא שלא ניתן למנוע מיתון, אלא שמדע הכלכלה המודרני פשוט לא מספיק מתקדם כיום בשביל לדעת איך למנוע מיתון?. מה דעתך?.

3. "הם לא אידיוטים אלא פופוליסטים חסרי אחריות. אף נשיא לא מעוניין במיתון במשמרת שלו וכשמיתון מגיע (כי אי אפשר למנוע אלא רק לדחות) הם נכנסים לפאניקה וגורמים הרבה יותר נזקים מאשר לו היו פשוט מאפשרים לשווקים לאזן את עצמם".

אני מתעניין גם בפסיכולוגיה, ולדעתי, הבינה היא הפקטור מספר אחד בקביעת תוכנה ואיכותה של האישיות. מה שאתה אומר לא סותר את מה שאני אומר. אני אומר "אידיוטים" ואתה אומר "פופוליסטים חסרי אחריות", אבל כמו מה פופוליזם חסר אחריות יכול עוד להישמע, מלבד תסמין של הבורות האנושית, הלוא היא כמובן מקור כל הרוע בעולם?. אתה מבין, אני מקשר בין פופוליזם לבין טיפשות. אני מקשר גם בין חוסר אחריות לבין טיפשות. למען האמת, אני מייחס את רוב התכונות האישיותיות למידת בינה כזאת או אחרת (בינה, לא אינטליגנציה, יש הבדל). זה דווקא די הגיוני כשחושבים על זה. אם פופוליסטים חסרי אחריות הם לא פופוליסטים חסרי אחריות מכיוון שהם קרוב לוודאי טיפשים (אבל בסדר, נגיד, אני אזרום איתך לרגע בזה...), אז מה כבר יכול לגרום לפופוליזם חסר אחריות מצידו של אדם?. לא נראה לי שיש תשובה טובה על זה, אם באמת מתעקשים שלא לציין "טיפשות" בתור הסיבה, וכך נראה שיש לנו הוכחה על דרך השלילה שהם אמנם פופוליסטים וחסרי אחריות כפי שאמרתה, אבל בגלל שהם אידיוטים וכנראה שלא משהו אחר. כלומר, ברור שאפשר להגיד שהם פופוליסטים חסרי אחריות כי הם צריכים למשוך את המצביעים, אבל יש לנו כאן בעיה. הבעיה היא שעשיית דבר מה על-ידי הפוליטיקאים, שהוא איננו הדבר הנכון לעשותו אובייקטיבית, עשייתו על-ידם בכל זאת לצורך מטרות של פופוליזם ומשיכת מצביעים, משמעות הדבר היא שבירה תחת לחץ. אנשים בעלי חוזק רב יותר בתוכם, בתוך אישיותם, יהיו יותר אידיאליסטיים מזה, ויתעקשו לעשות את הדבר הנכון גם במחיר אישי. שבירה תחת לחץ, היא סממן אישיותי שאני מקשר לטיפשות אנושית, ומנגד, אנשים בעלי אישיות חזקה יותר ויציבה יותר, אנשים אידיאליסטיים יותר בעלי ערכים חזקים יותר וטובים יותר, שיעשו את הדבר הנכון גם במחיר של הקרבה, אפילו כזאת אישית, לדעתי, הם קרוב לוודאי פשוט אנשים חכמים יותר. כך שבין אם אנחנו מסתכלים על זה בצורה כזאת או אחרת, אנחנו מגיעים לאותה המסקנה. ההבדל היחיד הוא שלפי צורת ההסתכלות הראשונה, בגלל שהם אידיוטים, הם פופוליסטים חסרי אחריות, בעוד שלפי צורת ההסתכלות השנייה, המעמיקה יותר והמתוחכמת יותר, הם עדיין אידיוטים, והם עדיין פופוליסטים חסרי אחריות בגלל זה. זה פשוט שעכשיו אנחנו מסיקים שבגלל שהם אידיוטים הם גם נשברים בקלות תחת לחץ (כאמור, סממן אישיותי נוסף שמקושר לטיפשות).

העניין עם אנשים חכמים יותר, זה שהם יודעים יותר דברים, ובתוך המסגרת של זה, הם יודעים גם יותר דברים על ההבדל שבין טוב לרע מאשר אנשים אחרים, ובתוך המסגרת הזאת של ידיעה טובה יותר את ההבדל בין מה שטוב לרע, מה שנכון ומה שלא נכון, בתוך המסגרת של זה, הם גם יודעים טוב יותר מה טוב ומה לא טוב, ומה נכון ומה לא נכון, בכל הנוגע למהן התכונות האישיותיות הנכונות, הערכים הנכונים, ההשקפות הנכונות, והדעות הנכונות. לכן, לפיכך, ולפי זאת, הם מחזיקים באישיויות טובות יותר, תכונות אישיותיות טובות יותר, ערכים טובים יותר, השקפות טובות יותר ודעות טובות יותר מאשר האישיויות, התכונות האישיותיות, הערכים, ההשקפות והדעות של אנשים פחות חכמים מהם.

כלומר:

פופוליסטים חסרי אחריות=אידיוטים.

4. "זה אפשרי ומגוון האפשרויות הוא רב. היו גם מדינות שישמו תקנים ששילבו מספר מתכות יקרות ויש מדינות שמטבען מגובה בתוצרן (שווייץ וקטאר)".

אתה יודע, זה משעשע אותי איך שמצד אחד אני לא באמת כזה מי-יודע-מה מבין בכלכלה, אבל כשאני מספר לך כל מיני רעיונות והארות שהיו לי על כלכלה, במקום שיסתבר שאני לא מבין עניין ושהרעיונות שלי גרועים, ובמקום שתגיד לי "לא, זה בלתי אפשרי" או "לא, אתה מדבר שטויות", אתה מאשר את דבריי ומספר לי שחשבו על הרעיונות האלו לפניי, יישמו אותם ושאלו רעיונות כלכליים רציניים וטובים. כלומר, אני לא יודע שהדברים שאני מדבר עליהם הם אמיתיים ושבאמת חשבו ועשו אותם לפני שאתה מספר לי. מדינות באמת הרחיבו את תקן הזהב לתקן מתכות יקרות?. לא היה לי מושג שהיה דבר כזה במציאות. גם על זה ששוויץ וקטאר מגבות את המטבע בתוצר, לא ידעתי כשדיברתי על גיבוי החוב האמריקני בבתי עסק ומפעלים. זה משעשע אותי. באמת. זה כאילו גורם לי לחשוב לעצמי שאם הייתי נולד בתחילת או אמצע המאה ה-19, ולא בסוף מאה ה-20, אז הייתי יכול להיות איזשהו כלכלן חשוב או משהו. כי מצד אחד, בזמן שיש לי את כל הרעיונות האלו ואתה מאשר שמדובר ברעיונות טובים וחשובים שכבר חשבו עליהם כלכלנים, הרעיונות הטובים והחשובים האלו אלו רעיונות כלכליים בסיסיים במונחים של ימינו, בעוד שהרעיונות האלו היו הברקה של ממש פעם, כשחשבו עליהם לראשונה, במהלך המאות ה-19 וה-20. אז אולי חבל שעם כל הרעיונות האלו אני לא תאורטיקן של הכלכלה במאה ה-19?. או שבעצם, מצד שני, למרות שנדמה שההברקות שלי הן הארות כלכליות שכבר הגיעו אליהן במאות ה-19 וה-20, אולי עוד יכולים לצוץ לי רעיונות כלכליים חדשניים לחלוטין שיהיו בעלי חשיבות וערך גם במונחי מדע הכלכלה של המאה ה-21?. בכל מקרה, יש כאן משהו משעשע בעיניי בכל הסיטואציה הזאת. אולי אפילו קצת מתמיה. איך זה יכול להיות?. אני רואה שני הסברים אפשריים למה שקורה פה:

1.כלכלה זה לא דבר כזה קשה ומסובך כמו מה שחשבתי, ולכן הרעיונות הטובים האלו שלי, שחשבתי עליהם בנפרד מגדולי התיאורטיקנים של מדע הכלכלה ב-200 השנה האחרונות, הם לא כאלו מרשימים. לא במונחים של אז ובטח ובטח שלא במונחים של היום.

2.כלכלה זה כן דבר קשה ומסובך ולכן עצם זה שאני מגיע אל הרעיונות האלו באופן בלתי תלוי בהישגי העבר (כי אני הרי לא בקיא בכלכלה), זה כן דבר מרשים, אפילו שמדובר בהברקות מלפני 50/100/150 שנה, ואולי אני פשוט חכם, או מוכשר או משהו?.

מה דעתך על כל מה שקורה פה?. האם זה מרשים שחשבתי על הרעיונות האלו בעצמי באופן בלתי תלוי באנשים שחשבו על הדברים האלו לפניי או שמדובר בדבר של מה בכך?.

5. "גם קפיטאליזם וסוציאליזם לא משתלבים היטב יחד (קל וחומר קפיטאליזם וקומוניזם) כפי שהבהרתי לך בהודעה פרטית. שבדיה ונורבגיה הן היוצאות מן הכלל, בגלל משאבי הטבע האדירים שלהן ולא הכלל".

אז הכלכלות של שבדיה ונורווגיה עובדות טוב בגלל משאבי הטבע הרבים שלהם ולא בגלל הקפיטליזים הסוציאליסטי של הסוציאל-דמוקרטיה שלהם, כך אתה טוען. טוב, אולי. ואולי הקפיטליזים הסוציאליסטי המודרני פשוט עוד לא הצליח להתפתח לכדי קפיטליזים סוציאליסטי שעובד. לשם ההשוואה, פעם גם הקפיטליזים עבד לא מי-יודע-מה כי הוא היה קפיטליסטי מידי, והאנשים החלשים של החברה נדרסו תחת רגליהם של התעשיינים והמונופולים (מישהו אמר רוקפלר?). ואז כמובן התחילו עם פירוק המונופולים, ההגבלים העסקיים, ועברו מקפיטליזם טהור לקפיטליזם רגיל (או שאולי זה בעצם הגיע עד לכדי סוציאל-דמוקרטיה לפני שרייגן הרס הכול?). בכל מקרה, אם קפיטליזם סוציאליסטי כן יכול לעבוד, והוא לא עובד היום כי עוד לא המציאו את השיטה הקפיטליסטית-הסוציאליסטית הפרטנית שתעבוד, מעניין מי זה יהיה האיש שיבנה את השיטה הקפיטליסטית-סוציאליסטית הזאת, אולי אני?. בכל מקרה, אני לא מוותר על קפיטליזם-סוציאליסטי כל-כך מהר. לדעתי קפיטליזם בלי לפחות קצת סוציאליזם זה קפיטליזם חזירי שדורס את החלשים.

6. "כך קובע החוק הישראלי, בטענות פנה למחוקק".

אם כך, אז אולי מוטב שאמחוק את הקטע שאני מספר שיצא לי להגיד לאנשים באיזה מניות אני מאמין?.

7.אבל בכל מקרה, זה נשמע לי כמו חוק מת. זה ממילא לא נשמע לי כמו משהו שבאמת אוכפים אותו.

1) בדמוקראטיה עקיפה הפופוליזם שולט מכיוון שהאזרח אינו מעורב בתהליכי החקיקה והפוליטיקאים מנסים לרצותו מבלי לשאול את דעתו ולספק לו מידע מהימן. בדמוקראטיה ישירה (שווייץ) על כל הצעת חוק מבצעים משאל עם ומה שהעם מחליט מתבצע, לכן בשווייץ יש הרבה פחות פופוליזם, כי הציבור מקבל החלטות מושכלות על סמך מידע שדואגים לספק לו, כך הוא יכול לפעול (ולהצביע) בשיקול דעת, כאשר ההשלכות ידועות לו.

2) אני נוטה להסכים עמך אך מתקשה בכך מכיוון שמטרת הפוליטיקאי (לצערי) העיקרית היא להיבחר שוב ולא לעשות מה שנכון, לכן הפוליטיקאים מוכנים להקריב את העתיד למען ההווה מבלי להניד עפעף (מה שלא עושים בדמוקראטיה ישירה, לכן בשווייץ לא היה שפל מעולם והמיתונים שהיו לא היו נוראים) ואז כשמשהו משתבש העניינים יוצאים משליטה ונוצרים מיתונים עמוקים שקשה להתאושש מהם.

3) הכלכלה היא מדע כמו כל מדע אחר ולכן מי שיש לו היגיון בריא יכול לחשוב על הפתרונות שהצעת וכפי שכתבתי לך הם אכן יושמו. מסיבות שרובן פופוליסטיות (להבדיל מענייניות) הם גם נזנחו כמעט בכל העולם. בכל אירופה יושמו תקני מתכות יקרות, אך גם בוטלו. שווייץ היא המדינה היחידה באירופה שהחליפה את תקן הבימטאל (זהב וכסף) בתקן התוצר. קטאר אימצה את תקן התוצר ב1979.

4) הכלכלה לדעתי אינה נושא קשה ומסובך, לכן לא מפתיע שחשבת על הרעיונות (ההגיוניים והרצויים) שציינת, אשר נוסו (בהצלחה ברובם) ונזנחו (מסיבות פופוליסטיות).

5) בארה"ב היה שגשוג חסר תקדים בין 1918 ל1928 ואלה השנים בהן היה בארה"ב קפיטאליזם טהור, השגשוג הוביל לאופוריה וב1929 נוצרה בועה בורסאית בה מניות תומחרו בערכים של עד פי 10 מערכן האובייקטיבי, כשחלה האטה בעליית מחירי המניות (מן הסתם הסוחרים המנוסים הבינו שהפוטנציאל יותר ממוצה על כלות וכבר אי אפשר לנפח יותר את מחירי המניות) והחלו למכור על מנת לממש רווחים, הממשל חשש מדפלאציה (שלא הייתה נוצרת אלמלא קנה הממשל מניות וניפח את מחירן עוד יותר עד שכל אחד הבין שכבר אין למניות לאן לעלות יותר והחלה מכירה היסטרית של מניות שנמשכה עשור שלם והורידה את הבורסה האמריקנית ביותר מ90%) ובפעולותיו למעשה גרם לה לקרות. החברות הנסחרות הפסידו את רוב שוויין ומתוך מחוייבות לבעלי המניות קיצצו בכל ההוצאות האפשריות, פיטרו עובדים ואף הסכימו לכינוס נכסים מהיר לטובת בעלי המניות ומחזיקי האג"חים, נוצרה אבטלה המונית והיו משקי בית שסבלו מרעב של ממש. מתוך רצון למנוע מיתון גרמו לשפל הקשה ביותר שהיה בארה"ב מאז ומעולם. לו רק היו "עוזבים את השוק לנפשו" האיזון היה מגיע באופן טבעי, מבלי ליצור בועה שיצאה משליטה והתפוצצה. אגב, ליפאן היה שפל גדול שנמשך בין 1989 ל1999 בדיוק מאותן הסיבות שזה התרחש בארה"ב בין 1929 ל1939.

6) מוטב שתמחק, כך תמנע מעצמך את האפשרות להסתבך.

7) יכול להיות, אני מעדיף שלא לקחת את הסיכון הזה, זכותך לחשוב אחרת ואף לפעול אחרת. אתה אחראי לעצמך.

8) סתם משחק שליטה של הממשלה באזרחיה. אף אחד לא נביא וגם יועץ מדופלם עלול לטעות. החוק רק גורם לאשליית בטחון אצל הלקוח, כאילו יועץ השקעות מדופלם הוא אוראקל שלא טועה. המציאות כמובן שונה. לדעתי זהו חוק מיותר ומטופש. אני מסכים איתך אך איני יכול לעשות דבר בנדון.

9) אני מסכים, טראמפ רק אומר שהוא יעשה את זה אבל לא באמת מתכוון, אין לו אומץ לעשות את זה. גם טראמפ פופוליסט.

 

[מאור חיים פז]

10. "בנוגע לשאלה שלך מהמסר הפרטי עליה לא עניתי קודם, אכן התכוונתי לאסכולה האוסטרית ואני אכן תומך בקפיטאליזם מוחלט. השוק החופשי יכול לספק הכל בתנאי שלא מפריעים לו. בניגוד למה שאולי אמרו לך או אולי הבנת בטעות, laissez-faire אין משמעותו לא לעשות דבר, אלא לאפשר לשוק לעשות את שלו, דהיינו להתאים את ההיצעים לביקושים והוא יכול לעשות זאת, מכיוון שאין ואקום בכלכלה, אך כשהממשלה מגבילה את השוק ובכך למעשה מפריעה לו לפעול נוצר מחסור שלא היה נוצר אלמלא כן והצרכנים היו יכולים לחיות ברווחה. ממליץ לך לקרוא את מאמריהם של פרידריך האייק, מורי רות'בארד, מילטון פרידמן, רוברט נוזיק ודייויד פרידמן כדי להבין את הנושא טוב יותר".

אקרא את המאמרים שלהם מתישהו בעתיד, כרגע אני מעדיף לדבר איתך. זה יותר נוח ככה. איתך אני יכול ממש לדבר ולנהל דו-שיח ולהבין דברים. בנוגע למאמרים באנגלית על כלכלה מתקדמת, לא יודע, אני חושב שמתישהו בעתיד אקרא אותם. עכשיו זה נראה לי פחות מתאים. אני מעדיף בינתיים לדבר עם מישהו שבאמת יכול לענות לי ולנהל איתי דו-שיח. אולי אפילו להוריד מעט את רמת השפה אם צריך ולהסביר לי את הדברים בצורה שבה אני, מצידי, בתור הדיוט, יכול להבין.

שתדע לך שאני קצת בהלם מהתמיכה שלך בקפיטליזים טהור. זאת לא השיטה הכלכלית שהכי נדיר שתומכים בה?. כלומר, אפילו יותר מהקומוניזם. איך אפשר לתמוך בדבר כזה?. ראינו כבר מה היה כשארצות הברית לדוגמה התקרבה לקפיטליזם טהור בתקופת התעשיינים והמונופלים במאה ה-19 וראינו מה קרה בעקבות הדה-רגולציה של רייגן על הבנקים ווול סטריט. או שאולי זה לא מספיק קפיטליזם בשבילך ואתה טוען שהדברים יתחילו להסתדר רק בקפיטליזם טהור-טהור?. באמת נראה לך?.

11. אשמח אם תסביר לי איך בקפיטליזם טהור התעשייה לא תדרוס את האדם הקטן במשק שאין בו משכורת מינימום.

12. שלא לדבר על מותה של מדינת הרווחה???. מה עם העניים?. מי יאכיל אותם?. מי ידאג להם?.

13. והרי ביטול ההגבלים העסקיים יאפשר את עלייתם של המונופלים. מונופולים שיחנקו את התחרות ויעלו מחירים.

14. בלי שום מיסים??????. איך המדינה אמורה לקיים את עצמה ככה?. המדינה חיה מהמיסים!. או שאולי עכשיו אתה גם נגד רעיון המדינה ככה שאולי אתה גם אנרכיסט?.

מה ההסברים שלך בנוגע לנקודות האחרונות?.

 

[SupermanZW]

10. "בנוגע לשאלה שלך מהמסר הפרטי עליה לא עניתי קודם, אכן התכוונתי לאסכולה האוסטרית ואני אכן תומך בקפיטאליזם מוחלט. השוק החופשי יכול לספק הכל בתנאי שלא מפריעים לו. בניגוד למה שאולי אמרו לך או אולי הבנת בטעות, laissez-faire אין משמעותו לא לעשות דבר, אלא לאפשר לשוק לעשות את שלו, דהיינו להתאים את ההיצעים לביקושים והוא יכול לעשות זאת, מכיוון שאין ואקום בכלכלה, אך כשהממשלה מגבילה את השוק ובכך למעשה מפריעה לו לפעול נוצר מחסור שלא היה נוצר אלמלא כן והצרכנים היו יכולים לחיות ברווחה. ממליץ לך לקרוא את מאמריהם של פרידריך האייק, מורי רות'בארד, מילטון פרידמן, רוברט נוזיק ודייויד פרידמן כדי להבין את הנושא טוב יותר".

אקרא את המאמרים שלהם מתישהו בעתיד, כרגע אני מעדיף לדבר איתך. זה יותר נוח ככה. איתך אני יכול ממש לדבר ולנהל דו-שיח ולהבין דברים. בנוגע למאמרים באנגלית על כלכלה מתקדמת, לא יודע, אני חושב שמתישהו בעתיד אקרא אותם. עכשיו זה נראה לי פחות מתאים. אני מעדיף בינתיים לדבר עם מישהו שבאמת יכול לענות לי ולנהל איתי דו-שיח. אולי אפילו להוריד מעט את רמת השפה אם צריך ולהסביר לי את הדברים בצורה שבה אני, מצידי, בתור הדיוט, יכול להבין.

שתדע לך שאני קצת בהלם מהתמיכה שלך בקפיטליזים טהור. זאת לא השיטה הכלכלית שהכי נדיר שתומכים בה?. כלומר, אפילו יותר מהקומוניזם. איך אפשר לתמוך בדבר כזה?. ראינו כבר מה היה כשארצות הברית לדוגמה התקרבה לקפיטליזם טהור בתקופת התעשיינים והמונופלים במאה ה-19 וראינו מה קרה בעקבות הדה-רגולציה של רייגן על הבנקים ווול סטריט. או שאולי זה לא מספיק קפיטליזם בשבילך ואתה טוען שהדברים יתחילו להסתדר רק בקפיטליזם טהור-טהור?. באמת נראה לך?.

11. אשמח אם תסביר לי איך בקפיטליזם טהור התעשייה לא תדרוס את האדם הקטן במשק שאין בו משכורת מינימום.

12. שלא לדבר על מותה של מדינת הרווחה???. מה עם העניים?. מי יאכיל אותם?. מי ידאג להם?.

13. והרי ביטול ההגבלים העסקיים יאפשר את עלייתם של המונופלים. מונופולים שיחנקו את התחרות ויעלו מחירים.

14. בלי שום מיסים??????. איך המדינה אמורה לקיים את עצמה ככה?. המדינה חיה מהמיסים!. או שאולי עכשיו אתה גם נגד רעיון המדינה ככה שאולי אתה גם אנרכיסט?.

מה ההסברים שלך בנוגע לנקודות האחרונות?.

10) עסקים רוצים להרוויח את המקסימום האפשרי, ניתן לעשות זאת רק כאשר ממקסמים את כמות המוצרים שמוכרים (ברווח טוטאלי מקסימאלי, אך זה אומר שכדי למכור כמות מקסימאלית ברווח טוטאלי מקסימלי הרווח ליחידה הוא נמוך יחסית ועלות הייצור ליחידה נמוכה יותר ככל שמייצרים ומוכרים יחידות רבות יותר) ולצורך כך גם את כמות הלקוחות. בשוק בו השכר נמוך גם מחירי המוצרים והשירותים נמוכים בהתאם. בשווייץ אין שכר מינימום כלל והשוק מאוד חופשי, עם זאת השכר בשווייץ עבור כל בעלי המקצועות הוא הגבוה בעולם, איך אתה מסביר זאת?
אחסוך לך, כשאין שכר מינימום מעסיקים המתחרים על עובדים מציעים להם שכר תחרותי, להבדיל ממצב בו קיים שכר מינימום ואז עבור כל עבודה שאינה דורשת הכשרה מקצועית מוצע שכר המינימום ולא סנט אחד יותר. בשווייץ הופך המבורגרים יעבוד בסניף שיציע לו את השכר הגבוה ביותר, כל סניף יכול להציע שכר בהתאם לרווחיותו, לכן בגלל התחרות הופך המבורגרים בשווייץ יכול גם להרוויח 18 פראנק לשעה אם הוא מתקבל לעבודה בסניף מרכזי ומצליח, או לחילופין 7 פראנק לשעה אם הוא עובד בסניף זעיר בעיירה שכוחת אל שבה אפשר לשכור חדר ב200 פראנק לחודש, לכן הגמישות הרבה הזו היא יתרון מובהק. רמת החיים השכיחה בשווייץ היא הגבוהה בעולם למרות שמעולם לא היה בה שכר מינימום.

11) במדינות קפיטאליסטיות לא טהורות הרגולציות הממשלתיות פועלות כדי לחזק את אחיזתן של החברות הגדולות ומציבות חסמים בפני מתחרים חדשים, בכך למעשה הן גורמות לקרטליזציה ואתה יכול לראות זאת בכל ענפי הכלכלה. מתן בלעדיות ליבואני רכב מונעת יבוא אלטרנטיבי והופכת את רוכשי הרכבים לצרכנים שבויים, שליטה של חברת טלפוניה אחת בכל התשתית הקווית הופכת אותה לשולטת בשוק ולא מאפשרת תחרות הוגנת בינה לבין שאר החברות. חברת חשמל אחת אינה מאפשרת להתחרות בה וכל לקוחותיה שבויים. מועצות חקלאות למיניהן מחייבות השמדת סחורה עודפת ולא מאפשרות מכירתן במחירים נמוכים יותר וכך פוגעות בצרכנים וכן הלאה. בקפיטאליזם טהור קיימת תחרות ענפה בכל ענפי המשק וכדי להשיג יותר צרכנים יש מלחמת מחירים והצרכנים רק מרוויחים מכך.

12) העניים יתקיימו מתרומות ומעודפי מזון שלא נמכרו ע"י הרשתות אשר היום התקנות מחייבות אותם לזרוק, ולא מדובר במזון פג תוקף אלא בהסכמים שעשו הממשלות עם רשתות השיווק כדי להקשות על תחרות ביניהן ולהקשות על מתחרים חדשים להיכנס לשוק.

13) בדיוק להיפך, המונופולים נוצרו ע"י הממשלות וההגבלים בעיקר מונעים תחרות. אם תקרא את המאמרים של הכלכלנים שהצעתי לך תבין מדוע המנגנונים עושים בדיוק את ההיפך ממה שחשבת. מכיוון שההסבר יהיה ארוך מאוד אני מעדיף שקודם תקרא ואז נדון במה שקראת.

14) במדינה ללא מיסים הפוליטיקאים יהיו אנשי עסקים שפרשו ויעבדו בהתנדבות למען האזרחים. על כל שירות ישלמו צרכניו באופן ישיר ובכך תחוסל עלות הביורוקראטיה (שהיא למעשה רוב העלות). בבלוג שהיה לי בתפוז (לצערי אינו קיים עוד, נמחק עם שאר הבלוגים) הוכחתי שבאמצעות הפרטת החינוך באופן מוחלט ניתן לחסוך 70% מעלותו, באמצעות הפרטת הבריאות באופן מוחלט ניתן לחסוך 60% מעלותה, באמצעות הפרטת התחבורה באופן מוחלט ניתן לחסוך 80% מעלותה. באמצעות ביטול הרווחה הממשלתית והחלפתה בביטוחים פרטיים ועזרה וולונטארית לעניים אפשר לחסוך יותר מ40% מהתקציב. כל שירות חשוב, יסכימו האזרחים לממן מכספם כדי לצרוך ומה שאינו חשוב אין סיבה שימומן כלל, לכן לשם מה צריך מיסים?

אני לא אנארכיסט אלא ליברטאריאן. על זה נדון אולי בהמשך.

 

[מאור חיים פז]

"בדמוקראטיה עקיפה הפופוליזם שולט מכיוון שהאזרח אינו מעורב בתהליכי החקיקה והפוליטיקאים מנסים לרצותו מבלי לשאול את דעתו ולספק לו מידע מהימן. בדמוקראטיה ישירה (שווייץ) על כל הצעת חוק מבצעים משאל עם ומה שהעם מחליט מתבצע, לכן בשווייץ יש הרבה פחות פופוליזם, כי הציבור מקבל החלטות מושכלות על סמך מידע שדואגים לספק לו, כך הוא יכול לפעול (ולהצביע) בשיקול דעת, כאשר ההשלכות ידועות לו".

שוויץ היא דמוקרטיה ישירה?. יפה. הבנתי שלא נשארו הרבה מדינות כאלו. בכל מקרה, אני לא חושב שהפיתרון הנכון לפופוליזם הוא עירוב ישיר של האזרח תוך כדי סיפוק מידע מקיף ומהימן בעבורו, אם זה מה שאתה חושב שהוא הפיתרון הנכון לפופוליזם (או שאולי אתה באמת פשוט מסביר לי איך בשוויץ פתרו את הבעיה [לא הבנתי אם אתה מסביר לי איך בשוויץ פתרו את הפופוליזם באמצעות הדמוקרטיה הישירה או שאולי בעצם אתה באמת טוען אתה בעצמך, ברמה הסובייקטיבית, בעד הדמוקרטיה הישירה). אני חושב שהפיתרון הנכון לפופוליזם, ולכל שאר בעיות החברה בכלל, זה מריטוקרטיה. המריטוקרטיה היא משטר שמטבעו הוא דיקטטורי, אבל בוא לא ניבהל ונרתע כל-כך מהר בגלל שמישהו אמר "דיקטטורה", אוקיי?. המריטוקרטיה, וזה אפשרי לחלוטין שאתה יודע את זה אבל אני עדיין אגיד את זה, היא צורת משטר שבה תפקידים פוליטיים ממולאים על-ידי האנשים החכמים ביותר והמוכשרים ביותר בחברה. עם כל הכבוד לזה שבדמוקרטיה הישירה השוויצרית לאזרחים יש מידע רב יותר (מכיוון שנותנים להם מידע כי מערבים אותם בהחלטות, אם הבנתי אותך נכון), ועם כל הכבוד לזה שבין כה וכה השוויצרים הם בין העמים החכמים בעולם, הם עדיין "העם". בכללותם, הם עדיין "האספסוף". אולי הם חכמים, אבל גם אם כן, הם חכמים בעיקר בהשוואה לעמים אחרים, אבל מי אמר שהם באמת חכמים בפני עצמם?. כלומר, מי אמר שהם חכמים-חכמים?. עד כמה חכם כבר יכול להיות העם?. עד כמה חכם כבר יכול להיות האספסוף?. דמוקרטיה ישירה מבטיחה את התקבלות החלטת הרוב, אבל לא את התקבלות ההחלטה הנכונה. והתקבלות ההחלטה הנכונה, זה פשוט יותר חשוב.

גם אם השוויצרים חכמים בהשוואה לעמים אחרים, וגם אם הם אנשים חכמים באמת-באמת, עד כמה הם כבר יכולים להיות חכמים בהשוואה לכמה מאות השוויצרים באמת הכי חכמים שיש?. עדיף שהם ישלטו. מה גם, שאנשים רגילים, עד כמה הם באמת מתעניינים בענייני המדינה?. עד כמה השוויצרים טורחים ללמוד את הבעיה ואת הפתרונות האפשריים, גם אם נותנים להם את כל המידע, לפני שהם מקבלים החלטה?. עדיף שיהיו כמה מאות אנשים, ושהם יהיו האנשים הכי חכמים ומוכשרים במדינה, ושזאת תהיה כל העבודה שלהם ללמוד את המצב, לחשוב על רעיונות ופתרונות ולהוציא אותם לפועל. אריסטו צדק, כאשר בז לדמוקרטיה. לצערי, ההיסטוריה התקדמה בנתיב אחר. אבל אילו עוד אפשרויות היו, בעצם?. הרעיון המריטוקרטי במתכונתו המודרנית נהגה ב-1958. שיטת המשטר המריטוקרטית היא אולי דיקטטורית כשלעצמה, אבל הכוונה אינה רעה. בגלל שמדובר ברעיון פילוסופי ופוליטי צעיר יחסית, בן 60 שנה בלבד, אף מדינה אף-פעם עוד לא ניסתה את המריטוקרטיה. אני חושב שזה חבל. הקומוניזם הומצא לפני 170 שנה ונוסה כבר בכמה עשרות מדינות?. אוקיי. בסדר. אז המריטוקרטיה המודרנית, כרעיון, הומצאה לפני 60 שנה. כמה זמן עוד צריך לעבור עד שינסו אותה לפחות במדינה אחת?. במיוחד כשהקומוניזם נכשל בכל העולם גם לאחר עשרות ניסיונות מחד גיסא, בעוד שהרעיון המריטוקרטי נשמע על פניו כל-כך מבטיח, מאידך גיסא.

אני מבין שהרעיון הדיקטטורי מפחיד בעבור הרבה אנשים כי כשאנשים חושבים על "דיקטטורה" הם חושבים על עריצות, ועל רודנות, ועל שלילת זכויות, אבל המריטוקרטיה לא אמורה בכלל להיות כזאת סוג של דיקטטורה. המריטוקרטיה, לכשתיושם, יכולה להיות דיקטטורה טובה. כמו סינגפור, רק אפילו טובה יותר.

הרעיון של הדמוקרטיה הוא שבאמצעות העברת מוקד הכוח מן הפרטים אל ההמונים, לא יכול להיות מצב של רודן שמתעלל באזרחים, וזה כנראה נכון, אבל באיזה מחיר?. הרודן הלא-מרוסן מסוכן עבור האנשים, אבל האנשים הם טיפשים, ולא יודעים מה נכון עבור המדינה. את בעיית טיפשותם של האנשים כנראה שאי-אפשר לפתור כי התקציבים והאמצעים להפיכתו של כל אזרח ואזרח לגאון מן המעלה הראשונה הם מונומנטאליים, בלתי-ריאליסטיים לחלוטין, למעשה. אבל אנשים מעטים, למדינה יש את המשאבים בשביל להשקיע מעל ומעבר בהם, בידע שלהם ובחינוך שלהם. אנשים מעטים, ניתן לפקח ולהשגיח עליהם, כך שיהיו דיקטטורים טובים. דיקטטורים, אבל לא רודנים. אנשים כמעט כל-יכולים, אבל לא עריצים. אפשר להקים גוף של חלק מן האנשים החכמים ביותר במדינה, ואפשר לתת להם לבחור עבור התפקידים הפוליטיים דיקטטורים שיהיו לא רק אנשים חכמים מאוד, הכי חכמים במדינה, כך שידעו כמעט תמיד מהו הדבר הנכון לעשות, אלא גם אנשים טובים, שלא ינצלו את כוחם לרעה. ואפשר גם לקבוע שהצבא צריך להיות נאמן קודם כל לגוף הזה של אנשים גאונים שבוחרים אנשים גאונים אחרים לכהן בממשלה. כך שהדיקטטורים לא יוכלו לחולל הפיכה (רק ליתר ביטחון, כאמור, הם ממילא לא אמורים לנסות לחולל הפיכה ולתפוס עמדת כוח אפילו עוד יותר מוחלט אם אנחנו בוחרים לתפקיד אנשים שהם אנשים טובים [טובים מאוד]). אפשר גם לחוקק חוק שבן-אדם שמכהן במשרה פוליטית בדיקטטורה מריטוקרטית חייב להתנדב באיזשהו בית תמחוי או משהו למשך ארבע או שש שעות פעם בשבוע, כדי לשמור על החיבור שבין הדיקטטור לאנשים הפשוטים ולסבלם, על מנת שיזכור שהוא אינו אלא משרת "מגונדר" של העם ותו לא. כך הדיקטטורים לא "יתנתקו" מן העם בגלל חיי הזוהר האליטיסטיים שלהם. תנסה לדמיין אנשים חכמים כמו לאונרדו דה וינצ'י, אבל גם בעלי לב זהב, כמו מריה תרזה. איזה מן דקטטור יהיה דיקטטור שכזה?. דיקטטור טוב, נכון?. קבוצה מצומצמת של גאונים טובי לב ששולטים בכל שלושת הרשויות (ובכך נפתרת בעיית המשילות ובעיית הכשירות לתפקיד), בזמן שהגוף המפקח החיצוני של גאונים טובי לב נוספים ששולטים הם, מצידם, בצבא (ובכך נפתרת בעיית הסיכון של שלטון רודני ועריצי מכיוון שהדיקטטורים שולטים אמנם בכל שלושת הרשויות, אבל לא בצבא), זה הפיתרון הטוב ביותר לדעתי לכל בעיותיה של המדינה המודרנית במאה ה-21.

לסיכומו של דבר, "מדינת החלומות" שלי אמורה להיות דיקטטורה-מריטוקרטית-קפיטליסטית-סוציאלית-נאורה.

אם מצאתה בעיה, או כמה בעיות, במודל שאני מציע לדיקטטורה המריטוקרטית, אשמח אם תפנה אותי אל הבעיה/הבעיות.

"אני נוטה להסכים עמך אך מתקשה בכך מכיוון שמטרת הפוליטיקאי (לצערי) העיקרית היא להיבחר שוב ולא לעשות מה שנכון".

אז תאר לך פוליטיקאי שלא צריך להיבחר אלא על-ידי גוף מפקח של גאונים, מוכשרים ומוסריים ושהפוליטיקאי הזה יודע שהדרך להיבחר שוב היא פשוט לעשות עבודה טובה למען העם (מה שהגוף המפקח חושב שזאת עבודה טובה למען העם, לא מה שהעם חושב שהיא עבודה טובה למען העם כי העם הרי לא יודע מה טוב בשבילו).

"לכן הפוליטיקאים מוכנים להקריב את העתיד למען ההווה מבלי להניד עפעף".

בדיקטטורה נאורה מריטוקרטית דבר שכזה לא יקרה.

"(מה שלא עושים בדמוקראטיה ישירה, לכן בשווייץ לא היה שפל מעולם והמיתונים שהיו לא היו נוראים)".

אני מסכים שדמוקרטיה ישירה טובה יותר מדמוקרטיה עקיפה (גילוי דרמטי-לדעתי דמוקרטיה עקיפה זאת בכלל לא דמוקרטיה אמיתית, אם תרצה, נדבר על מדוע אני חושב כך) אבל דיקטטורה מריטוקרטית עדיין תהיה טובה יותר משניהם.

"ואז כשמשהו משתבש העניינים יוצאים משליטה ונוצרים מיתונים עמוקים שקשה להתאושש מהם".

במריטוקרטיה העניינים לא ישתבשו. וגם אם כן, אז עד כמה הדברים יכולים להשתבש?. הרי אלו גאונים שיושבים במעון ראש הממשלה/הנשיא ובפרלמנט. הטעויות שלהם יהיו קרוב לוודאי לא משמעותיות. בטח ובטח שתחת משמרתם לעולם לא יהיה מיתון קשה.

"הכלכלה היא מדע כמו כל מדע אחר ולכן מי שיש לו היגיון בריא יכול לחשוב על הפתרונות שהצעת וכפי שכתבתי לך הם אכן יושמו".

גם אני חשבתי על זה. אתה יודע, משהו שהבנתי לפני הרבה זמן זה שככל שמדע הוא יותר טוב ויותר מתקדם, כך יותר קשה להצליח בו כי ככה יש יותר רעיונות "פשוטים" שעלו עליהם וכך הרעיונות שנשארו הם "מורכבים" ולכן צריך להיות חכם יותר בשביל להגיע אליהם וגם לדעת את כל מה שהגיעו אליו במדע הזה עוד קודם לכן. לכן זה "קל" להצליח במדעים גרועים (פסיכולוגיה, לדוגמה) וקשה להצליח במדעים טובים (פיזיקה, לדוגמה). אולי הצלחתי להגיע אל ההבנות ההן מכיוון שאלו אמנם רעיונות כלכליים טובים כשלעצמם, אבל "ברברים" במונחי כלכלה מודרנית כי חשבו עליהם במאה ה-19 לדוגמה והכלכלה של היום הרבה יותר מתקדמת. אז אולי הכלכלה של המאה ה-19 הייתה גרועה מספיק בשביל להיות קלה. אני מבין שדבר מרשים באמת יהיה לחשוב על רעיון כלכלי רציני וטוב שהוא חדשני אפילו במונחי המאה ה-21, הא?. בסדר. לגיטימי.

"בארה"ב היה שגשוג חסר תקדים בין 1918 ל1928 ואלה השנים בהן היה בארה"ב קפיטאליזם טהור".

הוא לא היה טהור לגמרי. למיטב הבנתי אף-פעם לא ניסו קפיטליזם טהור לגמרי בשום מקום.

"ליפאן היה שפל גדול שנמשך בין 1989 ל1999 בדיוק מאותן הסיבות שזה התרחש בארה"ב בין 1929 ל1939".

זה נשמע כמו זמן טוב להיכנס לשוק המניות לאחר קריסה שכזאת. האם בתור יועץ פיננסי אתה מזהה כיום בורסות נוספות מסביב לעולם שהן מנופחות ברמה מוגזמת ושלכן יחוו קריסה בעשור הקרוב?.

"בשווייץ אין שכר מינימום כלל והשוק מאוד חופשי, עם זאת השכר בשווייץ עבור כל בעלי המקצועות הוא הגבוה בעולם, איך אתה מסביר זאת?".

זה עדיין נשמע מאוד "ריסקי" ("ריסק", סיכון). לאפשר מערב פרוע מוחלט ופשוט לצפות שהכול יסתדר לתוך המקום שלו באופן מושלם?. ואנחנו פשוט אמורים לסמוך על כך שהשכר שיציעו לא יהיה נמוך מידי?. ואנחנו באמת פשוט אמורים לסמוך על כך ששוק בלי חוקים יפעל כמו שעון שוויצרי?. זה נשמע מאוד לא רציני. כאילו הדברים יכולים להשתבש בקלות ובכל רגע.

"במדינות קפיטאליסטיות לא טהורות...".

אתה מדבר על מדינות קפיטליסטיות לא טהורות כאילו יש מדינות קפיטליסטיות טהורות. אני לא חושב שיש דבר כזה מדינה קפיטליסטית טהורה. אפילו לא שוויץ.

"במדינות קפיטאליסטיות לא טהורות הרגולציות הממשלתיות פועלות כדי לחזק את אחיזתן של החברות הגדולות ומציבות חסמים בפני מתחרים חדשים, בכך למעשה הן גורמות לקרטליזציה ואתה יכול לראות זאת בכל ענפי הכלכלה. מתן בלעדיות ליבואני רכב מונעת יבוא אלטרנטיבי והופכת את רוכשי הרכבים לצרכנים שבויים, שליטה של חברת טלפוניה אחת בכל התשתית הקווית הופכת אותה לשולטת בשוק ולא מאפשרת תחרות הוגנת בינה לבין שאר החברות. חברת חשמל אחת אינה מאפשרת להתחרות בה וכל לקוחותיה שבויים. מועצות חקלאות למיניהן מחייבות השמדת סחורה עודפת ולא מאפשרות מכירתן במחירים נמוכים יותר וכך פוגעות בצרכנים וכן הלאה. בקפיטאליזם טהור קיימת תחרות ענפה בכל ענפי המשק וכדי להשיג יותר צרכנים יש מלחמת מחירים והצרכנים רק מרוויחים מכך".

אי-אפשר להרשות את קיומן של חברות רבות מידי בשוק מסוים. אולי זה מאוד הוגן כלפי הצרכנים אבל זה לא הוגן כלפי בעלי העסקים כי אז נוצרת כמות עסקים וסדר גודל של פעילות שאיננה עומדת בקנה אחד יחד עם סדר הגודל של השוק. כך עסקים רבים מתקשים להתקיים והבעלים נאלצים לסגור בהפסדיים כספיים או להתקיים בקושי, בסבל, בעוני ובחרדות. לכן, בין היתר, צריך רגולציה על השוק. מצד שני, אני מסכים שאולי מונופולים זה כבר מוגזם. אבל במדינתנו הקטנטונת רוב שוקי המוצרים, הסחורות והשירותים הם די קטנים ולכן יש הרבה מונופלים טבעיים. צריך לפקח עליהם ולהפוך אותם ל-"מונופולים נאורים" (כמו שיש לדוגמה "דיקטטורות נאורות". זה הכול).

 

[SupermanZW]

"בדמוקראטיה עקיפה הפופוליזם שולט מכיוון שהאזרח אינו מעורב בתהליכי החקיקה והפוליטיקאים מנסים לרצותו מבלי לשאול את דעתו ולספק לו מידע מהימן. בדמוקראטיה ישירה (שווייץ) על כל הצעת חוק מבצעים משאל עם ומה שהעם מחליט מתבצע, לכן בשווייץ יש הרבה פחות פופוליזם, כי הציבור מקבל החלטות מושכלות על סמך מידע שדואגים לספק לו, כך הוא יכול לפעול (ולהצביע) בשיקול דעת, כאשר ההשלכות ידועות לו".

שוויץ היא דמוקרטיה ישירה?. יפה. הבנתי שלא נשארו הרבה מדינות כאלו. בכל מקרה, אני לא חושב שהפיתרון הנכון לפופוליזם הוא עירוב ישיר של האזרח תוך כדי סיפוק מידע מקיף ומהימן בעבורו, אם זה מה שאתה חושב שהוא הפיתרון הנכון לפופוליזם (או שאולי אתה באמת פשוט מסביר לי איך בשוויץ פתרו את הבעיה [לא הבנתי אם אתה מסביר לי איך בשוויץ פתרו את הפופוליזם באמצעות הדמוקרטיה הישירה או שאולי בעצם אתה באמת טוען אתה בעצמך, ברמה הסובייקטיבית, בעד הדמוקרטיה הישירה). אני חושב שהפיתרון הנכון לפופוליזם, ולכל שאר בעיות החברה בכלל, זה מריטוקרטיה. המריטוקרטיה היא משטר שמטבעו הוא דיקטטורי, אבל בוא לא ניבהל ונרתע כל-כך מהר בגלל שמישהו אמר "דיקטטורה", אוקיי?. המריטוקרטיה, וזה אפשרי לחלוטין שאתה יודע את זה אבל אני עדיין אגיד את זה, היא צורת משטר שבה תפקידים פוליטיים ממולאים על-ידי האנשים החכמים ביותר והמוכשרים ביותר בחברה. עם כל הכבוד לזה שבדמוקרטיה הישירה השוויצרית לאזרחים יש מידע רב יותר (מכיוון שנותנים להם מידע כי מערבים אותם בהחלטות, אם הבנתי אותך נכון), ועם כל הכבוד לזה שבין כה וכה השוויצרים הם בין העמים החכמים בעולם, הם עדיין "העם". בכללותם, הם עדיין "האספסוף". אולי הם חכמים, אבל גם אם כן, הם חכמים בעיקר בהשוואה לעמים אחרים, אבל מי אמר שהם באמת חכמים בפני עצמם?. כלומר, מי אמר שהם חכמים-חכמים?. עד כמה חכם כבר יכול להיות העם?. עד כמה חכם כבר יכול להיות האספסוף?. דמוקרטיה ישירה מבטיחה את התקבלות החלטת הרוב, אבל לא את התקבלות ההחלטה הנכונה. והתקבלות ההחלטה הנכונה, זה פשוט יותר חשוב.

גם אם השוויצרים חכמים בהשוואה לעמים אחרים, וגם אם הם אנשים חכמים באמת-באמת, עד כמה הם כבר יכולים להיות חכמים בהשוואה לכמה מאות השוויצרים באמת הכי חכמים שיש?. עדיף שהם ישלטו. מה גם, שאנשים רגילים, עד כמה הם באמת מתעניינים בענייני המדינה?. עד כמה השוויצרים טורחים ללמוד את הבעיה ואת הפתרונות האפשריים, גם אם נותנים להם את כל המידע, לפני שהם מקבלים החלטה?. עדיף שיהיו כמה מאות אנשים, ושהם יהיו האנשים הכי חכמים ומוכשרים במדינה, ושזאת תהיה כל העבודה שלהם ללמוד את המצב, לחשוב על רעיונות ופתרונות ולהוציא אותם לפועל. אריסטו צדק, כאשר בז לדמוקרטיה. לצערי, ההיסטוריה התקדמה בנתיב אחר. אבל אילו עוד אפשרויות היו, בעצם?. הרעיון המריטוקרטי במתכונתו המודרנית נהגה ב-1958. שיטת המשטר המריטוקרטית היא אולי דיקטטורית כשלעצמה, אבל הכוונה אינה רעה. בגלל שמדובר ברעיון פילוסופי ופוליטי צעיר יחסית, בן 60 שנה בלבד, אף מדינה אף-פעם עוד לא ניסתה את המריטוקרטיה. אני חושב שזה חבל. הקומוניזם הומצא לפני 170 שנה ונוסה כבר בכמה עשרות מדינות?. אוקיי. בסדר. אז המריטוקרטיה המודרנית, כרעיון, הומצאה לפני 60 שנה. כמה זמן עוד צריך לעבור עד שינסו אותה לפחות במדינה אחת?. במיוחד כשהקומוניזם נכשל בכל העולם גם לאחר עשרות ניסיונות מחד גיסא, בעוד שהרעיון המריטוקרטי נשמע על פניו כל-כך מבטיח, מאידך גיסא.

אני מבין שהרעיון הדיקטטורי מפחיד בעבור הרבה אנשים כי כשאנשים חושבים על "דיקטטורה" הם חושבים על עריצות, ועל רודנות, ועל שלילת זכויות, אבל המריטוקרטיה לא אמורה בכלל להיות כזאת סוג של דיקטטורה. המריטוקרטיה, לכשתיושם, יכולה להיות דיקטטורה טובה. כמו סינגפור, רק אפילו טובה יותר.

לסיכומו של דבר, "מדינת החלומות" שלי אמורה להיות דיקטטורה-מריטוקרטית-קפיטליסטית-סוציאלית-נאורה.

אם מצאתה בעיה, או כמה בעיות, במודל שאני מציע לדיקטטורה המריטוקרטית, אשמח אם תפנה אותי אל הבעיה/הבעיות.

"אני נוטה להסכים עמך אך מתקשה בכך מכיוון שמטרת הפוליטיקאי (לצערי) העיקרית היא להיבחר שוב ולא לעשות מה שנכון".

אז תאר לך פוליטיקאי שלא צריך להיבחר אלא על-ידי גוף מפקח של גאונים, מוכשרים ומוסריים ושהפוליטיקאי הזה יודע שהדרך להיבחר שוב היא פשוט לעשות עבודה טובה למען העם (מה שהגוף המפקח חושב שזאת עבודה טובה למען העם, לא מה שהעם חושב שהיא עבודה טובה למען העם כי העם הרי לא יודע מה טוב בשבילו).

"לכן הפוליטיקאים מוכנים להקריב את העתיד למען ההווה מבלי להניד עפעף".

בדיקטטורה נאורה מריטוקרטית דבר שכזה לא יקרה.

"(מה שלא עושים בדמוקראטיה ישירה, לכן בשווייץ לא היה שפל מעולם והמיתונים שהיו לא היו נוראים)".

אני מסכים שדמוקרטיה ישירה טובה יותר מדמוקרטיה עקיפה (גילוי דרמטי-לדעתי דמוקרטיה עקיפה זאת בכלל לא דמוקרטיה אמיתית, אם תרצה, נדבר על מדוע אני חושב כך) אבל דיקטטורה מריטוקרטית עדיין תהיה טובה יותר משניהם.

"ואז כשמשהו משתבש העניינים יוצאים משליטה ונוצרים מיתונים עמוקים שקשה להתאושש מהם".

במריטוקרטיה העניינים לא ישתבשו. וגם אם כן, אז עד כמה הדברים יכולים להשתבש?. הרי אלו גאונים שיושבים במעון ראש הממשלה/הנשיא ובפרלמנט. הטעויות שלהם יהיו קרוב לוודאי לא משמעותיות. בטח ובטח שתחת משמרתם לעולם לא יהיה מיתון קשה.

"הכלכלה היא מדע כמו כל מדע אחר ולכן מי שיש לו היגיון בריא יכול לחשוב על הפתרונות שהצעת וכפי שכתבתי לך הם אכן יושמו".

גם אני חשבתי על זה. אתה יודע, משהו שהבנתי לפני הרבה זמן זה שככל שמדע הוא יותר טוב ויותר מתקדם, כך יותר קשה להצליח בו כי ככה יש יותר רעיונות "פשוטים" שעלו עליהם וכך הרעיונות שנשארו הם "מורכבים" ולכן צריך להיות חכם יותר בשביל להגיע אליהם וגם לדעת את כל מה שהגיעו אליו במדע הזה עוד קודם לכן. לכן זה "קל" להצליח במדעים גרועים (פסיכולוגיה, לדוגמה) וקשה להצליח במדעים טובים (פיזיקה, לדוגמה). אולי הצלחתי להגיע אל ההבנות ההן מכיוון שאלו אמנם רעיונות כלכליים טובים כשלעצמם, אבל "ברברים" במונחי כלכלה מודרנית כי חשבו עליהם במאה ה-19 לדוגמה והכלכלה של היום הרבה יותר מתקדמת. אז אולי הכלכלה של המאה ה-19 הייתה גרועה מספיק בשביל להיות קלה. אני מבין שדבר מרשים באמת יהיה לחשוב על רעיון כלכלי רציני וטוב שהוא חדשני אפילו במונחי המאה ה-21, הא?. בסדר. לגיטימי.

"בארה"ב היה שגשוג חסר תקדים בין 1918 ל1928 ואלה השנים בהן היה בארה"ב קפיטאליזם טהור".

הוא לא היה טהור לגמרי. למיטב הבנתי אף-פעם לא ניסו קפיטליזם טהור לגמרי בשום מקום.

"ליפאן היה שפל גדול שנמשך בין 1989 ל1999 בדיוק מאותן הסיבות שזה התרחש בארה"ב בין 1929 ל1939".

זה נשמע כמו זמן טוב להיכנס לשוק המניות לאחר קריסה שכזאת. האם בתור יועץ פיננסי אתה מזהה כיום בורסות נוספות מסביב לעולם שהן מנופחות ברמה מוגזמת ושלכן יחוו קריסה בעשור הקרוב?.

"בשווייץ אין שכר מינימום כלל והשוק מאוד חופשי, עם זאת השכר בשווייץ עבור כל בעלי המקצועות הוא הגבוה בעולם, איך אתה מסביר זאת?".

זה עדיין נשמע מאוד "ריסקי" ("ריסק", סיכון). לאפשר מערב פרוע מוחלט ופשוט לצפות שהכול יסתדר לתוך המקום שלו באופן מושלם?. ואנחנו פשוט אמורים לסמוך על כך שהשכר שיציעו לא יהיה נמוך מידי?. ואנחנו באמת פשוט אמורים לסמוך על כך ששוק בלי חוקים יפעל כמו שעון שוויצרי?. זה נשמע מאוד לא רציני. כאילו הדברים יכולים להשתבש בקלות ובכל רגע.

"במדינות קפיטאליסטיות לא טהורות...".

אתה מדבר על מדינות קפיטליסטיות לא טהורות כאילו יש מדינות קפיטליסטיות טהורות. אני לא חושב שיש דבר כזה מדינה קפיטליסטית טהורה. אפילו לא שוויץ.

"במדינות קפיטאליסטיות לא טהורות הרגולציות הממשלתיות פועלות כדי לחזק את אחיזתן של החברות הגדולות ומציבות חסמים בפני מתחרים חדשים, בכך למעשה הן גורמות לקרטליזציה ואתה יכול לראות זאת בכל ענפי הכלכלה. מתן בלעדיות ליבואני רכב מונעת יבוא אלטרנטיבי והופכת את רוכשי הרכבים לצרכנים שבויים, שליטה של חברת טלפוניה אחת בכל התשתית הקווית הופכת אותה לשולטת בשוק ולא מאפשרת תחרות הוגנת בינה לבין שאר החברות. חברת חשמל אחת אינה מאפשרת להתחרות בה וכל לקוחותיה שבויים. מועצות חקלאות למיניהן מחייבות השמדת סחורה עודפת ולא מאפשרות מכירתן במחירים נמוכים יותר וכך פוגעות בצרכנים וכן הלאה. בקפיטאליזם טהור קיימת תחרות ענפה בכל ענפי המשק וכדי להשיג יותר צרכנים יש מלחמת מחירים והצרכנים רק מרוויחים מכך".

אי-אפשר להרשות את קיומן של חברות רבות מידי בשוק מסוים. אולי זה מאוד הוגן כלפי הצרכנים אבל זה לא הוגן כלפי בעלי העסקים כי אז נוצרת כמות עסקים וסדר גודל של פעילות שאיננה עומדת בקנה אחד יחד עם סדר הגודל של השוק. כך עסקים רבים מתקשים להתקיים והבעלים נאלצים לסגור בהפסדיים כספיים או להתקיים בקושי, בסבל, בעוני ובחרדות. לכן, בין היתר, צריך רגולציה על השוק. מצד שני, אני מסכים שאולי מונופולים זה כבר מוגזם. אבל במדינתנו הקטנטונת רוב שוקי המוצרים, הסחורות והשירותים הם די קטנים ולכן יש הרבה מונופלים טבעיים. צריך לפקח עליהם ולהפוך אותם ל-"מונופולים נאורים" (כמו שיש לדוגמה "דיקטטורות נאורות". זה הכול).

מריטוקראטיה זה רעיון נחמד, אבל בפועל ביטול הדמוקראטיה יכלול בהכרח פגיעה בחירויות. לידיעתך, סינגפור היא מריטוקראטיה וההינדוס החברתי עבר שם את כל הגבולות, שוללים מאנשים אפילו את הזכות לבחור היכן לגור, לכן אני לא מסכים.

רעיון הLaissez faire יושם במלואו בארה"ב בשנים 1918-1928 ולכן אז הייתה ארה"ב מדינה קפיטליסטית טהורה, לפני ואחרי לא.

אין צורך בשכר מינימום כי לא רק עובדים מתחרים ביניהם על עבודות אלא גם מעסיקים מתחרים על עובדים והעובד יבחר לעבוד אצל מי שיציע לו את השכר הגבוה ביותר בתמורה לעבודתו. שכר מינימום רק גורם למעסיקים של עובדים לא מקצועיים להתיישר על אותו מינימום, כשאין שכר מינימום כל מעסיק מציע על פי יכולתו על מנת להשיג את העובדים הטובים ביותר שהוא מסוגל להשיג, תחרות זו כשלעצמה יוצרת את האיזון.

עסק לא יפתח אם היזם אינו סבור שיוכל להיות רווחי. עסקים (במיוחד קטנים) נפתחים ונסגרים כל הזמן ואין צורך להתרגש מזה, בנוסף עליך לזכור שכל עסק גדול היה פעם קטן. כמות העסקים בשוק מושפעת באופן טבעי מהשוק, לא יתכן מצב בו יהיו יותר עסקים משהשוק מאפשר כי גם כמות המשאבים וכמות העובדים היא מוגבלת. היעדר החופש העסקי מעניק יתרון לא הוגן למונופולים וקרטלים ומקשה על עסקים קטנים לקום ולהתחרות בעסקים גדולים ובמקרים מסויימים אף מונע (אוסר באמצעים חוקיים) מהם לקום.

 

[מאור חיים פז]

"העניים יתקיימו מתרומות ומעודפי מזון שלא נמכרו ע"י הרשתות אשר היום התקנות מחייבות אותם לזרוק, ולא מדובר במזון פג תוקף אלא בהסכמים שעשו הממשלות עם רשתות השיווק כדי להקשות על תחרות ביניהן ולהקשות על מתחרים חדשים להיכנס לשוק".

והעניים פשוט צריכים לסמוך על טוב ליבם של האנשים?. והרשתות באמת יהיו פשוט נדיבות מספיק בשביל לתת מזון חינם?. ואם לא יהיו תרומות מצידם של האנשים והרשתות?. לכן צריך מדינת רווחה ומשרד רווחה. אנשים שזה באמת ממש העבודה שלהם לדאוג לאוכלוסייה החלשה בצורה מבוקרת ומסודרת. מה גם, שהאנשים מהרווחה ממש מקבלים כסף על זה שהם דואגים לאנשים האלו, כי זאת העבודה שלהם. זה כבר יותר קפיטליסטי באיזשהו מובן מאשר לסמוך על טוב ליבם של זרים ורשתות שיווק, אתה לא חושב?. אתה הרי אוהב קפיטליזם טהור, לא?. אז הנה עוד מקום שאפשר להרוויח כסף במקום לתת משהו בחינם.

"בדיוק להיפך, המונופולים נוצרו ע"י הממשלות וההגבלים בעיקר מונעים תחרות. אם תקרא את המאמרים של הכלכלנים שהצעתי לך תבין מדוע המנגנונים עושים בדיוק את ההיפך ממה שחשבת. מכיוון שההסבר יהיה ארוך מאוד אני מעדיף שקודם תקרא ואז נדון במה שקראת".

אם היה לי זמן לקרוא מאמרים כלכליים מתקדמים, לא הייתי בפורום הזה. מה גם ששנת הלימודים האקדמית התחילה ואני לומד לתואר ראשון בפסיכולוגיה עכשיו. מעדיף לא לקרוא את המאמרים האלו (לפחות לא כרגע, יכול להיות שבעתיד) ולהישאר בלי תשובה (לפחות לבינתיים, אני עסוק והכול, אני לא חלילה מזלזל בהצעות שלך של מה אני צריך לקרוא והיכן נמצאות התשובות לשאלות שלי מעבר למה שאתה מספר לי בעצמך).

"במדינה ללא מיסים הפוליטיקאים יהיו אנשי עסקים שפרשו ויעבדו בהתנדבות למען האזרחים".

נשמע לי אוטופי מידי, אולי אפילו קצת נאיבי.

"על כל שירות ישלמו צרכניו באופן ישיר ובכך תחוסל עלות הביורוקראטיה (שהיא למעשה רוב העלות)".

חלק מן הביורוקראטיה היא חשובה ונדרשת, שלא לדבר על זה שהביורוקראטיה הזאת מספקת מקומות עבודה ופרנסה לאנשים.

"בבלוג שהיה לי בתפוז (לצערי אינו קיים עוד, נמחק עם שאר הבלוגים...)".

חבל, הייתה מגבה.

"הוכחתי שבאמצעות הפרטת החינוך באופן מוחלט ניתן לחסוך 70% מעלותו, באמצעות הפרטת הבריאות באופן מוחלט ניתן לחסוך 60% מעלותה, באמצעות הפרטת התחבורה באופן מוחלט ניתן לחסוך 80% מעלותה. באמצעות ביטול הרווחה הממשלתית והחלפתה בביטוחים פרטיים ועזרה וולונטארית לעניים אפשר לחסוך יותר מ40% מהתקציב".

כל הכספים האלו הם לא משכורות של אנשים שכבר לא יקבלו יותר משכורות ושלא יהיו להם יותר עבודות ברגע שאתה חוסך את כל הכסף הזה?.

"כל שירות חשוב, יסכימו האזרחים לממן מכספם כדי לצרוך".

אוטופי מידי. ולא מספיק מאורגן. הכסף הזה צריך לעבור לממשלה בצורת מיסים כי הממשלה יודעת טוב יותר מהאזרחים מה צריך לעשות. לכן צריך את הממשלה ולכן צריך שחלק מן הדברים (בתי-ספר לדוגמה) יהיו בבעלות המדינה.

"ומה שאינו חשוב אין סיבה שימומן כלל".

אז עכשיו אתה תומך גם בצמצום השירותים החברתיים ופועלה של המדינה בשם חיסכון הכסף?.

"אני לא אנארכיסט אלא ליברטאריאן. על זה נדון אולי בהמשך".

עד עכשיו להיות ליברטאריאן נשמע כמו להיות אנרכיסט.

 

[SupermanZW]

"העניים יתקיימו מתרומות ומעודפי מזון שלא נמכרו ע"י הרשתות אשר היום התקנות מחייבות אותם לזרוק, ולא מדובר במזון פג תוקף אלא בהסכמים שעשו הממשלות עם רשתות השיווק כדי להקשות על תחרות ביניהן ולהקשות על מתחרים חדשים להיכנס לשוק".

והעניים פשוט צריכים לסמוך על טוב ליבם של האנשים?. והרשתות באמת יהיו פשוט נדיבות מספיק בשביל לתת מזון חינם?. ואם לא יהיו תרומות מצידם של האנשים והרשתות?. לכן צריך מדינת רווחה ומשרד רווחה. אנשים שזה באמת ממש העבודה שלהם לדאוג לאוכלוסייה החלשה בצורה מבוקרת ומסודרת. מה גם, שהאנשים מהרווחה ממש מקבלים כסף על זה שהם דואגים לאנשים האלו, כי זאת העבודה שלהם. זה כבר יותר קפיטליסטי באיזשהו מובן מאשר לסמוך על טוב ליבם של זרים ורשתות שיווק, אתה לא חושב?. אתה הרי אוהב קפיטליזם טהור, לא?. אז הנה עוד מקום שאפשר להרוויח כסף במקום לתת משהו בחינם.

"בדיוק להיפך, המונופולים נוצרו ע"י הממשלות וההגבלים בעיקר מונעים תחרות. אם תקרא את המאמרים של הכלכלנים שהצעתי לך תבין מדוע המנגנונים עושים בדיוק את ההיפך ממה שחשבת. מכיוון שההסבר יהיה ארוך מאוד אני מעדיף שקודם תקרא ואז נדון במה שקראת".

אם היה לי זמן לקרוא מאמרים כלכליים מתקדמים, לא הייתי בפורום הזה. מה גם ששנת הלימודים האקדמית התחילה ואני לומד לתואר ראשון בפסיכולוגיה עכשיו. מעדיף לא לקרוא את המאמרים האלו (לפחות לא כרגע, יכול להיות שבעתיד) ולהישאר בלי תשובה (לפחות לבינתיים, אני עסוק והכול, אני לא חלילה מזלזל בהצעות שלך של מה אני צריך לקרוא והיכן נמצאות התשובות לשאלות שלי מעבר למה שאתה מספר לי בעצמך).

"במדינה ללא מיסים הפוליטיקאים יהיו אנשי עסקים שפרשו ויעבדו בהתנדבות למען האזרחים".

נשמע לי אוטופי מידי, אולי אפילו קצת נאיבי.

"על כל שירות ישלמו צרכניו באופן ישיר ובכך תחוסל עלות הביורוקראטיה (שהיא למעשה רוב העלות)".

חלק מן הביורוקראטיה היא חשובה ונדרשת, שלא לדבר על זה שהביורוקראטיה הזאת מספקת מקומות עבודה ופרנסה לאנשים.

"בבלוג שהיה לי בתפוז (לצערי אינו קיים עוד, נמחק עם שאר הבלוגים...)".

חבל, הייתה מגבה.

"הוכחתי שבאמצעות הפרטת החינוך באופן מוחלט ניתן לחסוך 70% מעלותו, באמצעות הפרטת הבריאות באופן מוחלט ניתן לחסוך 60% מעלותה, באמצעות הפרטת התחבורה באופן מוחלט ניתן לחסוך 80% מעלותה. באמצעות ביטול הרווחה הממשלתית והחלפתה בביטוחים פרטיים ועזרה וולונטארית לעניים אפשר לחסוך יותר מ40% מהתקציב".

כל הכספים האלו הם לא משכורות של אנשים שכבר לא יקבלו יותר משכורות ושלא יהיו להם יותר עבודות ברגע שאתה חוסך את כל הכסף הזה?.

"כל שירות חשוב, יסכימו האזרחים לממן מכספם כדי לצרוך".

אוטופי מידי. ולא מספיק מאורגן. הכסף הזה צריך לעבור לממשלה בצורת מיסים כי הממשלה יודעת טוב יותר מהאזרחים מה צריך לעשות. לכן צריך את הממשלה ולכן צריך שחלק מן הדברים (בתי-ספר לדוגמה) יהיו בבעלות המדינה.

"ומה שאינו חשוב אין סיבה שימומן כלל".

אז עכשיו אתה תומך גם בצמצום השירותים החברתיים ופועלה של המדינה בשם חיסכון הכסף?.

"אני לא אנארכיסט אלא ליברטאריאן. על זה נדון אולי בהמשך".

עד עכשיו להיות ליברטאריאן נשמע כמו להיות אנרכיסט.

בליכטנשטיין עניים לא מקבלים קצבאות (או ליתר דיוק, עוני אינו מזכה בקצבה, זה לא אומר שאין בכלל מקבלי קצבאות בליכטנשטיין, נכים קשים, למשל, מקבלים קצבאות) ואין חוקים שמחייבים רשתות לזרוק מזון שלא נמכר ובאמת המזון שלא נמכר מועבר למחסני מזון מהם העניים רשאים לקחתו בחינם ואין רעבים בליכטנשטיין.

טראמפ הסכים להיות נשיא עם משכורת של דולר אחד (לשם הסמליות) לשנה, ביל גייטס היה מנכ"ל מיקרוסופט עם משכורת של דולר אחד לשנה (גם כן רק לשם הסמליות) ואנשי עסקים רבים מוכנים לאחר המיליארדים שעשו לכהן במשרות ציבוריות למען הכלל בחינם ואם יאפשרו להם הם יעשו זאת.

לא צריך לייצר מקומות עבודה באמצעות ביורוקרטיה, אלא רק באמצעות פתיחת עסקים! ביורוקרטיה היא מיותרת ומזיקה, אין בה שום תועלת והיא רק מייקרת מוצרים ושירותים ללא הצדקה.

אין לי סבלנות להעתיק עבורך מאמרים ולהביא לכאן, אלה דברים שאי אפשר להסביר בקצרה, כי נדרש הרבה רקע, אבל ליברטאריאניזם עובד, זה הוכח, נוסה בהצלחה בקאולון, אך לרוע המזל קאולון נהרסה ע"י סין.

באנארכיה אין ממשלה, בליברטאריאניזם יש ממשלה ומשטר מסוג "מדינת שומר הלילה" או באנגלית The night watchman state, חפש בגוגל. מכיוון שמדובר על מצבים שונים לגמרי, להשוות ליברטאריאן לאנארכיסט זו פשוט שטות.

 

[מאור חיים פז]

לא שאין לי מה לענות לך, אבל השיחה פנתה לכיוונים שמרגישים לי מעט חסרי טעם. אני לא חושב שנצליח לשכנע זה את זה. זה אפילו כבר לא מהנה בעבורי כפי מה שזה היה. ברשותך, יש לי שלוש שאלות. לא המשך למה שהיה עד עכשיו. דברים אחרים:

1.מצאתי סרטון באינטרנט של בן-אדם עם דוקטורט (כנראה בכלכלה) שטוען שהזהב עוד עלול להגיע בעתיד הלא מאוד רחוק ל-5,000 דולר לאונקייה ו-20,000 דולר לאונקייה. הוא לא חוזה את החזרת תקן הזהב או משהו. הוא חושב שמחיר הזהב עלול להגיע ל-20,000 דולר לאונקייה לחלוטין במנותק מתקן הזהב. רציתי לבקש ממך לראות את הסרטון בעצמך ולהגיד לי מה דעתך. יש לו שלוש תארים בכלכלה כך שכנראה הוא מבין יותר משנינו, אבל אתה מבין יותר ממני ורציתי לדעת האם לדעתך מה שהוא אומר נשמע אפשרי, או אולי סביר אפילו:

2. אני לא יודע אם גם אתה מרגיש את זה, אבל יש הרגשה לא טובה באוויר. החוב החיצוני של ארצות הברית עומד על 26 טריליון דולר, יש מגפה שמחריבה את הכלכלה העולמית, ארצות הברית מתעמתת עם סין, ארצות הברית פרשה מהסכם פריז, איראן מתקרבת לפיתוח נשק גרעיני, הקרחונים נמסים, היערות נשרפים, הרי הגעש מתפרצים, אנשים מאבדים את העבודות שלהם למכונות, פייסבוק ממשיכה לשמור על השרתים שלה חשבונות פייסבוק שמשתמשים מחקו, דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית, וכן הלאה וכן הלאה. זה מרגיש כאילו בעשר השנים הקרובות, אולי אפילו בכמה שנים הקרובות, יקרה משהו רע. משהו רע ממש. אסון או אולי סדרת אסונות. קריסה כלכלית חריפה או מלחמת עולם שלישית או משהו. במיוחד אני חושב, שאולי עלול לקרות משהו לארצות הברית. קריסה כלכלית או מלחמה או משהו שעלולים לשתק את כל סחר החוץ שלה, ולכן רציתי לשאול אותך, אם היינו יוצאים מנקודת ההנחה שכל סחר החוץ של ארצות הברית ייקטע בחדות למשך תקופת זמן כלשהי, מסיבה כלשהי, כמו לדוגמה מלחמה, במה כדאי להשקיע לקראת דבר שכזה, בהנחה שאני רוצה להמר על תרחיש שכזה (לא בהכרח מלחמה, כל תרחיש כלשהו שעלול לקטוע את סחר החוץ של ארצות הברית עם העולם)?. איזה מטבע?. או איזו סחורה?. או איזו חברה או מניה?. כלומר, אתה יודע, למקרה שיהיה לי מתישהו כסף להשקיע.

3. כשיהיה לי כסף להשקיע, חשבתי להשקיע במניות דיבידנד בשביל הכנסה קבועה פעם בשלוש חודשים עם מס של 25% בלבד (אבל מניות דיבידנד טובות ויציבות כמו המניות של קוקה-קולה, פפסיקו ו-KFC, לא לדוגמה אל-על או טבע, אני לא מטומטם). וחשבתי לעצמי שאני אשקיע במניות עם אחוז חלוקת דיבידנד של 3% בקירוב וחלוקת רווחים כל שלוש חודשים. ככה אחרי מיסים, זה עדיין רווח של 2.25% נטו כל שלוש חודשים ואז זה רווח יפה של 10% נטו לשנה. העניין הוא שאני רוצה לפצל את ההשקעה שלי בין כמה וכמה מניות אמינות ויציבות שאני יכול לבטוח בהן ושמחלקות דיבידנד של 3 אחוז כל שלוש חודשים לפני המס שייקח לי 0.75%. הבעיה היא שאני מכיר כרגע רק שלוש חברות כאלו. שלושת החברות שציינתי-ענקיות השתייה קוקה קולה ופפסיקו וענקית המזון המהיר KFC. רציתי לשאול אם אתה מכיר מניות עם תשואת דיבידנד של 3% (אבל מניות טובות, לא כמו אל-על וטבע לדוגמה, הא?). אני לא חושב שזה נוגד לחוק שתענה על זה כי לא נראה לי שזה נקרא שאני מבקש ממך ייעוץ בנוגע לאיזה מניות להשקיע בהן אלא זה יותר שאני מבקש ממך להגיד לי איזה חברות מחלקות דיבידנד של 3% כל שלוש חודשים למשקיעים שלהם. אז זה משהו אחר בעצם, לא?. אני מבקש לקבל מידע ידוע ועובדתי על מניות שעונות לתיאור מוגדר ומסוים שעניתי.

תודה על הכול, מעריך אותך.

 

[SupermanZW]

לא שאין לי מה לענות לך, אבל השיחה פנתה לכיוונים שמרגישים לי מעט חסרי טעם. אני לא חושב שנצליח לשכנע זה את זה. זה אפילו כבר לא מהנה בעבורי כפי מה שזה היה. ברשותך, יש לי שלוש שאלות. לא המשך למה שהיה עד עכשיו. דברים אחרים:

1.מצאתי סרטון באינטרנט של בן-אדם עם דוקטורט (כנראה בכלכלה) שטוען שהזהב עוד עלול להגיע בעתיד הלא מאוד רחוק ל-5,000 דולר לאונקייה ו-20,000 דולר לאונקייה. הוא לא חוזה את החזרת תקן הזהב או משהו. הוא חושב שמחיר הזהב עלול להגיע ל-20,000 דולר לאונקייה לחלוטין במנותק מתקן הזהב. רציתי לבקש ממך לראות את הסרטון בעצמך ולהגיד לי מה דעתך. יש לו שלוש תארים בכלכלה כך שכנראה הוא מבין יותר משנינו, אבל אתה מבין יותר ממני ורציתי לדעת האם לדעתך מה שהוא אומר נשמע אפשרי, או אולי סביר אפילו:

2. אני לא יודע אם גם אתה מרגיש את זה, אבל יש הרגשה לא טובה באוויר. החוב החיצוני של ארצות הברית עומד על 26 טריליון דולר, יש מגפה שמחריבה את הכלכלה העולמית, ארצות הברית מתעמתת עם סין, ארצות הברית פרשה מהסכם פריז, איראן מתקרבת לפיתוח נשק גרעיני, הקרחונים נמסים, היערות נשרפים, הרי הגעש מתפרצים, אנשים מאבדים את העבודות שלהם למכונות, פייסבוק ממשיכה לשמור על השרתים שלה חשבונות פייסבוק שמשתמשים מחקו, דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית, וכן הלאה וכן הלאה. זה מרגיש כאילו בעשר השנים הקרובות, אולי אפילו בכמה שנים הקרובות, יקרה משהו רע. משהו רע ממש. אסון או אולי סדרת אסונות. קריסה כלכלית חריפה או מלחמת עולם שלישית או משהו. במיוחד אני חושב, שאולי עלול לקרות משהו לארצות הברית. קריסה כלכלית או מלחמה או משהו שעלולים לשתק את כל סחר החוץ שלה, ולכן רציתי לשאול אותך, אם היינו יוצאים מנקודת ההנחה שכל סחר החוץ של ארצות הברית ייקטע בחדות למשך תקופת זמן כלשהי, מסיבה כלשהי, כמו לדוגמה מלחמה, במה כדאי להשקיע לקראת דבר שכזה, בהנחה שאני רוצה להמר על תרחיש שכזה (לא בהכרח מלחמה, כל תרחיש כלשהו שעלול לקטוע את סחר החוץ של ארצות הברית עם העולם)?. איזה מטבע?. או איזו סחורה?. או איזו חברה או מניה?. כלומר, אתה יודע, למקרה שיהיה לי מתישהו כסף להשקיע.

3. כשיהיה לי כסף להשקיע, חשבתי להשקיע במניות דיבידנד בשביל הכנסה קבועה פעם בשלוש חודשים עם מס של 25% בלבד (אבל מניות דיבידנד טובות ויציבות כמו המניות של קוקה-קולה, פפסיקו ו-KFC, לא לדוגמה אל-על או טבע, אני לא מטומטם). וחשבתי לעצמי שאני אשקיע במניות עם אחוז חלוקת דיבידנד של 3% בקירוב וחלוקת רווחים כל שלוש חודשים. ככה אחרי מיסים, זה עדיין רווח של 2.25% נטו כל שלוש חודשים ואז זה רווח יפה של 10% נטו לשנה. העניין הוא שאני רוצה לפצל את ההשקעה שלי בין כמה וכמה מניות אמינות ויציבות שאני יכול לבטוח בהן ושמחלקות דיבידנד של 3 אחוז כל שלוש חודשים לפני המס שייקח לי 0.75%. הבעיה היא שאני מכיר כרגע רק שלוש חברות כאלו. שלושת החברות שציינתי-ענקיות השתייה קוקה קולה ופפסיקו וענקית המזון המהיר KFC. רציתי לשאול אם אתה מכיר מניות עם תשואת דיבידנד של 3% (אבל מניות טובות, לא כמו אל-על וטבע לדוגמה, הא?). אני לא חושב שזה נוגד לחוק שתענה על זה כי לא נראה לי שזה נקרא שאני מבקש ממך ייעוץ בנוגע לאיזה מניות להשקיע בהן אלא זה יותר שאני מבקש ממך להגיד לי איזה חברות מחלקות דיבידנד של 3% כל שלוש חודשים למשקיעים שלהם. אז זה משהו אחר בעצם, לא?. אני מבקש לקבל מידע ידוע ועובדתי על מניות שעונות לתיאור מוגדר ומסוים שעניתי.

תודה על הכול, מעריך אותך.

1) אני סבור שהדוקטור צודק. ההדפסה המטורפת של דולרים תגרום להיפראינפלאציה ויתכן שאונקיית זהב תהיה שווה 20000 דולר מוקדם משאנחנו חושבים.

2) אנרגיה מתחדשת, הדפסה תלת מימדית ובינה מלאכותית צפויים להיות התחומים החזקים ביותר ב30 השנים הקרובות ולכן חברות יציבות העוסקות בתחומים אלה מהוות כבר עכשיו השקעות טובות לטווח ארוך. תוכל לחפש בYahoo Finance חברות המתעסקות בתחומים אלה.

3) אני ממליץ על הURL הבא לצורך השקעות בחברות חזקות המחלקות דיבידנדים גבוהים - https://dividenddetective.com/screens_bulletproof.htm

 

[מאור חיים פז]

1) אני סבור שהדוקטור צודק. ההדפסה המטורפת של דולרים תגרום להיפראינפלאציה ויתכן שאונקיית זהב תהיה שווה 20000 דולר מוקדם משאנחנו חושבים.

2) אנרגיה מתחדשת, הדפסה תלת מימדית ובינה מלאכותית צפויים להיות התחומים החזקים ביותר ב30 השנים הקרובות ולכן חברות יציבות העוסקות בתחומים אלה מהוות כבר עכשיו השקעות טובות לטווח ארוך. תוכל לחפש בYahoo Finance חברות המתעסקות בתחומים אלה.

3) אני ממליץ על הURL הבא לצורך השקעות בחברות חזקות המחלקות דיבידנדים גבוהים - https://dividenddetective.com/screens_bulletproof.htm

1. תודה לך על אישור דבריו. זה טוב לשמוע אישור לדברים ממומחה נוסף. אבל הוא אומר שגם אם הזהב יגיע ל-20,000 דולר לאונקייה זה ייקח כמה שנים. זה קצת מפחיד לקנות זהב היום ב-1900 דולר לאונקייה, שזה יגיע ל-5,000 דולר לאונקייה, ואז רק להתחיל לחכות במשך כמה שנים טובות שזה יגיע אל ה-20,000 דולר לאונקייה. מה אם הזהב יגיע ל-5,000 דולר לאונקייה או 10,000 או 15,000 ואז יתחיל לסגת במחיר?. אז הפסדתי אלפי דולרים ברווחים לכל אונקייה בגלל חמדנות ובגלל הציפייה להגעה ל-20,000 דולר לאונקייה?. יהיה בזה משהו מאוד מתסכל להיות מסוגל במשך שנים לממש רווחים של מאות אחוזים ולא לעשות את זה כדי להגיע בסוף הדרך אל מימוש רווחים ברמה של אלף אחוזים. זה נשמע כמו שנים שיהיו מלאות בחרדות. שלא לדבר בכלל על האפשרות שבסוף הדרך כל שנות החרדה האלו ירדו לטימיון אם וכאשר הזהב לא יגיע ל-20,000 דולר לאונקייה אלא יסוג אחורה והזדמנות של עשיית רווחים במאות אחוזים תיעלם ולא תחזור. מה שכמובן יהיה הרבה יותר גרוע. מה לדעתך עליי לעשות אם יהיה לי כסף לקנות זהב והזהב יתחיל לעלות בצורה דרסטית במשך שנים?.

2. וגם למה אם הזהב יתחיל לעלות עד שהוא יגיע ל-20,000 דולר לאונקייה, למה גם אם זה יקרה, זה יקח שנים?. למה זה לא יקרה בבת אחת?. מה הסיבה לכך שאצטרך להתענות במשך שנים עם אפשרות לממש רווחים של מאות אחוזים בכל רגע, אפשרות שתוכל לרדת לטימיון בכל רגע נתון כל הדרך עד ה-20,000 דולר לאונקייה?.

3. הדוקטור גם אומר (לא בדיוק קלטתי איך אומרים את השם שלו, אולי באמת עדיף שנקרא לו "הדוקטור") שיש אפשרות שהזהב ירד ל-1,000 דולר לאונקייה או אפילו 800 או 600. אבל הוא מדבר על האפשרות הזאת רק כדי לצאת מחופה מכל הכיוונים, כן?. כלומר, הדברים שהוא הסביר שצריכים לקרות כדי ששווי הזהב ירד לרמות שהוא מדבר עליהן, הדברים האלו לא באמת עומדים לקרות, נכון?. כלומר, הבנתי כבר לבד שהם לא מאוד סבירים.

4. "אנרגיה מתחדשת, הדפסה תלת מימדית ובינה מלאכותית צפויים להיות התחומים החזקים ביותר ב30 השנים הקרובות ולכן חברות יציבות העוסקות בתחומים אלה מהוות כבר עכשיו השקעות טובות לטווח ארוך. תוכל לחפש בYahoo Finance חברות המתעסקות בתחומים אלה".

בנוגע לאנרגיה מתחדשת, אני חושב שיש להוציא מן המשוואה את האנרגיה הסולארית. לא ניתן לבטוח באנרגיה סולארית. בנוגע לכל השאר, אנרגיה מתחדשת באופן כללי, הדפסה תלת מימדית, ובינה מלאכותית, כן. אמרתה דברים טובים וחשובים ואני לוקח את דבריך לתשומת ליבי. אבל השאלה הייתה מה תהיה השקעה טובה לקראת הימור על אפשרות של קטיעה פתאומית של כל סחר החוץ של ארצות הברית. לא שאני לא מעריך את הדברים הטובים והחשובים שאמרתה, חלילה. זה פשוט שאתה באמת לא עניתה על השאלה הבסיסית. כלומר, ארצות הברית היא היצואנית השנייה הכי גדולה בעולם אחרי אימפריית הרשע השוכנת במזרח, נכון?. קטיעת הייצוא שלהם לעולם, תרחיש שעלול להתאפשר בגלל מלחמת עולם שלישית או משהו בסגנון, זה דבר שיהיו לו השלכות כלכליות ברמת הכלכלה העולמית, לטוב ולרע. אז בוא נתרכז בחלק של ה-"טוב". מהם הייצואים העיקריים של ארצות הברית?. או לחלופין, מהם הייצואים הקצת פחות עיקריים של ארצות הברית מסך כל הייצואים שלה, אבל שהייצואים האלו מהווים חלק משמעותי מתוך סך כל הכמות שמיוצרת בעולם בשנה של הסחורה המדוברת? (קח לדוגמה את הטרונה. מדובר במינרל אוופוריטי שמשמש לייצור נתרן פחמתי. מדינת ויומינג לבדה מספקת רבע מסך כל התפוקה העולמית [האם זאת אומרת שאם תהיה מלחמת עולם שלישית בין ארצות הברית לסין לדוגמה, אז הפחתה של 25% בכמות הייצור השנתית של הטרונה תעלה את ערכו ב-25%?. או שזה כן יעלה את הערך של הטרונה אבל המתמטיקה שלי היא פשטנית מידי ולכן אינה מדויקת?]).

5. "אנרגיה מתחדשת, הדפסה תלת מימדית ובינה מלאכותית צפויים להיות התחומים החזקים ביותר ב30 השנים הקרובות ולכן חברות יציבות העוסקות בתחומים אלה מהוות כבר עכשיו השקעות טובות לטווח ארוך. תוכל לחפש בYahoo Finance חברות המתעסקות בתחומים אלה".

כאן הבאתה לי מידע טוב וחשוב כשלעצמו, אבל אני מבין שאתה לא תגיד לי באיזה מניות של חברות של אנרגיה מתחדשת, הדפסה תלת מימדית ובינה מלאכותית לשים את הכסף, הא?.

6. בלי קשר לכלום, עכשיו כשאני חושב על זה, המניה האולטימטיבית להשקיע בה היא מניית דיבידינד עם אחוז חלוקת דיבידנד גבוה ושהמניה עצמה צפויה לעלות בשווי לא מעט, כן?. כמו לדוגמה להשקיע במקדונלד'ס ב-2000.

7. אתה ממליץ על ששת המניות שמופיעות בתחתית העמוד או שאתה ממליץ על כל האתר?. כך או כך נראה שמדובר באתר טוב שמתאים למציאת מניות דיבידנד טובות. תודה.

8.נראה לי ששמעתי פעם שיש מס מיוחד על השקעה על מניות בחו"ל ושרק אם אני משקיע במניות בארץ אז המס הוא 25%. זה נכון?. או שאולי הכוונה לא הייתה שיש מס מיוחד אלא כפל מס ואני צריך לשלם מס גם לישראל וגם לארצות הברית על רווחים ממניות כך שזה מצטבר ל-50%?. אני לא זוכר כבר מה שמעתי. זה היה לפני הרבה זמן. משהו מכל זה מצלצל לך מוכר או שאין לך מושג על מה אני מדבר?.

 

[SupermanZW]

1. תודה לך על אישור דבריו. זה טוב לשמוע אישור לדברים ממומחה נוסף. אבל הוא אומר שגם אם הזהב יגיע ל-20,000 דולר לאונקייה זה ייקח כמה שנים. זה קצת מפחיד לקנות זהב היום ב-1900 דולר לאונקייה, שזה יגיע ל-5,000 דולר לאונקייה, ואז רק להתחיל לחכות במשך כמה שנים טובות שזה יגיע אל ה-20,000 דולר לאונקייה. מה אם הזהב יגיע ל-5,000 דולר לאונקייה או 10,000 או 15,000 ואז יתחיל לסגת במחיר?. אז הפסדתי אלפי דולרים ברווחים לכל אונקייה בגלל חמדנות ובגלל הציפייה להגעה ל-20,000 דולר לאונקייה?. יהיה בזה משהו מאוד מתסכל להיות מסוגל במשך שנים לממש רווחים של מאות אחוזים ולא לעשות את זה כדי להגיע בסוף הדרך אל מימוש רווחים ברמה של אלף אחוזים. זה נשמע כמו שנים שיהיו מלאות בחרדות. שלא לדבר בכלל על האפשרות שבסוף הדרך כל שנות החרדה האלו ירדו לטימיון אם וכאשר הזהב לא יגיע ל-20,000 דולר לאונקייה אלא יסוג אחורה והזדמנות של עשיית רווחים במאות אחוזים תיעלם ולא תחזור. מה שכמובן יהיה הרבה יותר גרוע. מה לדעתך עליי לעשות אם יהיה לי כסף לקנות זהב והזהב יתחיל לעלות בצורה דרסטית במשך שנים?.

2. וגם למה אם הזהב יתחיל לעלות עד שהוא יגיע ל-20,000 דולר לאונקייה, למה גם אם זה יקרה, זה יקח שנים?. למה זה לא יקרה בבת אחת?. מה הסיבה לכך שאצטרך להתענות במשך שנים עם אפשרות לממש רווחים של מאות אחוזים בכל רגע, אפשרות שתוכל לרדת לטימיון בכל רגע נתון כל הדרך עד ה-20,000 דולר לאונקייה?.

3. הדוקטור גם אומר (לא בדיוק קלטתי איך אומרים את השם שלו, אולי באמת עדיף שנקרא לו "הדוקטור") שיש אפשרות שהזהב ירד ל-1,000 דולר לאונקייה או אפילו 800 או 600. אבל הוא מדבר על האפשרות הזאת רק כדי לצאת מחופה מכל הכיוונים, כן?. כלומר, הדברים שהוא הסביר שצריכים לקרות כדי ששווי הזהב ירד לרמות שהוא מדבר עליהן, הדברים האלו לא באמת עומדים לקרות, נכון?. כלומר, הבנתי כבר לבד שהם לא מאוד סבירים.

4. "אנרגיה מתחדשת, הדפסה תלת מימדית ובינה מלאכותית צפויים להיות התחומים החזקים ביותר ב30 השנים הקרובות ולכן חברות יציבות העוסקות בתחומים אלה מהוות כבר עכשיו השקעות טובות לטווח ארוך. תוכל לחפש בYahoo Finance חברות המתעסקות בתחומים אלה".

בנוגע לאנרגיה מתחדשת, אני חושב שיש להוציא מן המשוואה את האנרגיה הסולארית. לא ניתן לבטוח באנרגיה סולארית. בנוגע לכל השאר, אנרגיה מתחדשת באופן כללי, הדפסה תלת מימדית, ובינה מלאכותית, כן. אמרתה דברים טובים וחשובים ואני לוקח את דבריך לתשומת ליבי. אבל השאלה הייתה מה תהיה השקעה טובה לקראת הימור על אפשרות של קטיעה פתאומית של כל סחר החוץ של ארצות הברית. לא שאני לא מעריך את הדברים הטובים והחשובים שאמרתה, חלילה. זה פשוט שאתה באמת לא עניתה על השאלה הבסיסית. כלומר, ארצות הברית היא היצואנית השנייה הכי גדולה בעולם אחרי אימפריית הרשע השוכנת במזרח, נכון?. קטיעת הייצוא שלהם לעולם, תרחיש שעלול להתאפשר בגלל מלחמת עולם שלישית או משהו בסגנון, זה דבר שיהיו לו השלכות כלכליות ברמת הכלכלה העולמית, לטוב ולרע. אז בוא נתרכז בחלק של ה-"טוב". מהם הייצואים העיקריים של ארצות הברית?. או לחלופין, מהם הייצואים הקצת פחות עיקריים של ארצות הברית מסך כל הייצואים שלה, אבל שהייצואים האלו מהווים חלק משמעותי מתוך סך כל הכמות שמיוצרת בעולם בשנה של הסחורה המדוברת? (קח לדוגמה את הטרונה. מדובר במינרל אוופוריטי שמשמש לייצור נתרן פחמתי. מדינת ויומינג לבדה מספקת רבע מסך כל התפוקה העולמית [האם זאת אומרת שאם תהיה מלחמת עולם שלישית בין ארצות הברית לסין לדוגמה, אז הפחתה של 25% בכמות הייצור השנתית של הטרונה תעלה את ערכו ב-25%?. או שזה כן יעלה את הערך של הטרונה אבל המתמטיקה שלי היא פשטנית מידי ולכן אינה מדויקת?]).

5. "אנרגיה מתחדשת, הדפסה תלת מימדית ובינה מלאכותית צפויים להיות התחומים החזקים ביותר ב30 השנים הקרובות ולכן חברות יציבות העוסקות בתחומים אלה מהוות כבר עכשיו השקעות טובות לטווח ארוך. תוכל לחפש בYahoo Finance חברות המתעסקות בתחומים אלה".

כאן הבאתה לי מידע טוב וחשוב כשלעצמו, אבל אני מבין שאתה לא תגיד לי באיזה מניות של חברות של אנרגיה מתחדשת, הדפסה תלת מימדית ובינה מלאכותית לשים את הכסף, הא?.

6. בלי קשר לכלום, עכשיו כשאני חושב על זה, המניה האולטימטיבית להשקיע בה היא מניית דיבידינד עם אחוז חלוקת דיבידנד גבוה ושהמניה עצמה צפויה לעלות בשווי לא מעט, כן?. כמו לדוגמה להשקיע במקדונלד'ס ב-2000.

7. אתה ממליץ על ששת המניות שמופיעות בתחתית העמוד או שאתה ממליץ על כל האתר?. כך או כך נראה שמדובר באתר טוב שמתאים למציאת מניות דיבידנד טובות. תודה.

8.נראה לי ששמעתי פעם שיש מס מיוחד על השקעה על מניות בחו"ל ושרק אם אני משקיע במניות בארץ אז המס הוא 25%. זה נכון?. או שאולי הכוונה לא הייתה שיש מס מיוחד אלא כפל מס ואני צריך לשלם מס גם לישראל וגם לארצות הברית על רווחים ממניות כך שזה מצטבר ל-50%?. אני לא זוכר כבר מה שמעתי. זה היה לפני הרבה זמן. משהו מכל זה מצלצל לך מוכר או שאין לך מושג על מה אני מדבר?.

1) השקע בזהב רק סכום שאתה יכול להרשות לעצמך להפסיד עד 70% ממנו, ע"פ הערכות הפרופסור הסבירות לגמרי הזהב לא צפוי לרדת לפחות מ$600 לאונקיה אך יכול לעלות עד $20000 לאונקיה. דהיינו, הזהב יכול לעלות בעד 1000% ולרדת בעד 70%. כסף שאתה לא יכול להרשות לעצמך להפסיד השקע בהשקעות בסיכון נמוך (להמנע מסיכון לחלוטין זה בלתי אפשרי).
2) זה לא יקרה בבת אחת מכיוון שהצפי האינפלאציוני משתנה בהדרגה בהתאם לצעדים בהם נוקט הממשל. בשביל שהזהב יקפוץ באופן מיידי ל$20000 לאונקיה צריכה ארה"ב להכריז על כוונה לפחת את הדולר ב90% או להגביר את קצב הדפסת הדולרים פי 10, שני אלה אינם סבירים כלל.
3) נכון.
4) אם יקטע היצוא של ארה"ב לעולם אז ארה"ב תקרוס. הפחתה של 25% בייצור הטרונה יעלה את מחירו ביותר מ25% מכיוון שלקראת אזילת המלאי היחס בין הביקוש להיצע יהיה הרבה יותר גבוה מ4/3. קשה להעריך בכמה יעלה מחירו, אך סביר להניח שבין 30% ל50%, עליך גם לזכור שצפי משפיע על המחירים גם כן ולא רק המלאי הקיים.
5) הבנת נכון.
6) נכון.
7) על כל האתר, מופיעים בו סוגים שונים של השקעות דיבידנד, מותאמות יעדים ורמות סיכון. מה שטוב באתר הזה הוא שהוא מביא נימוקים והסברים לבחירותיו ולכן אתה יכול ללמוד ממנו כיצד לנתח מניות המחלקות דיבידנדים.
8) קיימת אמנת מס בין ישראל לארה"ב ולכן התוספת שתשלם היא ההפרש בין הגבוה מביניהם לנמוך מביניהם ולא תוספת מלאה של השני על הראשון. לעולם לא יקרה מצב בו תשלם 50% מס על דיבידנד. אם אינני טועה בתרחיש הגרוע ביותר תשלם 30%, כמו כן, מכיוון שאינך אזרח ארה"ב הבנק שלך או הברוקר שלך ישלם באופן אוטומטי את המס עבורך ואין לך צורך (או יכולת) למלא דו"ח מס בארה"ב. זה יכול להיות גם חיסרון, כי כאזרח ארה"ב על רווחים שמתחת לpersonal amount השנתי היית יכול לקבל זיכוי מס והיית יכול אף לקבל זיכוי מס נוסף באמצעות השקעת חלקים מהרווחים ב401K וב401K Roth וזה היה מקנה לך זכאות לקבל פנסיה מארה"ב לאחר פרישתך.

 

[מאור חיים פז]

1. "השקע בזהב רק סכום שאתה יכול להרשות לעצמך להפסיד עד 70% ממנו, ע"פ הערכות הפרופסור הסבירות לגמרי הזהב לא צפוי לרדת לפחות מ$600 לאונקיה אך יכול לעלות עד $20000 לאונקיה. דהיינו, הזהב יכול לעלות בעד 1000% ולרדת בעד 70%. כסף שאתה לא יכול להרשות לעצמך להפסיד השקע בהשקעות בסיכון נמוך (להמנע מסיכון לחלוטין זה בלתי אפשרי)".

החששות שלי אינם נוגעים להפסדים הפוטניצאליים של עשרות אחוזים מההשקעה הראשונית שלי, בטח לא אחרי שאני ואתה מסכימים עד כמה זה לא סביר שמחירו של הזהב ירד לאלף דולר לאונקייה או פחות מכך, אלא מהפסדים של רווחים פוטניציאליים בסך של מאות אחוזים. הפסדים בסך של מאות אחוזים כי אולי הזהב יעלה בכמה מאות אחוזים, אני לא אמכור אותו כי אני אחכה שהגדילה תהיה עד לאלף אחוזים, ואז הוא פשוט יחזור ל-2000 דולר לאונקייה.

אולי אני פשוט צריך להחליט שאני אקנה כמות יפה ואם הזהב יתחיל לעלות במאות אחוזים אז עם כל עלייה של מאה אחוז למכור חלק כדי לעשות רווחים מסוימים, מה שיבטיח ציפור אחת ביד, במקום לחכות עם כל הכמות עד שהזהב יגיע לעלייה כוללת של אלף אחוזים, מה שעלול שלא לקרות כי מה אם תהיה נסיגה אל המחיר המקורי של 2000 דולר לאונקייה?, וככה להפסיד שני ציפורים על העץ.

אני אתבאס על עצמי כי מכרתי חלק אם הזהב כן יעלה באלף אחוז אבל אתבאס על עצמי כי לא מכרתי הכול אם הזהב לא יגיע לאלף אחוז אלא יסוג תוך כדי ההמתנה שלי שהוא ישלים עלייה של אלף אחוז. כך או כך אני אצא מופסד במידת מה, אבל כך או כך אני אצא מורווח במידת מה. בשני המקרים ההבדלים שבין ההפסד לרווח הם שההפסדים יהיו תמיד הפסדים תיאורטיים בלבד של כסף תיאורטי של רווח תיאורטי ופוטנציאלי שהייתי יכול לעשות אבל שאף-פעם לא באמת היה לי, כך שההפסד שלי לא יהיה לעולם ממשי, אבל בשני המקרים, הרווחים יהיו רווחים אמיתיים וממשיים של כסף שלא היה לי בהתחלה. כך שלפי צורת הסתכלות מסוימת, ההפסד לא יהיה באמת הפסד, במובן הזה שלא הפסדתי משהו שהיה לי אלא משהו שלא היה לי, אבל הרווח יהיה אמיתי לפי כל קנה מידה.

מצד שני, בכוחם של הרווחים התיאורטיים להפוך להיות רווחים ממשיים לא פחות מהרווח של המכירה המוקדמת, אם רק אממש את הרווחים האלו, אם הזהב באמת יגיע ל-20,000 דולר לאונקייה ואני אתעקש שלא למכור כלום עד שהזהב יגיע למחיר הזה. כך שהרווח התיאורטי של 18,000 דולר על כל אונקייה שאקנה היום הוא בסופו של דבר אמיתי לא פחות מהרווח הממומש של הזהב שאמכור לפני השלמת עליית אלף האחוזים?. רווח של זהב שאמכור לפני השלמת עליית אלף האחוזים, שכשחושבים על זה, גם הוא לא רווח אמיתי וממשי עד שאמכור, כפי מה שהרווח הפוטניציאלי העתידי הנוסף הוא לא רווח ממשי עד שהזהב יגיע ל-20,000 דולר ואני אממש את הרווחים ואמכור את הזהב.

(אני לא מאמין שהידרדרנו לתורת המשחקים, אני לא מאמין שהידרדרנו לזה...).

2.זה לא יקרה בבת אחת מכיוון שהצפי האינפלאציוני משתנה בהדרגה בהתאם לצעדים בהם נוקט הממשל...".

או בהתאם להתרחשויות אחרות. הממשל הרי לא שולט בהכול.

3. "בשביל שהזהב יקפוץ באופן מיידי ל$20000 לאונקיה צריכה ארה"ב להכריז על כוונה לפחת את הדולר ב90% או להגביר את קצב הדפסת הדולרים פי 10, שני אלה אינם סבירים כלל".

הגברת קצב הדפסת הדולרים פי עשרה זה בהחלט לא סביר במיוחד בשום מצב שיכול לעלות על הדעת. גם שהם יפחתו את הדולר ב-90% זה לא סביר. אבל מה אם זה לא שהם יפחתו את הדולר?. מה אם שווי הדולר יצנח ב-90% לבד בגלל נסיבות חיצוניות?. זה אפשרי?.

4. "אם יקטע היצוא של ארה"ב לעולם אז ארה"ב תקרוס".

באמת?. האם הייצוא של ארצות הברית לעולם אף-פעם לא נקטע קודם לכן שהם בסדר מאז 1776 ועד היום?. כלומר, לא יודע, הייצוא לעולם לא נקטע בזמן מלחמת האזרחים או משהו?. או אולי במלחמת העולם השנייה? (לא שמלחמת העולם השנייה הגיעה ממש עד ארצות הברית היבשתית, מה שאני מתכוון זה שהמשק שלהם עבר למצב של תעשייה צבאית/תעשיית מלחמה ואז איך יש להם פנאי לייצא?. או שאולי זה כן קרה בעבר אבל הכלכלה שלהם לא הייתה תלויה בייצוא שלהם בעבר כפי מה שהיא תלויה בייצוא שלהם היום?).

5. "אם יקטע היצוא של ארה"ב לעולם אז ארה"ב תקרוס".

כמה זמן ארצות הברית יכולה שלא לייצא עד שהיא תקרוס?.

6. "אם יקטע היצוא של ארה"ב לעולם אז ארה"ב תקרוס".

כשאתה אומר שארצות הברית תקרוס, האם יכול להיות שאתה מתכוון לארצות הברית כפי מה שהיא מוכרת לנו היום?. כלומר, ארצות הברית היא מדינה גדולה. אולי חלקים ממנה יפסיקו להשתייך לארצות הברית או שיהיו הכרזות של ריבונויות אבל ארצות הברית המדינה, בחלקה, עדיין תמשיך להתקיים לא?.

7. האם זה אומר שגם הדולר ימשיך להתקיים?. מה יהיה השווי של דולר אמריקני של ארצות הברית מוחלשת, קרועה לחתיכות ומפוררת בצורה הזאת?. אולי ברמה של פיחות בלתי ניתן לשליטה בערך הדולר של 90%?.

8. מה שבעצם יעלה את ערך הזהב ל-20,000 דולר לאונקייה בגלל הקורלציה החזקה שבין הדולר לזהב?.

9.ומה זה בכלל הקטע הזה של הקורלציה החזקה שבין הדולר לזהב?. הקורלציה כמובן לא מקרית אבל האם מדובר בקורלציה ישירה או עקיפה?. מהי מהותה של הקורלציה הזאת?.

10. "קיימת אמנת מס בין ישראל לארה"ב ולכן התוספת שתשלם היא ההפרש בין הגבוה מביניהם לנמוך מביניהם ולא תוספת מלאה של השני על הראשון. לעולם לא יקרה מצב בו תשלם 50% מס על דיבידנד. אם אינני טועה בתרחיש הגרוע ביותר תשלם 30%".

כלומר מס הדיבידנד שלהם הוא 35%?. משעשע שמס הדיבידנד שלהם הוא 35% ואצלנו 25% בעוד שברמה העקרונית אלו הם שיותר קפיטליסטיים מאיתנו, מה שבעצם אומר שהיה אפשר לצפות שמס הדיבידנד שלהם יהיה נמוך יותר משלנו ולא להפך. כמו מה שלדוגמה מס החברות שלנו הוא 25% בזמן שמס החברות שלהם הוא 21%. אבל במחשבה שנייה, מס החברות שלהם של 21% הוא חידוש מן השנים האחרונות בעוד שקודם לכן מס החברות שלהם עמד על 35%, גם כן גבוה יותר בעשרה אחוז ממס החברות שלנו. אוקיי, עכשיו אני כבר ממש מתחיל להתבלבל. מי יותר קפיטליסטיים, אנחנו או הם?.

11. "כמו כן, מכיוון שאינך אזרח ארה"ב הבנק שלך או הברוקר שלך ישלם באופן אוטומטי את המס עבורך ואין לך צורך (או יכולת) למלא דו"ח מס בארה"ב".

אני חייב להשקיע דרך הבנק או הברוקר?. מה אם אני רוצה להשקיע בעצמי ולא לשלם עמלה לבנק או לברוקר?.

 

[SupermanZW]

1. "השקע בזהב רק סכום שאתה יכול להרשות לעצמך להפסיד עד 70% ממנו, ע"פ הערכות הפרופסור הסבירות לגמרי הזהב לא צפוי לרדת לפחות מ$600 לאונקיה אך יכול לעלות עד $20000 לאונקיה. דהיינו, הזהב יכול לעלות בעד 1000% ולרדת בעד 70%. כסף שאתה לא יכול להרשות לעצמך להפסיד השקע בהשקעות בסיכון נמוך (להמנע מסיכון לחלוטין זה בלתי אפשרי)".

החששות שלי אינם נוגעים להפסדים הפוטניצאליים של עשרות אחוזים מההשקעה הראשונית שלי, בטח לא אחרי שאני ואתה מסכימים עד כמה זה לא סביר שמחירו של הזהב ירד לאלף דולר לאונקייה או פחות מכך, אלא מהפסדים של רווחים פוטניציאליים בסך של מאות אחוזים. הפסדים בסך של מאות אחוזים כי אולי הזהב יעלה בכמה מאות אחוזים, אני לא אמכור אותו כי אני אחכה שהגדילה תהיה עד לאלף אחוזים, ואז הוא פשוט יחזור ל-2000 דולר לאונקייה.

אולי אני פשוט צריך להחליט שאני אקנה כמות יפה ואם הזהב יתחיל לעלות במאות אחוזים אז עם כל עלייה של מאה אחוז למכור חלק כדי לעשות רווחים מסוימים, מה שיבטיח ציפור אחת ביד, במקום לחכות עם כל הכמות עד שהזהב יגיע לעלייה כוללת של אלף אחוזים, מה שעלול שלא לקרות כי מה אם תהיה נסיגה אל המחיר המקורי של 2000 דולר לאונקייה?, וככה להפסיד שני ציפורים על העץ.

אני אתבאס על עצמי כי מכרתי חלק אם הזהב כן יעלה באלף אחוז אבל אתבאס על עצמי כי לא מכרתי הכול אם הזהב לא יגיע לאלף אחוז אלא יסוג תוך כדי ההמתנה שלי שהוא ישלים עלייה של אלף אחוז. כך או כך אני אצא מופסד במידת מה, אבל כך או כך אני אצא מורווח במידת מה. בשני המקרים ההבדלים שבין ההפסד לרווח הם שההפסדים יהיו תמיד הפסדים תיאורטיים בלבד של כסף תיאורטי של רווח תיאורטי ופוטנציאלי שהייתי יכול לעשות אבל שאף-פעם לא באמת היה לי, כך שההפסד שלי לא יהיה לעולם ממשי, אבל בשני המקרים, הרווחים יהיו רווחים אמיתיים וממשיים של כסף שלא היה לי בהתחלה. כך שלפי צורת הסתכלות מסוימת, ההפסד לא יהיה באמת הפסד, במובן הזה שלא הפסדתי משהו שהיה לי אלא משהו שלא היה לי, אבל הרווח יהיה אמיתי לפי כל קנה מידה.

מצד שני, בכוחם של הרווחים התיאורטיים להפוך להיות רווחים ממשיים לא פחות מהרווח של המכירה המוקדמת, אם רק אממש את הרווחים האלו, אם הזהב באמת יגיע ל-20,000 דולר לאונקייה ואני אתעקש שלא למכור כלום עד שהזהב יגיע למחיר הזה. כך שהרווח התיאורטי של 18,000 דולר על כל אונקייה שאקנה היום הוא בסופו של דבר אמיתי לא פחות מהרווח הממומש של הזהב שאמכור לפני השלמת עליית אלף האחוזים?. רווח של זהב שאמכור לפני השלמת עליית אלף האחוזים, שכשחושבים על זה, גם הוא לא רווח אמיתי וממשי עד שאמכור, כפי מה שהרווח הפוטניציאלי העתידי הנוסף הוא לא רווח ממשי עד שהזהב יגיע ל-20,000 דולר ואני אממש את הרווחים ואמכור את הזהב.

(אני לא מאמין שהידרדרנו לתורת המשחקים, אני לא מאמין שהידרדרנו לזה...).

2.זה לא יקרה בבת אחת מכיוון שהצפי האינפלאציוני משתנה בהדרגה בהתאם לצעדים בהם נוקט הממשל...".

או בהתאם להתרחשויות אחרות. הממשל הרי לא שולט בהכול.

3. "בשביל שהזהב יקפוץ באופן מיידי ל$20000 לאונקיה צריכה ארה"ב להכריז על כוונה לפחת את הדולר ב90% או להגביר את קצב הדפסת הדולרים פי 10, שני אלה אינם סבירים כלל".

הגברת קצב הדפסת הדולרים פי עשרה זה בהחלט לא סביר במיוחד בשום מצב שיכול לעלות על הדעת. גם שהם יפחתו את הדולר ב-90% זה לא סביר. אבל מה אם זה לא שהם יפחתו את הדולר?. מה אם שווי הדולר יצנח ב-90% לבד בגלל נסיבות חיצוניות?. זה אפשרי?.

4. "אם יקטע היצוא של ארה"ב לעולם אז ארה"ב תקרוס".

באמת?. האם הייצוא של ארצות הברית לעולם אף-פעם לא נקטע קודם לכן שהם בסדר מאז 1776 ועד היום?. כלומר, לא יודע, הייצוא לעולם לא נקטע בזמן מלחמת האזרחים או משהו?. או אולי במלחמת העולם השנייה? (לא שמלחמת העולם השנייה הגיעה ממש עד ארצות הברית היבשתית, מה שאני מתכוון זה שהמשק שלהם עבר למצב של תעשייה צבאית/תעשיית מלחמה ואז איך יש להם פנאי לייצא?. או שאולי זה כן קרה בעבר אבל הכלכלה שלהם לא הייתה תלויה בייצוא שלהם בעבר כפי מה שהיא תלויה בייצוא שלהם היום?).

5. "אם יקטע היצוא של ארה"ב לעולם אז ארה"ב תקרוס".

כמה זמן ארצות הברית יכולה שלא לייצא עד שהיא תקרוס?.

6. "אם יקטע היצוא של ארה"ב לעולם אז ארה"ב תקרוס".

כשאתה אומר שארצות הברית תקרוס, האם יכול להיות שאתה מתכוון לארצות הברית כפי מה שהיא מוכרת לנו היום?. כלומר, ארצות הברית היא מדינה גדולה. אולי חלקים ממנה יפסיקו להשתייך לארצות הברית או שיהיו הכרזות של ריבונויות אבל ארצות הברית המדינה, בחלקה, עדיין תמשיך להתקיים לא?.

7. האם זה אומר שגם הדולר ימשיך להתקיים?. מה יהיה השווי של דולר אמריקני של ארצות הברית מוחלשת, קרועה לחתיכות ומפוררת בצורה הזאת?. אולי ברמה של פיחות בלתי ניתן לשליטה בערך הדולר של 90%?.

8. מה שבעצם יעלה את ערך הזהב ל-20,000 דולר לאונקייה בגלל הקורלציה החזקה שבין הדולר לזהב?.

9.ומה זה בכלל הקטע הזה של הקורלציה החזקה שבין הדולר לזהב?. הקורלציה כמובן לא מקרית אבל האם מדובר בקורלציה ישירה או עקיפה?. מהי מהותה של הקורלציה הזאת?.

10. "קיימת אמנת מס בין ישראל לארה"ב ולכן התוספת שתשלם היא ההפרש בין הגבוה מביניהם לנמוך מביניהם ולא תוספת מלאה של השני על הראשון. לעולם לא יקרה מצב בו תשלם 50% מס על דיבידנד. אם אינני טועה בתרחיש הגרוע ביותר תשלם 30%".

כלומר מס הדיבידנד שלהם הוא 35%?. משעשע שמס הדיבידנד שלהם הוא 35% ואצלנו 25% בעוד שברמה העקרונית אלו הם שיותר קפיטליסטיים מאיתנו, מה שבעצם אומר שהיה אפשר לצפות שמס הדיבידנד שלהם יהיה נמוך יותר משלנו ולא להפך. כמו מה שלדוגמה מס החברות שלנו הוא 25% בזמן שמס החברות שלהם הוא 21%. אבל במחשבה שנייה, מס החברות שלהם של 21% הוא חידוש מן השנים האחרונות בעוד שקודם לכן מס החברות שלהם עמד על 35%, גם כן גבוה יותר בעשרה אחוז ממס החברות שלנו. אוקיי, עכשיו אני כבר ממש מתחיל להתבלבל. מי יותר קפיטליסטיים, אנחנו או הם?.

11. "כמו כן, מכיוון שאינך אזרח ארה"ב הבנק שלך או הברוקר שלך ישלם באופן אוטומטי את המס עבורך ואין לך צורך (או יכולת) למלא דו"ח מס בארה"ב".

אני חייב להשקיע דרך הבנק או הברוקר?. מה אם אני רוצה להשקיע בעצמי ולא לשלם עמלה לבנק או לברוקר?.

1) רצוי מדי פעם לממש רווחים ולהוסיף כסף חדש להשקעה, עליך להציב לעצמך מטרה ליצור לעצמך הכנסה פאסיבית (דהיינו לא מעבודה) שתפרנס אותך ברווחה, כי כך תעבוד רק אם תרצה ורק בעבודה המביאה לך סיפוק והנאה, לא מאילוץ ולא מפשרה.
2) נכון.
3) לא סביר. אפשרי רק בתיאוריה.
4) גם במהלך שתי מלחמות העולם לא נקטע הייצוא של ארה"ב ולדעתי אין זה סביר שיקרה מצב כזה. בשביל שיקטע הייצוא של ארה"ב צריך שכל שאר העולם יחרים אותה, תרחיש לא סביר בכלל.
5) לא יותר מחצי שנה.
6) גם יכול להיות, אבל לא רק בגלל תרחיש כזה. יתכן שטקסס תפרוש מארה"ב בלי קשר לזה.
7) אולי, אבל אנחנו מדברים על תרחיש בלתי סביר.
8) כן.
9) ארה"ב מחזיקה ביותר זהב מכל מדינה אחרת ולכן הקורלציה החזקה.
10) לא. יש מדרגות מס על דיבידנד בהתאם להכנסה הכוללת. במקרה שלך, מכיוון שאינך אזרח ארה"ב ואינך תושב ארה"ב מדובר רק על רווחי הון מניירות ערך אמריקאים ולא על כל הכנסותיך.
11) כן. אגב, גם חברות השקעות וחברות ביטוח שיאפשרו לך לפתוח חשבונות מסחר אצלם הם ברוקרים. אתה לא יכול להשקיע ללא בנק או ברוקר כי אין לך ערוץ תקשורת ישיר מול אף בורסה בעולם.

 

[מאור חיים פז]

1. "רצוי מדי פעם לממש רווחים ולהוסיף כסף חדש להשקעה, עליך להציב לעצמך מטרה ליצור לעצמך הכנסה פאסיבית (דהיינו לא מעבודה) שתפרנס אותך ברווחה, כי כך תעבוד רק אם תרצה ורק בעבודה המביאה לך סיפוק והנאה, לא מאילוץ ולא מפשרה".

אם אשקיע בזהב, נראה לי שעליי לבנות תוכנית מסודרת של כמה אחוזים מסך כל הזהב שלי למכור עם ההגעה של הזהב לשיאים חדשים. תוכנית טובה. תוכנית שתביא לי רווחים שיספקו אותי. תוכנית שיש בה את האיזון הנכון שבין סיכון לרווח. לא בהכרח איזון נכון בין סיכון לרווח ברמה האובייקטיבית, אבל כן איזון נכון בין סיכון לרווח ברמה הסובייקטיבית והאישית, במובן ובצורה הזאת של כמה סיכון אני אישית מוכן לקחת למען כמה רווח. צריך לאזן בין סיכון לרווח, אבל גם אנשים שחכמים מספיק בשביל לאזן בין סיכון לרווח, אפילו להם יש העדפה סובייקטיבית ואישית לכיוון מסוים. יותר סיכון בשביל יותר רווח, או לחלופין-פחות רווח בשביל פחות סיכון. נראה לי שאני טיפוס של "יותר סיכון בשביל יותר רווח". אבל כמובן שעדיין עם איזון. ההבדל שבין אומץ לטיפשות הוא הבדל דק. נראה לי שאני יודע מה התוכנית שלי:

למכור 11% מהזהב כשהזהב יגיע ל-4,000 דולר לאונקייה.

למכור עוד 11% מהזהב כשהזהב יגיע ל-6,000 דולר לאונקייה.

למכור עוד 11% מהזהב כשהזהב יגיע ל-8,000 דולר לאונקייה.

למכור עוד 11% מהזהב כשהזהב יגיע ל-10,000 דולר לאונקייה.

למכור עוד 11% מהזהב כשהזהב יגיע ל-12,000 דולר לאונקייה.

ואז למכור את 45% הנותרים כשהזהב יגיע ל-19,000 דולר לאונקייה (לא רוצה לחכות ממש-ממש עד ה-20,000 דולר לאונקייה כי כנראה שיותר גבוה מזה [או לכל הפחות-הרבה יותר גבוה מזה], זה לא יעלה גם בתרחיש הכי טוב מבחינת מחירי הזהב, ואז ב-20,000 דולר לאונקייה האנשים כבר יבינו שזה לא הולך לעלות עוד ויתחילו למכור הכול מה שעלול לגרום למפלה ואז אולי לא הספקתי למכור את ארבעים וחמש האחוזים הנותרים של הזהב שלי כשהזהב הגיע ל-20,000 דולר לאונקייה לפני המפלה).

מה דעתך על התוכנית הזאת?.

החלק של ה-"להוסיף כסף חדש להשקעה" כבר פחות קורץ לי, אבל תודה על ההצעה.

2. "עליך להציב לעצמך מטרה ליצור לעצמך הכנסה פאסיבית (דהיינו לא מעבודה) שתפרנס אותך ברווחה, כי כך תעבוד רק אם תרצה ורק בעבודה המביאה לך סיפוק והנאה, לא מאילוץ ולא מפשרה".

ברור.

3. "לא סביר. אפשרי רק בתיאוריה".

"לא סביר" זה לא "אפשרי רק בתיאוריה". יש כאן סתירה עצמית. ה-"אפשרי רק בתיאוריה" לא נכון. "לא סביר" זה כבר יותר קרוב למציאות לדעתי. יש אמרה שאומרת "לעולם לא להגיד לעולם לא". אני חושב שיש בזה משהו. אני חושב שבת'כלס, תחת הנסיבות הנכונות הכול אפשרי.

אם פתאום יקרה לארצות הברית איזשהו אסון גדול אני חושב שאולי זה אפשרי.

4. "גם במהלך שתי מלחמות העולם לא נקטע הייצוא של ארה"ב ולדעתי אין זה סביר שיקרה מצב כזה. בשביל שיקטע הייצוא של ארה"ב צריך שכל שאר העולם יחרים אותה, תרחיש לא סביר בכלל".

זה לא צריך להיות בהכרח חרם של העולם.

שים לב שבמלחמות העולם הראשונה והשנייה, המלחמה לא הגיעה לארצות הברית היבשתית. ואפילו אז הייצוא עבר צמצום מסוים (אני לא באמת יודע, אני משער לעצמי...) כי המשק הרי היה צריך לעבור ברובו לתעשייה מותאמת מצב מלחמה. אז תנסה לחשוב מה יקרה לייצוא שלהם אם תהיה מלחמת עולם שלישית שתגיע עד ארצות הברית היבשתית (אולי במסגרת פלישה ימית של רוסיה או סין). הרי שני מוקדי התעשייה העיקריים הם החוף המזרחי והחוף המערבי, נכון?. מלחמת עולם שלישית בין ארצות הברית לרוסיה או סין יכולה להוביל לפלישה ימית שתעשה את דרכה לא סתם אל החוף המערבי של ארצות הברית, אלא ספציפית לקליפורניה, שבה מתרכזת רוב התעשייה והמסחר, למיטב ידיעתי והבנתי, בחוף המערבי. מעבר לזה, מלחמת עולם שלישית בין ארצות הברית לרוסיה או סין תלווה במטחי טילים בין-יבשתיים שיסבו נזק נוסף רב לכל החוף המערבי עם דגש כמובן על קליפורניה. כל זה לא יעצור את הייצוא לעולם?. ובוא לא נשכח שלא רק שהחוף המערבי ייחרב, אלא שגם כל התעשייה האמריקנית, על כל 50 המדינות, תצטרך לעבור לאיזושהי תעשיית מלחמה. שלא לדבר בכלל על עצם זה שארצות הברית מייצאת לסין יותר מאשר לכל מדינה אחרת כך שמלחמה ביניהן (אם באמת תהיה לדוגמה מלחמת עולם שלישית אבל בין ארצות הברית לסין לדוגמה ולא למשל בין ארצות הברית לרוסיה) גם צפויה לעצור את המסחר ביניהן גם בלי קשר לחורבן החוף המערבי ומעבר התעשייה הארצית כולה לתשיית מלחמה, נכון?.

או שאולי לא צריך אפילו מלחמה. עם כל שינויי האקלים יכול לקרות איזשהו אסון טבע נורא גדול או משהו שיכול גם הוא לשתק את המסחר. לא יודע. צונאמי ענק או התפרצות הר געש אולי .

כלומר, אני לא באמת יודע, כמו שאמרתי לפני כמה הודעות-יש הרבה דברים רעים שקורים בעולם. אני לא באמת יודע משהו. זה פשוט הוויב של כל מה שקורה עכשיו בעולם. אתה לא מרגיש כאילו משהו רע עומד לקרות?.

5. "לא יותר מחצי שנה".

ומה קטיעת מסחר עם העולם של 3 חודשים יכולה לעשות להם?.

6. "גם יכול להיות, אבל לא רק בגלל תרחיש כזה. יתכן שטקסס תפרוש מארה"ב בלי קשר לזה".

שמעתי שגם בקליפורניה יש דיבורים על לעזוב את ארצות הברית. לדעתי זה הכול חארטה. ארצות הברית זאת אחת המדינות הטובות בעולם. ארצות הברית זה מותג. את ארצות הברית לא עוזבים. לארצות הברית מצטרפים. אלא אם כן יש איזושהי התפוררות מבפנים החוצה בגלל אסון טבע, משבר כלכלי או מלחמה, לארצות הברית נראה לי רק מצטרפים ולא להפך. שמעתי שפוארטו ריקו יצטרפו מתישהו ויהיו המדינה ה-51.

7.עכשיו שאלה חדשה בלי קשר לכלום-לא הבנתי את ההתלהבות מוורן באפט והטענות שהוא המשקיע הטוב בעולם. לפי מה שאני הבנתי מהסיפורים עליו זה פשוט בן-אדם שהולך על בטוח ושלוקח להשקעות שלו הרבה מאוד שנים עד שהן משתלמות כמו שצריך. גם אני עכשיו יכול ללכת לשים מיליון דולר באיזושהי מניית דיבידנד טובה של 3% כל 3 חודשים לפני מס (2.25% אחרי מס, 10% בשנה), להשקיע את רווחי הדיבידנד בחזרה במניה ובעוד 30 שנה יהיו לי 18,500,000 דולר לדוגמה (במניות). מה החוכמה בזה?. אולי הוא בכלל לא משקיע כזה טוב אלא משקיע סביר ותו לא?.

 

[SupermanZW]

1. "רצוי מדי פעם לממש רווחים ולהוסיף כסף חדש להשקעה, עליך להציב לעצמך מטרה ליצור לעצמך הכנסה פאסיבית (דהיינו לא מעבודה) שתפרנס אותך ברווחה, כי כך תעבוד רק אם תרצה ורק בעבודה המביאה לך סיפוק והנאה, לא מאילוץ ולא מפשרה".

אם אשקיע בזהב, נראה לי שעליי לבנות תוכנית מסודרת של כמה אחוזים מסך כל הזהב שלי למכור עם ההגעה של הזהב לשיאים חדשים. תוכנית טובה. תוכנית שתביא לי רווחים שיספקו אותי. תוכנית שיש בה את האיזון הנכון שבין סיכון לרווח. לא בהכרח איזון נכון בין סיכון לרווח ברמה האובייקטיבית, אבל כן איזון נכון בין סיכון לרווח ברמה הסובייקטיבית והאישית, במובן ובצורה הזאת של כמה סיכון אני אישית מוכן לקחת למען כמה רווח. צריך לאזן בין סיכון לרווח, אבל גם אנשים שחכמים מספיק בשביל לאזן בין סיכון לרווח, אפילו להם יש העדפה סובייקטיבית ואישית לכיוון מסוים. יותר סיכון בשביל יותר רווח, או לחלופין-פחות רווח בשביל פחות סיכון. נראה לי שאני טיפוס של "יותר סיכון בשביל יותר רווח". אבל כמובן שעדיין עם איזון. ההבדל שבין אומץ לטיפשות הוא הבדל דק. נראה לי שאני יודע מה התוכנית שלי:

למכור 11% מהזהב כשהזהב יגיע ל-4,000 דולר לאונקייה.

למכור עוד 11% מהזהב כשהזהב יגיע ל-6,000 דולר לאונקייה.

למכור עוד 11% מהזהב כשהזהב יגיע ל-8,000 דולר לאונקייה.

למכור עוד 11% מהזהב כשהזהב יגיע ל-10,000 דולר לאונקייה.

למכור עוד 11% מהזהב כשהזהב יגיע ל-12,000 דולר לאונקייה.

ואז למכור את 45% הנותרים כשהזהב יגיע ל-19,000 דולר לאונקייה (לא רוצה לחכות ממש-ממש עד ה-20,000 דולר לאונקייה כי כנראה שיותר גבוה מזה [או לכל הפחות-הרבה יותר גבוה מזה], זה לא יעלה גם בתרחיש הכי טוב מבחינת מחירי הזהב, ואז ב-20,000 דולר לאונקייה האנשים כבר יבינו שזה לא הולך לעלות עוד ויתחילו למכור הכול מה שעלול לגרום למפלה ואז אולי לא הספקתי למכור את ארבעים וחמש האחוזים הנותרים של הזהב שלי כשהזהב הגיע ל-20,000 דולר לאונקייה לפני המפלה).

מה דעתך על התוכנית הזאת?.

החלק של ה-"להוסיף כסף חדש להשקעה" כבר פחות קורץ לי, אבל תודה על ההצעה.

2. "עליך להציב לעצמך מטרה ליצור לעצמך הכנסה פאסיבית (דהיינו לא מעבודה) שתפרנס אותך ברווחה, כי כך תעבוד רק אם תרצה ורק בעבודה המביאה לך סיפוק והנאה, לא מאילוץ ולא מפשרה".

ברור.

3. "לא סביר. אפשרי רק בתיאוריה".

"לא סביר" זה לא "אפשרי רק בתיאוריה". יש כאן סתירה עצמית. ה-"אפשרי רק בתיאוריה" לא נכון. "לא סביר" זה כבר יותר קרוב למציאות לדעתי. יש אמרה שאומרת "לעולם לא להגיד לעולם לא". אני חושב שיש בזה משהו. אני חושב שבת'כלס, תחת הנסיבות הנכונות הכול אפשרי.

אם פתאום תקרה לארצות הברית איזשהו אסון גדול אני חושב שאולי זה אפשרי.

4. "גם במהלך שתי מלחמות העולם לא נקטע הייצוא של ארה"ב ולדעתי אין זה סביר שיקרה מצב כזה. בשביל שיקטע הייצוא של ארה"ב צריך שכל שאר העולם יחרים אותה, תרחיש לא סביר בכלל".

זה לא צריך להיות בהכרח חרם של העולם.

שים לב שבמלחמות העולם הראשונה והשנייה, המלחמה לא הגיעה לארצות הברית היבשתית. ואפילו אז הייצוא עבר צמצום מסוים (אני לא באמת יודע, אני משער לעצמי...) כי המשק הרי היה צריך לעבור ברובו לתעשייה מותאמת מצב מלחמה. אז תנסה לחשוב מה יקרה לייצוא שלהם אם תהיה מלחמת עולם שלישית שתגיע עד ארצות הברית היבשתית (אולי במסגרת פלישה ימית של רוסיה או סין). הרי שני מוקדי התעשייה העיקריים הם החוף המזרחי והחוף המערבי, נכון?. מלחמת עולם שלישית בין ארצות הברית לרוסיה או סין יכולה להוביל לפלישה ימית שתעשה את דרכה לא סתם אל החוף המערבי של ארצות הברית, אלא ספציפית לקליפורניה, שבה מתרכזת רוב התעשייה והמסחר, למיטב ידיעתי והבנתי, בחוף המערבי. מעבר לזה, מלחמת עולם שלישית בין ארצות הברית לרוסיה או סין תלווה במטחי טילים בין-יבשתיים שיסבו נזק נוסף רב לכל החוף המערבי עם דגש כמובן על קליפורניה. כל זה לא יעצור את הייצוא לעולם?. ובוא לא נשכח שלא רק שהחוף המערבי ייחרב, אלא שגם כל התעשייה האמריקנית, על כל 50 המדינות, תצטרך לעבור לאיזושהי תעשיית מלחמה. שלא לדבר בכלל על עצם זה שארצות הברית מייצאת לסין יותר מאשר לכל מדינה אחרת כך שמלחמה ביניהן (אם באמת תהיה לדוגמה מלחמת עולם שלישית אבל בין ארצות הברית לסין לדוגמה ולא למשל בין ארצות הברית לרוסיה) גם צפויה לעצור את המסחר ביניהן גם בלי קשר לחורבן החוף המערבי ומעבר התעשייה הארצית כולה לתשיית מלחמה, נכון?.

או שאולי לא צריך אפילו מלחמה. עם כל שינויי האקלים יכול לקרות איזשהו אסון טבע נורא גדול או משהו שיכול גם הוא לשתק את המסחר. לא יודע. צונאמי ענק או התפרצות הר געש אולי .

כלומר, אני לא באמת יודע, כמו שאמרתי לפני כמה הודעות-יש הרבה דברים רעים שקורים בעולם. אני לא באמת יודע משהו. זה פשוט הוויב של כל מה שקורה עכשיו בעולם. אתה לא מרגיש כאילו משהו רע עומד לקרות?.

5. "לא יותר מחצי שנה".

ומה קטיעת מסחר עם העולם של 3 חודשים יכולה לעשות להם?.

6. "גם יכול להיות, אבל לא רק בגלל תרחיש כזה. יתכן שטקסס תפרוש מארה"ב בלי קשר לזה".

שמעתי שגם בקליפורניה יש דיבורים על לעזוב את ארצות הברית. לדעתי זה הכול חארטה. ארצות הברית זאת אחת המדינות הטובות בעולם. ארצות הברית זה מותג. את ארצות הברית לא עוזבים. לארצות הברית מצטרפים. אלא אם כן יש איזושהי התפוררות מבפנים החוצה בגלל אסון טבע, משבר כלכלי או מלחמה, לארצות הברית נראה לי רק מצטרפים ולא להפך. שמעתי שפוארטו ריקו יצטרפו מתישהו ויהיו המדינה ה-51.

7.עכשיו שאלה חדשה בלי קשר לכלום-לא הבנתי את ההתלהבות מוורן באפט והטענות שהוא המשקיע הטוב בעולם. לפי מה שאני הבנתי מהסיפורים עליו זה פשוט בן-אדם שהולך על בטוח ושלוקח להשקעות שלו הרבה מאוד שנים עד שהן משתלמות כמו שצריך. גם אני עכשיו יכול ללכת לשים מיליון דולר באיזושהי מניית דיבידנד טובה של 3% כל 3 חודשים לפני מס (2.25% אחרי מס, 10% בשנה), להשקיע את רווחי הדיבידנד בחזרה במניה ובעוד 30 שנה יהיו לי 18,500,000 דולר לדוגמה (במניות). מה החוכמה בזה?. אולי הוא בכלל לא משקיע כזה טוב אלא משקיע סביר ותו לא?.

1) תוכנית טובה, אבל מתעלמת ממה שיקרה אחרי שהזהב יגיע ל$20000 לאונקיה, מה יניב לך הכנסות פאסיביות אחר כך? בעיה נוספת היא היעדר גיוון בהשקעות.

3) קיבלתי, אם כן תשובתי היא לא סביר.

4) גם במלחמות יבשתיות היצוא לא נפסק. גם ישראל, מדינה קטנה מאוד בשטחה, לא הפסיקה לייצא בזמן מלחמותיה. במדינה ענקית כמו ארה"ב אסון טבע הוא מקומי ולא יכול לשתק את כל התעשייה האמריקאית. אני לא מצליח לחשוב על תרחיש שישתק לחלוטין את התעשייה האמריקאית או את הייצוא האמריקאי.

5) שפל אדיר כמו השפל הגדול.

6) טקסס מכניסה לארה"ב הרבה יותר כסף משהיא מקבלת מהממשל הפדראלי, לכן זהו תרחיש אפשרי. קליפורניה נמצאת בחוב הגבוה ביותר מבין כל הStates, גם לנפש.

7) הממוצע השנתי של וורן באפט הוא 22%, לא נראה לי שיש לך סיכוי להגיע אליו.

8) אם יש לך מיליון דולר ואתה רק "יכול" להשקיע אותם אבל לא משקיע, מתישהו הכסף יגמר, אל תשכח שיש אינפלאציה. אתה חייב להשקיע ובשביל להשקיע אתה חייב ללמוד להשקיע, אחרת תפסיד את רוב כספך.

 

[מאור חיים פז]

1. "תוכנית טובה, אבל מתעלמת ממה שיקרה אחרי שהזהב יגיע ל$20000 לאונקיה, מה יניב לך הכנסות פאסיביות אחר כך? בעיה נוספת היא היעדר גיוון בהשקעות".

התוכנית הזאת לא מתעלמת מכלום ולא סובלת מבעיה של חוסר גיוון בהשקעות. מדובר בתוכנית שמדברת ספציפית על הזהב. כלומר זאת לא עכשיו איזו "תוכנית על" כוללנית של סך כל הפעולות המתוכננות העתידיות שלי בתחומי המניות והסחורות. זאת תוכנית שמתייחסת לזהב בלבד. כמובן שאשקיע כספים גם במניות (בעיקר מניות דיבידנד [אבל כאלו ששוות בזכות עצמן, לא כאלו שהשווי שלהן מבוסס בעיקר על רווחי הדיבידנד שהן מפיקות {הבנתי שבדיוק בגלל הסיבה הזאת וורן באפט נרתע ממניות דיבידנד. חבל. לא צריך להכליל. יש מניות דיבידנד ששוות בזכות עצמן-קוקה קולה, מקדונלד'ס, KFC ועוד ועוד...}]) ושאגוון את השקעותיי.

2. "גם במלחמות יבשתיות היצוא לא נפסק".

תלוי עד כמה הפגיעה במדינה חמורה. אם הושמדו אזורי התעשייה והייצור?. איך ייצרו בשביל לייצא?. והיו מלחמות עד כדי כך הרסניות בעבר.

3. "גם ישראל, מדינה קטנה מאוד בשטחה, לא הפסיקה לייצא בזמן מלחמותיה".

נו ברור, כי אנחנו תמיד היינו הצד המנצח ושלטנו על העניינים. ישראל אף-פעם לא הפסידה במלחמה או נפגעה מהותית במלחמה.

4. "במדינה ענקית כמו ארה"ב אסון טבע הוא מקומי ולא יכול לשתק את כל התעשייה האמריקאית".

לא בהכרח. יש אסונות טבע "עולמיים", כאלה שקורים בפועל כבר עכשיו, וכאלו שהינם תיאורטיים ואפשריים, סבירים פחות או יותר, שיכולים להשפיע על כל כדור הארץ או על חלקים נרחבים שלו.

לדוגמה ההתחממות הגלובלית שממיסה את הקרחונים. כשלא יהיו יותר קרחונים, הפגיעה לא תהיה בארצות הברית היבשתית השלמה, זה כשלעצמו נכון, אבל הפגיעה המהותית, להבנתי, תהיה בחופים המזרחי והמערבי, ולהבנתי זה אמור להיות מספיק. אולי רוב אדמת ארצות הברית נמצאת אל מחוץ למדינות החופים המערבי והמזרחי, אבל בחופים המערבי והמזרחי, שם מתרכזים עיקר התעשייה, המסחר, הייצור, ומה לא בעצם?. בהרבה מובנים, אמנם לא הטריטוריאליים, אבל בכל המובנים האחרים, החופים המערבי והמזרחי מהויים את עיקרה של ארצות הברית. החופים המערבי והמזרחי הם עיקר ארצות הברית הכלכלית, המסחרית, התעשייתית, התרבותית, וכן הלאה וכן הלאה. ודווקא שם, דווקא שם עליית מפלס הים בעקבות הינמסות הקרחונים תפגע הכי קשה. במיוחד בפלורידה. החשובה שבמדינות החוף המערבי מהבחינה הכלכלית.

להבנתי בשנות ה-30 יתרחש גם איזשהו אירוע סולארי על השמש שיגרום לאיזה מיני עידן קרח או משהו כזה. לפחות ככה שמעתי. בכוחו של הדבר לקרר את כל כדור הארץ בשלמותו. בנוגע להשלכות הדבר, אני לא יודע למה זה יגרום.

יש גם את כריתת ושריפת יער האמזונאס, היער החשוב בעולם. ברגע שהיער הזה יהיה איננו, הדבר ישבש את הרכב האוויר והאטמוספירה בצורה חמורה ויגרום למחלות ולמוות שיפגעו בכל כלכלות העולם, וביניהן כלכלת ארצות הברית.

יש גם אפשרות לצונאמי שעלול לפגוע מתישהו בחוף המזרחי ובקליפורניה בפרט. אסון טבע בקליפורניה יפגע קשות בייצוא של ארצות הברית.

קליפורניה גם מועדת לרעידות אדמה. רעידת אדמה בעוצמה של 8 או 9 בסולם ריכטר תפגע קשות באחת ממדינות ארצות הברית החשובות ביותר מהבחינה הכלכלית ומבחינת הייצוא.

ארצות הברית גם מועדת להתפרצויות הרי געש. הר הגעש ילוסטון לדוגמה לא התפרץ כבר 600,000 שנה, והבנתי שכשהוא יתפרץ הוא ימחוק מעל פני האדמה שני שלישים מארצות הברית היבשתית או משהו כזה?.

אז מה יש לנו פה עד עכשיו?. אסונות טבע, כאלו שקורים עכשיו, בזמן של הווה מתמשך (ההתחממות הגלובלית, כריתת ושריפת יער האמזונס), או שעוד יקרו בעתיד (ההתחממות הגלובלית כמובן תמשיך, כריתת ושריפת יער האמזונס כמובן תמשיך, ויש גם את האירוע הסולארי על השמש, צונאמי גדול מתישהו, רעידת אדמה גדולה, והתפרצות הר געש מאסיבית), כאלו שיפגעו רק בחלקים מסוימים של ארצות הברית (צונאמי, רעידת אדמה), ברמה המקומית, אבל במדינות חשובות מאוד לכלכלה, במיוחד פלורידה וקליפורניה, ואסונות טבע אחרים שביכולתם באמת ממש לפגוע בארצות הברית היבשתית כולה (ההתחממות הגלובלית, כריתת ושריפת יער המאזונס [יקרה אל מחוץ לארצות הברית אבל ישפיע על כל כולה], האירוע הסולארי על השמש, התפרצות הר געש מאסיבית).

לסיכום, לא לזלזל בכוחה של אמא אדמה, הא?.

5. "שפל אדיר כמו השפל הגדול".

יש בכוחה של הפסקת ייצוא לשלושה חודשים לגרום לדבר כזה לבדה ובכוחות עצמה או שאולי אתה מתכוון שדבר כזה יגרום לשפל כמו השפל הגדול בגלל, ורק עם, החיזוק השלילי של חוב עשרים ושש טריליון הדולר?.

6. "שפל אדיר כמו השפל הגדול".

אם התכוונתה שדבר כזה יגרום לשפל גדול בכוחות עצמו, מבלי שהתחשבתה בתשובתך בחוב החיצוני האדיר, שלפי דבריך באחת מן ההודעות הקודמות יש בכוחו לבדו, הוא בעצמו, לגרום לשפל גדול, אפילו גדול יותר מהשפל הגדול, כפי מה שאמרתה, אז האם הפסקת הייצוא לשלושה חודשים, ביחד עם חוב 26 טריליון הדולר, האם זה לא יגרום לשפל גדול אפילו גדול יותר מ-"סתם" שפל כלכלי "גדול יותר מהשפל הכללי הגדול"?. כלומר, החוב החיצוני הענק ההוא, ביחד עם הפסקת ייצוא לשלוש חודשים, האם במקום לגרום לשפל כלכלי "גדול-גדול" (פעמיים "גדול" במובן של שפל גדול יותר מהשפל הכלכלי הגדול), הדבר לא יגרום בעצם לשפל כלכלי "גדול-גדול-גדול"?. כלומר, חורבן מוחלט של הכלכלה. משהו קטסטרופלי ברמות שקשה אפילו להעלות על הדעת. משבר כלכלי שיגרום לשפל הגדול להיראות כמו המיתון של 2008, אני מתכוון. מה דעתך?. אתה מבין את הפרופורציות שאני מדבר עליהן?. אם כן, יכול להיות שזה מה שיקרה?. שבמקום שפל כלכלי "גדול גדול" יהיה לנו שפל כלכלי "גדול גדול גדול", כפי מה שאני קורא לזה?.

7. "שפל אדיר כמו השפל הגדול".

גם במובן הזה שייקח לכלכלה עשר שנים (או אולי יותר) בשביל רק להתחיל להתאושש ממנו?. כמו השפל הגדול הקודם?. או אולי 15-20 שנה כי זה יהיה שפל כלכלי "גדול גדול" או "שלוש פעמים גדול" או משהו?. אולי זה יהיה כמו עם ארגנטינה?. אולי זה יהיה שפל כלכלי שפשוט לא יתאוששו ממנו וזהו?. שפל כלכלי שיימשך 50 או 70 שנה?.

רגע אחד, רגע אחד, אני רוצה להבין, בכוחה של הפסקת הייצוא של ארצות הברית לשלושה חודשים לקבוע את עתיד כל כלכלת ארצות הברית עד סוף המאה ה-21?. או שאולי לקחתי את זה רחוק מידי?.

8. "שפל אדיר כמו השפל הגדול".

מעניין ממה עושים כסף בתקופת שפל. כלומר, חוץ מזהב. אני תוהה לעצמי איזה סחורות או מניות עולות בזמן שכזה. רעיונות?.

9. "שפל אדיר כמו השפל הגדול".

באופן כללי ופחות ספציפי, בלי קשר למה שנאמר בסעיף הקודם, שפל גדול, כשהכלכלה נמצאת על הקרשים, בהנחה שהשפל יסתיים מתישהו והמשק יתחיל לצמוח מחדש, הזמן הזה של שפל גדול, זה זמן טוב להיכנס למניות, לא?. כי מפה הן רק עולות, כן?.

10. "הממוצע השנתי של וורן באפט הוא 22%, לא נראה לי שיש לך סיכוי להגיע אליו".

אה אוקיי. 22% תשואה בשנה?. לא ידעתי את זה. חשבתי שהוא בעיקר פשוט מזהה חברות שתתרחש בהן צמיחה, אבל כזאת שתהיה איטית ושזה לוקח עשרות שנים עד שמתחילים להרוויח כמו שצריך. כנראה פשוט לא הכרתי את הסיפור שלו ושל ההשקעות שלו מספיק לעומק. בכל מקרה, למרות שמדובר בנתון מאוד יפה כשלעצמו, אני לא חושב שיש לי מה לקנא בכישורי המסחר שלו כי עם כל הכבוד, ובאמת יכול להיות שעוד פעם יש פה איזשהו משהו שאני לא מבין או שחמק ממני ואם כן אז תתקן אותי, אבל להבנתי, למרות שמעולם לא השקעתי, יש לי את הידע והיכולת להשקיע יותר טוב ממנו. אל תצחק עליי. אני אסביר.

מעולם לא השקעתי, כי אף-פעם לא היה לי את הכסף להשקיע, אבל כבר שנים שאני משתעשע במחשבות כאלו של "אם היה לי כסף להשקיע איפה הייתי שם אותו", ומה אני אגיד לך, עד עכשיו דווקא הולך לי לא רע, אם אתנסח בצניעות.

יש לדוגמה את הזהב, שאמנם זה נכון שכשאמרתי כבר ב-2017 שצריך להשקיע בו הוא עמד על 1500 דולר לאונקייה ככה שכשהיום הוא עומד על 1900 דולר לאונקייה אז מדובר בעלייה של 26.5 אחוז בלבד בשלוש שנים, מה שאומר עלייה של 9 אחוז בשנה בממוצע (מאוד יפה כשלעצמו, אבל כאמור, לא סדרי הגודל של ההצלחה בהשקעות שאנחנו מעוניינים לדבר עליהם), אבל אנחנו הרי אומרים שמתישהו בכמה שנים הקרובות הזהב יעלה באלף אחוז, נכון?. שכאילו...אם אנחנו מחשיבים את זה כאילו אנחנו נכנסים להשקעות בזהב עכשיו, אז אם זה ייקח חמש שנים לדוגמה, זה רווח של 200% בשנה בממוצע. ואם זה ייקח עשר שנים אז 100% בשנה בממוצע. עדיין פי חמישה מהיכולות של וורן באפט. וגם אם אנחנו מחשיבים את זה כמו להיכנס לזהב ב-2017, אז עדיין מדובר בתשואות שעולות בהרבה על של באפט. כלומר, בהנחה שכל זה יתגשם כמובן והזהב יעמוד על 20,000 דולר לאונקייה בשנים הקרובות (ואני משער לעצמי שכן, אני מקווה שזה לא נשמע לא טוב, אבל אני די רגיל לעצם זה שאני חכם מספיק בשביל שהתחזיות שלי יתגשמו [באופן עקבי ורצוף, ההורים שלי בהלם ממני כל פעם מחדש כשאני אומר להם מה עומד לעלות ומה עומד לרדת ואז זה באמת קורה....]).

ויש גם את נטפליקס. עכשיו אנחנו מתחילים להתחמם. אמרתי לעצמי כבר בפברואר 2018 שצריך להשקיע בהם. הם עמדו על 250 דולר למניה. הנה אנחנו שנתיים מאוחר יותר והם עומדים על 500 דולר למניה. תשואה של 100 אחוז בשנתיים. כלומר 50 אחוז בשנה. לא רע, אם נתנסח בלשון המעטה. וורן באפט עושה כמה?. תשואות של 22 אחוז בשנה על ההשקעות שלו אמרתה?.

וכמובן, איך לא, הזכרתי את הסיפור הזה כבר כמה פעמים כי מדובר בגדול שבהישגיי-טסלה. מתי אמרתי שצריך להיכנס?. במרץ?. כמה זמן מאז מרץ לקח להם להכפיל את השווי של עצמם ארבע פעמים?. ארבע חודשים. 400 אחוזים בארבעה חודשים. אתה יועץ פיננסי. אני לא צריך לספר לך עד כמה שהנתונים האלו נשמעים דימיוניים (והם לא, זה כל היופי. זה דבר שהוא טוב מידי בשביל להיות אמיתי, אבל הוא אמיתי).

תסלח לי על השפה שלי, אבל רק בשביל הדוגמה, הייתה יכולה להיות לי במרץ פאקינג מכונת זמן, והייתי יכול לנסוע ארבע חודשים אל תוך העתיד ולחזור, ועדיין לא הייתי יודע להשקיע טוב יותר מאשר מה שידעתי גם בלי מכונת זמן.

400 אחוז תשואה בארבע חודשים, לא בפועל, אבל תיאורטיים כי ידעתי שצריך להשקיע בהם, לעומת...כמה באפט, "המשקיע הטוב בעולם", עושה בזמן הזה?. 22 לחלק ב-3?. כלומר 7 אחוז וקצת?.

לסיום, דיברתי על תשואות באחוזים ולא על כמויות ממשיות של כסף כי לי ולוורן באפט אין את אותם הסכומים להשקיע כך שעל מנת להשוות בינינו צריך לדבר על האחוזים. אני מניח שזה מובן מאליו אבל חשבתי שאציין את זה בכל זאת.

עוד ארצה להוסיף ולומר, שכמובן שאולי נפלה איזושהי טעות בדבריי או בהבנתי את הדברים ואתה מיד תסביר לי איך בכל זאת אין לי יכולות השקעה שמשתוות, בטח לא כאלו שעולות, על אלו של וורן באפט. אם זה המצב, אם שוב פספסתי משהו, אני תמיד שמח ללמוד משהו חדש. אם עשיתי איזושהי טעות באחת מהנחות היסוד שלי או שיש משהו שחמק ממני, אנא הפנה את תשומת ליבי לכך. אם לא, ולא נפלה טעות מהותית בדברים שלי או הבנתי את המצב, אז אני "המנצח" של משחק המחשבה הזה של "למי יש יכולות השקעה טובות יותר, לי או לוורן באפט?", ואז אני חושב שמן הראוי שתנסה לחשוב מחדש מי זה פה בדיוק שאין לו סיכוי להגיע אל יכולות ההשקעה של מי.

 

[SupermanZW]

1. "תוכנית טובה, אבל מתעלמת ממה שיקרה אחרי שהזהב יגיע ל$20000 לאונקיה, מה יניב לך הכנסות פאסיביות אחר כך? בעיה נוספת היא היעדר גיוון בהשקעות".

התוכנית הזאת לא מתעלמת מכלום ולא סובלת מבעיה של חוסר גיוון בהשקעות. מדובר בתוכנית שמדברת ספציפית על הזהב. כלומר זאת לא עכשיו איזו "תוכנית על" כוללנית של סך כל הפעולות המתוכננות העתידיות שלי בתחומי המניות והסחורות. זאת תוכנית שמתייחסת לזהב בלבד. כמובן שאשקיע כספים גם במניות (בעיקר מניות דיבידנד [אבל כאלו ששוות בזכות עצמן, לא כאלו שהשווי שלהן מבוסס בעיקר על רווחי הדיבידנד שהן מפיקות {הבנתי שבדיוק בגלל הסיבה הזאת וורן באפט נרתע ממניות דיבידנד. חבל. לא צריך להכליל. יש מניות דיבידנד ששוות בזכות עצמן-קוקה קולה, מקדונלד'ס, KFC ועוד ועוד...}]) ושאגוון את השקעותיי.

2. "גם במלחמות יבשתיות היצוא לא נפסק".

תלוי עד כמה הפגיעה במדינה חמורה. אם הושמדו אזורי התעשייה והייצור?. איך ייצרו בשביל לייצא?. והיו מלחמות עד כדי כך הרסניות בעבר.

3. "גם ישראל, מדינה קטנה מאוד בשטחה, לא הפסיקה לייצא בזמן מלחמותיה".

נו ברור, כי אנחנו תמיד היינו הצד המנצח ושלטנו על העניינים. ישראל אף-פעם לא הפסידה במלחמה או נפגעה מהותית במלחמה.

4. "במדינה ענקית כמו ארה"ב אסון טבע הוא מקומי ולא יכול לשתק את כל התעשייה האמריקאית".

לדוגמה ההתחממות הגלובלית שממיסה את הקרחונים. כשלא יהיו יותר קרחונים, הפגיעה לא תהיה בארצות הברית היבשתית השלמה, זה כשלעצמו נכון, אבל הפגיעה המהותית, להבנתי, תהיה בחופים המזרחי והמערבי, ולהבנתי זה אמור להיות מספיק. אולי רוב אדמת ארצות הברית נמצאת אל מחוץ למדינות החופים המערבי והמזרחי, אבל בחופים המערבי והמזרחי, שם מתרכזים עיקר התעשייה, המסחר, הייצור, ומה לא בעצם?. בהרבה מובנים, אמנם לא הטריטוריאליים, אבל בכל המובנים האחרים, החופים המערבי והמזרחי מהויים את עיקרה של ארצות הברית. החופים המערבי והמזרחי הם עיקר ארצות הברית הכלכלית, המסחרית, התעשייתית, התרבותית, וכן הלאה וכן הלאה. ודווקא שם, דווקא שם עליית מפלס הים בעקבות הינמסות הקרחונים תפגע הכי קשה. במיוחד בפלורידה. החשובה שבמדינות החוף המערבי מהבחינה הכלכלית.

קליפורניה גם מועדת לרעידות אדמה. רעידת אדמה בעוצמה של 8 או 9 בסולם ריכטר תפגע קשות באחת ממדינות ארצות הברית החשובות ביותר מהבחינה הכלכלית ומבחינת הייצוא.

ארצות הברית גם מועדת להתפרצויות הרי געש. הר הגעש ילוסטון לדוגמה לא התפרץ כבר 600,000 שנה, והבנתי שכשהוא יתפרץ הוא ימחוק מעל פני האדמה שני שלישים מארצות הברית היבשתית או משהו כזה?.

אז מה יש לנו פה עד עכשיו?. אסונות טבע, כאלו שקורים עכשיו, בזמן של הווה מתמשך (ההתחממות הגלובלית, כריתת ושריפת יער האמזונס), או שעוד יקרו בעתיד (ההתחממות הגלובלית כמובן תמשיך, כריתת ושריפת יער האמזונס כמובן תמשיך, ויש גם את האירוע הסולארי על השמש, צונאמי גדול מתישהו, רעידת אדמה גדולה, והתפרצות הר געש מאסיבית), כאלו שיפגעו רק בחלקים מסוימים של ארצות הברית (צונאמי, רעידת אדמה), ברמה המקומית, אבל במדינות חשובות מאוד לכלכלה, במיוחד פלורידה וקליפורניה, ואסונות טבע אחרים שביכולתם באמת ממש לפגוע בארצות הברית היבשתית כולה (ההתחממות הגלובלית, כריתת ושריפת יער המאזונס [יקרה אל מחוץ לארצות הברית אבל ישפיע על כל כולה], האירוע הסולארי על השמש, התפרצות הר געש מאסיבית).

לסיכום, לא לזלזל בכוחה של אמא אדמה, הא?.

5. "שפל אדיר כמו השפל הגדול".

יש בכוחה של הפסקת ייצוא לשלושה חודשים לגרום לדבר כזה לבדה ובכוחות עצמה או שאולי אתה מתכוון שדבר כזה יגרום לשפל כמו השפל הגדול בגלל, ורק עם, החיזוק השלילי של חוב עשרים ושש טריליון הדולר?.

6. "שפל אדיר כמו השפל הגדול".

אם התכוונתה שדבר כזה יגרום לשפל גדול בכוחות עצמו, מבלי שהתחשבתה בתשובתך בחוב החיצוני האדיר, שלפי דבריך באחת מן ההודעות הקודמות יש בכוחו לבדו, הוא בעצמו, לגרום לשפל גדול, אפילו גדול יותר מהשפל הגדול, כפי מה שאמרתה, אז האם הפסקת הייצוא לשלושה חודשים, ביחד עם חוב 26 טריליון הדולר, האם זה לא יגרום לשפל גדול אפילו גדול יותר מ-"סתם" שפל כלכלי "גדול יותר מהשפל הכללי הגדול"?. כלומר, החוב החיצוני הענק ההוא, ביחד עם הפסקת ייצוא לשלוש חודשים, האם במקום לגרום לשפל כלכלי "גדול-גדול" (פעמיים "גדול" במובן של שפל גדול יותר מהשפל הכלכלי הגדול), הדבר לא יגרום בעצם לשפל כלכלי "גדול-גדול-גדול"?. כלומר, חורבן מוחלט של הכלכלה. משהו קטסטרופלי ברמות שקשה אפילו להעלות על הדעת. משבר כלכלי שיגרום לשפל הגדול להיראות כמו המיתון של 2008, אני מתכוון. מה דעתך?. אתה מבין את הפרופורציות שאני מדבר עליהן?. אם כן, יכול להיות שזה מה שיקרה?. שבמקום שפל כלכלי "גדול גדול" יהיה לנו שפל כלכלי "גדול גדול גדול", כפי מה שאני קורא לזה?.

7. "שפל אדיר כמו השפל הגדול".

גם במובן הזה שייקח לכלכלה עשר שנים (או אולי יותר) בשביל רק להתחיל להתאושש ממנו?. כמו השפל הגדול הקודם?. או אולי 15-20 שנה כי זה יהיה שפל כלכלי "גדול גדול" או "שלוש פעמים גדול" או משהו?. אולי זה יהיה כמו עם ארגנטינה?. אולי זה יהיה שפל כלכלי שפשוט לא יתאוששו ממנו וזהו?. שפל כלכלי שיימשך 50 או 70 שנה?.

רגע אחד, רגע אחד, אני רוצה להבין, בכוחה של הפסקת הייצוא של ארצות הברית לשלושה חודשים לקבוע את עתיד כל כלכלת ארצות הברית עד סוף המאה ה-21?. או שאולי לקחתי את זה רחוק מידי?.

8. "שפל אדיר כמו השפל הגדול".

מעניין ממה עושים כסף בתקופת שפל. כלומר, חוץ מזהב. אני תוהה לעצמי איזה סחורות או מניות עולות בזמן שכזה. רעיונות?.

9. "שפל אדיר כמו השפל הגדול".

באופן כללי ופחות ספציפי, בלי קשר למה שנאמר בסעיף הקודם, שפל גדול, כשהכלכלה נמצאת על הקרשים, בהנחה שהשפל יסתיים מתישהו והמשק יתחיל לצמוח מחדש, הזמן הזה של שפל גדול, זה זמן טוב להיכנס למניות, לא?. כי מפה הן רק עולות, כן?.

10. "הממוצע השנתי של וורן באפט הוא 22%, לא נראה לי שיש לך סיכוי להגיע אליו".

אה אוקיי. 22% תשואה בשנה?. לא ידעתי את זה. חשבתי שהוא בעיקר פשוט מזהה חברות שתתרחש בהן צמיחה, אבל כזאת שתהיה איטית ושזה לוקח עשרות שנים עד שמתחילים להרוויח כמו שצריך. כנראה פשוט לא הכרתי את הסיפור שלו ושל ההשקעות שלו מספיק לעומק. בכל מקרה, למרות שמדובר בנתון מאוד יפה כשלעצמו, אני לא חושב שיש לי מה לקנא בכישורי המסחר שלו כי עם כל הכבוד, ובאמת יכול להיות שעוד פעם יש פה איזשהו משהו שאני לא מבין או שחמק ממני ואם כן אז תתקן אותי, אבל להבנתי, למרות שמעולם לא השקעתי, יש לי את הידע והיכולת להשקיע יותר טוב ממנו. אל תצחק עליי. אני אסביר.

מעולם לא השקעתי, כי אף-פעם לא היה לי את הכסף להשקיע, אבל כבר שנים שאני משתעשע במחשבות כאלו של "אם היה לי כסף להשקיע איפה הייתי שם אותו", ומה אני אגיד לך, עד עכשיו דווקא הולך לי לא רע, אם אתנסח בצניעות.

יש לדוגמה את הזהב, שאמנם זה נכון שכשאמרתי כבר ב-2017 שצריך להשקיע בו הוא עמד על 1500 דולר לאונקייה ככה שכשהיום הוא עומד על 1900 דולר לאונקייה אז מדובר בעלייה של 26.5 אחוז בלבד בשלוש שנים, מה שאומר עלייה של 9 אחוז בשנה בממוצע (מאוד יפה כשלעצמו, אבל כאמור, לא סדרי הגודל של ההצלחה בהשקעות שאנחנו מעוניינים לדבר עליהם), אבל אנחנו הרי אומרים שמתישהו בכמה שנים הקרובות הזהב יעלה באלף אחוז, נכון?. שכאילו...אם אנחנו מחשיבים את זה כאילו אנחנו נכנסים להשקעות בזהב עכשיו, אז אם זה ייקח חמש שנים לדוגמה, זה רווח של 200% בשנה בממוצע. ואם זה ייקח עשר שנים אז 100% בשנה בממוצע. עדיין פי חמישה מהיכולות של וורן באפט. וגם אם אנחנו מחשיבים את זה כמו להיכנס לזהב ב-2017, אז עדיין מדובר בתשואות שעולות בהרבה על של באפט. כלומר, בהנחה שכל זה יתגשם כמובן והזהב יעמוד על 20,000 דולר לאונקייה בשנים הקרובות (ואני משער לעצמי שכן, אני מקווה שזה לא נשמע לא טוב, אבל אני די רגיל לעצם זה שאני חכם מספיק בשביל שהתחזיות שלי יתגשמו [באופן עקבי ורצוף, ההורים שלי בהלם ממני כל פעם מחדש כשאני אומר להם מה עומד לעלות ומה עומד לרדת ואז זה באמת קורה....]).

ויש גם את נטפליקס. עכשיו אנחנו מתחילים להתחמם. אמרתי לעצמי כבר בפברואר 2018 שצריך להשקיע בהם. הם עמדו על 250 דולר למניה. הנה אנחנו שנתיים מאוחר יותר והם עומדים על 500 דולר למניה. תשואה של 100 אחוז בשנתיים. כלומר 50 אחוז בשנה. לא רע, אם נתנסח בלשון המעטה. וורן באפט עושה כמה?. תשואות של 22 אחוז בשנה על ההשקעות שלו אמרתה?.

וכמובן, איך לא, הזכרתי את הסיפור הזה כבר כמה פעמים כי מדובר בגדול שבהישגיי-טסלה. מתי אמרתי שצריך להיכנס?. במרץ?. כמה זמן מאז מרץ לקח להם להכפיל את השווי של עצמם ארבע פעמים?. ארבע חודשים. 400 אחוזים בארבעה חודשים. אתה יועץ פיננסי. אני לא צריך לספר לך עד כמה שהנתונים האלו נשמעים דימיוניים (והם לא, זה כל היופי. זה דבר שהוא טוב מידי בשביל להיות אמיתי, אבל הוא אמיתי).

תסלח לי על השפה שלי, אבל רק בשביל הדוגמה, הייתה יכולה להיות לי במרץ פאקינג מכונת זמן, והייתי יכול לנסוע ארבע חודשים אל תוך העתיד ולחזור, ועדיין לא הייתי יודע להשקיע טוב יותר מאשר מה שידעתי גם בלי מכונת זמן.

400 אחוז תשואה בארבע חודשים, לא בפועל, אבל תיאורטיים כי ידעתי שצריך להשקיע בהם, לעומת...כמה באפט, "המשקיע הטוב בעולם", עושה בזמן הזה?. 22 לחלק ב-3?. כלומר 7 אחוז וקצת?.

לסיום, דיברתי על תשואות באחוזים ולא על כמויות ממשיות של כסף כי לי ולוורן באפט אין את אותם הסכומים להשקיע כך שעל מנת להשוות בינינו צריך לדבר על האחוזים. אני מניח שזה מובן מאליו אבל חשבתי שאציין את זה בכל זאת.

עוד ארצה להוסיף ולומר, שכמובן שאולי נפלה איזושהי טעות בדבריי או בהבנתי את הדברים ואתה מיד תסביר לי איך בכל זאת אין לי יכולות השקעה שמשתוות, בטח לא כאלו שעולות, על אלו של וורן באפט. אם זה המצב, אם שוב פספסתי משהו, אני תמיד שמח ללמוד משהו חדש. אם עשיתי איזושהי טעות באחת מהנחות היסוד שלי או שיש משהו שחמק ממני, אנא הפנה את תשומת ליבי לכך. אם לא, ולא נפלה טעות מהותית בדברים שלי או הבנתי את המצב, אז אני "המנצח" של משחק המחשבה הזה של "למי יש יכולות השקעה טובות יותר, לי או לוורן באפט?", ואז אני חושב שמן הראוי שתנסה לחשוב מחדש מי זה פה בדיוק שאין לו סיכוי להגיע אל יכולות ההשקעה של מי.

1) וורן באפט לא נרתע ממניות דיבידנד אלא הוא אומר שלבחור מניות על סמך דיבידנד בלבד זו שגיאה. חלק מהמניות בהן משקיעה חברת ברקשייר האת'אוויי (באפט מחזיק את רוב המניות בה) מחלקות דיבידנד, ביניהן רוב המניות שהזכרת.

2) לא קרה עדיין מצב בו היצוא ממדינה גדולה או קטנה נפסק לחלוטין, דרך אגב, במלחמת וייטנאם ארה"ב הפסידה. אם יקרה זה ימיט אסון על אותה מדינה.

3) גם ארצות ערב שהפסידו במלחמות מול ישראל המשיכו לייצא. הייצוא מאף מדינה לא נפסק.

4) פלורידה נמצאת בחוף המזרחי, לא במערבי ובניגוד להנחותיך, יש הרבה תעשיה בארה"ב גם מחוץ לארצות החופים שבה.

5) אלמלא החוב האדיר אולי יכול היה להיות לארה"ב סיכוי להימנע משפל גדול בעקבות הפסקת יצוא של 3 חודשים, אך עקב החוב האדיר אין סיכוי כזה.

6) יכול להיות שזה יהיה שפל הרבה יותר גדול מהשפל הגדול שהיה.

7) גם אפשרות לשפל שימשך 50 עד 70 שנה תיתכן.

8) ממדד הפחד - VIX ומחשיפה הפוכה למניות.

9) אך אינך יודע מתי יסתיים השפל ותחזור הצמיחה. לו היית משקיע בארגנטינה בשנות ה60, עשור לאחר תחילת השפל, עדיין היית בהפסד.

10) בינתיים הרווחת רק בתיאוריה, כשתרוויח במציאות יהיה מה להשוות. וורן באפט היה מיליונר (בדולרים) עוד לפני שהגיע לגילך. וורן באפט החל להרוויח כסף כשכיר כשהיה תלמיד בית ספר בן 10 והיה מחלק עיתונים, הוא החל להשקיע בני"ע כשהיה בן 16, הוא היה מיליונר בגיל 21. מצחיק אותי שאתה משווה את עצמך אליו.

 

[מאור חיים פז]

11. "אם יש לך מיליון דולר ואתה רק "יכול" להשקיע אותם אבל לא משקיע, מתישהו הכסף יגמר, אל תשכח שיש אינפלאציה. אתה חייב להשקיע ובשביל להשקיע אתה חייב ללמוד להשקיע, אחרת תפסיד את רוב כספך".

לא הבנתי. אתה מתבלבל וחושב שיש לי מיליון דולר?. אין לי מיליון דולר. דיברתי תיאורטית. אם היו לי מיליון דולר, אז בהתחשב בזה שהייתי שם אותם על "טסלה" במרץ, אז הם היו עכשיו ארבעה מיליון דולר. אלא אם כן חשבתה שיש לי מיליון דולר חדשים מן הזמן האחרון. ואז מה שזה היה אומר זה שכנראה במרץ היו לי רבע מיליון דולר, אם אתה מבין למה אני מתכוון. אבל גם רבע מיליון דולר לא היו לי במרץ. שיהיה ברור-אין לי כסף.

שנית כל, האינפלאציה בישראל כבר לא גרועה כמו פעם. אפילו שמעתי דבר כזה לא מזמן ש-"העשור האחרון הרג את האינפלאציה".

שלישית כל, בנוגע לזה שאתה אומר "אתה חייב להשקיע ובשביל להשקיע אתה חייב ללמוד להשקיע, אחרת תפסיד את רוב כספך", אני חולק עליך קשות.

אם נחלק את סך כל הפעולות והפעילויות האפשריים לשלוש רמות שונות של כמה ידע צריך בשביל לעשות את הדברים האלו, אז לפי איך שאני רואה את זה, קודם כל יש את הדברים שכל אידיוט יכול לעשות. אחרי זה יש את הדברים שצריך להיות חכם בשביל לדעת לעשות אותם. ואז, בסופו של דבר, יש את הדברים שבשביל לעשות אותם צריך גם להיות חכם וגם ללמוד באוניברסיטה (כי באוניברסיטה לומדים ידע חשוב יותר, מרוכז יותר ואיכותי יותר מאשר הידע שנמצא "בחוץ").

בלי להעליב כמובן, אתה חבר יקר והכול, אבל אני חושב שאתה מגזים בנוגע לכמה חכם בן-אדם צריך להיות, או כמה הוא צריך ללמוד, בשביל להיות משקיע טוב. אתה חושב שכדי להיות משקיע טוב בן-אדם צריך להיות בן-אדם מהסוג השלישי-חכם, אולי אפילו חכם מאוד, אבל גם כזה שלמד באוניברסיטה, ועל זה אני לא מסכים איתך. לדעתי, פעילויות שצריך להיות בן-אדם מהסוג השלישי בשבילן אלו דברים כמו להיות מנתח כירורגי או פיזיקאי. בנוגע ללהשקיע בבורסה ולהצליח?. אני חושב שזה מספיק להיות בן-אדם מהסוג השני. אני ההוכחה החיה. הישגיי, לא הישגים ממשיים כלשהם, אלא ההישגים של עצם זה שידעתי יותר מפעם אחת בעבר במה צריך להשקיע ומתי צריך להשקיע, ההישגים האלו, זה מוכיח את הנקודה שלי.

 

[SupermanZW]

11. "אם יש לך מיליון דולר ואתה רק "יכול" להשקיע אותם אבל לא משקיע, מתישהו הכסף יגמר, אל תשכח שיש אינפלאציה. אתה חייב להשקיע ובשביל להשקיע אתה חייב ללמוד להשקיע, אחרת תפסיד את רוב כספך".

לא הבנתי. אתה מתבלבל וחושב שיש לי מיליון דולר?. אין לי מיליון דולר. דיברתי תיאורטית. אם היו לי מיליון דולר, אז בהתחשב בזה שהייתי שם אותם על "טסלה" במרץ, אז הם היו עכשיו ארבעה מיליון דולר. אלא אם כן חשבתה שיש לי מיליון דולר חדשים מן הזמן האחרון. ואז מה שזה היה אומר זה שכנראה במרץ היו לי רבע מיליון דולר, אם אתה מבין למה אני מתכוון. אבל גם רבע מיליון דולר לא היו לי במרץ. שיהיה ברור-אין לי כסף.

שנית כל, האינפלאציה בישראל כבר לא גרועה כמו פעם. אפילו שמעתי דבר כזה לא מזמן ש-"העשור האחרון הרג את האינפלאציה".

שלישית כל, בנוגע לזה שאתה אומר "אתה חייב להשקיע ובשביל להשקיע אתה חייב ללמוד להשקיע, אחרת תפסיד את רוב כספך", אני חולק עליך קשות.

אם נחלק את סך כל הפעולות והפעילויות האפשריים לשלוש רמות שונות של כמה ידע צריך בשביל לעשות את הדברים האלו, אז לפי איך שאני רואה את זה, קודם כל יש את הדברים שכל אידיוט יכול לעשות. אחרי זה יש את הדברים שצריך להיות חכם בשביל לדעת לעשות אותם. ואז, בסופו של דבר, יש את הדברים שבשביל לעשות אותם צריך גם להיות חכם וגם ללמוד באוניברסיטה (כי באוניברסיטה לומדים ידע חשוב יותר, מרוכז יותר ואיכותי יותר מאשר הידע שנמצא "בחוץ").

בלי להעליב כמובן, אתה חבר יקר והכול, אבל אני חושב שאתה מגזים בנוגע לכמה חכם בן-אדם צריך להיות, או כמה הוא צריך ללמוד, בשביל להיות משקיע טוב. אתה חושב שכדי להיות משקיע טוב בן-אדם צריך להיות בן-אדם מהסוג השלישי-חכם, אולי אפילו חכם מאוד, אבל גם כזה שלמד באוניברסיטה, ועל זה אני לא מסכים איתך. לדעתי, פעילויות שצריך להיות בן-אדם מהסוג השלישי בשבילן אלו דברים כמו להיות מנתח כירורגי או פיזיקאי. בנוגע ללהשקיע בבורסה ולהצליח?. אני חושב שזה מספיק להיות בן-אדם מהסוג השני. אני ההוכחה החיה. הישגיי, לא הישגים ממשיים כלשהם, אלא ההישגים של עצם זה שידעתי יותר מפעם אחת בעבר במה צריך להשקיע ומתי צריך להשקיע, ההישגים האלו, זה מוכיח את הנקודה שלי.

אתה גם עושה 400% בשנה רק בתיאוריה. אם אתה מחזיק מעצמך כזה גאון פיננסי למה שלא תלווה 40000 ש"ח ותשקיע אותם על פי מיטב הבנתך? אם אתה כזה מוצלח יהיה לך קל מאוד להחזיר את ההלוואה, גם תעבור את וורן באפט בהונך בקלי קלות תוך פחות מעשור. 400% לשנה אומר להכפיל את כספך פי 5 כל שנה. אם תצליח לעשות את זה תהיה נס כלכלי שאיש לא יצליח להסביר, יזמינו אותך להרצות בכנסי משקיעים בעולם כולו ותוכל למכור ספרים על שיטתך במיליארדי דולרים, תהיה האדם העשיר בעולם והמפורסם בעולם. לך על זה. למרות שנראה לי שזה פקה פקה, כי עדיין לא הרווחת כסף במציאות.