שאלה על מדע

[angela60]

שאלה על מדע

מישהו בויכוח אמר שהמדע הוא יחסי וגמיש.

האם יש לכם אמירות קצרות שיבהירו את מהות המדע?

 

[רוקד עם שבלולים]

המדע הוא תחום עיסוק אנושי שנשען על ההנחה הבסיסית שישנם כמה כללים בסיסיים שעל פיהם היקום פועל ("חוקי הטבע"). מטרתו של המדע הוא לנסות ולגלות את הכללים הללו ולנסח אותם בצורה המדוייקת ביותר.

המדע מבוסס על צורת חשיבה שנקראת "השיטה המדעית" או "המתודה המדעית". יש כל מיני וריאציות לשיטה הזו (ויש גם ויכוחים מה שייך למתודה המדעית ומה לא, כמובן, כי ביקורתיות היא חלק חשוב ביותר של המתודה המדעית...).

"מדע" הוא גם לפעמים (וזה כבר קצת מבלבל) השם של סך כל האירגונים והאנשים שעוסקים במדע; השם המדוייק יותר הוא "הקהילייה המדעית", אבל לעתים קרובות ניתן למצוא בעיתונים ביטויים כגון "המדע אומר לנו" או "לפי המדע".

מדע יכול להיות יחסי וגמיש- עד גבול מסויים. מדע יכול לחיות עם מחלוקות, אבל מצב שבו ישנן שתי תצפיות שסותרות לחלוטין זו את זו ואי-אפשר ליישב ביניהן איננו יכול להיחשב מצב "יציב" מבחינה מדעית, ויש לבצע תצפיות וניסויים ומחשבה עד לפתרון הסתירה. לכן אמירות בסגנון "הכל יחסי" ו"זה תלוי בהשקפת העולם שלך" או "אין אמת אחת" אינן אמירות מדעיות.

להבדיל, אמירות כגון "המדע לא יודע הכל" או "מדענים לא יודעים הכל" הן אמירות נכונות לחלוטין, וכל מדען אמיתי יצהיר זאת בפה מלא. מדע עוסק במחקר של מה שאיננו ידוע עדיין; ברגע ששאלה נפתרה והופכת לעובדה, המדען יעבור הלאה לדברים שאינם ידועים עדיין. או כפי שאמר הקומיקאי האירי הנפלא Dara O' Briain:

"If science knew everything, it would stop".

 

[angela60]

תודה על ההסבר.

אם תוכל להרחיב לגבי יחסי. למשל יש דברים יחסיים באבולוציה?
אני הייתי שמחה אם אפשר היה להסביר למה הכוונה תאוריית האבולוציה. אנשים מתייחסים הרבה פעמים למילה תיאוריה במובן, זה תאורטי. (כמו במשפט באופן תאורטי) ואז למעשה חושבים שהם יכולים לשים את האבולוציה יחד עם כל מיני תיאוריות כמו נניח שהירח עשוי גבינה צהובה... וזו לא הכוונה.

 

[רוקד עם שבלולים]

זו שאלה טובה.

השימוש במילה "תיאוריה" במדע הוא קצת שונה מהשימוש היומיומי בה, וזה גורם להרבה בלבול.
(ובתגובות שמתחתינו בשרשור הזה אפשר לראות עוד דוגמא לשימוש מבלבל במושגים).

תיאוריה מדעית היא לא סתם כל רעיון שעולה במוחו של מישהו, אלא הסבר נרחב על תופעות בטבע, מסגרת רעיונית שמבוססת על עובדות ותצפיות וחוקי טבע.

Theory: In science, a well-substantiated explanation of some aspect of the natural world that can incorporate facts, laws, inferences, and tested hypotheses.

(מתוך פרסום של האגודה הלאומית למדע, ארה"ב:
http://www.nap.edu/openbook.php?record_id=6024&page=2)

כפי שכתוב בקישור, תיאוריה אינה נקודת ההתחלה למחקר מדעי אלא דווקא המטרה הסופית.

כשמדען רוצה לעשות ניסוי, הוא מעלה רעיון ראשוני שנקרא 'היפותיזה' ("למה כל כך מסריח פה כל הזמן? אולי זה בגלל שהירח עשוי מגבינה צהובה?"). אחר כך הוא עורך תצפיות ו/או ניסויים ("נסתכל בטלסקופ/ נשלח לשם חללית/ ננסה לבנות דגם של ירח מגבינה צהובה ונראה איך הוא מתנהג") ולפי התוצאות עורכים עוד ועוד ניסויים ופותרים עוד ועוד בעיות ומיישבים סתירות - ואם יש לנו מזל אז בסוף מגיעים להבנה מספקת - ולהבנה הזו קוראים "תיאוריה" ומלמדים אותה תלמידים וסטודנטים ובונים לפיה מכשירים ומפרשים לפיה את כל מה שקורה.

תיאוריות במדע הן אף פעם לא סופיות, ותמיד יש מקום לשיפור, שינוי וגם לפסילה מוחלטת (במקרה שהיקום מתעקש להתנהג אחרת ואנחנו מגלים שהתיאוריה שלנו בעצם לא מועילה לנו להבין מה קורה בטבע).

לגבי אבולוציה: אני לא יודע למה את מתכוונת כשאת שואלת אם "יש דברים יחסיים באבולוציה". יש בהחלט כל מיני עובדות ותופעות שנמצאות במחלוקת בין המדענים שעוסקים באבולוציה, ויש עוד הרבה מאד עבודה לעבוד וויכוחים להתווכח גם בין אלה שמסכימים ביניהם על העקרונות הבסיסיים של מנגנוני הברירה הטבעית של דארווין (ו-וולאס).

ייתכן שבעתיד תיאוריית האבולוציה ע"פ דארווין תפנה את מקומה לתיאוריה מוצלחת יותר, כפי שהתיאוריות של ניוטון פינו את מקומן לאלה של איינשטיין. בינתיים הדארווניזם עדיין מאד שימושי, ואין לו תחליף הולם.

 

[שם מקורי 19]

משהו שכתבתי פעם על "תיאוריה" ודומותיה

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=161&messageid=155293829

 

[dojee]

ידוע לנו שיש חוקים בפיסיקה, כימיה וכו

כלומר מקצועות מדעיים
האם אתה יכול לתת דוגמאות של חוקי טבע

 

[רוקד עם שבלולים]

נראה לי שאנחנו מדברים על אותם הדברים.

"חוק טבע" הוא פשוט צורה לתאר (בד"כ ע"י משוואה מתימטית) תופעה כללית שאנחנו רואים בטבע. למשל: מהירות האור (בריק) היא 300,000 קילומטר בשניה. זה לא תלוי בסוג האור או במדינה שבה מודדים או בצורה שבה מודדים או בצבע השיער של הטכנאי. ככה מתנהג אור בכל מקום ביקום - ויש לזה הסבר תיאורטי. או כדוגמא אחרת, חוקי התרמודינמיקה, שמבטאים את ההתנהגות של אנרגיה (למשל שאנרגיה לא נוצרת יש מאין, ומה קורה למערכת אנרגית עם חלוף זמן, וכו').

השימוש במילה "חוק", אם כך, מאד שונה מהשימוש במילה הזו בתחום המשפטי והחברתי. חוק טבע זה לא משהו שאנשים יכולים לשבת ולהצביע שמעכשיו הדברים יהיו כך ולא אחרת. חוק טבע הוא תיאור (ובתקווה שהוא תיאור טוב ומדוייק) של מציאות קיימת.

 

[dojee]

חוק טבע

לפי הבנתי חוק טבע לא ניתן להפרכה
לכן ביקשתי דוגמא לחוק טבע
מספיק לי דוגמא אחת, כדי להתמקד בדיון

 

[רוקד עם שבלולים]

לא מדוייק.

חוק טבע זה תיאור שבני-אדם מתארים את הטבע. מן הסתם יש הרבה מקרים של חוקי טבע לא נכונים או לא מדוייקים.

חוק טבע כן ניתן להפרכה, אם מגלים שהוא לא מתאים למציאות.
הדוגמא הקלאסית היא החוקים של המכניקה הניוטונית, שאחרי כמה מאות שנים נתגלה שהם לא נכונים לגמרי ודרשו תיקון.

 

[dojee]

ועדיין לא הבאת דוגמא אחת לחוק טבע

חוק טבע לא ניתן להפרכה
חוק פיזיקלי כן ניתן להפרכה

הפיזיקה מנסה לגלות את חוקי הטבע
ברגע שיתגלה חוק טבע יהיה סוף לויכוח אם יש אלוהים
כי אז יהיה משוואה חוק טבע=חוק פיזיקלי=אלוהים

ההפרכה של חוקי המכניקה הניוטונית
היתה בגלל שהם היו חוקים פיזיקליים

אנסה עוד ניסוח: חוק טבע ( BY DEFINITION ) לא ניתן להפרכה

 

[Gidi Shemer]

ועל המשפט הבא:

"ברגע שיתגלה חוק טבע יהיה סוף לויכוח אם יש אלוהים
כי אז יהיה משוואה חוק טבע=חוק פיזיקלי=אלוהים"
נאמר, אשרי המאמין

 

[tombenarye1234]

מדע

זה להשיג מידע על סמך עובדות.


מידע יכול להגיע מהרבה מקומות
1. אפשר לסמוך על משהו שסיפרו לך.
2. לחשוב בעצמך מה נכון.
3. לבדוק את העובדות ולהסתמך עליהם.

מהסתכלות על העבר ומחיי היומיום אנחנו יודעים שדרכים 1,2 נוטות לטעויות הרבה יותר מדרך 3. לסמוך על סיפור זה בעייתי כי האדם שמספר לך יכול להיות שקרן או פשוט לטעות. הדרך השניה גם בבעייתית כי אתה לא כזה חכם כמו שאתה חושב. הדרך השלישית היא הכי טובה.

לכן הגישה של המדע היא ללכת כמה שיותר על דרך 3 - לבדוק את העובדות. המטרה היא למזער את הטעויות והמידע השגוי.

שלא תביני לא נכון, גם במדע אתה הרבה פעמים סומך על משהו שמספרים לך, אבל אתה תמיד מוודא שמי שסיפר לך הסתמך על עובדות. תמיד יש וידוא שהבסיס למידע הוא עובדות ותמיד יש וידוא שיש מישהו נוסף שבחן את המידע או שיש אפשרות עקרונית לבדוק את המידע.
אתה גם כל הזמן חושב בעצמך, אבל תמיד אתה בונה את התהליך המחשבתי על עקרונות שהגיעו מהעובדות.

תמצית המדע הוא העובדות, זה הבסיס ועליו אפשר להשתמש בעוד שיטות להשגת מידע (משהו שמישהו סיפר לך / משהו שחשבת עליו). אבל תמיד מוודאים שהבסיס הוא עובדי.

נכון שמדע הוא גמיש, אבל מדע הוא לא יחסי.
זה שמדע גמיש זה יתרון ענקי שיש לו. מדע מסתמך על עובדות. מדע הוא גמיש כי כל הזמן מגלים עובדות חדשות.
איזה מין גישה זו להישאר מקובע בדיעה שלך על אף שצצה עובדה שסותרת אותה.
לא, מדע מסתמך על עובדות ומוכן להתגמש ולהגיע למסקנות מאד מרחיקות לכת אם זה מה שהעובדות מראות. המדע אומר "רק תראה לי שזה נכון ואני מקבל את זה." גם אם זה לא אינטואיטיבי כמו תורת היחסות וגם אם זה קשה לעיכול כמו תורת הקוונטים, המדע לא שולל שום דבר ומוכן לקבל את כל הדברים ההזויים ביקום שלנו. יש רק תנאי אחד - שנראה שזה נכון.

בנקודה זו אציין כמה זה מגוחך שאנשים שתוקפים את המדע אומרים שמדענים הם מקובעים.

מדע הוא ממש לא יחסי. יש את מה שהעובדות מראות. אם העובדות מראות לי א' והעובדות מראות לך ב' אז לפחות אחד מאיתנו עשה משהו לא מדעי. היופי במדע זה שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב ולכן הוא לא יחסי, בדיוק כמו מהירות האור.

 

[רוקד עם שבלולים]

זה קצת מעגלי, לא?

אם מדע זה "להשיג מידע על סמך עובדות", אז מה זה "עובדה", בעצם?

 

[tombenarye1234]

אני אסביר בעזרת דוגמא

נגיד ואתה משחק עם מישהו שש בש ואתה חושב שהוא מזליסט ושכל הזמן יוצאים לו דאבלים.
אז אתה יכול מצד אחד לסמוך על התחושה שלך.
אתה יכול מצד שני לסמוך על חבר שלך שאומר שהוא פקסן.
אתה יכול מצד שלישי לרשום כמה דאבלים יצאו לו וכמה פעמים לא יצא לו ולראות האם התוצאה שיצאה לו סבירה סטטיסטית (כשהנחת אפס היא שהסיכוי לדאבל היא שישית).

הדרך הראשונה בעייתית כי נכנס כאן פאן פסיכולוגי שמטה את התשובה שלך.
הדרך השניה לא משהו (אלא אם כן אתה יודע שהחבר בדק את זה בדרך השלישית)
הדרך השלישית (הדרך המדעית) היא דרך לא רעה.

ועכשיו לשאלה שלך: שאלת מה זה "עובדה" ומה ההבדל ממידע.
בקונטקס של המשפט שכתבתי לעיל:
עובדה זה סוג של מידע שאין עירורין על דרך השגתו.
בדוגמא לעיל הדבר הטריוויאלי הזה הוא שאם היריב שלי זרק 2 קוביות ואני רואה שיצא לו שלי 6-3, אז זה אומר שבאמת יצא לו 6-3.
כשכתבתי מידע, הכוונה הייתה למידע שהוא לא טרוויאלי, כמו "האם היריב שלי פקסן?"

בקונטקס של המשפט שכתבתי "מדע זה להשיג מידע על סמך עובדות."
"מדע" זו דרך השגת מידע. [ספירת מספר הדאבלים]
"מידע" זו שאלה שאני בספק לגביה. [האם הוא פקסן]
עובדה זה מידע (ברמה נמוכה יותר) שכולם מסכימים עליו. [מה יצא לו בזריקה החמישית]

 

[רוקד עם שבלולים]

אתה לא חושב

שהבלאגן שעשית עם המלים "עובדה" ו"מידע" קצת מיותר?

ואולי בדוגמא שלך, שבה אתה מנסה להוכיח את ההיפותיזה "החבר שלי פקסן", יכולות העובדות לתמוך בעוד כמה היפותיזות מלבד "החבר שלי פקסן", למשל "החבר שלי רמאי", "אני לא מבין סטטיסטיקה", או "הקוביות האלה לא הוגנות"? אני שואל כי קבלת התקפות של המושג "פקסן" מצריכה מאיתנו זריקה לפח של כל מה שאנחנו יודעים על סטטיסטיקה ועל חוקי הטבע לטובת סט חדש ומעניין של חוקי טבע שבהם "מזל" (סליחה, "פוקס") הוא כוח קיים ביקום.

 

[tombenarye1234]

זה לא בלגאן

נכון כשאני מסביר את זה ארוכות זה נשמע מסובך, אבל זה די פשוט.
יש מידע שאתה רוצה לדעת והדרך להשיג אותו היא ע"י מידע מהימן (AKA עובודת). הגישה המדעית מפרידה בין מידע מהימן (תוצאות בניסוי) למידע לא מהימן (השכן אמר לי).
אני חושב שבתור one liner, המשפט "מדע זה להשיג מידע על סמך עובדות." קולע למטרה, אולי אני טועה.

מיותר לציין שהדוגמא שנתתי לא הייתה ברמה של שליחתה כמאמר לnature. ברור שבמחקר מדעי צריך לעשות המון בקרות. כן ניסיתי להעביר את הרוח המדעית בדוגמא לא ריגורוזית ומעייפת.

 

[רוקד עם שבלולים]

ולפיכך

מה שמבדיל לשיטתך בין מידע מהימן למידע לא מהימן הוא התצפית. היית יכול להימנע משלב שלם של סיבוך אילו היית פשוט מדבר על תצפיות.

 

[tombenarye1234]

אני לא חושב שהטרמינולוגיה לא חשובה

בטח לא כשמדברים עם מישהו שלא מגיע מעולם המדע. אולי אני טועה אבל השימוש במילה תצפית לא טובה כאן (מבחינה הבנתית)

 

[רוקד עם שבלולים]

גם אני חושב שהטרמינולוגיה חשובה,

אפילו חשובה מאד, ולכן אני ממליץ להימנע מלהמציא טרמינולוגיה חדשה לצורך ההסבר. כשאתה נאלץ להסביר מה פירושה של כל מילה שהשתמשת בה ומה ההבדל בין השימוש שאתה עושה בה ובין השימוש המקובל בה, ייתכן שאתה בבעיה.

 

[Sophalin]

אין סיבה להמציא כל פעם את הגלגל מחדש.