שאלה על מוזיקה קלאסית

עוד כמה ישראלים...

ינעם ליף מנחם ויזנברג בנימין יוסופוב איתן שטיינברג ציפי פליישר ועוד...
 

ItsikH

Member
רשימת המלחינים הישראלים עצומה לא הוזכרו כאן הוותיקים, אבקש להזכיר כמה ולו מפאת חשיבותם ההיסטורית (ללא ציון "ערך מוזיקלי" אם יש בכלל דבר כזה) פאול בן חיים שבתאי פטרושקה יהויכין סטוצ'בסקי מרק לברי עימנואל עמירן מנחם אבידום (מאהלר-קלקשטיין במקור, וכן - יש קשר) אבל ארליך אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' יחזקאל בראון ורדינה שלונסקי (אחותו של אברהם שלונסקי) בן ציון אורגד חיים אלכסנדר רם דע-עוז יעקב גלבוע תאודור הולדהיים אברהם דאוס מרדכי סתר יוסף טל צבי אבני עמי מעייני גיורא שוסטר לאון שידלובסקי צבי סנונית ויסלחו לי אלו ששכחתי
 
תודה על התוספת

הזכרתי את בן חיים וציינתי את שמם של אלה שאני אוהב במיוחד... לרשימה קטלוגית ממש אין סוף...
 

ItsikH

Member
ה"וותיקים" שציינתי הם אלו שאני מכיר כלומר שמעתי או לפחות ראיתי תווים שלהם, חלקם אולי הולכים ונעלמים. האם שמעת על צבי סנונית? יש מעט מאוד מידע עליו ברשת, למיטב זכרוני נהרג במלחמת השחרור או בסמוך לה.
 

itaimes

New member
צבי סנונית

למיטב ידיעתי, צבי סנונית (שהיה נשוי לפסנתרנית מרים סנונית) נפטר בספטמבר 1966.
 

ItsikH

Member
אפשר עוד פרטים? כל מה שאני יודע עליו זה שראיתי תווים של יצירה אחת שלו
 

ItsikH

Member
כמובן, את חלקם פגשתי אישית הנה עוד אחד ששכחתי עדרי מחט את ורדינה שלונסקי, קולה אפוף הסיגריות וסיפוריה על פאריז של שנות השלושים את סטוצ'בסקי רם דע-עוז יוסף טל, וטענתו שמוזיקה היא חוויה אינטקטואלית טהורה (אם כך - למה לנגן אותה - לא מספיק לקרוא את הפרטיטורה?) יעקב גלבוע ועוד...
 

ItsikH

Member
ארתור גלברון משום מה לא מופיע בויקי ובכלל כמעט ברשת
 

tulkin

New member
זה אכן מגוחך

שהתזמורות ממחזרות ביצועים עייפים לאותן יצירות. אבל גם יפה. יש כמה יצירות שראוי להן שיבוצעו שוב ושוב. מצד שני, זה לא שלא נכתבת מוסיקה אמנותית מודרנית. נכתבת המון, ויש אפילו יצירות יפות מאד שנכתבו ב100 השנים האחרונות. נשאלת השאלה - אם יש כל כך הרבה מוסיקה טובה, למה לא מנגנים אותה, והתשובה לא פשוטה. איציק נגע בה על קצה המזלג. אני הרחבתי על כך בבלוג שלי (http://www.galamit.com/blog/music/zmora) (מה שמזכיר לי התחייבות ישנה בבלוג שלי - לכתוב רשימה של יצירות מודרניות אהובות עלי ומומלצות, שתמשיך את רשימת ההאזנה ה"קלאסית" שלי).
 

ItsikH

Member
אה, מיכל זמויירה ו"המוזיקה האומְנותית"../images/Emo13.gif ראשית פרטת שם על מה שכתבתי ממש ברמז כאן לגבי התהליכים שקשורים להתפתחויות הטכנולוגיות, ואכן לכך התכוונתי. יש לי כמה השגות לגבי המוזיקה המודרנית, אבל זה נושא לדיון נפרד.
 

ItsikH

Member
עוד על דברי מיכל זמורה והתגובות לה גישתה לדעתי מיושנת וארכאית, תמיד היתה, סוג של "קולטורליות" של סלון פולני. למרות הפומפוזיות והתוקפנות, צודק מנחם צור בביקורתו בדבר אחד חשוב - כאשת מקצוע, היא נדרשת לבקיאות בתחום עליו היא מדברת, עושה רושם שאין הדבר כך. אבל אני - איני איש מקצוע, ואיני מחויב לבקיאות או לכל ענין אחר, כהדיוט מותר לי לצעוק שהמלך הוא עירום. כיוון שגדלתי על תערובת של סגנונות שכללה גם מינון נכבד של מוזיקה א-טונאלית - למעשה, אני חושד שזה היה אפילו הרוב - ועדיין אני מעדיף במובהק את הטונאלית (ענייני במודרנה מסתיים בערך בפולחן האביב, אולי מעט מעבר לזה, לא יותר), אני יכול להרשות לעצמי לטעון שאולי באמת יש לטונאליות יתרון אובייקטיבי כלשהו על הא-טונאליות, ושמוזיקה אינה רק פיתוח אקדמי של רעיונות מופשטים. פרופ' יוסף טל טען שמוזיקה היא חוויה אינטלקטואלית טהורה, תשובתי לכך היא שאם כך אין צורך לנגן אותה כלל, מספיק לקרוא את הפרטיטורה. עבורי מוזיה היא חוויה אינטגרלית, לפני הכל כמובן חושית, ומעבר לכך גם אינטלקטואלית וגם רגשית - אבל בעיקר קומוניקטיבית, במובן הרחב ביותר של המילה, מוזיקה היא שפה לתקשורת בין בני אדם. אם אתה יושב לבד בסלון ביתך ומתענג על הקלטה מופלאה של יצירה אהובה עליך - אתה מחמיץ לדעתי מרכיב חשוב במוזיקה, החוויה חסרה ביותר.
 

tulkin

New member
שתי הערות

ראשית, לגבי מיכל זמורה - אפשר להגיד עליה הרבה דברים, דבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנה וזה בקיאות מפליגה בכל הקשור למוסיקה. גם זו שהיא איננה אוהבת. מנחם צור בתגובתו עושה לה עוול גדול בהתקפה האישית עליה, ותגובתו סרת טעם בעיני בשל כך. שנית, אני מסכים איתך לחלוטין בנוגע לפסקה האחרונה. התובנה שמוסיקה היא חוויה חברתית היוותה אצלי נקודת מפנה משמעותית בצורת החשיבה. כיום לא ברור לי איך אפשר היה לחשוב אחרת. גם האזנה למוסיקה, וגם כתיבתה וביצועה הן פרקטיקות שהן קודם כל חברתיות.
 

ItsikH

Member
לגבי מיכל זמורה לא מתיימר לדעת. מה שכתבתי לגבי גישתה הוא תחושתי האישית - אין לי דרך לדעת האם ביקורתו של מנחם צור מבוססת או לא, ולכן אקח את דברי בחזרה. ממילא לא זה העיקר בתגובתי.
 

musicanto

New member
בקיאות? מיכל זמורה?

לא ממש. אבל זו לא חוכמה - רוב ה"בקיאים" המוסיקליים בארץ הם חובבי ויקפדיה למיניהם. קוראים איזה תקציר, במקרה הטוב, והופכים להיות מוסיקולוגיים, מבקרים מוסיקליים מדופלמים שעל פיהם ישק דבר. זוועה
 

ItsikH

Member
נסיון לבדיקה שונה במקצת ערכתי מחקרון בטיוב על מספר הצפיות לפי מלחינים. כיום בעידן הרשת יש נגישות כמעט לכל מה שקיים - בפרט המוזיקה המודרנית כבר מוקלטת ומופצת ממילא בפורמט תואם, וזה בניגוד אולי לאולמי הקונצרטים וחברות המדיה שעליהם כבר דיברנו. רפרפתי באופן מאוד לא מחייב בטיוב ובחנתי את מספרי ההשמעות של יצירות שונות מתקופות וסגנונות שונים - כמובן, הקהל אינו מדגם מייצג, ההקלטות גם אינן ייצוגיות ויש ביצועים שונים לאותן יצירות, אבל היתרון הוא שהקהל הוא בינלאומי כלומר פחות תלוי תרבות (למרות שגם לרשת יש סוג של תרבות משלה), ובמידה ידועה אקראי (יש הטיה, למשל שנובעת מהגישה לרשת וספציפית לטיוב). חשוב לשים לב, שחלק משמעותי מהמאזינים, כך ניתן להעריך, כלל אינם קהל מוזיקה קלאסית לסוגיה מחוץ לטיוב, מה שאומר שהם גם פחות חשופים להטיות ה"סטנדרטיות" (כמו "א-טונאלי פיכסה"). חילקתי לשלוש קטגוריות - מלחינים אטונליים מובהקים, מלחינים מודרניים אחרים, ומלחינים קלאסיים לתקופותיהם השונות. הבחירה שרירותית למדי, יש בהחלט מקום לערוך מחקר מעמיק יותר, זה אינו מחקר ממש אלא רק בחינה שטחית. ספרתי את חמשת הביצועים הפופולאריים ביותר, השתדלתי לנפות ביצועים שלדעתי לא רלוונטיים, בסופו של דבר הבאתי את חמשת הקלטות המבוקשות ביותר. כמה אבחנות מעניינות: קייג' מככב בקטגוריית האטונליים. אם יש ספק, 3 מ-5 ההקלטות שבחרתי הן של יצירתו הידועה ביותר - בביצועים שונים, פחחח. גם לשטוקהאוזן יש יצירה כזו, משהו שהוקלט במסוק, וגם הוא מככב עקב היותו גימיק. אצל בארטוק מככבים המחולות העממיים שלו, אצל שוסטקויץ' - הואלס. כנ"ל אצל מלחינים קלאסיים, לרובם יש "רבי מכר" מוכרים ומבוקשים, עדיין - יש לא מעט יצירות אחרות בחמישייה שבחרתי לכל מלחין. כשמדובר ביצירות מתוחכמות יותר - המאזינים מתפזרים בין ביצועים רבים כי למבצע יש חשיבות, כך למשל אופ' 117 של ברהמס המדהים מופיע בביצועים רבים ומסתכם בלמעלה מ-250000 האזנות, אבל לכל ביצוע יש מספר מועט יחסית של מאזינים. שורה תחתונה: דעתי שיש מקום בעולם המוזיקה לכולם, זה כל הרעיון במוזיקה ואמנות בכלל, איני מקבל את דעתה של מיכל זמורה שזו "תאונה", מצד שני איני מקבל ביקורת חריפה כמו של מנחם צור (שהוא עצמו, אין לשכוח, מלחין) - עם כל הכבוד למוזקה האטונאלית, כבר היתה לה ההזדמנות להיות "הדבר הבא" וכבר הבנו שהיא לא, והמספרים אולי מעידים.
 

ItsikH

Member
ושני קישורים הומוריסטיים אחד לביצוע של קייג' מהחמישה הנבחרים - לדעתי הוא בכלל קומיקאי שני ל"פרסומת" למוזיקה דודקפונית
 
למעלה