לא יודעת אם הוא "אמור" או לא "אמור"
לחשוב על עתידו בפועל, הרבה מאד בני 15
אינם חושבים על עתידם, לפחות לא על העתיד הכספי, וזה מתבטא בהמון צורות. חוץ מזה, מדבריך עולה שאת זו שחושבת על עתידך ולא על עתידו
למה כוונתי? את חוששת מכך שיהה
עליך לשלם את רש\יון הנהיגה... אז החליטי שאת אינך משלמת את זה... והוא יעבוד ויחסוך לרשיון כשהוא באמת ירצה בכך (זה מה שהבן שלי עשה... והוציא רשיון למגינת לבי ולמרבה חששי
) לגבי העתיד עליו אינו חושב, את גם יכולה לצפות שיתחיל לחסוך לדירה, חתונה וכו' זה לא יקרה ברוב המקרים... ובנקודה זו אני מסכימה עם מלך החיות - הנסייון הוא המורה הטוב ביותר. תוכלי לספר לו על צרפת (כמו שמישהי בשרשור המשילהה) עד מחר, אבל אם זה לא מעניין אותו ועוד יותר אם הוא לא היה שם בפועל, הוא לא "יחוש" את הדברים. אז תשאלי איך אנחנו מחנכים? אז כן, גם בעזרת הסברים אבל לא רק. יש דבריחם שצריך לעבור אותם בפועל. לך לא קרה, שמבוגרים יותר (הורים וכד') רצו להסביר לך מנסיונם ולא שעית להם? ורק אחל"כ, כשלמדת להתגלח על זקנך שלך באותו נושא עליו דיברו, הבנת למה התכוונו? יש דברים שעלינו לחוות בפועל
. אם הייתי קונה ג'ינס של מעצב נחשב ב700ש"ח (מה שמעולם לא עשיתי) יש להניח שהיא היתה מאושרת 
