שאלה שאלתית

[Sweet Hereafter]

וכמה שבועות בלי אויר צריך כדי לממן את השבוע הזה?

אל תשכח שמהצד הזה מדובר על כ-8 שעות טיסה, אם לא יותר.

 

[arieltr]

אתה חייב את זה לעצמך, אתה חייב למשפחה...

אז שלוש ארבע ולעבודה.

מכאן לקרייסטצ'רץ' זה שעתיים וחצי במטוס לזכרוני. אין לי מושג כמה זה מכאן לפרת' אבל 5+ שעות נשמע לי המון.

 

[Sweet Hereafter]

OK קבל תיקון

שש וחצי שעות טיסה נטו.

 

[Small Dragon]

זה לא רק משך הטיסה

(שאותי באופן אישי פחות מטריד), אלא העלות. בעוד שאתם שם במזרח יכולים לטוס ב150 דולר (לכיוון אחד) ואולי אפילו פחות, מכאן להגיע לאי הנכסף יעלה 400 דולר במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב הרבה יותר צפונה. וזה עוד לכיוון אחד. במחירים כאלו (וזולים הרבה יותר) עדיף כבר לטוס לאסיה.

 

[arieltr]

טוקיו-שנגחאי וכאלה צריך לעלות יותר

סינגפור מלאזיה בטח פחות. בכל מקרה אין על האי של רביב, שווה כל דולר ויותר, מבחינתי.
הקיצר, בוא עבור למזרח קצת.

 

[Small Dragon]

כל שאני אומר הוא ש..

מבחינה כלכלית (הרבה?) יותר משתלם לטוס לאסיה מאשר לניו זילנד או אפילו למזרח היבשת. לא פלא שלא מעט מערב אוזים מעדיפים את באלי ודרום מזרח אסיה על יעדים אחרים- הם זולים יותר. אגב, גם טוקיו יכולה להיות זולה יותר בזמני מבצעים ובטח עם חברות לואו קוסט. אבל גם עם חברות כמו סינגפור איירלנייס לפעמים יותר זול להגיע לסינגפור למשל מאשר לאוקלנד עם חברת לואו קוסט.
לגבי לעבור למזרח- אם כבר זה לא יהיה ל"קצת", אבל הנושא בבדיקה, כולל אגב, אפשרות של מעבר לאי הקטן הזה בדרום...

 

[Sweet Hereafter]

הרבה מערב אוזים מעדיפים את באלי

כי עולמם צר כעולם נמלה. נוהים לשם יחד עם העדר וחושבים ש-WA ובאלי זה כל העולם כולו.

אגב, אני די בטוח שבמלזיה ואינדונזיה (מחוץ לבאלי) יש נופים ברמות של נ"ז, אבל מי באמת רוצה לטייל במדינת עולם שלישי שמטייחת/מורחת חקירות של אסונות תעופה, ו/או כשאתה נכנס אליה לא לגמרי ברור שתוכל לצאת.

 

[Small Dragon]

באלי ממש לא מושך אותי

ציינתי את האי כאלטרנטיבה זולה יותר לזו של ניו זילנד (בעיקר לאלו שטסים מפרת'). זה נכון שמערב אוזים נוהרים לבאלי, אבל כך גם שאר תושבי אוסטרליה. אבל אני לא מסכים שמבחינתם העולם זה WA ובאלי. עם המחירים המטורפים באוסטרליה ובWA בפרט, רבים מהם (לפחות אלו שדיברנו איתם) מטיילים המון בעולם ומכירים יותר מאשר באלי ותאילנד.
אפרופו באלי ואינדונזיה- יש מקומות קצת/הרבה יותר שפויים ויפים שם, גם ליד באלי.

לגבי מי באמת רוצה לטייל באינדונזיה, מלזיה וכדומה- אנחנו למשל. אבל על טעם ועל ריח.. אנחנו לא נתקלנו בשום בעיה בכניסה וביציאה למדינות אלו ואחרות וגם לא חייבים לטוס עם מלזיאן. באשר לנופים- הנופים מדהימים כשלעצמם, אבל הם "בנויים" (לא יודע איך להגדיר זאת טוב יותר) אחרת מניו זילנד, גם מכיוון שמדובר באקלימים שונים.

 

[N0]

רגע הייתם באינדונזיה ? ובאלי ?

נכנסתם עם דרכון ישראלי ?
אני שומע דיווחים סותרים מכל מיני מקומות אם ישראלים יכולים לקבל ויזה בהגעה או לא.
&nbsp
לא בטוח שהמערב אוזים מעדיפים את באלי בגלל צרות אופקים או בגלל שזה הרבה יותר זול מכל אלטרנטיבה אחרת לחופשה (כולל חופשות בתוך מערב אוסטרליה)

 

[Small Dragon]

אנחנו אזרחים אוסטרלים, על כל המשתמע מכך.

לגבי "לא בטוח שהמערב אוזים מעדיפים את באלי בגלל צרות אופקים או בגלל שזה הרבה יותר זול מכל אלטרנטיבה אחרת לחופשה (כולל חופשות בתוך מערב אוסטרליה)"- זה בדיוק מה שאמרתי. הרבה יותר זול לטייל באסיה (בעיקר באלי, תאילנד והמדינות הסמוכות) ולא רק, מאשר בWA

 

[N0]

אכן עוזר להיות אזרח

לצערי יש לי לי עוד כמה שנים עד שזה יקרה אם בכלל נשאר כאן כל כך הרבה זמן.
הרבה זמן בלי חופשה

 

[Sweet Hereafter]

לא יודע אם שמת לב,

אבל ההתנהלות של מערכות השלטון המלזיות היתה לפחות הזויה בפרשת MH370. זה חרג הרבה מעבר למלזיאן עצמה, ולי אישית זה לא תרם לחשק לבקר במלזיה בעתיד הנראה לעין. קבלתי רושם של מדינת עולם שלישי אמיתית (ולא במובן האקזוטי).

 

[Small Dragon]

שמתי לב. אבל..

קודם כל, היינו שם לפני שהאסון הזה קרה. לא שזה מה שימנע מאיתנו לבקר שם בעתיד. שנית, כפי שאמרתי, יש מדינות ומקומות נוספים לבקר בהם מעבר לבאלי/מלזיה/אינדונזיה ותאילנד (אגב תאילנד- שוב, יש לה הרבה מה להציע מעבר לפוקט/פטאיה/בנגקוק/קוסמוי וכו'). מדינות כמו קמבודיה, וויטנאם הן רק חלק מאותן מדינות.
פוליטיקה לא הכי מעניינת אותי ושוב, התנהלות ממשלית זה לא מה שימנע ממני להגיע למקום כזה או אחר, כל אחד וההעדפות שלו. ואם כבר התנהלות של מערכת שלטון ומדינות עולם שלישי- חסרות כאלו? מה עם ישראל (לא עולם שלישי)? אפילו באוסטרליה ההתנהלות לפעמים די קלוקלת- זה אומר שאתה עוזב את אוסטרליה ועובר למקום אחר? או ארה"ב (למשל המקרה עם הצעיר השחור שנורה)- לא נבקר בה בגלל זה?.. לא חושב. אך כאמור, כל אחד והבחירות שלו.

 

[Sweet Hereafter]

מה הקשר לפוליטיקה?!...

"התנהלות של מערכות השלטון" =/= פוליטיקה. הכוונה היא לאיך שהמדינה מתנהלת ומתפקדת באופן כללי, וזה יכול להשפיע על כל אחד וכל דבר כמעט שנמצא במדינה, כולל ברמת היומיום. אם למשל אפשר במדינה מסויימת לעצור אותך מנהלית לשבועיים בחשד לעבירת תנועה, ו/או לא לתת לך לראות עו"ד / נציג רשמי של המדינה שלך (אני ממציא עכשיו, אבל יש דוגמאות דומות מהמציאות) במשך כמה ימים, אז זה בהחלט יכול להשפיע עליך כמבקר. אתה מעדיף להגיד "לא אכפת לי"? סבבה, זכותך.

עכשיו חליק, אתה משווה את ההתנהלות באוסטרליה להתנהלות של מלזיה (צבא, ממשלה) בזמן MH370??? נכון שבאוסטרליה לא הכל מושלם, אבל זו ליגה אחרת לגמרי. דברים הרבה יותר שקופים ויש נתינת דין וחשבון בד"כ. בישראל המצב אולי יותר גרוע מבאוסטרליה, אבל שוב, לא ברמות שראינו במלזיה במקרה הזה. חוצמזה, אני האחרון שיסנגר על ישראל בהיבט הזה, הרי בחרתי לעזוב גם בגלל המנטליות של מנהל לא-תקין.

המקרה בארה"ב - אני בכלל לא בטוח שההתנהלות במקרה זה היתה לא-תקינה. אתה חושב כך? למה? בכל מקרה, ארה"ב זו מדינת חוק וסדר באופן כללי, עם הרבה מאוד בלמים ואיזונים לצורך שמירה על מנהל תקין וזכויות האזרח.

שאלת סקרנות - היו לכם דרכונים אוסטרלים לפני MH370?

 

[arieltr]

לא בא לי באלי

וגם לא יבוא...

כל השנים הללו בסידני, המון מכרים שלנו היו נוסעים לחופשה בבאלי. בחיים לא הבנתי את זה - זה משהו במנטאל.
הרי זה ידוע שאין בכלל חופי ים בסידני (או באוסטרליה לצורף העניין), אז חייבים למלא מצברים בבאלי. לך תבין.
מה גם, היו לנו חברים שחוץ מבאלי שמזדמן, יעד החופשה השנתית שלהם היה - נוסא ביץ' (קווינסלנד, צפונית לבריסבן).
זה לפעמים הרגיש כמו תעלומה לסרט הבא של שרלוק הולמס. גו פיגר.

מה שכתבת לגבי מלזיה/אידונזיה הוא חלק מהתשובה מדוע אין המון סיכויים שאני אגיע לעוד מקומות כנראה. ניו זילנד מאוד בטוחה באספק הזה. לא שאני צריך תמריצים לחצות את התעלה...

 

[ronenb75]

אם אתה רציני

אז הבעיה היא לא אוסטרליה או משהו אחר.
זה קשור רק אליך.

בלי כל החארטה של הנזירים והמאמנים, אבל תחושת האושר היא פנימית. היא משהו שאתה יוצר.
זה היכולת להבין שלא הכל כמו שאתה רוצה, אבל עדיין לקבל את זה ולהיות שמח על מה שיש לו במקום מה שאין לך.

אם אתה לא מאושר, לא יעזור לך איפה אתה גר, כמה אנשים מסוג מסויים יש סביבך ולא העבודה שלך.

 

[Sweet Hereafter]

בגדול אני מסכים,

אבל אם ניקח את הקונספט הזה לקצה - מה הטעם להתאמץ ולעשות שינויים* בחיים? הרי הכל בראש, ואם רק נעשה את הסוויץ' בראש אז מצבנו ישתפר. ומאידך, אם לא נעשה את הסוויץ' בראש, אז כל השינויים והשידרוגים יהיו לשווא.

דעתי האישית - יש איפשהו קו שעד אליו אתה כן יכול לשנות את מצבך באופן שישדרג משמעותית את הרגשתך - ע"י נקיטת צעדים "מחוץ לראש" - בהשקעה סבירה של מאמץ; ומעבר אליו זה כבר באמת עניין של התפתחות רוחנית אור דה לייק. השאלה היא איפה עובר הקו הזה וכמה כל אחד מאתנו קרוב אליו.

*) אני לא מדבר על מישהו שנמצא בסכנה קיומית או סובל מרעב, וכיו"ב. אני מדבר עלינו - האנשים השבעים, שכל צרכיהם החומריים הבסיסיים מסופקים, ומחפשים את השידרוג "שמעבר" (לרב - לא בפן החומרי).

 

[ronenb75]

זה הולך ביחד

אתה משנה בראש, שמאפשר לך לשנות במציאות, ואז אתה משנה עוד בראש ועוד במציאות וכו'.

ניקח את הדוגמא הטרוויאלית של עבודה: אנשים נשארים בעבודה שהם אומללים בה כי הם מפחדים על התחת של עצמם ולא מאמינים בעצמם שהם יכולים למצוא משהו טוב יותר.
אם תוכל לשנות את הגישה שלך לחיים ולהאמין שיש תחליף לכל עבודה - אתה יכול לשנות את כל החיים שלך.

זאת המציאות וזה מה שעושה את ההבדל בין לבכות כל היום ולבין להיות הרבה יותר שמח.

 

[Sweet Hereafter]

דוגמא לא כ"כ טובה

עזיבת מקום עבודה זה משהו שאני שם תחת הכותרת "שינויים מחוץ לראש", נקודה. השינוי המחשבתי שמאפשר לעזוב מקום עבודה שרע לך בו הוא רק כלי או שלב מקדים, ולקחתי אותו כמובן מאליו. אולי זה לא כ"כ מובן מאליו, אבל מבחינתי זה חלק אינטגרלי. הרי ברור שבלי לקבל החלטה בראש שום שינוי פיסי לא יקרה.

כל הקטע בשינוי בראש סטייל "נזיר טיבטי" זה שהוא יכול (ואולי אמור?) להיות מנותק לגמרי מהעולם החומרי, יכול לקרות בכל זמן ומקום והוא *רק* עניין של החלטה. לא משולב בשום דבר אחר. יותר מזה, אם קפצת למדרגת נזיר טיבטי אתה לא צריך יותר שום שינוי פיסי - גם במקום עבודה מחורבן אתה יכול לחוות אושר עילאי. אגב, אני אישית מאוד ספקן לגבי היכולת של רב האנשים (כולל אותי) לקפוץ את המדרגה הזאת. לכן אני מתמקד בשלב זה בשינויים מהסוג הראשון.

 

[ronenb75]

אני מסכים

כל החארטות של הנזירים שמוכרים פרארים זה כדי לקנות 10 פרארים. ועובדית זה מה שהוא עושה.
נזירים אמיתיים לא כותבים ספרים שהופכים לרבי מכר...

לרוב האנשים בשר ודם, שאינם נזירים בודהיסטים, אתה צודק - כל שינוי מחובר לעולם האמיתי וצריך להיות בגבולות הסביר והניתן להשגה.
עדיין, אם תסתכל על רוב האנשים שמסביבך, רובם אומללים ומקטרים (חלק מהאופי האנושי ככל הנראה, פלוס הסביבה החברתית שמחזקת את כמה האחד דפוק כדי שהאחר יוכל להרגיש קצת יותר טוב).
מעטים מאוד מסוגלים להגיד באמת שהכל על הזין שלהם והם חיים להם חיים שמחים ושלמים באופן כללי.