שאלה שאלתית

[רוקד עם שבלולים]

נתת דוגמא נגדית למה שאתה טוען.

כתבת בהודעה הקודמת: "תחושת האושר היא פנימית. היא משהו שאתה יוצר. זה היכולת להבין שלא הכל כמו שאתה רוצה, אבל עדיין לקבל את זה ולהיות שמח על מה שיש לו במקום מה שאין לך. אם אתה לא מאושר, לא יעזור לך איפה אתה גר, כמה אנשים מסוג מסויים יש סביבך ולא העבודה שלך."
&nbsp
ואז נתת דוגמא של אדם שאומלל במקום העבודה שלו, והפתרון שמצאת לו הוא לעבור לעבודה אחרת. לפי העקרון שציטטתי מההודעה הקודמת שלך, מה שהאדם היה אמור לעשות הוא להפסיק להיות אומלל במקום העבודה שלו (כי להחליף מקום עבודה "לא יעזור לו" לאומללות).
&nbsp
(זה, אגב, נקרא גישה סטואית. הסטואיקנים, שהיו אנשים מעשיים מאד, טענו שלאדם אין ממש שליטה על מה שקורה לו בחיים, אבל הוא כן יכול להשפיע על איך הוא מתייחס לדברים הללו. כשלוקחים סטואיציזם ומערבבים אותו במיסטיקה, יוצאת ניו-אייג'יות של "השינוי מתחיל בתוכי". סטואיקן אמיתי יאמר שהשינוי מתחיל וגם נגמר בתוכך.)
&nbsp
&nbsp
&nbsp
א

 

[Javali]

דוקטור, דוקטור

מה אני אגיד לך,
&nbsp
אני מודע הייטב לחסרונות של אוסטרליה - ולא חסרים כאלו.
לא ניסיתי להשתלב ובטח שלא ניסיתי להיות כמו המקומיים - אני מי שאני ומי שזה לא טוב לו שיחפש.
לא ניסיתי לשנות את המבטא - אני מסתדר עם מה שיש.
שלחתי את הילדים לבית ספר יהודי.
רוב החברים שלי ישראלים.
אני לא גר בשכונה מעורבת. (מה זה בכלל שכונה מעורבת?)
אני לא מנסה להבין פוליטיקה, ספורט לא מעניין אותי ואני חושב שתרבות אוסטרלית זה ביטוי עם סתירה פנימית.
&nbsp
אז לא שאני מתלונן, אבל איך אתה מסביר שהחיים דבש?

 

[ANZ1]

תסביר אתה

אם אני כבר בתפקיד הדוקטור הפסיכולוג
אני אענה בשאלה
למה אתה חושב שהחיים שלך דבש ?
ואם היית חי בישראל גם היית מרגיש שהחיים שלך דבש ?

 

[Javali]

מה יש להסביר?

לפי מה שאתה אמרת אני לא הייתי אמור להיות מאושר - איפה טעית?
&nbsp
לשאלתך, קמתי בבוקר - זו כבר התחלה טובה. ירדתי מהמיטה, עשיתי פיפי ואכלתי ארוחת בוקר. לא הייתי צריך סיוע באף אחת מהפעולות האלו - אני לא מתלונן. יש לי עבודה. הילדים מביאים נחת. הדאגות הגדולות הן איך לשכנע את עצמי שצריך להוריד את 20 הקילו המיותרים. בקיצור, החיים דבש.
&nbsp
אתה שואל איך הייתי מרגיש אילו הייתי בישראל? אני לא בישראל. אין לי מושג איך החיים שלי היו נראים אילו הייתי חי בישראל. מאיפה אני יכול לדעת איך הייתי מרגיש אם הייתי שם?

 

[ANZ1]

לא הסברת, אבל אני כן אסביר

אם מה שגורם לך להיות מאושר, זה היכולת לקום בבוקר בריא , להיות עם עבודה וילדים
גם בישראל היית מאושר באותה הרמה

ועכשיו לדעתי
החומוס פחות טעים באוקלנד מאשר ביפו , הפיש אנד ציפס דווקא הפוך.
הפלאפל של עומיסי פחות טעים במלבורן מאשר אצל סבתא שלו בתל מונד, למרות שהוא משתמש באותו מתכון.
והבית ספר היהודי הפרטי של הילדים שלך פחות טוב מבית ספר ציבורי בישראל או באוסטרליה
גם כי פרט למילים בית ספר פרטי שנשמע איכותי, אין איכות בבתי הספר היהודים הפרטים, הם לא משקיעים יותר באיכות מאשר בבתי ספר ציבורים , רק ביהדות
וכן זה בעיה מבחינתי, שמלמדים את הילדים שם שהם העם הנבחר, ומקומם בארץ הקודש, ישראל,
וכמו שאתה רואה סתירה פנימית בביטוי תרבות אוסטרלית,
אני רואה סתירה פנימית, באדם ישראלי שחי באוסטרליה, לא רוצה לחזור לישראל ושולח את הילדים שלו לבית ספר יהודי.

 

[Javali]

אז מה היה לנו

התחלת ממרשם לאיך להיות מאושר באוסטרליה - ללמוד לדבר במבטא בריטי ולהינות מפוטי - ואיך לא להיות מאושר - להיות חלק מהקהילה הישראלית ולשלוח ילדים לבי"ס יהודי. ראינו שסוויט פעל לפי המרשם ללהיות מאושר אבל הוא אינו מאושר, בעוד אני שפעלתי לפי המרשם ההפוך כן מאושר. אז חוץ מלדחוף את האג'נדה האנטי-יהודית שלך מה עוזר המרשם שלך? הרי מה שאתה אומר זה שמי שמאושר כאן, גם היה מאושר בישראל ומי שלא מאושר כאן לא היה מאושר בישראל.
&nbsp
אחרי ארבע וחצי שנים במועצת המנהלים של בית ספר יהודי, מתוכן שתיים כיושב ראש, אני חושב שאני יודע כמה הושקע באיכות וכמה ביהדות. יותר מזה, אחרי שלוש וחצי שנים בקאונסילס של בתי ספר ציבוריים, מתוכן שנה כגזבר ושנה כסגן יו"ר, יש לי יכולת די טובה להשוות בין המערכת היהודית למערכת הציבורית. אני לא אגיד שבתי ספר יהודיים בהכרח טובים יותר מציבוריים - ישנם בתי ספר ציבוריים מצויינים. אבל להגיד שבתי הספר היהודיים באוסטרליה פחות טובים מבתי הספר הציבוריים בה לא עולה בקנה אחד עם המציאות.
&nbsp

 

[ANZ1]

ואיך הגעת למסקנות האלו ?

לא כתבתי על מתכון לאושר
אלא על גורמים שיעזרו לו להקלט באוסטרליה
אם אתה חושב שהדרך הטובה להגר לאוסטרליה זה לדבר בגמגום באנגלית ובמבטא עברי כבד
ובנוסף לגור ,לעבוד ולללמוד רק עם ישראלים, שיהיה בהצלחה
אנחנו פשוט לא מסכימים
ואני עדיין חושב שזה בעיתי ללמד את הילדים שלך שהם העם הנבחר, קרי אלוהים בחר אותם , והם יותר טובים מכל הגויים מסביב, ולא נזכיר איך היהדות מתייחסת אל הגויים, שהם כידוע 99.7 אחוז משאר האנשים מסביבך,
אתה מוזמן להשתמש בגוגל ולחפש על יחס היהדות לכל מי שאינו יהודי ועל כל האיסורים שאסור להתערבב איתם, הם הרי לומדים בבית ספר יהודי, ולא תמציאו יהדות במיוחד עבורכם,
וסתם מעניין אותי איך בבית ספר מתמודדים עם הזיקה החזקה לארץ ישראל.
הילדים שלך עלולים להיות תלמידים טובים מדי, ויום אחד להשאיר את אבא שלהם באוסטרליה ולעשות עליה.

 

[Javali]

פשוט - מתוך מה שכתבת

> לא כתבתי על מתכון לאושר אלא על גורמים שיעזרו לו להקלט באוסטרליה
אבל כתבת: "אם תגיע ותגור במקום עם הכי הרבה ישראלים ,באמצע השכונה של הישראלים, ... אתה תהיה באוסטרליה עם כל היתרונות אבל לא תהיה מאושר" נראה לי שבוודאי נתת מתכון לחוסר אושר...

> אם אתה חושב שהדרך הטובה להגר לאוסטרליה זה לדבר בגמגום באנגלית ובמבטא עברי כבד ובנוסף לגור ,לעבוד ולללמוד רק עם ישראלים, שיהיה בהצלחה אנחנו פשוט לא מסכימים
זה ממש לא מה שאני חושב. אני חושב שהדרך הטובה ביותר להגר לאוסטרליה היא להוולד לאב אוסטרלי ולבוא לעבוד בעסק של הסבא. מעבר לזה, אני חושב שהאינדיקטור העיקרי להצלחת ההגירה זה אם המהגר רוצה יותר להיות באוסטרליה מאשר להיות בישראל. בין אוסף השיקולים שמביאים להצלחה הזו יש למבטא או להבנה של פוטי מעט מאוד משקל. למציאת עבודה ובניית מארג חברתי יש הרבה יותר השפעה. ואם הסביבה הישראלית נותנת את המארג החברתי ואת העבודה זה יעזור להצלחה בהגירה יותר מאשר אם המהגר ישבור שיניים בשביל להשמע כאילו הוא גדל בוולנגונג. יותר מזה, להצלחה הזו אין שום קשר לאושר. אושר מגיע משביעות הרצון מהמצב הקיים לעומת האלטרנטיבות. מי שאינו שבע רצון ממצבו לא יהיה מאושר אפילו אם ההגירה מוצלחת. מי ששבע רצון ממצבו יהיה מאושר ללא קשר להצלחת ההגירה.

> ואני עדיין חושב שזה בעיתי ללמד את הילדים שלך שהם העם הנבחר, קרי אלוהים בחר אותם , והם יותר טובים מכל הגויים מסביב,...
אני שמח שזה מה שאתה חושב. משתי סיבות. האחת, שאני לא רוצה שהילדים שלי יחשבו שהם יותר טובים ממישהו והשניה שאני לא יודע אם אתה מתאים ללמד את הילדים שלי. אז בוא נסכים שאתה לא תלמד את הילדים שלי שלי שהם העם הנבחר. הולך?

> הילדים שלך עלולים להיות תלמידים טובים מדי, ויום אחד להשאיר את אבא שלהם באוסטרליה ולעשות עליה.
אני תוהה מדוע הניסוח השלילי? יש ביני ובין הילדים שלי הסכם. אנחנו מדברים, ומתייעצים ושומעים דיעות אבל בשורה התחתונה, עד שהם בני 18 אני מחליט מה טוב בשבילם והם מקבלים את זה אם זה מוצא חן בעיניהם ואם לאו. כשהם בני 18 הם יחליטו מה טוב בשבילם ואני אקבל את זה בין אם זה מה שאני אחשוב שטוב להם ובין אם לאו. אם לילדים שלי יהיה טוב יותר בישראל מי אני שאמנע מהם להגר לשם? זה לא כאילו אני נשארתי עם ההורים שלי כשהם העדיפו שאני לא אהגר.

 

[Monash]

Re:

I am the biggest supporter and advocate of the public school system in Australia and both my kids (one just finished) are studying in superb public schools in Melbourne.
But, nothing is wrong with the Jewish schools in the State of Victoria for example, opposite, many of them are listed in the top 20 for year 12 final results (VCE) in the state of Victoria.
Yes, they do teach Judaism and all this jazz, but they also provide high level of education.
Furthermore, many will accept students for reduced fees which is based on the parent’s income.
Personally I would not send my kids to study in those schools, but they do provide education and a very good one as well, so some positive acknowledgment should be given when it is due.
If you look at the link: Number 2, 4, 8, 9, 15, 21 … are all Jewish schools.
http://bettereducation.com.au/results/vce.aspx

אני רואה סתירה פנימית, באדם ישראלי שחי באוסטרליה, לא רוצה לחזור לישראל ושולח את הילדים שלו לבית ספר יהודי.

I do not see any paradox between being Ex-Israel and sending your kids to Jewish schools, opposite every person have his own agenda on why he left Israel and his own believes concerning his roots, religion and culture. Being Israeli and being Jewish are not the same thing, you can be both, either or none. I really do not get this comment and relevance. Yes, you have your own believes and I accept and respect them, but I think that you forget that other people are different from you and nothing is wrong with what they believe or do.
Do u also suggest that something is wrong with every Jewish person who lives outside Israel and send his kids to Jewish school? Or is it only apply for Ex-Israelis?. If yes, why?
If my kid one day will decide to become a harry Krishna or a clown or do Aliya to Israel, does this reflect badly on me??? Why?.

I know someone who is ex israeli - Jewish which is sending his kid to a Catholic School (Private) so the kids will get a better education as the public schools in his area are not up to scratch, should we assume that he is a bad person which suffer from internal conflict in accordance to your comment, or maybe by doing this he is good because he goes against his judaism background
I think that he is a very good parent which put his child future first - I doubt on whether the child will start attending mass as a result

In short, sending your kids to Jewish school is not just about religion, the same as many Australian send their kids to Christian schools and in most cases it has nothing to do with religion or being christian. .,

YS

​

 

[ANZ1]

סתירות

יכול להיות שבבית ספר של JAVALI רק ישירו שירי חנוכה ויאכלו סופגניות בזמן הקרוב
והיהדות שלהם היא דת חברותית , נחמדה, אופטימית, עם קישוטי חג מולד.
אבל זאת לא היהדות, וגם זה לא חנוכה
חנוכה כמו של שאר החלקים והחגים ביהדות
מדברת על התבדלות, על הרבה דם שנשפך, על הגויים הטמאים שרק מנסים להרוג אותנו, ואנחנו נלחם ונהרוג אותם קודם.
זאת היהדות, היהדות דת שדוגלת בבידול היהודים משאר הגויים, הנוכרים, הטמאים, בעינים מודרניות היהדות היא דת גזענית.
היהודי היחידי שאמר שצריך להיות טובים, נחמדים ולתת את הלחי השניה, קראו לו ישוע.
היהודים לא הסכימו איתו מעולם
במשך 2000 שנה היהודים חיו ככה, בגטאות מבודדים משאר הסביבה, ועם קשר מינימלי עם הגויים, גם בישראל היום, זה מתאים בדיוק למצב, "אנחנו חיים במדינה יהודית מוקפים אויבים שצריך להרוג",
זה גם מתאים לכל הקהילות החרדיות ברחבי העולם, הם ממשיכים להתבדל, משאר העולם וגם מהיהודים החדשים שהחליטו להשתנות.
עקרון נוסף בסיסי של היהדות זה הקשר לישראל, לאדמה שאלוהים נתן לעם הנבחר, במשך 2000 שנה אמרו לעצמם היהודים, בשנה הבאה בירושלים הבנויה, רק שבנתיים ירושלים היתה לא בנויה, והיא כבושה על ידי הביזנטים \ מוסלמים \ תורכים, אז נחכה לשנה הבאה, החרדים אומרים לעצמם שאסור לחזור לירושלים, כי זה תפקידו של אלוהים.

אבל לשאר היהודים, יהודים מודרנים, לא ברור לי הסתירה, מצד אחד הם מאמינים במודרניות, שיוויון וזכויות אדם, מצד שני, אם הם לא המציאו חוקים חדשים, היהדות מלמדת אותם שהגויים הם לא בני אדם שווי זכויות, ממליץ לכל אחד ללמוד קצת מה אומרת היהדות על הקשר והזכויות של הגויים בעולם.
וכן, גם לא ברור לי איך מלמדים על בשנה הבאה בירושלים, שהיום, היא כבר לא נשלטת על ידי עמלקים, אלא על ידי יהודים.

או שוב, יכול להיות שהמציאו יהדות חדשה רק את הדברים הנחמדים

 

[Javali]

נשארת במאה השמונה-עשרה

באמת, חוץ מתנועת ההשכלה, היהדות הרפורמית, התנועה ליהדות מתחדשת, יהדות קונסרבטיבית, יהודים חילונים וציונות דתית, היהדות לא השתנתה הרבה במאתיים השנה האחרונות. אין פלא שאתה חושב שהיהדות לא מסתדרת עם תפיסות מודרניות. אתה תקוע עם יהדות של המאה השמונה-עשרה.

אבל מה לעשות שרק 10% מהיהודים מאמינים שהיהדות האמיתית היא זו שהייתה לפני מאתיים שנה? חצי מהם חרדים שחושבים שהם היחידים ששומרים על יהדות אמיתית והחצי השני בורים שחושבים שהחרדים שומרים על היהדות האמיתית. לשאר היהודים, ובינהם למודרנים שמאמינים בשיוויון ובזכויות האדם יש יהדות אחרת.

הפנית קודם לגוגל, ואני מציע שבמקום לחפש בגוגל תפקח עיניים ותסתכל על העולם האמיתי. כי גוגל זה לא העולם האמיתי. גוגל זה עולם ווירטואלי שבו למיעוטים קיצוניים קולניים יש משקל יתר ושבו תוצאות החיפוש שלך מוטות כדי להתאים למה שאתה רוצה למצא. ולצערנו, התפישה שהיהדות האמיתי היא מה שהיה לפני 200 שנה היא כזו שנדחפת על ידי מיעוט קולני והיא גם בדיוק מה שאתה רוצה למצא.

 

[arieltr]

הקליפה/התפישה השתנתה (ותשתנה) בהתאם לרוח התקופה

הגרעין נשאר אותו הגרעין.

היהדות הרפורמית, אוקי. קונסרבטיבית, אוקי. ציונות דתית, אוקי. התנועה ליהדות מתחדשת (חייב להיות לזה סלוגן מפוצץ), אוקי. תנועת ההשכלה (וקישרה לתכנים יהודים), אוקי.

אולטרא אקסטרא מודרני, יהודי, אתאיסט. אוקי.

וזה באמת מחזיק מים. אוקי.

 

[ronenb75]

אני עדיין מנסה בכלל להבין

מדוע אנשים בכלל טורחים להגיב לשטויות שלך....
אני מבין שבתקופת השמוקשמוק היית הכוכב העולה של הפורום, אבל כמות השטויות שאתה פולט ביום אחד בפורום מזכירה לי (ואני מניח לרבים מחברי הפורום הוותיקים) תקופות הרבה יותר טובות ומעניינות בפורום.
שלא תבין, אני חושב שאתה דמות חשובה לפורום, ואולי אפילו מה שיצליח להעיר אותו קצת.
העניין שאין כבר בפורום את הכוחות שיעשו עם זה משהו מועיל וכל מה שנשאר זה הנפיחות שלך. באסה.

 

[Sweet Hereafter]

המממ...

"אין כבר בפורום את הכוחות שיעשו עם זה משהו מועיל" = נמאס לך להיכנס באמאמא שלהם?

 

[ronenb75]

כן. בדיוק.

אבל תודה שה-ANZ הזה זה בדיוק הטיפוס המתאים.
הוא יודע הכל מהכל, עונה על כל שאלה, מכל כיוון, בכל נושא ואז אתה בכלל מבין שהוא גר בניו-זילנד ויודע shit.

פעם היינו עושים ממנו מטעמים.

 

[sbandda]

+1

 

[רוקד עם שבלולים]

אין ספק שלחיות באוסטרליה בתור מדינה קל/משתלם/כיף מאשר בארץ, אך האם באמת אתם מרגישים שייכים לשם?

ראשית, לא בטוח שזה קל/משתלם/כיף לכל אחד. יש אנשים שטוב להם יותר כאן, ויש אנשים שיותר טוב להם שם.
לגבי שייכות, אנ מוצא שככל שעובר הזמן כך נהיה לי פחות ברור מה זה בדיוק "שייכות" מבחינתי. להגיד לך שאני מרגיש שייך לאוסטרליה בכל נימי נפשי? לא ממש. מצד שני, תחושת השייכות שלי לישראל גם היא בימים אלה לא מי-יודע-מה.
אני מתחיל לחשוב שהשאלה צריכה להיות הפוכה: לא האם אני מרגיש שייך למדינה זו או אחרת, אלא האם אני מרגיש שהמדינה שייכת לי.

האם היחס שמקבלים שם ברחוב (שהוא וודאי שונה מאזרח אוסטרלי בלונדיני מן המניין) זניח בהתחשב ביחס החם מהקהילה היהודית/ישראלית?

אני לא יודע מה זה "יחס זניח". ברחוב אני בדרך כלל לא מקבל שום יחס (מה יש להתייחס אליי ברחוב?). מהאוכלוסיה המקומית אני מקבל יחס בסדר גמור, ומשתדל להתייחס גם-כן בסדר.
ה"קהילה היהודית" זה לא דבר אחד. פעם הלכנו למסיבת פורים בקהילה יהודית מסויימת, שעה וחצי עמדנו שם ואף אחד לא ראה לנכון לבוא ולהגיד לנו שלום. בקהילה אחרת התקבלנו בשמחה והפכנו בה לחברים פעילים (מי פחות מי יותר).
ולבסוף, ישראלים זה ישראלים. גם החברויות וגם הבאלאגאנים יהיו תמיד בעוצמות יותר גבוהות.

האם המנטליות האוסטרלית וכל היוצא בזה יכולה להשתרש בקלות ובאוטנטיות בדור העתיד שלכם, אשר רק בשביל להבטיח את שלומו תעשו את הכל?

תשאל אותי בעוד עשרים שנה. בינתיים נראה שאין בעיות.

מה היתה הסיבה שלו לעזוב את הארץ (מוטיבציה שלילית או חיובית?)

היו לי יותר מדי גדרות מול העיניים.

האם הציפיות שלו התממשו בהתאם?

במקרה שלי כן. והעתיד מי ישורנו.

 

[JaneLame]

תשובות מהסוף להתחלה (או: על שייכות, גמבה וסיילונים)

מה היתה הסיבה שלו לעזוב את הארץ (מוטיבציה שלילית או חיובית?)
הסיבה הייתה אותה סיבה שכלל מלקק את אזוריו האינטימיים - כי אני יכולה. זה מסוג הדברים שכל החיים חשבתי לעשות ותמיד דחיתי כי זה יותר מדי ניירת, יקר, ממושך וכדומה. ואז בגיל 28 גיליתי שיש לי אזרחות אוסטרלית ושזה דווקא לא כזה עניין מורכב. מבחינתי זה היה הפתרון הקל - יותר מלהמשיך לחיות בתל אביב ממשכורת מעליבה, ולעסוק במקצוע שדורש 12 שעות ביום עבודה. השורה התחתונה היא שלא היו לי הרבה סיבות להישאר בישראל, פרט לאינרציה.
&nbsp
האם הציפיות שלו התממשו בהתאם?
לא באתי עם ציפיות. אי אפשר היה לדעת מה יהיה ואיך זה. המשפחה שלי כאן זה אנשים שרק שמעתי על קיומם ופגשתי אותי פעם-פעמיים כתינוקת. חשבתי שאם לא אמצא שום עבודה תוך 3-6 חודשים, אתחיל לשקול חזרה לארץ. למזלי, זה לא קרה.
&nbsp
הצלחתי להגיע באוסטרליה לכמה דברים שלא הייתי מגיעה בישראל: התחלתי קריירה במקצוע אחר שמעניין אותי וקודמתי בעבודה. הייתי באיזשהו סוג של קשר זוגי שהתפרק מאז. נסעתי לחודש טיול ברחבי ארה"ב (משהו שלא הייתי יכולה לממן ממשכורת ישראלית). הנזק הכי גדול מהשהות שלי פה זה שהם דפקו לי את האנגלית. הייתה לי אנגלית יפה יחסית והשומע היה מניח שאני מאיפשהו בצפון אמריקה. עכשיו יש לי מיש-מש כזה של אנגלית אמריקנית עם אוסטרלית. הסתכלו עליי כמו על חייזר כשביקשתי בלי CAPSICUM במסעדה באורגון.
&nbsp
האם המנטליות האוסטרלית וכל היוצא בזה יכולה להשתרש בקלות ובאוטנטיות בדור העתיד שלכם, אשר רק בשביל להבטיח את שלומו תעשו את הכל?
לא רוצה ילדים. אגב, בשביל אנשים כמוני, אוסטרליה זה ה-מקום. הייתה לנו עד לא מזמן ראש ממשלה לא נשואה ובלי ילדים. בעצם, כל חברה כמעט חוץ מישראל לא מסתכלת על נשים שלא רוצות ילדים כעל חייזרים.
&nbsp
האם היחס שמקבלים שם ברחוב (שהוא וודאי שונה מאזרח אוסטרלי בלונדיני מן המניין) זניח בהתחשב ביחס החם מהקהילה היהודית/ישראלית?
אני לא מעורבת בשום קהילה יהודית/ישראלית, ניסו קצת להכניס אותי לזה ועשיתי אחורה פנה מהר מאוד. היחס ברחוב הוא של נימוס מופתי ברמות אוסטרליות רגילות, לא משנה מאיזה עדה אתה. גם הבוגאן הכי שיכור ברחוב יהיה תמיד כזה, "היי מייט" עם חיוך על הפנים. מי שרוצה קהילה ישראלית, שיחיה בישראל.
&nbsp
אין ספק שלחיות באוסטרליה בתור מדינה קל/משתלם/כיף מאשר בארץ, אך האם באמת אתם מרגישים שייכים לשם?
אני טיפוס קצת מוזר בכל מקום, אבל נוח לי פה, בעיקר בכיס, למרות שהמעבר ממלבורן לפרת' עלה גם עלה (הרבה יותר יקר בחוף המערבי). אין פה ערסים ושפה אלימה. בחיים לא דחפו אותי בתור, בחיים. נותני שירות מתייחסים אלייך כאילו אתה הבוס שלהם. אין התייחסות לשמאלנים כאל בוגדים. אין לאומנות גלויה ומוחצנת כמו ברחוב הישראלי. אגב, אם חשוב לך אורח חיים כזה וישראל היום זו בעינייך עיתונות מופת, אל תזוז מטר - המזרח התיכון זה בשבילך. מה שאהבתי במיוחד במלבורן זה שיש המון המון מוזיקה בכל מקום. נגני רחוב בכל פינה (לא מקבצי נדבות בהכרח - מוזיקאים שמנגנים למחייתם ומופיעים ברחוב כדי לקדם הופעות). סיורי חנויות תקליטים משומשים עם חברים בפיצרוי/קולינגווד. המון להקות מחו"ל מכלילות את מלבורן בכל מסע הופעות, למרות שזה רחוק טיכו והטיסה קשה - כנראה כי הם מרוויחים פה יפה.
&nbsp
כשהגעתי לפה גיליתי מהר מאוד שלמרות שאני ממקום אחר, יש הרבה אנשים עם תחומי עניין זהים לשלי. לא כזה אכפת לי אם הם יהודים, הודים, סינים, פיליפינים, אורקים או סיילונים.
&nbsp
אולי עם הסיילונים יש לי קצת בעיה בעצם. פראקינג טוסטרז.

 

[JaneLame]

שכלל=שכלב

 

[Sweet Hereafter]

בממשק ה"חדש" של תפוז

(שהוא כבר לא כ"כ חדש) יש לך אפשרות לערוך את ההודעה שלך ב-15 הדקות הראשונות אחרי שהעלית אותה.