אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
``שאלה של השקפה``
- פותח הנושא נהרה222
- פורסם בתאריך
שאלתי היא תהיה אמיתית.
ולא, חלילה, ע``מ לקנטר או להביע עמדה כלשהיא. איך זה שציווי ברור כמו: ``לא תתורו אחרי עינכם`` מתפרש כהיתר להכנסת טלויזיה לבית בריש גליי, לדוגמה? איך ``שיער באשה ערווה`` הופך לכיסוי חלקי? איך אפשר לגייר גוי שלא מקבל עליו עול תורה ומצוות? לפני כשבועיים התבטא בכיר בציונות הדתית באחד העיתונים הגדולים, כי החרדים, ואני לא מצטטת, לא הפנימו כי יש לפרשן את התורה בהתאם לזמננו אנו... (בהקשר לפר` הרב דרוקמן) האם זוהי גם עמדת הציונות הדתית הכללית? -אודה למשכילי.
ולא, חלילה, ע``מ לקנטר או להביע עמדה כלשהיא. איך זה שציווי ברור כמו: ``לא תתורו אחרי עינכם`` מתפרש כהיתר להכנסת טלויזיה לבית בריש גליי, לדוגמה? איך ``שיער באשה ערווה`` הופך לכיסוי חלקי? איך אפשר לגייר גוי שלא מקבל עליו עול תורה ומצוות? לפני כשבועיים התבטא בכיר בציונות הדתית באחד העיתונים הגדולים, כי החרדים, ואני לא מצטטת, לא הפנימו כי יש לפרשן את התורה בהתאם לזמננו אנו... (בהקשר לפר` הרב דרוקמן) האם זוהי גם עמדת הציונות הדתית הכללית? -אודה למשכילי.
אני לא יודע לגבי הכל,
אבל לגבי שיער באישה ערווה דתיים לאומיים מקפידים יותר מחרדים (ליטאים, לפחות. אותם אני מכיר). ובכל מקרה כל הדברים שאת מתארת אינם הבדל בין חרידם לדתיים, אלא הבדלים בתוך החרדים ובתוך הדתיים בין סוגי קבוצות שונות. אצל הדתיים יש את אלו שעונים להגדרות שאמרת, ויש כאלו שלא יבינו מאיפה נחתת עליהם עם האשמות שוא כאלה. הנחת היסוד של השאלה שלך, שהדברים האלה הם דברים ש"דתיים עושים" - איננה כה אתית, לטעמי.
אבל לגבי שיער באישה ערווה דתיים לאומיים מקפידים יותר מחרדים (ליטאים, לפחות. אותם אני מכיר). ובכל מקרה כל הדברים שאת מתארת אינם הבדל בין חרידם לדתיים, אלא הבדלים בתוך החרדים ובתוך הדתיים בין סוגי קבוצות שונות. אצל הדתיים יש את אלו שעונים להגדרות שאמרת, ויש כאלו שלא יבינו מאיפה נחתת עליהם עם האשמות שוא כאלה. הנחת היסוד של השאלה שלך, שהדברים האלה הם דברים ש"דתיים עושים" - איננה כה אתית, לטעמי.
נו, באמת, גושניק.
בתוך עמנו אנו יושבים... העיתונות הדתית לאומית לסוגיה מובילה קו מאוד ברור. תקרא למשל את הטור של סגל ב`בשבע` ותקבל תמונה על סגנון החיים, האיסורים/היתרים, תרבות הבידור וכו` של הדתיים הלאומיים. ושוב אדגיש, שאינני מביעה דעה כאן. באמת מעניין אותי איך תורה מסיני מקבלת פרשנויות כ``כ שונות, שלא לומר סותרות?
בתוך עמנו אנו יושבים... העיתונות הדתית לאומית לסוגיה מובילה קו מאוד ברור. תקרא למשל את הטור של סגל ב`בשבע` ותקבל תמונה על סגנון החיים, האיסורים/היתרים, תרבות הבידור וכו` של הדתיים הלאומיים. ושוב אדגיש, שאינני מביעה דעה כאן. באמת מעניין אותי איך תורה מסיני מקבלת פרשנויות כ``כ שונות, שלא לומר סותרות?
אוי געוואלד!
אל תגידי לי שאת גם לומדת על חיי החילונים מתוך מוספי השבת שלהם! העיתונות לסוגיה - דתית, חרדית, חילונית, ערבית, סנסקריטית - לא משנה איזו - היא רדודה ומאפיינת את ה'עמך' ולא את הציבור הרציני. אז אם את מדברת על ה'עמך', אז את צודקת ברוב מה שאמרת. אבל אז אני גם אשאל על ה'עמך' החרדי שאלות הרבה יותר נוקבות על הבורות הרבה ועל בעיות נוקבות שיש בהם, ואין צורך להוכיח שיש בהם. אבל אם את מדברת על ה'רציניים' - אלה שבאמת חיים חיי תורה ומקפידים על קלה כבחמורה - הרי שהדיון מצטמצם הרבה יותר, ואין כמעט הבדלים משמעותיים בין דתיים לחרדים. ולגבי השאלה העקרונית - כיצד תורה מסיני מקבלת כל כך הרבה פרשנויות - התשובה מורכבת, אם כי כל פרט ופרט שבה מספיק כדי לענות על השאלה, אבל הכל מתחבר יחד לתמונה כוללת: - יש בפסיקה עקרונות מנחים שכל פוסק צריך לקבוע לעצמו (כמובן מתוך עיון בתורה). למשל האם הוא מתיר כל דבר שניתן, או שהוא יחמיר בכל דבר שניתן? זו היא מגמת פסיקה מכרעת בענינים שאת מעלה. בנוסף: מה יותר חשוב - לימוד תורה/ארץ ישראל/שבת וכו'. בכל הדילמות האלה ניתן לראות תוך עיון בפוסקים ראשונים כאחרונים שישנן גישות שונות לחלוטין (ממש לחלוטין). - פוסק, אם הוא ירצה ואם לא, הוא בן-אדם, והוא מושפע מדברים שלמד וחווה בחייו, מהחינוך שנתנו לו ומרמת הפתיחות שנתנו לו לשאול שאלות וכו'. אין ספק שזה משפיע על הפסיקות שלו, ונעשו על כך מחקרים מכאן ועד להודעה חדשה. אין ספק, למשל, שהרמב"ם מושפע בכמעט כל מה שכתב מכתבי אריסטו ובכלל מהפילוסופיה האריסטוטלית שהיתה נחשבת למבוססת ביותר בימיו. ישנם דברים רבים במשנה תורה ועוד, שהם העתקה מתוך ספרי פילוסופיה יוונית. ובימי הרמב"ם (ובעיקר קצת אחריו) היה פולמוס אדיר מימדים לגבי לימוד חכמה יוונית. דברים כאלה משפיעים. כל זה מזכיר לי שהתשובה העיקרית לדברייך היא ברורה: אין זו מחלוקת בין חרדים לדתיים. בנושאים רבים שיש בהם מחלוקות היום, היתה מחלוקת מאז ומעולם. למשל צורת לימוד התנ"ך; היחס למדרשי חז"ל (ללא ספק היחס למדרשי חז"ל כיום ברוב הציבור שונה לחלוטין מיחסם של הגאונים ושל הרמב"ם ואלה שהלכו אחריו); צניעות; לימוד תורה ועוד. אני אומר את זה הרבה, וככל שאני לומד יותר אני מוכיח את זה לעצמי יותר: בכל הסוגיות שנראות לך הכי מרכזיות וברורות ביהדות, היו מחלוקות אדירות, ובחלקן אפילו נשפך דם. ואני מדבר אפילו על ההנחה שלה' אין דמות וגוף ואינו גוף: לפי עדותו של ר' אברהם בן הרמב"ם, חכמי צרפת שרפו את ספרי הרמב"ם ככפירה, משום שהוא העיז לומר שלה' אין גוף! ואידך זיל גמור.
אל תגידי לי שאת גם לומדת על חיי החילונים מתוך מוספי השבת שלהם! העיתונות לסוגיה - דתית, חרדית, חילונית, ערבית, סנסקריטית - לא משנה איזו - היא רדודה ומאפיינת את ה'עמך' ולא את הציבור הרציני. אז אם את מדברת על ה'עמך', אז את צודקת ברוב מה שאמרת. אבל אז אני גם אשאל על ה'עמך' החרדי שאלות הרבה יותר נוקבות על הבורות הרבה ועל בעיות נוקבות שיש בהם, ואין צורך להוכיח שיש בהם. אבל אם את מדברת על ה'רציניים' - אלה שבאמת חיים חיי תורה ומקפידים על קלה כבחמורה - הרי שהדיון מצטמצם הרבה יותר, ואין כמעט הבדלים משמעותיים בין דתיים לחרדים. ולגבי השאלה העקרונית - כיצד תורה מסיני מקבלת כל כך הרבה פרשנויות - התשובה מורכבת, אם כי כל פרט ופרט שבה מספיק כדי לענות על השאלה, אבל הכל מתחבר יחד לתמונה כוללת: - יש בפסיקה עקרונות מנחים שכל פוסק צריך לקבוע לעצמו (כמובן מתוך עיון בתורה). למשל האם הוא מתיר כל דבר שניתן, או שהוא יחמיר בכל דבר שניתן? זו היא מגמת פסיקה מכרעת בענינים שאת מעלה. בנוסף: מה יותר חשוב - לימוד תורה/ארץ ישראל/שבת וכו'. בכל הדילמות האלה ניתן לראות תוך עיון בפוסקים ראשונים כאחרונים שישנן גישות שונות לחלוטין (ממש לחלוטין). - פוסק, אם הוא ירצה ואם לא, הוא בן-אדם, והוא מושפע מדברים שלמד וחווה בחייו, מהחינוך שנתנו לו ומרמת הפתיחות שנתנו לו לשאול שאלות וכו'. אין ספק שזה משפיע על הפסיקות שלו, ונעשו על כך מחקרים מכאן ועד להודעה חדשה. אין ספק, למשל, שהרמב"ם מושפע בכמעט כל מה שכתב מכתבי אריסטו ובכלל מהפילוסופיה האריסטוטלית שהיתה נחשבת למבוססת ביותר בימיו. ישנם דברים רבים במשנה תורה ועוד, שהם העתקה מתוך ספרי פילוסופיה יוונית. ובימי הרמב"ם (ובעיקר קצת אחריו) היה פולמוס אדיר מימדים לגבי לימוד חכמה יוונית. דברים כאלה משפיעים. כל זה מזכיר לי שהתשובה העיקרית לדברייך היא ברורה: אין זו מחלוקת בין חרדים לדתיים. בנושאים רבים שיש בהם מחלוקות היום, היתה מחלוקת מאז ומעולם. למשל צורת לימוד התנ"ך; היחס למדרשי חז"ל (ללא ספק היחס למדרשי חז"ל כיום ברוב הציבור שונה לחלוטין מיחסם של הגאונים ושל הרמב"ם ואלה שהלכו אחריו); צניעות; לימוד תורה ועוד. אני אומר את זה הרבה, וככל שאני לומד יותר אני מוכיח את זה לעצמי יותר: בכל הסוגיות שנראות לך הכי מרכזיות וברורות ביהדות, היו מחלוקות אדירות, ובחלקן אפילו נשפך דם. ואני מדבר אפילו על ההנחה שלה' אין דמות וגוף ואינו גוף: לפי עדותו של ר' אברהם בן הרמב"ם, חכמי צרפת שרפו את ספרי הרמב"ם ככפירה, משום שהוא העיז לומר שלה' אין גוף! ואידך זיל גמור.
אל תעלילי עלילות.
אני לא התחמקתי ולא נעליים, וכך אני מכיר את הציבור הדתי-לאומי. אני לא יכול לענות על שאלה כזו משום שהטענות הגורפות שלך הן אינדיווידואליות: כל אחד, חרדי או דתי, הוא אדם בעל בחירה חופשית, וכל אחד מחליט - על סמך התורה או על סמך הרצונות שלו - מה לעשות. יש חזקים יותר ויש חזקים פחות. למשל: במקום שבו אני לומד וגר, אין כמעט אחד שמכניס טלוויזיה לביתו, אין אחד שאשתו הולכת עם כיסוי ראש חלקי ועוד. לכן עניתי בראשונה שאני לא מתייחס דווקא לדתיים או חרדים, ואז הארכתי ועניתי לנקודה שאת שאלת (ואת הגדרת כעיקר שאלתך): איך התורה יכולה להתפרש לשני צדדים. תשובה זו תישאר אותה התשובה בין אם הייתי מקבל שיש הבדלים כאלה בין דתיים לחרדים, ובין אם לא. ועכשיו אני רואה שהוספת בשאלה עוד 'דוגמא' מאלפת לבעיה של דתיים: "איך אפשר לגייר גוי שלא מקבל על עצממו תורה ומצוות". אם את לא יודעת הלכה, אל תדברי. אבל במקרה של סיפורו של הרב דרוקמן, הוא הצודק ובית הדין שפסק נגדו טעה בדבר משנה. אני לא הולך להאריך בזה כי עצם הדיון בנושא כאילו שהרב דרקמן עומד פה בספק הוא חוצפה שאין כדוגמתה (וכן, אני חושב שכך גם עצם העובדה שהעלית את הדוגמא הזו, על אף שודאי עשית זאת בתמימות כי חשבת שזה ברור שזה לא טוב מה שהוא עשה/לא עשה). ואני חוזר לנקודה העיקרית: למה את מעלה את הדברים כאילו שהדתיים מקפידים פחות? זו בעיה משתי סיבות - האחת, למה להוציא לעז על ציבור שלם שחלק גדול ממנו לא עונה להגדרות שלך, והשניה היא העובדה שאני יכול באותה מידה לשאול על הלכות עקומות של חרדים. לכן לקחתי את השאלה שלך, ובמקום להסביר אותה מדוגמאות בדורנו הסברתי אותה מדוגמאות בכל הדורות, וכך גם הרווחנו פחות הוצאות דיבה וגם הרווחנו דיון שאפשר להביא לו ראיות לכאן ולכאן, כי הדברים כתובים ואינם "נראה לי שזה כך".
אני לא התחמקתי ולא נעליים, וכך אני מכיר את הציבור הדתי-לאומי. אני לא יכול לענות על שאלה כזו משום שהטענות הגורפות שלך הן אינדיווידואליות: כל אחד, חרדי או דתי, הוא אדם בעל בחירה חופשית, וכל אחד מחליט - על סמך התורה או על סמך הרצונות שלו - מה לעשות. יש חזקים יותר ויש חזקים פחות. למשל: במקום שבו אני לומד וגר, אין כמעט אחד שמכניס טלוויזיה לביתו, אין אחד שאשתו הולכת עם כיסוי ראש חלקי ועוד. לכן עניתי בראשונה שאני לא מתייחס דווקא לדתיים או חרדים, ואז הארכתי ועניתי לנקודה שאת שאלת (ואת הגדרת כעיקר שאלתך): איך התורה יכולה להתפרש לשני צדדים. תשובה זו תישאר אותה התשובה בין אם הייתי מקבל שיש הבדלים כאלה בין דתיים לחרדים, ובין אם לא. ועכשיו אני רואה שהוספת בשאלה עוד 'דוגמא' מאלפת לבעיה של דתיים: "איך אפשר לגייר גוי שלא מקבל על עצממו תורה ומצוות". אם את לא יודעת הלכה, אל תדברי. אבל במקרה של סיפורו של הרב דרוקמן, הוא הצודק ובית הדין שפסק נגדו טעה בדבר משנה. אני לא הולך להאריך בזה כי עצם הדיון בנושא כאילו שהרב דרקמן עומד פה בספק הוא חוצפה שאין כדוגמתה (וכן, אני חושב שכך גם עצם העובדה שהעלית את הדוגמא הזו, על אף שודאי עשית זאת בתמימות כי חשבת שזה ברור שזה לא טוב מה שהוא עשה/לא עשה). ואני חוזר לנקודה העיקרית: למה את מעלה את הדברים כאילו שהדתיים מקפידים פחות? זו בעיה משתי סיבות - האחת, למה להוציא לעז על ציבור שלם שחלק גדול ממנו לא עונה להגדרות שלך, והשניה היא העובדה שאני יכול באותה מידה לשאול על הלכות עקומות של חרדים. לכן לקחתי את השאלה שלך, ובמקום להסביר אותה מדוגמאות בדורנו הסברתי אותה מדוגמאות בכל הדורות, וכך גם הרווחנו פחות הוצאות דיבה וגם הרווחנו דיון שאפשר להביא לו ראיות לכאן ולכאן, כי הדברים כתובים ואינם "נראה לי שזה כך".
מה???
איך אני הפכתי להיות המתלהם?! אני זה שמנסה לדון בצורה עניינית, ולכן לא נכנס להבדלים מוטלים בספק, אלא עונה לגוף השאלה ולא לגוף השואל. את מתעקשת בלי הפסקה לטעון שמה שאת החלטת שהיא המציאות - היא אכן מה שקורה, ושדתיים הם פחות רציניים ומבינים אחרת. אני בכל זאת עניתי לגוף הענין, ולדברים שכתבתי בנושא לא היתה שום תגובה. את בוחרת להגיב רק לטענה הצדדית שאני חושב שהדיון צריך להיות מוסט מכיוון של 'דתיים פחות רציניים'. חוץ מהטענה הצדדית הזו, כתבתי עוד כמה עשרות שורות (וזה עיקר מה שכתבתי). תנסי לענות לגוף הענין, טוב? משום מה לדברים האלה לא ענית, אלא רק לדברים שמעוררים פרובוקציות.
איך אני הפכתי להיות המתלהם?! אני זה שמנסה לדון בצורה עניינית, ולכן לא נכנס להבדלים מוטלים בספק, אלא עונה לגוף השאלה ולא לגוף השואל. את מתעקשת בלי הפסקה לטעון שמה שאת החלטת שהיא המציאות - היא אכן מה שקורה, ושדתיים הם פחות רציניים ומבינים אחרת. אני בכל זאת עניתי לגוף הענין, ולדברים שכתבתי בנושא לא היתה שום תגובה. את בוחרת להגיב רק לטענה הצדדית שאני חושב שהדיון צריך להיות מוסט מכיוון של 'דתיים פחות רציניים'. חוץ מהטענה הצדדית הזו, כתבתי עוד כמה עשרות שורות (וזה עיקר מה שכתבתי). תנסי לענות לגוף הענין, טוב? משום מה לדברים האלה לא ענית, אלא רק לדברים שמעוררים פרובוקציות.
כיסוי ראש
החיוב הוא קודם כל לכסות את השיער, ואח"כ בכיסוינ צנוע שאינו בולט או מושך. בקרב המיזרחיסטיות יש זלזול בכיסוי ראש, יש שהולכות בלי, ורובם הולכות בצורה שחלק גדול מהשיער נראה בחוץ. לידיעתך - כיסוי ראש לא חייב להיראותלא טבעי, כובע גדול, אדום ומושך לא צנוע אבל פאה שנראית טבעית כמו השיער ואינה מושכת צנועה יותר.
החיוב הוא קודם כל לכסות את השיער, ואח"כ בכיסוינ צנוע שאינו בולט או מושך. בקרב המיזרחיסטיות יש זלזול בכיסוי ראש, יש שהולכות בלי, ורובם הולכות בצורה שחלק גדול מהשיער נראה בחוץ. לידיעתך - כיסוי ראש לא חייב להיראותלא טבעי, כובע גדול, אדום ומושך לא צנוע אבל פאה שנראית טבעית כמו השיער ואינה מושכת צנועה יותר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.