שאלה של נורמליות

הוצאת לי את המילים מהמקלדת.

 

h a j b i

New member
לא יודע מה אית אבל כשאני השתחררתי לפני

כמה שנים, אפילו ג'ובניק היה מקבל 18 אלף ש"ח (4 אלף במזומן והשאר פיקדון) ככה שלא ממש משתחררים עם 0 ש"ח.

ואני לא חושב שיש דבר שהוא יותר מותרות מטיול לחו"ל. חייב לטייל? שים כמה מאות דולרים וסע לכמה ימים במזרח אירופה.

מה כבר כל כך מלחיץ? הכסף של המענק שיחרור מאפשר לך לשבת בכיף בבית חודשיים - שלוש בלי לעשות כלום כולל יציאות ובילויים אז מה הלחץ?
 

Puskas

New member
הכסף הוא ללימודים

או לפתיחת עסק...
אחרת חכה 5 שנים ואז תיקח אותו..
וכפי שהסברתי בהודעה מעל, 18 אלף זה שנת לימודים אחת בלבד.
 

h a j b i

New member
שוב ולאט יותר

גם אם אתה ג'ובניק (וזה אומר שיכולת לעבוד תוך כדי, בעיה שלך אם לא עבדת) זה 4 אלף מענק במזומן ו - 14 ללימודים.
ובפעם האחרונה שבדקתי, שכר הלימוד האוניברסיטאי היה 9K, כלומר 18K זה כבר שנתיים.

מאחר ואתה נשאר לגור אצל ההורים, נשאר לך לחסוך לעוד שנה אחת ויש לך את הכסף ללימודים לכל ה- 3 שנים.
שכר המינימום הוא כ- 4,500 ש"ח. אתה גר אצל ההורים אז אתה יכול לחסוך לפחות 2,000 בחודש או 24K ש"ח בשנה. אם תבחר בעבודה מועדפת גם תקבל 9,000 ש"ח אחרי חצי שנה אז זה כבר 33,000 ש"ח לא כולל הריבית שאתה יכול להרוויח על הכסף.

נוסיף שתוך כדי לימודים אפשר לעבוד במשרה חלקית ולהרוויח 2,000 ש"ח מה שיספיק לך ליום יום.

וכל זה בלי לקבל שקל מההורים אבל כן לגור איתם ועל חשבונם. אני מכיר המון שעשו את זה, חלק אפילו גרו מחוץ לבית תוך כדי.

רוצה עוד אופציות? הלוואה ללימודים עם פריסת תשלומים נוחה, ריבית נמוכה והחזר חודשי נמוך.

עוד אופציות? לימודים בפתוחה ועבודה במשרה מלאה כולל התקדמות בעבודה וכו תוך כדי (זו אגב האופציה שאני בחרתי).

עוד? ההורים לא מוכנים לתת כלום? מה עם הלוואה ללא ריבית? גם ההורים הקמצנים ביותר כנראה לא יסרבו לזה, זו השקעה משתלמת בסופו של דבר.

אז נכון, נראה שההורים של פותחת השירשור בונקרים חבל על הזמן.
ונכון, המחיה פה יקר, המדינה דופקת אותנו עם מיסים וכו
אבל איך זה רלוונטי לאנשים שגרים אצל ההורים, לא נושאים כלל בנטל, מרוויחים ממילא שכר נמוך מידי בשביל לשלם מיסים רציניים ובכלל, כמעט חסרי דאגות אמיתיות בחיים.
ובכלל, איך כל זה מהווה תירוץ לעצלנות, בכיינות ואפס יוזמה?
 

Puskas

New member
חביביתי..

תקשיב.. שכר הלימודים הוא כמעט 11, זה דבר ראשון.
זה לא כולל קורס אנגלית שעולה עוד 1000 אלא אם יש לך פטור..
בכל מצב בשביל פטור אתה צריך לעשות פסיכו או אמיר, פסיכו כולל קורס עולה לפחות 3 אלף וזה הכי זול..
רוצה יואל גבע? שלם 8 וחצי בתור חייל משוחרר..
רוצה רק אמיר? עדיין הוצאת עוד סכום מכובד.
אחרי אמיר/פסיכו ואחרי שנת לימודים אחת+קורס אנגלית במידת הצורך הגעת כבר לאיזה 15 אלף בקלות..
גם אם אתה גר אצל ההורים אתה משלם נסיעות באוטובוס לא? אמרנו עצמאי עד הסוף..
שרפת עוד כמה אלפי שקלים לשנת לימודים.
אז כבר הבנו היטב שעם 18 אלף אתה סוגר אולי שנה אחת..גם זה אולי (כולל הפסיכו או האמיר).
הלאה, משרה חלקית? אפשרי מאוד, אבל כל אלו שאני מכיר שעושים את זה, לא מגיעים ל-2000 שקל בחודש ממוצע..למה?
בתקופת מבחנים אתה בקושי יכול לעבוד (תקופת מבחנים זה חודש בהנחה שאין לך מועדי ב' ולרוב יש),
יש תקופות לחוצות שיש לך כמה עבודות בשבוע ואז שוב, אין לך ממש זמן ליותר מ-2 משמרות בעבודה..
ממוצע אתה סוגר נניח 1500 לחודש ואני מפרגן..
בקיץ אתה יכול לטחון ולעשות איזה 12 אלף.

הלוואה זה כבר פיתרון לא טוב כל כך כי צריך להחזיר את זה ואתה רק שוקע עמוק בבוץ..
יש לי חבר שהלך על הלוואה, תאמין לי.. החיים שלו בזבל עכשיו.. הוא עובד וכל שקל נוסע ישר להחזרת הלוואה או להוצאות על לימודים.
ריבית על 33K? קודם כל לא יהיה לך 33K וגם אם כן, הריבית היא אפסית.

ואגב, מי שהולך ללמוד אומנות (ויש המון כאלו) מוציא בנוסף לשכר הלימוד והפסיכו, עוד 3-4 אלף על חומרים ללימודים..
שנת לימודים לסטודנט לאומנות היא כמעט 20 אלף אולי יותר (כולל נסיעות) ויש בטוח עוד תארים שעולים ככה.

בקיצור, תמיד יש פתרונות, לא אמרתי שאין.. הכל אפשרי אם נורא רוצים.
התלונה שלי היא על כך שיש להורים יכולת אבל הם מסרבים להוריד אפילו עשירית מהנטל ממנה..
זה לא יפה.. לא יהרוג אותם לזרוק לו לה איזה 200-300 שקל לחודש מתוך רצון טוב, לעזור עם נסיעות קצת אפילו..
 

h a j b i

New member
המספרים לא מדוייקים בלשון המעטה

שכר הלימוד הוא 9,784 (ע"פ אתר את"א)
קורס פסיכומטרי אפשר לעשות מצומצם גם בהרבה פחות.
בכל מקרה, אפשר לכסות את זה בקלות מהפיקדון + שיפור איזו בגרות או שתיים ועוד יישאר מספיק לשנת לימודים שלמה מהפיקדון.

אבל נעזוב את המספרים, ממילא התעלמת מהאפשרות לחסוך שנה, שנתיים לפני, מהאפשרות ללמוד בפתוחה, ממלגות, מפר"ח ועוד.
אני מכיר המון שעשו את זה, אמנם חלק נעזקו בהורים אבל זה נוצל בסופו של דבר למותרות. כלומר, ההורים עזרו בשכר הלימוד ודברים אחרים והם בכספם החזיקו רכב, גרו בשכירות, יצאו לבילויים, לחו"ל, קנו מותגים וכו.
חבר שלך תקוע בחרא לא כי הוא לקח הלוואה אלא כי הוא התנהל כספית לא נכון. החזר הלוואה של 30K זה משהו כמו 600 - 650 ש"ח בחודש. לכמה חרא כבר אפשר להיכנס מזה? אפילו אם אתה מרוויח את ה- 2,000 שלך בקושי. הרי אתה גר אצל ההורים.

כל זה לא אומר שההורים שלה לא בונקרים אבל להגיד שהם חייבים לעזור כי אחרת אי אפשר להסתדר כי הרי העולם כזה מלחיץ ונורא וצריך טיול ובגדים ובילויים אחרים מי ישמע כבר מה יקרה זו סתם בכיינות ועם בכיינות לא מגיעים רחוק.
 

Puskas

New member
חבר..

מלגות הם למי שצריך.. מי שלא צריך, לא יקבל מלגה או מקסימום יקבל סכום נמוך מאוד..
תעשה פר"ח, רק קח בחשבון שזה אומר פחות משמרות בעבודה כי מה לעשות, 4 שעות שבועיות שתקועות לך באמצע החיים, זו בעיה.
לגבי לימודים, כפי שאמרתי יש תשלומים מעבר לשכ"ל השנתי.. תירשם לתואר ותיראה שזה לא נגמר ב-9,784 אלא ב-11 כמעט.
אמרת שמרוויחים 18 מהצבא, איזה לעזאזל 10 אלף שכ"ל+2000 פסיכו+כמה מאות שקלית בגרויות, יצא לך שנשאר לך כסף לעוד שנה שלמה?
כפי שאמרתי, שנה אחת אפשר ללמוד על חשבון הצבא, מעבר לזה אין מצב.

אתה ממשיך לחשוב שכל אחד בעולם מתנהל כמוך, אולי לך היה מזל, אולי אתה מסוגל לחיות על פרוסת לחם ליום+חצי כוס מים..
יש כאלו שמה לעשות, צריכים טיפה יותר..
אם תיתפס לאופיה הזולה ביותר למחיה אז תוכל להתקיים גם על 700-800 לחודש.. מה הבעיה?
תאכל רק אורז, תיסע רק באוטובוסים, תשתה רק מי ברז, אל תצא בחיים לבילוי, אל תפנק את עצמך בפריט לבוש אחד בכלל, אל תעשן, אל תשתה, תקבץ כסף מתחת לבית וכן תוכל לעשות תואר בלי עזרה של ההורים.. אה ועל הדרך, למה לחיות על חשבונם בכלל? לך תגור בקרטון ברחוב.. יחסוך לך ולהם 1500 בחודש.

לא כולם כמוך, אני מכיר אחת מהפורום הזה שהחיים שלה ממש לא כמו שאתה מתאר, זה לא קל להסתדר בלי תמיכה כמו שאתה טוען וזה גרם לה לדחות את הלימודים בדי הרבה זמן כי מה לעשות, כשלא מקבלים שקל בבית, לא קל לחיות ובטח שלא ללמוד.
החזר של 650 לחודש זה לא קל בכלל.. בטח לא אם אתה מחזיק רכב (כי להגיע לאן שאתה צריך באוטובוסים זה יקר יותר), בטח לא אם אתה מבזבז כמעט אלפייה בחודש על הוצאות שקשורות ללימודים, בטח לא אם אתה מחזיק לבד פלאפון, ביטוח קופת חולים ומחייה בסיסית..

ומה שאתה קורא לו בכיינות, אני קורא לו תנאי בסיסי בשביל להשקיט את נפש האדם..
אבל יודע מה? תעבוד 5 שנים כל יום, 8-9 שעות ויותר, אל תצא לבלות, אל תטוס לחו"ל, רק תעבוד ותשלם חשבונות..
אחרי 5 שנים אם לא תגיע למיון דבר איתי.
 

h a j b i

New member
ומה כזה נורא בלדחות את הלימודים שנתיים

ולחסוך כ- 50K ש"ח בתקופה הזו?
גם זה לא יספיק? בתוספת המענק והפיקדון זה יכול להספיק גם לטיול וגם לכל תקופת הלימודים.

אני ממש לא חושב שכל אחד מתנהל כמוני. אני כאמור הלכתי על בחירה אחרת לגמרי של לימודים בפתוחה + עבודה במשרה מלאה. זו האופציה שהכי התאימה לי היות ואני דווקא התעקשתי להחזיק רכב + לגור לבד בזמן הלימודים.

אבל לו הייתי בוחר להישאר אצל ההורים, בהחלט שהייתי יכול להסתדר על לימודים במוסד "סגור".

אותה אחת מהפורום שאתה מכיר. אז היא נאלצה לדחות את הלימודים. אז מה? קרה אסון? להתחיל ללמוד בגיל 23-24 זה כל כך נורא? למעשה זה פחות או יותר הגיל הממוצע שמתחילים ללמוד.

הטענות של מגוחכות ברמות. אם לקחת הלוואה לכסות את הלימודים. למה לך עוד אלפייה להוצאות נוספות? אני אפילו לא קרוב לסכום כזה, כשכבר נאלצתי ליסוע באוטובוס, חופשי חודשי של 250 ש"ח סגר לי את כל הפינה של תחבורה. פלאפון זה 100 ש"ח (לא קשור ללימודים) וביטוח קו]ת חולים זה 32 ש"ח. מחייה בסיסי? אתה גר אצל ההורים, הם מספקים לך את זה.

בשביל "להשקיט את הנפש" אתה חייב לטוס לחו"ל בעלות עשרות אלפי שקלים (מה רע ב- 400 דולר בוורנה?), לקנות מותגים בחנויות יקרות (במקום באאוטלט בשליש מחיר), לעשן? (ואני במקרה מעשן וזה הכי מותרות שיש), לשתות ביוקר (תבדוק כמה עולה בקבוק בירה בסופר וכמה עולה בירה ב- Happy hour, גם למי שאין כסף יש אופציות לבלות). אם כן אתה אדם מסכן מאוד ואני מרחם עליך, באמת.

ובנוגע אליי, לא היה לי טיפת מזל מצד אחד ומצד שני, אני ממש לא סגפן או קמצן. למעשה בחרתי בלימודים בפתוחה כדי לחיות טוב ותאמין לי, אני חי טוב כבר שנים.

אבל, היו גם תקופות אחרות וכשהיה צריך להצטמצם אז הצטמצמתי בהתאם ולא הלכתי להתלונן להורים (אם כי הם תמיד עזרו לי כפי יכולתם) אלא התנהלתי בצורה עצמאית ללא תלות בעזרה חיצונית.
 

Puskas

New member
תקשיב..

יש לנו הסתכלות שונה על החיים.. מבחינתך הורה הוא כמו אל, אתה חייב לתת לו, הוא לא חייב לך כלום.
מבחינתך לחיות בעוני מסוים (לא ברחוב אבל כן לוותר על יציאות באופן גורף, על בילויים בכלל באופן גורף ועל חו"ל כמובן) זה אחלה וזה הגיוני,
מבחינתי בן אדם שלא מבין שהנפש חשובה יותר מהכיס, הוא אדם לא חכם בוא נקרא לזה..
בתחום הלימודים, לא לכל אחד מתאים לעבוד משרה חלקית לצד התואר, למה? כי יש תארים עמוסים מאוד..
אני למשל לומד חמישה ימים בשבוע, יש לי כל שבוע 2-3 עבודות להגיש וזה עוד לפני תקופת מבחנים כשיש לי 9 מבחנים ב-3 שבועות וקצת..
חברה שלי לומדת חמישה ימים בשבוע, עד שהיא מגיעה הביתה עם האוטובוסים (2 קווים לכל כיוון), השעה היא כבר 5-6 בערב לפחות..
היא עשתה פר"ח אז פעמיים בשבוע היא חתכה ישר לשם והגיעה הביתה לבסוף רק לקראת 8..
יש לה כל יום עבודה או שניים לעשות (כן, כל יום, ככה זה בתקשורת חזותית) וכל עבודה מצריכה כמה שעות טובות ויש עבודות שהיא יושבת עליהן סופ"ש שלם.
אנחנו מצליחים להשחיל יציאה אחת בשבוע בקושי וערב אחד לבד רק שנינו, זמן איכות.
היא מצליחה לדחוף עבודה שמסדרת לה כמה מאות שקלים בודדים בחודש.. אין לה עוד זמן..
בחודשים שהיא מנסה לעבוד יותר, זה עולה לה בזה שהיא לא מגישה עבודה או שניים בלימודים..
ההורים שלה לא יכולים לעזור לה כלכלית מעבר ל-200-300 שקל בחודש וגם זה עולה להם בדם.. אבל נותנים כל שקל שהם יכולים..
כי ככה הורים מתנהלים! ככה ילד צריך לחיות! המצב שלה עדיין קשה בזמן הלימודים וכל שנה היא לא בטוחה שיהיה לה כסף להתחיל בכלל..
אבל מה שההורים יכולים (וזה מעט) הם נותנים..
אני שונא את הגישה שילד צריך להסתדר לבד גם אם ההורים יכולים לעזור..
אם הם בוחרים לא לעזור אז הם הורים פחות טובים בעייני...
הגישה שלך שונה? לבריאות.. יש לי איזה דעה עלייך אבל היא לא רלוונטית כרגע.
 

h a j b i

New member
אצלי אין אלים

לא מאמין בזה.
הורה חייב לדאוג לילד כל צרכיו עד גיל 18 ע"פ חוק ובמדינה שלנו בפועל עד גיל 21 בגלל השירות הצבאי. מעבר לזה הוא לא חייב לדאוג לכלום.

עקרונית אתה לא "חייב" להורים כלום אבל יש כאלה שהם בני אדם ויעזרו להורים שלהם בזקנתם (עזרה שמתבטאית בדרך כלל דווקא לא בכסף) כי הם זוכרים מי דאג להם 21 שנים (לפחות).

יש אצלך סתירה די רצינית, אתה חושב שלא "בסדר" לחיות בעוני אבל גם שלא חשוב מספיק לדאוג לכיס, מוזר..

ובכלל, על איזה "ילד" אתה מדבר פה? בת כמה חברה שלך? 12? בן 21-22 זה ילד? ממתי?

אמנם אני גם לא רואה סיבה למה שהורים לא יעזרו אם הם יכולים ואין ספק שההורים של פותחת השירשור בונקרים רציניים אבל הדיון הוא בכלל על משהו אחר. כל זה שעם משכורת של 6K נטו יש לה עמדת פתיחה לא רעה להתחיל להסתדר בזכות עצמה. אצה טוען שזה לא אפשרי או לחילופין, מוביל לדיכאון ולמיון (?!).

נכון, זו גישה שונה, אתה בטוח משום מה שמישהו "חייב" לך משהו בגלל שהועלת בטובך ללכת ללמוד משהו. כנראה שההורים שלך עשו איזו טעות בסיסית בחינוך שלך ומשום מה יש לי הרגשה שעם העזרה אתה גם תיתן להם בסוף בעיטה בתחת כשיזדקנו (ולא, כסף זה בין הדברים האחרונים שהם יצטרכו אלא את הזמן שלך והתעסקות בכל מיני דברים שממש לא טובים לנפש).
 

Puskas

New member
אנחנו די מסכימים בבסיס..

אנחנו מתווכחים סתם..
שנינו מסכימים שבמקרה של פותח השרשור, ההורים בונקר בלי סיבה והיו צריכים לעזור קצת..
מעבר לזה, אני מסכים שצריך לנהל את החיים בחכמה ובזהירות אבל לא צריך ליפול לעוני בכל מחיר..
אם יש מישהו שיכול לעזור לך, הוא צריך לעשות את זה במידה שלא מזיקה לו לכיס (מדבר על הורים או אחים).
וכפי שאמרתי, אחרי גיל 22-23 אפשר לצפות מהילד להסתדר לבד, הוא אחרי צבא ואחרי שנתיים של עבודה ועשיית כסף.
הוויכוח פה הוא סביב המצב עד גיל 22-23.. אני טוען שלא הגיוני לצפות מילד לדאוג לעצמו כבר במהלך הצבא..
אני חושב שכן צריכים לתת לו צ'אנס לצאת מהצבא עם קצת כסף ואז לעבוד ולהרוויח סבבה..
כשהוא מתחיל תואר, אפשרי לדרוש שיסתדר לבד, למרות שגם אז לא יהיה נורא ההורים יתנו קצת כסף פה ושם.

ולגבי הפסקה אחרונה שלך, אני מעדיף להתעלם.
 

EdisonGirl

New member
קודם כל, כל הכבוד לך!

נראה שאת מתקדמת יפה בחיים. עם כל הקושי עושה דברים למען העתיד שלך וגם עבור ההנאות הקטנות שעושות את החיים נעימים יותר.

אם את שואלת אותי, נראה לי שאפשר פשוט להתמקד בסעיף 5 שלך. איכשהו אני מרגישה שכל יתר הסעיפים הם זרועות התמנון שנשלחו מהסעיף הזה.
האמת שהנושא שהעלית בהחלט מרתק. ממחקרים ממש לא רשמיים שערכתי (בעיקר בתוך הראש שלי חח) הגעתי למסקנה שהורים אמידים-עשירים נותנים לילדים שלהם פחות מהורים ברמה כלכלית נמוכה או שיש להם משקעים מעבר סוציואקונומי נמוך. ההורים שלך רוצים ומצליחים לגרום לך להיות עצמאית ואמידה בדיוק כמותם אם לא יותר, והם פשוט יודעים מה הדרך, ולמרות, שזה ממש מבאס לראות שהורים אחרים מפנקים את הילדים שלהם על ימין ועל שמאל, בסופו של דבר, אם ההורים יקנו לך כל דבר, יסבסדו לך את החיים וזאת בנוסף לעובדה שהם בכלל מאפשרים לך לגור אצלם, איך זה בדיוק יקדם אותך בחיים?!

הדרך הזו של ההורים שלך מעולה ואת צריכה להודות להם מיליון פעם על כך, כי בזכותם גם לך יהיה בית משלך ולא יחסר לך כלום

לגבי סעיף 2, אם יש לכם רשימת קניות, תוסיפי לשם את המצרכים שאת מעוניינת בהם. ואם לא, אולי תציעי לצאת לקניות של הבית או להצטרף למי שעורך אותם, וכך תהיי בעניינים ותוכלי לדאוג שגם מה שאת רוצה לאכול ייכנס לחשבון. את יכולה ללמוד לאפות\לבשל (וסביר להניח שאת יודעת..) וליזום ארוחות בריאות שהם לטעמך אבל יפנקו את כל המשפחה. תהיי יותר איתם ואז לא ישכחו לקנות את מה שחשוב לך, כי זה מרגיש לי שאת קצת מבודדת את עצמך. תקני אותי אם אני טועה


לגבי סעיף 6- כן, את בהחלט צריכה לשלם את חשבון הטלפון שלך, ואם את שואלת אותי, אז כבר מאז גיל 14 או מיד אחרי הצבא, תלוי בנסיבות.

לגבי סעיף 1, יש לכם מכונת כביסה בבית? אם כן, פני אליי בפרטי, אני אלמד אותך



ואם סתם מסקרן אותך איך זה אצל אחרים, ההורים שלי דווקא עוזרים לי כלכלית. בלי העזרה שלהם לא הייתי מסתדרת כסטודנטית שלא גרה בבית ההורים, אבל אני לא מרגישה נוח עם זה, ואני משתדלת לעזור כשהם צריכים את עזרתי (זה נדיר, ולכן אני ממש קופצת על הזדמנויות כאלה וגם מציעה), ותמיד אני מבטיחה לאבא שלי שיום אחד אני אהיה עשירה ואתן לו סכום נכבד שיוכל לשחק בו כאוות נפשו.
 
באמת התקדמתי מהר

מהר מדי למען האמת (אם את שואלת חבר'ה אחרים), ותודה על המחמאה

אולי יש צדק בדברייך? אם היו תומכים בי לאורך כל הדרך אולי הייתי משתעממת ולא ממשיכה... אבל לא נראה לי שיש אין דרך לדעת מה היה קורה אם. אותי בעיקר הניע הדחף לעזוב את הבית כמה שיותר מוקדם, וזה דבר שתמיד היה קיים. אז... לא יודעת. המחקר שלך לדעתי כן עובד. לרוב.

חשבון טלפון הוא בהחלט דבר שהילד צריך לשלם, נכון, בעיקר אם את ילדה בת 16 שמקשקשת עם החברות שלה כל היום על חשבון הברון... אבל אני משתמשת בנייד לצרכים אחרים, וגם התשלומים הרבה יותר נוחים. ולמה לא? אם לא עוזרים באחד שניים שלושה עשר דברים, למה שלא יעזרו קצת בזה? זה באמת הדבר היחיד. השאר, כמו כביסות ואוכל, תקני אותי אם אני טועה, אבל זה לא דבר שכן אמור להיות מובן מאליו במשפחה נורמטיבית?

ותודה על ההומור
 

EdisonGirl

New member
אם נהיה הכי קונקרטיים בעולם

יש בע"ח שמעיפים את הגור שלהם "מהבית" אחרי גיל יניקה, שייצא אל העולם ויסתדר, כי הוא כבר לא זקוק להגנה. זה הרי מהות ההיצמדות להורה- הגנה והכנה לעולם.. אצל בני אדם גיל 18 זה הגיל, יש שימשיכו לשמור על הילד גם אחרי הצבא, אבל מאז ואילך כל דבר שההורים שלך עושים בשבילך נחשב "צדקה". הם לא חייבים לך כלום. כל דבר שתקבלי מהם הוא נטו מתוך טוב ליבם והיחסים שנרקמו במרוצת השנים.
אנחנו עם חם, אז באמת אנחנו רואות הרבה פעמים הורים שדואגים לילדים שלהם הרבה מעל הגיל "המותר", ולפעמים אף מגזימים, אפילו בעיני ה"ילדים" שלהם.


כשאת מחזיקה טלפון נייד בתפקיד "אמא בשלט רחוק", אני יכולה להבין איך אמא גם תצטרך לשלם עליו, אבל אם השימושים שלך בטלפון פרטיים בעיקר, אז אמא היא כמו חברה שלך, ואת לא תבקשי מחברה שלך לשלם לך את החשבון בגלל שאת מתקשרת אליה. הורים חכמים מקציבים סכום מסוים שהם מוכנים לסבסד, ומה שמעבר לו, הילד משלם. אבל כזכור, את כבר לא ילדה..
בשלב שלך, "החוק" אומר שהם יכולים גם לא להכיר בך אם בא להם



לגבי נורמטיביות, אני לא יודעת מה זה, סליחה. |קוקו|





אה, ומה עם הכביסה?
 
נכון

אין לי מה להתכווח עם האמירה.
זה פשוט... מרקם יחסים שאת יוצרת עם ההורים שלך במשך השנים, ורוב ההורים, כן כן, הנורמטיביים, אוהבים את ילדיהם גם כשיהיו בני 30 ותמיד הם יהיו "הילדים הקטנים שלהם". וההורים שלי באמת אוהבים אותי. פשוט, לא כשזה מגיע לכסף...
שזה סבבה והכל, אבל אני מעט מתקשה להתמודד לפעמים עם העובדה שאני לבד במערכה כשהחיים שלי צריכים לצבור תאוצה. אני מכירה גם אנשים צעירים ממני שכבר קיבלו רכב משלהם מתנה מההורים ועוד שלל מתנות יקרות שלי אין קצה קצהה של נגיעה בהם.... ואצטרך להשיג אותם לבדי. אם כי רכב ודירה זה לא מה שרציתי - אלא עזרה קטנה ביומיום.

לגבי כביסה - שפכי כל מה שאת יודעת! אין לי הרבה הדרכה כאן בבית.
אפשרי?
 

faland

New member
אממ ההורים שלי דומים

1) לא רצו לעזור במימון האוניברסיטה. לקחתי הלוואות סטודנט- אבל הם ניתנים בהתאם ליכולות הפינסנסיות של ההורים, ככה שלא קיבלתי מספיק כדיי לכסות את כל המחיר, ההורים שלי השלימו את החסר (אמנם בחוסר רצון, אבל הם עשו את זה)
2) חברה שלי גרה בצד השני של קנדה, הם סירבו באופן גורף לממן לי טיסות.

ואממ... פשוט לא שילמו על כלום בעיקרון... אני תמיד בישלתי לעצמי, אבל עכשיו שאני חושב על זה אמא שלי ניקתה ועשתה כביסה.

בכל מיקרה אני לא גר איתם כבר שנתיים וחצי. אני מבסוט לחלוטין


עכשיו עברתי לצד השני של קנדה לגור עם החברה.
 
נשמע דרימי :)

לגור בקנדה? עם בן\בת זוג? בטח שאתה מבסוט. אולי ההורים שלך לא חיבבו את החברה ולכן לא מימנו?

בכל אופן, הלוואי עליי. הקטע עם קנדה וזה.

תיהנה
 

faland

New member
באמת דרימי

אז זהו שלא, ההורים שלי מתים על החברה שלי, הם כל הזמן דוחפים אותי להתחתן איתה ולעשות להם נכדים.

סתם קמצנים

זה מוזר בעיקר כי יש לי אח בן 30 שמעולם לא הייתה לו חברה ולו הם לא אומרים כלום (הוא גם גר איתם עדיין).
 
למעלה