ומוסיפה עוד
אני בת 27, אני עדיין גרה עם ההורים. סיימתי תואר ראשון בתקשורת, שמימנתי בעצמי.
אני כרגע לומדת תואר במשפטים, ומימנתי אותו בעצמי.
אני גם מחזיקה רכב, שקניתי בעצמי ואנימתחזקת בעצמי.
ככה זה מגיל צעיר.
אומנם עבדתי רוב הזמן, אבל עכשיו, לאור בעיות רפואיות, אני לא יכולה לעבוד. אני לא מבקשת יותר מדי עזרה מההורים, אבל, הייתה להם כוונה שבגיל 26 אני יורדת מהנטל הביתי, או לפחות תורמת. ההורים שלי מעולם לא מימנו טיולים ברחבי העולם, או רכב. (אבל כן קנו לי איפוד כמתנת גיוס, וכרטיס טיסה למתנת שחרור). אבל עכשיו, עם הבעיה הרפואית, הם סופגים את ההוצאות הבריאותיות שלי (בערך 350 ש"ח בחודש בממוצע).
אני לא מבינה למה את לא עושה כביסה במכונה. אימא שלי מצפה ממני, לנקות אחרי עצמי. היא מצפה שאני אכניס כביסה מדי פעם.
אחי גר במעונות ואחותי כבר נשואה. גם אני מתגוררת בישוב "צ'חצ'חי" בשפה בבית גדול ודי ריק.
ההורים שלי, ברוך ה', מרוויחים, הרוויחו יפה מאוד ואין להם משכנתא, חובות ומינוס היא מילה גסה אצלנו בבית.
כמוך, גם אני למדתי התנהלות כלכלית בריאה. ואנשים לא מבינים איך זה יכול להיות שכרגע, כמעט שנה אחרי שהפסקתי לעבודה, מימנתי את כל שנת הלימודים המאוד יקרה שלי, אני מתחזקת רכב, קונה אוכל והכול, ועדיין לא הגעתי למינוס. (שלא לדבר על זה שיש לי את כל שכ"ל לשנתיים הבאות גם. הוצאות מחייה זה כבר סיפור אחר).
אני כן דואגת לתרום בבית. ויש למחיה בבית מחיר (לפעמים כבד, בדמות אימא שיצאה לפנסיה מוקדמת שלא מצאה עדיין תחביב גדול).
ההבדל הניכר ביני לבינך הוא העובדה שגם כשהרווחתי "יפה" היה מדובר על 4 וחצי אלף ש"ח. לא 6.
את צריכה להתגאות בעצמך. את צריכה להתגאות בהורים שלך. הם לימדו אותך ערכים בלתי נדלים. ונכון שכול העולם חי על חשבון ההורים שלו עד גיל ממושך, אבל רוב העולם גם נמצא במינוס.
גם אני יודעת מה מצב החשבון של ההורים שלי פחות או יותר. פשוט מאוד, כי מדברים על זה אצלנו בבית.
ולפעמים יש לי קצת טינה כלפיי העניין הזה. לא נראה לי סביר שאחי לדוג' צריך לדאוג כלכלית. אבל מתחת לפני השטח, בגיל 24 ו-27, ברור לי שיש את המדיניות המוצהרת של ההורים שלי. שהיא זו שמנחה אותם. ויש את ההתנהלות בפועל. ולפעמים, הם כן מצ'פרים. היום, יותר מפעם. כי כנראה אחרי הצבא הייתה להם תחושה של יצירת גבולות. ובצדק.
כשאני מקבלת מתנת יום הולדת של 500 ש"ח זה עושה לי את היום. מצד שני, גם למדתי מההורים שלי ערכים כלכליים חשובים מאוד, וככה יצא שבמצבי הנוכחי, למרות הרצון הבלתי נדלה לפנק את עצמי באיזה משהו שעולה כ-400 ש"ח, החלטתי להוציא את זה על הטיפול השנתי וחצי של האוטו שעלה לי בערך 850 ש"ח. למה? כי אני מעדיפה לא להכנס למינוס.
בקיצור, תסתכלי על המכלול.
אני מבינה ומזדהה איתך, אבל בכל זאת חושבת שאת צריכה לברך על הדברים הטובים (ונשמע שיש לך לא מעט!) בחייך.
