שאלה שמטרידה אותי שנים רבות....

[א ב י ב ה חיים טובים]

טוב, בסדר,

ומה שלך? איך את רוצה את ה"ככה"?

 

[אישה אורחת]

שלי

שאני מאושרת מהדרך שלי אוהבת את ההצלחות שלי כואבת את הפספוסים קשה לי עם טעויות פוחדת מהאויב ואני רוצה את ה"ככה" נעים

אוהב

מחייך

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

שלך

עכשיו שלי: לא יודעת אם אני מאושרת וזה לא חשוב בכל רגע זה יכול להשתנות וזה מה שמשמח אותי פיספוסים לפעמים גורמים לי סיפוק אדיר טעויות הן מקור נהדר להתרחבות הלב וצחוק האם זה נעים ואוהב עכשיו?

 

[אישה אורחת]

נעים ואוהב../images/Emo51.gif

תלוי איזה טעויות אני התכוונתי לטעויות שגורמות להפסד,דכדוך....ונכון שדרך הטעויות אני צומחת למשהו טוב יותר....אבל זה כרוך בעבודה קשה ,מייסרת ולזמן ....אני הייתי מסתפקת בצמיחה דרך חוויות נעימות אם זה היה תלוי בי. פספוסים בשבילי זה דברים שלא התממשו.....יחסים שלא צלחו.....עזרה שלא הגיעה....משהו שעשיתי עבורו הכל ובכל זאת לא הצלחתי....מתאים לי לקרוא לו פספוס. האושר שאני מדברת עליו ....הוא אושר פנימי....שלי עם עצמי...אושר שישן איתי וקם איתי גם ביום נורא עצוב.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

כשיש הפסד

אני יודעת שעשיתי עוד צעד לרווח כשאת עושה משהו, עושה דברים כמו שאמרת, "משהו שעשיתי עבורו"... את חושבת ומצפה לתמורה? מה זה הצלחה? מי קובע את הקריטריונים? איך נראה יום עצוב, עם אושר פנימי?

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

הפסד

יש הפסד מאכזב והפסד במשחק יש הפסד במשחק מקדים באהבה שגם קוראים לו מחשק יש הפסד צפוי והפסד לא רצוי יש הפסד שמספיד נצחון מוחץ כזה שבא בהפתעה ויש כזה שכבר ראינו לפני שנה הפסד הוא בעיקר צורך לנצח להגיע תמיד מגיח נצחון מבטיח ולא מצליח הפסד מגיע כשיש פער בין מה שחושבים לבין מה שיש הנה, תראי מה עוד יצא...

 

[אישה אורחת]

טעויות

שגורמות להפסד ודכדוך דבר שהיה לי אותו....היה לי אותו....והפסדתי בגלל טעות. לכי תעבדי שוב ותבני....תיקון זה יותר קשה ,משעמם ומרגיז. אני חושבת הרבה....מחליטה מה המטרה שלי....קובעת את הקריטריונים....ויוצאת לעבודה.... עוצרת עושה הערכת מצב וממשיכה מחוייכת עד למטרה.ההצלחה היא קודם כל הסיפוק שלי מן הדרך, השגת המטרה ורק בסוף לשבת להתענג על התמורה

פעם ביום אני חייבת לשבת לבד עם עצמי בשקט....רק אני ועצמי....פגישת איכות ...שיחה על כוס קפה חחחחחח דיבור צפוף

...חשבון נפש....בדרך כלל זה מלווה בחיבוק נעים ....אני טופחת לעצמי על השכם על ההישגים בונה תוכנית עבודה וממשיכה.אני ואותי מסתדרים נפלא...זה האושר הפנימי שלי....הוא שייך רק לי....והוא לא קשור לעצב שבחוץ. הדבר הזה שעשיתי עבורו הכל ולא הצלחתי הוא הכי עצוב...שם אני חסרת אונים. בדרך כלל זה תלוי באחרים...טעם של החמצה ,פספוס.

 

[ש איילת]

..הפסד שלהם

(אפרופו הפיסקה האחרונה שכתבת:..תלוי באחרים).. כל טוב לך

 

[אישה אורחת]

את צודקת 100%

אבל לצערי גם שלי "ההם" יקרים וחשובים לי וההפסד שלהם הופך להיות פספוס שלי הרי השקעתי כי רציתי ,כי האמנתי,כי היה לי חשוב.

איילת

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

דברי עוד על העצב

על החוסר אונים, ההחמצה הפספוס...

 

[אישה אורחת]

חוסר אונים

משגע אותי כל השקפת עולמי מתבססת על חשיבה ועשיה כדי לא להגיע למצב של חוסר אונים. ואיך שאני חוגגת שאני חובטת בו חחחחחחח חבלז או כמעט מתנגשת בו ואז ברגע האחרוך עוקפת אותו. אבל הוא ישנו קיים ולפעמים לא שואל אותי.....פשוט בא ומתיישב מולי.....מנהלת איתו משא ומתן.....מציעה לו להתחפף....מנסה להתעלם.....בסוף אין ברירה......סובלת ממנו ועושה הכל כדי להקטין את ההשפעה שלו. ההחמצה ופספוס זה משהו אחר לגמרי זה ,זה כואב לי ממש....שם אני ממש מאבדת אנרגיה....כועסת,שותקת ומתעצבת. נגיד הלכתי יד ביד עם מישהו,משהו....התלהבתי,האמנתי,השתכנעתי והסכמתי...השקעתי וחלמתי...פתאום אני מגלה שאני הולכת לבד....הדבר הזה לא נאמן למילים (ולא משנה מה הסיבות)....אבל בינתיים אני שם,שם בתוך העניינם....והרי תכננתי דברים נפלאים....וזה אפשרי....אני מתחננת תתקדם...נו...ואז אני מתעכבת ושוב מתעכבת...הוא מפסיד דבר נפלא ואני החמצתי ,פספסתי את החלום...איזה באסה

....דפקו לי ברז....את מבינה חחח זהו אני חושבת יום נפלא שיהיה הולכת להנות מהשמש

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

שאלה קטנה

האם יתכן שכל השקפת עולמך נובעת מחוסר אונים?

 

[אישה אורחת]

מה כבר....חחחחחחחח

עוד לא יצאתי חחחחחחח WOW זאת שאלה שאלההההה חכי אני הולכת לשמש

להנות קצת מבטיחה לחשוב ולהנות כי יהיה לי כייף לענות אני אחזור

 

[אישה אורחת]

אהלן../images/Emo13.gif

לא לא כל השקפת עולמי נובעת מחוסר אונים שאלתי את עצמי.... אז למה כתבתי "כל"

הלכתי אחורה בשנים והגעתי ל"חוסר האונים" של הילדה במפגש עם המוות והבנתי

כתבתי מה שרציתי לכתוב ואני עוצרת כאן

שאלה לי בנושא אחר.. למה נרדם הפורום ? חזרתי לא מזמן מחו"ל ודרך הכרטיס האישי של גולשת הגעתי לפורום...ואז נזכרתי שביקרתי בימים הראשונים של הפורום והיה שמח.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

טוב, אז נעצור כאן

 

[spectacular]

דיסו יקר ../images/Emo39.gif

בקשר לילדים שנוטים לחפש תשובות "מחוץ לטריטוריה" כמו שאמרת, אני חושבת שזה קשור לתהליך של בנית אישיות עצמאית ונפרדת מההורה, ואין טעם להורה להרגיש רע,כי זה דרך העולם, גם אני עשיתי את זה ואני בטוחה שגם אחרים, כאשר הילד הוא בוגר הוא נוטה יותר לשמוע בעצת ההורים,כך נראה לי, בקשר לעניין היות ההורה חבר של ילדו, אני חייבת לאמר לך שכשהבן שלי היה בן 13 בערך, הוא אמר לי בגילוי לב-אני לא רוצה שתהיי חברה שלי,אני צריך אותך אמא. אז זהו.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

מה שלומך,טל?

ערב טוב לך טל! איזה באסה שאני לא מסכים אתך..... זה נכון כל מה שכתבת לגבי בניית האישיות העצמאית,ואני לא מתנגד.... בואו ננסה יחד,לבחון את העסק מעט יותר מגבוה,אולי מהרמה של המשפט: "אין נביא בעירו" נסי להתמקד במשפט הזה,והאמיני לי שאני לא מסתמך עליו,אלא רק נעזר בו... טבעם של אנשים לראות יותר את הדשא שלך השכן..... הנה זה יצא לי סופ סוף...... שאלתי היא: מדוע אנשים רואים את הדעה של מישהו רחוק יותר,ומתיחסים אליה ברצינות,ממש כמו שהשכן מסתכל על הדשא "היותר ירוק",של השכן שגר אליו בצמידות? לא פעם,אלא ממש הרבה פעמים,במהלך חחי,אני נתקל במקרים כאלו,במשקפיים שלי,ואז נשאלת השאלה העתיקה,מדוע הם לא סומכים על מי שגם קרוב,וגם מתמצא?.... אולי מישהו יוכל להרחיב את השאלה שלי לרמת מובנות גבוהה יותר? מקווה שאקבל עזרה,ובמידה שלא,אחשוב על מקרים,שישמשו לדוגמא של טיעוני.. תודה טל,ולילה של חלומות מתגשמים...

 

[spectacular]

היי דיסו בוקר טוב.

כתבתי שלוש פעמים ותפוז "בלע" את זה,ונעלם.... מקוה שיעבור הפעם הדשא של השכן ירוק יותר אולי נובע מחוסר בטחון והערכה עצמית ומכך שהאדם תמיד רודף אחרי משהו, ולא שמח בחלקו,תמיד אין וחסר וגם בגלל תחרותיות, אין נביא בעירו כי נביא צריך "פוזה" אלוהית ומי שמכיר אותו כילד בכיין וזב חוטם לא ישתכנע ממנו הנביא כמו פוליטיקאי ממולח אומר לכולם מה לעשות ומבטיח הבטחות ריקות או איומים "מפחידים" לפוליטיקאי יש יוצרי תדמית שדואגים שהכל יהיה משכנע אפילו את העשב היבש הם מרססים כל לילה בצבע ירוק, זה נראה טוב וזה עובד- הצלחה, מה, כל מה שאנשים עושים זה הגיוני? במה לא הסכמנו?

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

ערב טוב לך טל.

התכוונתי שאני לא חושב כמוך לגבי בניית האישיות,מחוץ לטריטוריה..... התכוונתי לאמר שאני לא רואה קשר,בין בניית האישיות,לבין ההעדפה של נביא אחר..... מה שכתבת לגבי "הפוזה האלוהית",מסתדר לי בראש ממש טוב,וזהו מקור התהיות שלי בעצם.... יכול להיות שמחוץ לטריטוריה יש משהו חדש......אופה.....אופפפפה.... אופה......הבנתי למה התכוונת,ואני לא מוחק כלום,וממשיך,הבנתי אותך עכשיו. הם מחפשים משהו אחר,משהו חדש,אולי תקווה לתשובות "נכונות יותר"... אפשר לפתח את זה מכאן.... לילה טוב,ותודה.

 

[spectacular]

ואוסיף

הם חושבים שזה משהו חדש, מקוים, אבל הרי בסוף הכל אותו דבר, ממוחזר, זה נכון ש"נכונות יותר" במרכאות, בקשר לילד שגדל ומפתח אישיות עצמאית, בשלב מסוים הילד מרגיש צורך להתרחק מההורה(במחשבות) עד כדי להתנגד להורה, כדי למצוא את הדרך שלו, שהוא רוצה אותה שונה, עצמאית ולא תלויה בהורה, דרך "נכונה יותר" אני ואתה נשנה את העולם.... אחרי שנים מגלים שהכל אותו דבר,ואין חדש תחת השמש.