זאת הבעיה..
אני לא יודע איך אצלכם.. אבל אני בכיתות ז'-ח' הייתי מה שמכונה "וונאבי", השתמשתי המון בסטיגמות, הארכתי שיער, והתחלתי לנגן על גיטרה רק כי ככה החברים שלי התנהגו והיה לי כיף. ומה היה עם זה? הבצפר שלי מלא "ערסים", וחברים שהיו איתי מאוד טובים בכיתה ו' התחילו לקרוא לי "פריק" ולשנוא אותי כביכול כי ככה אני והם לא היו מוכנים לקבל את זה. בעצם זה לא שהם לא היו מוכנים לקבל את זה, פשוט אם הם היו מקבלים את זה היו מנדים גם אותם. אז לאונרדו, הרשה לי לחדש לך- יש במדינה הזו הרבה יותר צביעות ממה שאתה חושב לפי המשפט: אני משער שרוב האנשים שלבושים כמו שהם לבושים זה בגלל שככה הם אוהבים להתלבש וככה הם סבורים שטוב להם ויפה להם. אז המשפט הזה לא נכון. העניין הוא שיש אנשים שלא איכפת לי מה יגידו ומה יחשבו עליהם, ומאמינים שמי שבאמת רוצה להכיר אותם יאהב אותם בזכות מי שהם ולא בזכות מי שהם נראים, ויש אנשים שיותר מדי איכפת להם מה חושבים עליהם, והם מעדיפים להיות הכי מזוייפים שבעולם רק כדי שלא ישנאו אותם. וזה נכנס למעגל אחד גדול.. אני אתן לך דוגמא. אצלינו בבצפר בכיתות ז' ו-ח' כשאני הייתי אז תמיד הייתי בא עם חולצות גזורות וחגורות ניטים וכמה שיותר ניטים ושחור. כשהערסים היו בחבורות הם היו באים, לא מתביישים- זורקים איזו קללה עסיסית במקרה הטוב, מורידים איזו כאפה במקרה הפחות טוב, ואפילו ערס אחד עבר וירק לידידה שלי על הפרצוף פעם אחת, והרבה פעמים יש גם לינצ'ים. אז פעם אחת אני ואותה ידידה עלינו לאוטובוס, וראינו את אחד הערסים שהיו נוהגים להשתמש בנו בתור "ילדי כאפות" שלהם... יודע מה? הוא לא אמר לנו מילה. הוא אפילו לא הסתכל עלינו. זה רק מוכיח כמה הם עושים את זה רק כדי להיות בחבר'ה ולא כי זה מפריע להם שאחנונ שונים מהם בלבוש או במוזיקה או בכל דבר אחר. יכול להיות שלכתבה הזו יש מסר, אבל לא בדיוק הבנתי אותו בגלל הניסוח המחורבן שלה.. הכותב נשמע אילו הוא כל שנייה משנה את הדעה שלו או משהו. סליחה גם על החפירה שלי.. מקווה שהבנתם את המסר, אף על פי שהוא לא כזה קשור לכתבה.