שאלה

[MrAnderson]

לי יש טעות חמורה?

ההבאתי לך ציטות של הרב אשל"ג. או שלבעל הסולם יש טעות?

 

[מלאך הברית]

הטעות שלך כמובן היא

בהבנת דברי בעל הסולם. אנא קרא בעיון את הציטוטים שהבאתי בהודעה הקודמת.

 

[MrAnderson]

אתה זה שטועה! וגם רוצה לגרור אחריך אחרים...

תשיך לדמיין את הדמיונות שלך רק על תכתוב פה בפורום שאני טועה כשאני מביא לך דברים מפורשים של בעל הסולם ואתה מתעלם מהם.

 

[מלאך הברית]

לפי מה שנראה, בכלל לא התעמקת בציטוטים שהבאתי

כי אם היית מתעמק היית משנה לגמרי את דעתך בנוגע רוחניות וגשמיות. תקרא את הציטוטים שהבאתי ותראה שאין קשר בין העולם הפיסי לרוחניות - ואת זה אומר בעל הסולם ולא אני!

 

[MrAnderson]

שאין קשר בין העולם הפיסי לרוחניות?אתה אומר...

בעל נסולם לא אומר... אני דווקא קראתי. ובעל הסולם אומר שם בדיוק ההיפך.... "...להיות שאין לנו שום מהות או הנהגה של איזו מהות בעולם הזה, שלא תהיה נמשכת משרשה שבעולם העליון, ואדרבה, התחלת כל ישות שבעולם הזה, הנה היא מתחילה מהעולם העליון, ואח"כ משתלשלת לעולם הזה"

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

אין קשר.

ציטטתי פה ממאמר גוף ונפש, פיסקא שבה כותב בעל הסולם, שיש לנו הרשות היחידה לחשוב שהגוף הפיזי הוא מכונה בלבד, ושאין בה עצם רוחני מופשט.... כלומר, "אין קשר" - הכוונה היא לכך שאין חומר רוחני בתוך חומר גשמי. וגם לא יכול להיות. הרי אם היה כך. כבר כל הדתיים היו צדיקים גמורים. אם היה כך, כבר כל המיסטיקאים היו מגלים את העולם העליון. כאשר בעל הסולם כותב על השתלשלות מן העולם העליון עד לעולם הזה - הוא מתכוון שהרצון לקבל עבר שבירה (ניתן לעיין על כך בתע"ס) ולכן הוא נראה לנו בעולם הזה כגשמיות בלבד. כלומר, הבריאה היחידה שנבראה היא הרצון לקבל - אבל אנו מרגישים נר דקיק מהעולם הרוחני, הגורם לנו לתפוס את חומר הבריאה במגבלות של פיזיקה, זמן, מקום. הרי ברוחניות אין זמן תנועה ומקום (שוב, ניתן לעיין על כך בתע"ס) אנו תופסים את עצמינו כנעים,כפיזיים, כמצויים בתחום מסויים - במקום. בשעה שלאמיתו של דבר האור איננו משתנה - הוא נמצא במנוחה מוחלטת (אני הוויה לא שיניתי), ואנו נמצאים בזרימה נצחית של האור אינסוף. למעשה, כפי שכתוב בהקדמה לספר הזוהר, אנו נמצאים במצב הב' רק על מנת לגשר בין מצב הא' למצב הג'. רק על מנת לגלות שאנו כבר נמצאים במצב הא'. הכל כתוב, רק צריך לקרוא.

 

[MrAnderson]

כבר כתבתי לך

שקראתי את מאמר גוף ונפש ולא פעם אחת. בעל הסולם לא מסביר שם בכלל איך הנפש קשורה לגוף. אךה מראה את השיטות שהמציאו בשביל ליישב את הסתירה ביניהם שאף אחד מהם לא נכונה כמובן. כתבתי לך את זה פה. כאשר בעל הסולם כותב על השתלשלות מן העולם העליון עד לעולם הזה - הוא מתכוון שהרצון לקבל עבר שבירה (ניתן לעיין על כך בתע"ס) ולכן הוא נראה לנו בעולם הזה כגשמיות בלבד. - זה בכלל לא קשור לשבירת הכלים. אבל פשוט בלי שום קשר.... שאר ההודעה כמו שבירת הכלים בכלל לא קשורה וכולה מובלבלת..... כבר אמרתי לך שאני לא אוהב להתווכך על ריק נכון? אז אם את ממשיכה להביא לי דברים לא קשורים ומובלבלים בלי שום קשר למה שהבאתי לך מהרב אשל"ג על הגשמיות/רוחניות... אנחנו לא מתקדמים - אז אם אני לא מגיב תדעי שזה בגלל המשפט מעל.

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

שוב נעבור על כך?

שוב לצטט המון ציטוטים? שוב להראות לך את לשונו הנקייה של בעל הסולם, המדעית והביקורתית? נראה לי חבל. לכן, אני בוחרת לא לעשות כך. שיהיה לך בהצלחה.

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

רצון לקבל בבחינה ד'.

הרצון לקבל בבחינה ד' תופס את הגשמיות - ולא הגשמיות היא הרצון - הרי רצון הוא בבחינת כח ולא בבחינת גשמיות(!) צריך גם להבין בצורה הגיונית את הנאמר על ידי בעל הסולם. כלומר, כל מה שיש לו רצון לקבל בבחינה ד' - הוא מגיע לתפיסת עולמו בבחינה הגשמית - במקום תפיסה רוחנית של עולמו. אני תופסת גשמיות משום שרצוני בנוי מבחינה ד' ולא משום שגופי הגשמי הוא הרצון של בחינה ד' (!) כלומר, אני מונעת על ידי הרצון לקבל בבחינה ד' שלי - גם בתפיסה חיצונית - כאילו יש משהו מחוצה לי (על אף שזה דמיון בלבד כפי שכותב בעל הסולם), וגם בהרגשה פנימית האגואיסטית שלי - אני מונעת בכל פעולותי מחשבותי וכו' על ידי הרצון לקבל בבחינה ד'. כלומר, אני מונעת על ידי הרצון האגואיסטי ביותר שנקרא "רצון לקבל בבחינה ד'". שים לב כיצד בעל הסולם כותב--> "והוא נמצא בפרטי כל המציאות הערוכה לעינינו בעולם הזה" - אנחנו רואים כך את המציאות, מתוך כך שאנו בנויים מבחינה של רצון לקבל בבחינה ד' - אנו מונעים מתוך הרצון הזה - אנו זאת אומרת גופינו, מחשבתינו וכו'.

 

[MrAnderson]

עוד פעם אני שואל...איפה כתוב?

מה שאת רושמת זה הפירושים שלך. איפה כתוב? הרצון לקבל בבחינה ד' תופס את הגשמיות - ולא הגשמיות היא הרצון - הרי רצון הוא בבחינת כח ולא בבחינת גשמיות(!) - מה? מה? צריך גם להבין בצורה הגיונית את הנאמר על ידי בעל הסולם. - צריך פשוט לקרוא את מה שכתוב. את מסבכת במושגים הכי פשוטים....רק בשביל לא לקבל את מה שבעל הסולם כתב במפורש. כבר אמרתי לך שאני לא אוהב להתווכח על סרק. הבאתי את ההגדרה של גשמיות. את מתעלמת ומנסה לפרש מהדמיונות שלך בכיסוי "צריך גם להבין בצורה הגיונית את הנאמר על ידי בעל הסולם." בהצלחה עם הדמיונות. אני כבר עייף להתכווח על סרק.

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

סתירה בנוגע לדברי בעל הסולם.

לימוד תע"ס לא מזכך את האדם מיצר הרע - זוהי טענתך, הבה נראה מה טענתו של בעל הסולם בעניין זה: אות קנ"ה - קנ"ו בהקדמה לתלמוד עשר הספירות: קנה) ולפי"ז, יש לשאול, א"כ, למה זה חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה, אמנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו, כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם. פירוש, כי כל אדם מישראל, מובטח בסופו, שישיג כל ההשגות הנפלאות, אשר חשב השי"ת במחשבת הבריאה להנות לכל נברא. אלא מי שלא זכה בגלגול זה, יזכה בגלגול ב' וכו' עד שיזכה להשלים מחשבתו ית' שחשב עליו, כמ"ש בזוהר, כנודע. והנה כל עוד שלא זכה האדם לשלימותו, נבחנים לו אותם האורות העתידים להגיע אליו, בבחינת אורות מקיפים, שמשמעותם היא, שעומדים מוכנים בעדו, אלא שהמה מחכים לאדם, שיזכה את כלי הקבלה שלו, ואז יתלבשו האורות האלו בכלים המוכשרים. ולפיכך, גם בשעה שחסרו לו הכלים, הנה, בשעה שהאדם עוסק בחכמה הזאת, ומזכיר את השמות של האורות והכלים, שיש להם מבחינת נשמתו שייכות אליו, הנה הם תיכף מאירים עליו, בשיעור מסויים, אלא שהם מאירים לו בלי התלבשות בפנימיות נשמתו, מטעם שחסרים הכלים המוכשרים לקבלתם, כאמור. אמנם ההארה שמקבל פעם אחר פעם, בעת העסק, מושכים עליו חן ממרומים, ומשפיעים בו שפע של קדושה וטהרה, שהמה מקרבים את האדם מאד, שיגיע לשלימותו. קנו) אבל תנאי חמור יש בעת העסק בחכמה זאת, שלא יגשימו הדברים בענינים מדומים וגשמיים שעוברים בזה על לא תעשה לך פסל וכל תמונה ח"ו, כי אז, אדרבה מקבלים היזק במקום תועלת. ולפיכך הזהירו ז"ל שלא ללמוד החכמה כי אם לאחר ארבעים שנה או מפי רב, וכדומה מהזהירות, וכל זה הוא מהטעם האמור. ולפיכך, הכינותי בעז"ה את הפירושים פנים מאירות ופנים מסבירות על עץ חיים, שעשיתי, כדי להציל המעיינים מכל הגשמה. אמנם אחר שנדפסו ד' החלקים הראשונים מביאורים אלו, ונתפשטו בקרב הלומדים, ראיתי בהם, שעדיין לא יצאתי ידי חובת ביאור כמו שחשבתי, וכל הטרחה הגדולה שטרחתי לבאר ולהרחיב, כדי שיתבהרו העניינים בלי קושי, היתה כמעט ללא הועיל. והיה זה, מחמת שהמעיינים אינם מרגישים את החובה הגדולה, לשקוד על פירוש כל מלה ומלה המגיעה לפניהם, ולחזור עליה כמה פעמים, באופן שיספיק להם לזכרה היטב בהמשך הספר בכל מקום שמובאת שם אותה המלה, ומתוך השכחה של איזו מלה היו מתבלבלים להם הענינים ההם, כי מתוך דקות הענין, הרי חוסר פירוש של מלה אחת, די לטשטש להם הענין כולו....

 

[MrAnderson]

איפה כתוב שלימוד הקבלה מביא את האדם להשפעה?

איפה כתוב שהוא מזכך את הצרון לקבל? לימוד הקבלה עוזר. חזרתי על זה כמה פעמים. תראי לי בציטות שהבאת שבעל הסולם אמר שזה מביא את האדם להשפעה...אין. זה מה שבעל הסולם כותב על הלימוד הזה כשאין לאדם כלים(מהציטות שהבאת עכשיו): "...בעת העסק, מושכים עליו חן ממרומים, ומשפיעים בו שפע של קדושה וטהרה, שהמה מקרבים את האדם מאד, שיגיע לשלימותו. " לא מוזכר השפעה. כי רק תורה ומצוות(כן עד כמה שפרמיטבי וחשוך זה נשמע) יביאו את האדם להשפעה. אז או שניהיה נאורים אגואיסטים. או שמתחילים לתקן. והינה ציטותים של הרב אשל"ג לגבי השפעה ותיקון הרצון לקבל: הקדמה לספר הזהר: מד) ומטרם י”ג שנה לא יצויר שום גילוי אל הנקודה שבלבו. אלא לאחר י”ג שנה, כשמתחיל לעסוק בתורה ומצות, ואפילו בלי שום כונה, דהיינו בלי אהבה ויראה, כראוי למשמש את המלך, גם אפילו שלא לשמה, מתחילה הנקודה שבלבו להתגדל ולהראות פעולתה. כי מצות אינן צריכות כונה, ואפילו המעשים בלי כונה מסוגלים לטהר את הרצון לקבל שלו. אלא רק בשיעור דרגה הא’ שבו, המכונה דומם. ובשיעור שמטהר חלק הדומם של הרצון לקבל, בשיעור הזה הוא הולך ובונה את התרי”ג אברים של הנקודה שבלב שהיא הדומם דנפש דקדושה. הסבר קצר. המצוות אפילו אם אדם עושה אותם כמו רובוט - יכולות לטהר רק את דרגת הנפש. במקום אחר בעל הסולם כותב שמצוות אנשים מלומדה לא מועיל לאדם בכלל - כנראה שם הוא כיוון לאלה שעושים כבר את המצוות וטקועים בדרגת הנפש. נשמיך למאמר מתן תורה: וע”י הסגולה הטבעית שבעסק התורה והמצוות לשמה אשר נותן התורה ידעה, כמ”ש ז”ל (קידושין ל שהקב”ה אומר: בראתי יצה”ר ובראתי לו תורה תבלין, הרי נמצא הנברא ההוא הולך ומתפתח ופוסע אל על בדרגות ומעלות הרוממות האמורה, עד שמספיק לאבד מקרבו כל הניצוצות של אהבה עצמית, וכל מצותיו שבגופו מתרוממים, ועושה את כל תנועותיו רק להשפיע, באופן אשר אפילו ההכרחיות שהוא מקבל, זורם ג”כ לכונת ההשפעה, כלומר כדי שיוכל להשפיע. וזהו אמרם ז”ל: לא נתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות. ... אולם לעשות איזו תנועה וטרחה משום אהבת זולתו לגמרי, דהיינו בלי ניצוצי אור חוזר ושום תקוה של איזה גמול שישוב אליו, זהו מצד הטבע לגמרי מן הנמנעות. ועל כיוצא בזה אמרו בתיקוני הזהר על אומות העולם, כל חסד דעבדין לגרמייהו הוא דעבדין. פירוש, כל מה שהמה מתחסדים עם חבריהם או בעבדות אלהיהם אין זה משום אהבת זולתם אלא משום אהבה עצמית, והוא משום שדבר זה הוא מחוץ לדרך הטבע כמבואר. וע”כ רק מקיימי התורה והמצוות מוכשרים לדבר זה, שבהרגילו את עצמו לקיים את התורה והמצוות לעשות נ”ר ליוצרו, אז לאט לאט נפרש ויוצא מחיק הבריאה הטבעית וקונה טבע שני, שהיא אהבת זולתו האמורה. וזהו שהביא לחכמי הזוהר להוציא את אומות העולם מדבר אהבת זולתם מכל וכל. ואמרו כל חסד דעבדין לגרמייהו הוא דעבדין, משום שאין להם את ענין העסק בתו”מ לשמה, וכל דבר העבדות לאלהיהם הוא משום שכר והצלה בעוה”ז ובעוה”ב כנודע, ונמצא גם עבדותם לאלהיהם הוא משום אהבה עצמית. וממילא לא תארע להם לעולם שום פעולה שתהיה מחוץ למסגרת גופם עצמם, שיוכלו להתרומם בשבילה אפילו כחוט השערה ממעל לקרקע הטבע.

 

[מלאך הברית]

הנה מה שכתוב

"ועל זה אמרו חז"ל: "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", ולא אמרו בראתי לו מצוות תבלין, כי "ערביך ערבא צריך", כי היצר הרע, החפץ בהפקרות ובפריקת עול, לא יניחהו לקיים המצוות. תורה תבלין רק התורה היא תבלין המיוחד לביטול ולהכנעת היצר הרע, והיינו שאמרו חז"ל "המאור שבה היה מחזירן למוטב". רוב דברי התורה הם לעיון בזה מיושב למה לנו האריכות בתורה, באותם החלקים שאינם נוגעים למעשה, אלא רק לעיון, דהיינו הקדמת מעשה בראשית והם כל ספר בראשית, שמות, ורוב חלק דברים. ואין צריך לומר אגדות ומדרשים. אלא להיותם העצם שהמאור צרור בהם. יזדכך גופו, ויוכנע יצר הרע, ויבא לאמונה בתורה, ובשכר ועונש, שזוהי הדרגה הראשונה לקיום העבודה כמבואר. נר מצוה ותורה אור וז"ש "נר מצוה ותורה אור", כי בדומה למי שיש לו נרות, ואין לו אור להדליקם, נמצא יושב בחושך, כן מי שיש בידו מצוות ואין בו תורה, הרי הוא יושב בחושך, כי התורה אור, שבה מדליקין ומאירין את החושך שבגוף כאמור. אין כל הפרשיות שבתורה שוים בשיעור המאור הנה על פי הסגולה האמורה בתורה, דהיינו, בהתחשב בשיעור המאור שבה, לפי זה ודאי שיש לחלק את התורה לדרגות, דהיינו, על פי שיעור המאור שהאדם מסוגל לקבל מהלימוד בה. וברור שבהיות האדם חושב ומעיין בדברי תורה האמורים בהתגלות ה' לאבותינו, וכדומה לזה, הרי הם מביאים למעיין יותר מאור, מהיותו מעיין בענינים מעשיים. הגם שלעניין המעשה הם יותר חשובים. אבל לעניין המאור, ודאי שהתגלות ה' לאבותינו חשוב יותר. וזה יודו כל ישרי לב, אשר ניסו לבקש ולקבל מאור מהתורה. " (מתוך מאמר "תורת הקבלה ומהותה" - אל תתבלבל עם מאמר אחר שנקרא "מהות חכמת הקבלה). כאן בעל הסולם מדגיש לך שרק המאור שבתורה "היא תבלין המיוחד לביטול ולהכנעת היצר הרע". והמאור נמצא בלימוד התורה עצמו (קבלה) ולא במצוות: "על זה אמרו חז"ל: "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", ולא אמרו בראתי לו מצוות תבלין, כי "ערביך ערבא צריך", כי היצר הרע, החפץ בהפקרות ובפריקת עול, לא יניחהו לקיים המצוות." משום מה אתה מסיק שהגולשת א ו ר ה ג נ ו ז היא נגד המצוות. אתה היחיד אמרת שזה נשמע פרימיטיבי לקיים אותן. יש מקומות שבעל הסולם כותב (למשל בעיתון האומה), שרק בזכות הקבלה, תעלם השנאה כלפי הדת שיש בעם, ובזכות הקבלה באמת יהיה קיום מצוות בגשמיות. אבל הקיום מצוות בגשמיות הוא לא התיקון עצמו! ועל כך כותב בעל הסולם בהרבה מקומות. אלא שהמצוות הן סימנים לאותו תיקון, והמקובלים מקיימים את הסימנים מתוך רצון להמשיל את חיהם הגשמיים לתיקון הפנימי. מה שכתוב לך, שמתוך תרי"ג מצוות משיגים מדרגות רוחניות, אז זה מדובר על מצוות בבחינת כלים ואורות כפי שמוסבר בספר הזהר. ובעל הסולם מדגיש שמושגים כמו "כלים" ו"אורות" הם מושגים שמעל מקום, זמן ותנועה (כלומר הכל בפנימיות האדם). לסיכום: המצוות הן מסגרת אופטימלית לביצוע תיקון פנימי אבל ממש לא התיקון עצמו (אגב זאת הדעה של ממשיכי בעל הסולם וממש לא רק של "בני ברוך").

 

[MrAnderson]

תביא לי ציטותים שבו הרב אשל"ג אומר

את מה שאמרת:"לסיכום: המצוות הן מסגרת אופטימלית לביצוע תיקון פנימי אבל ממש לא התיקון עצמו (אגב זאת הדעה של ממשיכי בעל הסולם וממש לא רק של "בני ברוך")." איפה כתוב? אני הבאתי כמה מקומות שהרב אשל"ג אומר שהמצוות הם המזככות. וע”י הסגולה הטבעית שבעסק התורה והמצוות לשמה אשר נותן התורה ידעה, כמ”ש ז”ל (קידושין ל שהקב”ה אומר: בראתי יצה”ר ובראתי לו תורה תבלין, הרי נמצא הנברא ההוא הולך ומתפתח ופוסע אל על בדרגות ומעלות הרוממות האמורה, עד שמספיק לאבד מקרבו כל הניצוצות של אהבה עצמית, וכל מצותיו שבגופו מתרוממים, ועושה את כל תנועותיו רק להשפיע, באופן אשר אפילו ההכרחיות שהוא מקבל, זורם ג”כ לכונת ההשפעה, כלומר כדי שיוכל להשפיע. וזהו אמרם ז”ל: לא נתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות. אז מה תגיד לרב אשל"ג היה פיצול אישיות? לא. כמו שהרב אשל"ג אמר: וז"ש "נר מצוה ותורה אור", כי בדומה למי שיש לו נרות, ואין לו אור להדליקם, נמצא יושב בחושך, כן מי שיש בידו מצוות ואין בו תורה, הרי הוא יושב בחושך, כי התורה אור, שבה מדליקין ומאירין את החושך שבגוף כאמור. למי שעושה מצוות התורה רק יכטלה להעיר את החושך. למי שלא עושה מצוות מה בדיוק הוא יאיר? איזה נרות הוא ידליק? הרב אשל"ג היה צריך לכתוב דברים לכל האוכלוסייה. לכאלו שעושים מצוות... לכאלו שלא עושים מצוות.... נכון על ידי התורה מזככים את היצר הרע - פה הוא התכוון לאנשים שכבר עושים מצוות. "ועל זה אמרו חז"ל: "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", ולא אמרו בראתי לו מצוות תבלין, כי "ערביך ערבא צריך", כי היצר הרע, החפץ בהפקרות ובפריקת עול, לא יניחהו לקיים המצוות. כמו שהוא כותב : כי היצר הרע, החפץ בהפקרות ובפריקת עול, לא יניחהו לקיים המצוות. נכון המצוות הם לא התיקון עצמו. הם הכלים שעל ידם אתה מתקן. אבל כנראה שבלי מצוות אתה אפילו לא יכול להתחיל כפי שציטתי כבר הרבה פעמים לא ו ר ה ג נ ו ז. אז למי שאין כלים(מצוות) שמכוונות נגד רמ"ח אברים ושס"ה גדים אין מה להדליק על ידי התורה שהוא לומד. מספיק לקחת דברים חלקיים מהתורה של הרב אשל"ג ואז להגיע למסקנות אישיות כמו:"המצוות הן מסגרת אופטימלית לביצוע תיקון פנימי אבל ממש לא התיקון עצמו".

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

רמ"ח איברים ושס"ה גידים.

אין באפשרותך כיום לקיים רמ"ח איברים ושס"ה גידים בבחינת מצוות הגשמיות, כיוון שאין היום בית מקדש(!). בעל הסולם מדבר על איברים בכלי הרוחני - תרי"ג רצונות אשר מתקנים אותן עם אורות דעיטין ואורות דפקודין. במקום לחשוב בצורה הגיונית, אתה נצמד למילים בפירושן העממי, ללא חקירה מעמיקה של הכתוב. האם זה באמת עוזר לנו להיצמד לתורה הגלותית?... תחשוב על זה.

 

[MrAnderson]

איפה כתוב?

מספיק להמציא כל מיני דמיונות. איפה בעל הסולם כותב את מה שכתבת? תראי לי איפה. אין באפשרותך כיום לקיים רמ"ח איברים ושס"ה גידים בבחינת מצוות הגשמיות, כיוון שאין היום בית מקדש(!). - איפה כתוב? והסברתי לך כבר איך מתקנים את רמ"ח אברים שס"ה הגדים(ברור שרוחניים) אם מצוות בזמן שאין בית המקדש. כן אני נצמד למה שהרב אשל"ג אמר. לא לדמיונות שאני ממציא לעצמי אם פירושים שנוח לי...

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

גוף.

בטקסט שהבאת מדובר על "גוף" אך כפי שהואיל ברוב טובו מלאך הברית להביא הגדרות של בעל הסולם למילה "גוף" כמילת ענף - אנו יכולים להבין שהמדובר הוא לא בפעולות פיסיות של הגוף הגשמי כי אם פעולות התיקון בגוף הרוחני.

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

תשובה.

החלטתי החלטה מסויימת, מכיוון שאני לא בטוחה שההתמסחרות בכתבי בעל הסולם היא דבר ראוי, ולכן אני מעדיפה להפנות אותך למקורות ספציפיים: קודם כל, עניין הזיכוך מופיע במקור הקודם שהבאתי - לא חייבת להופיע המילה השפעה כי יש לה מילים נרדפות (לעשות נחת רוח, לעבוד לשם שמיים, לשמה, ואהבת לרעך כמוך, וכו'..), ועניין הזיכוך הוא מאוד מובן מהפיסקא שהבאתי - אין קושי מיוחד בהבנת הטענה של בעל הסולם. אני ממליצה לעיין במקורות הבאים: סוף אות ט' בהקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות - בנוגע לעמקות לשונו של בעל הסולם. התחלה באות ה' בהקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות - בנוגע למאור המסוגל להחזיר למוטב ודגש העניין. אות ה' באופן כללי בהקדמה לספר פנים מאירות ומסבירוצ - בנוגע לרשות הכונסים בחוכמת הקבלה.

 

[MrAnderson]

אין לך תשובות

עיינתי במקורות שהבאת לי והם לא קשורים לא וויכוח בכלל...

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

התשובות נמצאות בכל ההודעות שעד עתה כתבתי..

זה אתה שמתעלם מלשונו של בעל הסולם בכתביו, ובנוסף, אינך מכיר את כל כתביו, היו הודעות שלהן לא הייתה לך תשובה, אני גם לא מחכה לתשובה, מכיוון שאני יודעת מה כתוב במפורש בכתבי בעל הסולם, שמעבר להיותו אדם חרדי, היפנה ביקורת מאוד חדה על המימסד הדתי, תאמין או לא, היה לו סוג מחשבה מאוד ביקורתי ומדעי. לראיה ניתן לבחון את כתביו - וזה מספיק בהחלט.