האמת היא, שהפעם הראשונה שלי
ונא לא לסקול אותי עכשיו... הפעם הראשונה הייתה עם נערת ליווי. הייתי אז בטיפול פסיכולוגי, והיו לנו כמה פגישות שנועדו לתת לי אומץ לעשות את הטלפון ולהזמין אותה לביתי, כלומר את נערת הליווי. הייתי אז בן 26, והחשש שלי היה שאני אמות בתול. יש אנשים שאולי לא אכפת להם, אני לא אחד מהם. רציתי לחוות מין לפחות פעם אחת בחיים שלי. אז הזמנתי נערת ליווי, ונפטרתי מהגירוד הזה. שנה אחר כך הכרתי את אקסתי הראשונה.
אני חושב, לכן, שאין טעם לחכות או לשמור, כאילו שמדובר באיזה אוצר קדוש. אדרבה, אני חושב שהלחץ לאבד את הבתולים עולה ככל שאתה מתבגר, וזה משפיע על חייך וההתנהגות שלך בחברת אנשים ונשים. זה לפחות, הניסיון שלי, ולכן אני ממליץ להיפטר מהבתולין, בלי שאלות של אהבה או רגש. רק כדי שאפשר יהיה לומר - זהו, אני כבר לא בתול. הורדתי את הקוף הזה מהגב שלי, ועכשיו אני יכול להתחיל לחיות. אני חושב, שאם לא הייתי מאבד את בתולי כשאבדתי אותם, לא הייתי מסוגל ליצור קשר עם אקסותיי. המתח והלחץ מיחסי מין היו הורסים כל סיכוי לקשר. לפחות, אצלי, כשנפטרתי מהבתולין, מצאתי את עצמי הרבה יותר נינוח עם נשים. עדיין לא מושלם, והפחד והלחץ לא ייעלמו לעולם לדעתי, אבל הייתי נינוח במידה כזו שהצלחתי להתחיל עם נשים וליצור איתן קשר זוגי.