שאלה

[vizini]

זאת לא התפיסה שאני מציג

התפיסה שאני מציג היא שאם אין לאלוהים כלום, אין גם אלוהים.

 

[ֹ0000000000000000000]

זו גם תפיסה ראויה.

על כל פנים אני הצגתי את תפיסת היהדות הקבלית בעניין. ביססתי על כך את ה"פתרון" לשאלת האבן. עד כה לא הובאו ראיות לאף אחת מהתפיסות המדוברות, כך שאפשר להשאיר אותן בגדר תיאוריה.

 

[vizini]

ההבדל הוא שהתפיסה שאני מציג לא

דורשת "עיקום" של הלוגיקה.

 

[ֹ0000000000000000000]

נכון מאוד!

התפיסה היהודית קבלית גורסת שאלוהים אינו כפוף לדבר (כולל למגבלות הלוגיקה) מאחר שהוא יוצר הכל (כולל את הלוגיקה).

 

[preacher]

כל הדיון הזה חסר משמעות.

אין משמעות מבחינתנו לתבונה ללא מימד זמן. תבונה היא רצף מחשבות, ואנחנו לא יכולים לדמיין תבונה ללא מימד כזה. אפילו אתה שמדבר על אלוהים מנותק מהזמן לא יכול להתנתק מהרעיון שאולי יש לו איזה זמן חיצוני משלו. אז אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה על זה אבל כל ה"הסברים" האלו חסרי משמעות מבחינתנו.

 

[ֹ0000000000000000000]

נכון.

כבר הגדרתי את אלוהים כ"סטאטי", כ"אינו משתנה או חושב". תבונה כזאת נחשבת לתבונה מסוג שונה משלנו. ישעיה פרק נ"ה פסוק ח´: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם ה´" פסוק ט´: "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם" מלבי"ם: "...שלא תאמר שההבדל בין מחשבותי ומחשבותיכם הוא רק הבדל בפחות ויתר, רק כי אין ביניהם ערך ויחוס כלל, כי כמו שאין לאמר שהשמים גבוהים מן הארץ, אחר שהשמים גבוהים, והארץ אינה גבוהה כלל, ולא יצטרפו ביחוס אחד כלל, כמו שלא יהיה יחוס הערך בין המציאות וההעדר, כן באופן זה גבהו דרכי מדרכיכם..."

 

[preacher]

לא הגדרת כלום

צירפת מלים שאתה עצמך לא מסוגל להבין את משמעותם. שיחקת עם מלים, זה הכל. אם היתה לך יושרה מחשבתית היית אומר שאי אפשר להבין וזהו. עדיף להודות באי הבנה מאשר לנסות להסביר מה שלא ניתן להסביר. דרך אגב, מי היה זה שהגדיר את האל ככל-יכול ועל סמך מה?

 

[ֹ0000000000000000000]

אתמצת את תגובתך:

תגובתך היתה: "אתה לא מסוגל להבין את ההסבר של עצמך". זאת תגובה מעליבה ללא צורך, במיוחד שלא צירפת ראיה. אינך יכול לדעת מה אני מבין ומה לא. ברור אבל, שאתה לא מבין את תשובתי בעצמך. מקד לי שאלה ואנסה להסביר או אודה שטעיתי. לשאלתך השניה: היהדות הקבלית מגדירה את האל ככל יכול. על סמך ה"קבלה" שהם מאמינים כי קיבלו מאלוהים והעבירוה בעל פה מדור לדור. ציטוט מסידור התפילה (ראש השנה - תפלות קודם התפלה): "...הוי"ה הקדוש שהוא בכתיבתו היה הוה ויהיה ובקריאתו אדני שהוא אדון הכל...אלהים שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכחות כלם עלת העלות וסבת הסבות"

 

[preacher]

זה אולי נשמע מעליב

אבל זו פשוט ההנחה שלך - הרי אתה בעצמך הבאת ציטוטים שמראים שתבונתו של אלוהים נפלאה מאיתנו ואיננו מסוגלים להבינה. ואז אתה כן מנסה להסביר אותה - שזה מעשה חסר תוחלת כי אם ניתן להבינה במונחים אנושיים אז אינה כל כך מופלאה. אני טוען שבני אדם לא יכולים לתפוס תבונה ללא מימד זמן, ולכן כל מה שננסה להגיד על תבונה כזו יהיה חסר משמעות.

 

[ֹ0000000000000000000]

הסבר:

הסברתי את תפיסת המכניזם של אלוהים, ע"י היהדות הקבלית. אם הייתי כותב: "התשובה לשאלת האבן היא שאיננו מבינים את דרכי האל" - לא היתה משמעות לתשובה. דוגמא להסברת המכניזם: בני אדם אכן אינם יכולים לתפוס תבונה ללא מימד זמן. גם אם זה נכון, עכשיו הבהרתי איך אלוהים אינו חושב.

 

[שואל098]

המשפט הוא למעשה חסר משמעות

ניתן להשוות אותו למשפט "המשפט הזה שקרי", שהוא נכון מבחינה תחבירית אבל חסר משמעות לוגית. עצם ההתייחסות לאל אשר "יכול להרים דברים" היא כבר לא רלוונטית לתפיסת האל של היהדות.

 

[vizini]

דווקא למשפט שהבאת בדוגמא יש משמעות

לוגית.זהו משפט שטוען על ערך האמת של עצמו, כלומר משפט רקורסיבי. ובכן, בכל שלב של הרקורסיה, ערך האמת מתהפך, ואין שום בעיה לוגית. נניח שערכו הנוכחי הוא אמת. מכיוון שהמשפט טוען שערכו שקרי, נובע שערכו הקודם היה שקרי. וערכו לפני זה היה אמת, ולפני זה שקרי, וחוזר חלילה. לא כל כך דומה לאבן שאינה ניתנת להרמה, או להשמדה.

 

[רוני חץ]

מאמר מעניין בעניין

התחלת המאמר הנחמד והמעניין: אבן בוחן רוני התאמץ להחזיק מעמד בסעודת ליל השבת. כל עצמותיו ושריריו זעקו שינה. היתה זו לו שבת חופשית ראשונה, לאחר שלשה שבועות של טירונות רצופה מאמצים גופניים. שום עניין רגיל לא יכול היה למנוע בעדו מלצעוד לעבר מיטתו מיד לאחר ברכת המזון. אך אותו הטרידה "הבעיה", והוא מוכרח היה לשטוח אותה בפני חבריו הטובים ולשמוע את דעתם. נוהגים היו, מאז סיום התיכון, להפגש בליל שבת לאחר הסעודה בביתו של חיים. רוני החליט לעשות מאמץ עליון וללכת לשם. אצל חיים האוירה נעימה. החברים שנמצאו באותה שבת בעיר נתלקטו ובאו, שמחים לפגוש זה את זה סביב שולחן עמוס שתיה ופיצוחים. תראו חברים, יש לי בעיה, פתח רוני. איתי במחלקה בצבא יש מוצניק אחד, חילוני, והוא מטריד אותי בשאלה שאינני יודע בדיוק לענות עליה. הוא עשה מהשאלה הזאת מין קרן לנגח אותנו הדתיים, והוא שולף אותה בכל הזדמנות. רציתי לשמוע מה אתם הייתם עונים לו, סיים רוני, והתרווח כשהוא נשען אחורה כמי שפרק מעליו את משאו המעיק. אבל לא ספרת לנו כלל מה השאלה הזאת, אמר שוקי. אתה עושה לנו חידון ניחושיסי סלרחה, אמר רוני. השאלה היא אם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא עצמו לא יוכל להרימה. זו שאלה ישנה נושנה, אמר חיים בביטול. אני שמעתי אותה מילדי השכנים בני גילי ערד כשהררתר בכתה ד. לא ידעתי שהשאלה הזאת עדיין באופנה. אבל מה זה עוזר לי, קרא רוני ביאוש, אם אני לא יודע לענות עליה. דממה נפלה בחדר. קולות הפיצוח נפסקו. החברים הביטו זה בפניו של זה, ספק נבוכים, ספק מאמצים את מוחם לפצח את החידה הבלתי נפתרת הזאת. את ההמשך ניתן לקרוא במסמך שמצורף

 

[L7]

לדעתי אלוהים וכמוהו השטן יכולים

להרים כל אבן . גם כזו שלא ניבראה. ומדוע לא? שהרי הכל אפשרי בארץ האגדות. וזהו נתון היסוד הגובר על כל השאר.