שאלה...

אילת33

New member
יחפנית יקרה../images/Emo24.gif

קודם כל - חייבת לומר לך שאת מרגשת אותי שוב ושוב בצורת הכתיבה שלך וביכולת הביטוי המדהימה שלך... מקווה לקרוא עוד ועוד דברים פרי ידך. ועכשיו לסיפור שלי, שהוא תהליך מאוד דומה לשלך... גידי התגלה במלוא הדרו לפני כשנתיים, ה"קוביות התערבבו" לי מאוד כשהוא התגלה. למדתי המון ממנו, חייבת להודות, שהעו"ס של הנוירוכירורגית שנשמעה לי קצת מופרעת באמרה שהיא יודעת שאפיק מהתהליך בפניו אני עומדת הרבה, ושיש רווח משני מאוד גדול למחלה שלי, צדקה. בתחילה למדתי את משמעות ההוה, והחשיבות שלו בחיי...
 

אילת33

New member
...חלק ב´ - גם אני כזו... ../images/Emo8.gif

אחרי שהבנתי את משמעות וחשיבות ההווה בחיי, למדתי לשים את עצמי במקום לא מבוטל בסדרי העדיפויות שלי- אני משתדלת לעשות המון דברים בשביל עצמי היום דברים קטנים אך כה חשובים... אחר כך למדתי את הנושאים הרפואיים הקשורים לגידי ולחבריו. שוטטתי בכל אתרי גידולי המח הקיימים בעולם, כתבתי בפורומים, השתתפתי בהמון שיחות צ´אט עם חברים למחלה ועם מעגל התומכים של החברים. הגעתי למצב בו אני ממש יכולה להביט בעיני רופאיי ולבקש תשובות אינטיליגנטיות על החלטה זו או אחרת, ובו אני שותפה להחלטות על כל הרבדים שלהן. לשלב הזה - אני חושבת קוראים לקיחת אחריות רפואית... ואז הגעתי לשלב בו אני חשה שאני חייבת גם לקחת אחריות אמיתית על חיי ועל מחלתי, שכן, לא רבים האנשים שחווים את המחלה הזו, ואם הוחלט שאהיה אחת מהם, חייבות להיות לזה סיבות עמוקות. נכנסתי אל תוך נבכי נפשי ונשמתי, התחלתי לקרוא מכל הבא ליד... רגע - יש המשך בחלק ג´...
 

אילת33

New member
חלק ג´ - - - -

אחרי שקראתי ולמדתי מאנשים שחוו תהליכים נפשיים דומים, וכשכבר ידעתי את כל התאוריות - התחלתי לחוש שאני צועדת במקום... כמובן שגם נעזרתי בכל עזרה שהגיעה, מכל מקום, ולשמחתי, הגיעו לא מעט עזרות, בכל מני מישורים ורבדים, וזה המקום לומר שאני אסירת תודה לכל מי שהושיט לי יד. ואז, כמו במעשה פלאים, יום אחד, במקום הכי לא צפוי- בעוד איני קוראת לעצמי חולת סרטן, אלא - רק בעלת גידול במח... הגיע לידי פרסום של אגודת ח.ס.ן. - חולי סרטן נלחמים. חשבתי לעצמי שבטוח שלא אתאים לקבוצות שלהם... לא ממש הבנתי את משמעות ההכחשה וההדחקה שלי את מצבי, אבל החלטתי להתקשר ולשאול האם הם יודעים על קיום קבוצות תמיכה לבעלי גידולי מח. התקשרתי, ענו לי וקבלו אותי בסבר פנים ממש יפה, הציעו לי לבוא אליהם, אמרו שאין הם יודעים על קבוצות תמיכה של בעלי גידולי מח... הלכתי לפגישה, ומצאתי עוד מקום שבו..
 

אילת33

New member
חלק ד´ ואחרון להיום....../images/Emo13.gif

מקום שבו אני יכולה להרגיש בבית. מקום שבו אנשים חווים דברים דומים לדברים שאני חווה... במהלך התקופה הקצרה יחסית שאני שם, קרו המון ניסים אצלי - דבר ראשון וחשוב מכולם, התובנות החלו להגיע... המון ידע אינפורמטיבי שהצטבר אצלי במהלך השנים החל להיות רלוונטי באמצעות הקשרים ו"אסימונים שנפלו" לי במהלך התקופה הזו. דבר שני - הבנתי שאני שייכת לקהילת חולי הסרטן, שאני לא כל כך לבד.. ולסיכום, כחלק מתהליך לקיחת האחריות על חיי, החלטתי שאיני מתייחסת לסטטיסטיקות ולגבולות שרופאיי מציבים לי בדבר סיכויי ההחלמה מגידולים כמו גידי, החלטתי שאני מתחילה להתייחס אל המציאות כמו שאני רוצה - הווה אומר שאני לוקחת אחריות על ההחלמה שלי, גם אם לדעת רופאיי סיכויי ההחלמה אפסיים, למרות שלדבריהם ניתן לחיות זמן רב עם גידי. אני מחפשת את ההחלמה בתוך תוכי, בתהליך מאוד עמוק שאני עוברת, בכנות, בהווה בשמחת חיים
 

יחפנית

New member
וווווווווואאאאאאאאאאאאווווווווווווו

אוהבת אותך כל כך , שזה כל כך חבלז .............. אילת ...... מהכירותך עם חוסן , את לבטח מכירה איש יקר ביותר בשם אבנר שילה ....... אבנר בזמנו כתב את מאפייני מבריאיי הסרטן ..... שניה תני לי לחטט בנבכי זיכרון המחשב שלי , ומיד העלה ממנו כאן העתק. להלן : תאריך: 14:36 05/04/01 מאת: אבנר שילה נושא: מאפיינים של מבריאי סרטן- לעיונכם ותגובותיכם מאפיינים של מבריאי - סרטן* מאת אבנר שילה מבריאי-סרטן: אנשים שהצליחו להבריא מסרטן ולהמשיך לחיות בבריאות טובה זמן ניכר, בניגוד לסיכוי שלהם עפ"י הסטטיסטיקה הרפואית. ההשתייכות לקבוצה זו אינה תלויה בשאלה איזה תרופות או אלו טיפולים רפואיים קיבלו המבריאים בתהליך הבראתם ואלו המאפיינים שמצאתי. 1. המבריאים הם אינדיבידואליסטים. כל אחד הוא מיוחד, ייחודי, יוצא דופן, אחד מסוגו. קשה להכניס אתם לחבורות, להגדרות, לסיווגים. לפעמים נראים משוגעים, או מטופשים, או לא מובנים. 2. המבריאים הם מלאי סתירות לכאורה. אנשים של "גם וגם". למשל: הם ילדותיים וגם בוגרים, חילוניים וגם מאמינים, ארציים וגם רוחניים, נוקשים וגם גמישים, רציניים וגם הומוריסטיים, אגואיסטים וגם עוזרים לזולתם ולחברה. 3. המבריאים סומכים על האינטואיציה. יחד עם היותם אנשים הגיוניים ורציונליים, הם מקבלים את האינטואיציה, החוש השישי ותחושת הבטן כמקור לגיטימי לקבלת החלטות. 4. המבריאים משתמשים בדמיונם בהזדמנויות רבות ככלי להתמודדות, להבנה ולשינוי. 5. המבריאים לוקחים אחריות על חייהם ועל כל מה שקורה להם. הם יודעים להפריד בין אחריות ובין אשמה. 6. המבריאים הם מרדנים ואינם מקבלים מרות חיצונית. תכונה זאת מתבטאת באופן חזק במיוחד בקשר עם הרופאים ועם המערכת הרפואית. 7. המבריאים מוכנים לקבל כל קושי כהזדמנות. גם את מחלתם הם רואים כהזדמנות להפתח, להתפתח, לגדול, להשתנות. 8.המבריאים רואים את החיים כתהליך, כרצף של שיעורים והזדמנויות. 9.המבריאים מוכנים להשתנות. שינויים אמיתיים, פנימיים. שינויים מדרגה שנייה. 10. בשונה מהחשיבה המקובלת המדברת על מלחמה בסרטן, המבריאים מסוגלים לראות גם מימדים אחרים של ההבראה מסרטן: דיאלוג, לימוד, אהבה, הזדמנות, זכות, עונג, מתנה ועוד. 11. המבריאים מחוברים לרגשותיהם ולתחושותיהם. הם מסוגלים להתחבר מחדש לרגשות ולתחושות שאבדו להם. 12. המבריאים מוכנים להכיר בפחדים שלהם. הם מסוגלים להיות בתוך הפחד מבלי להשתתק, ובלי לאבד את יכולתם להרגיש ולחשוב באופן עצמאי. כך הם מסוגלים ללכת אל מעבר לפחד. 13. המבריאים מסתכלים למוות בעיניים, הם מסוגלים להשלים עם המוות ולקבל אותו, ביחד עם רצון עז לחיים. 14. למבריאים יש רצון חזק לחיות, המאופיין בשפע של גורמים וסיבות, ובאיזון בין המרכיבים השונים של הרצון לחיות. 15. המבריאים מחוברים לאינטרסים שלהם ולהנאותיהם בכל המישורים. רשימה זו מבוססת על המקורות הבאים: א. הכרות ופגישות אישיות וקבוצתיות עם מבריאי- סרטן (כדוגמת אלו שהופיעו בכנס המריאים ב- 1/4 ב. הכרות עם עצמי והתבוננות בעצמי ג. קריאת סיפוריהם האישיים של מבריאי סרטן מפורסמים כדוגמת לואיז היי, דרורה חבקין, שרה חמו ועוד ד. הפרק "כיצד להפוך ליוצא- דופן" בסיפרו של ברני סיגל "אהבה רפואה וניסים" ה. סיפרו של אל סיברט "אישיות והשרדות" תודה על הקריאה. מחכה לתגובות אבנר אבנר שילה - מבריא סרטן, מטפל ומנחה טל. 9570827 - 04 ולך יקירתי תני לי שנייה לפזר את מילותייך בתוכי ובמהרה אגיב עם הודעה ארוכה ....... המון אהבה . אני
 

אילת33

New member
יחפנית, אודליה, ליטל וכל החברים../images/Emo24.gif

מה לעשות??? -התמכרתי... השעה כל כך מאוחרת, ורק כעת התפנתי להדליק את המחשב... והדלקתי אותו רק בגלל הפורום הזה, שמיום שמצאתי אותו - וגם זאת "במקרה" - אני מרגישה כל כך שייכת... ומדוע המילה מקרה במרכאות כפולות??? מכיוון שאני חושבת שבדרך האבנים הצהובות עליה יחפנית דיברה, יש המון מתנות, המון דלתות, שאם רק נעז להביט בהן- נוכל לפתוח אותן ולגלות את שפע המתנות והחוויות שמזומנות לנו בתוך כל אחד מהחללים שנפתחים בעת פתיחת הדלת... שואבת המון כח ממילים כנות ומדברים שכתבתי וקראתי, מזמינה את כל באי הפורים לתת לעצמם את הצ´אנס להשתתף בהליך קבלת הכח, שכן- תמיד אנו יכולים לספוג עוד טיפת כח, להנות ממנו, ולהתמודד קצת יותר טוב בזכותו. מאחלת לכולם שבת שלום, שבוע טוב והמון אור בחיים, ברוח חג החנוכה... מלווה כל אחת ואחד מכם במחשבותיי, אתם עימי וזה נעים כל כך, אשמח להיות עמכם במחשבות גם... אילת
 

יחפנות

New member
אילת ....יקרה ....ובעיקר לליטל

אילת ........חחחחח חמודה .... כן כל מילה שלך מעוררת אותי לחבק אותך . רק רציתי להבליט בצורה רחבה יותר , את המשפט שלך ...... "המון כח ממילים כנות ומדברים שכתבתי וקראתי, מזמינה את כל באי הפורים לתת לעצמם את הצ´אנס להשתתף בהליך קבלת הכח, שכן- תמיד אנו יכולים לספוג עוד טיפת כח, להנות ממנו, ולהתמודד קצת יותר טוב בזכותו." כה נכון .... וליטלי יקרה שלי ...... זה מה שאני מזמינה אותך ........ אילת כתבת .....המילים הכנות שכתבת . ....... יש בכך משום הסוד .סוד אותו את מכירה ..... אני מזהה מכתובייך . ואני ברשותך מרחיבה למען ליטל . יש פה הזדמנות מופלאה בפורום להיות מסוגל להיות באינטימיות של זהות , ועל כן להיות מסוגל להשתחרר מעכבות ולהתבטא בכנות . באמת הפנימית . וסוד העזרה , אינה דווקא בקריאה , כמו שזה בכתיבה עצמה . כשאנו מנסים להסביר דבר מה למישהו אחר בכנות מירבית , אז בדרך אנו מבינים יותר על הצורה בה אנו חושבים או מאמינים בדבר וזה מעניק לנו להתבונן באמת הפנימית . הקריאה היא בכדי לקבל השראה . דהיינו מה שכתב האחר הוא חומר שנוגע או לא נוגע אלינו , אם נוגע , אז ... מיד לפתוח הודעה ולהשתפך . כי שם גם עוזרים לחברה פה לדסקס וליצור הזדמנות של הסתכלות מזויות שונות , וגם ובעיקר וקבלים רמזים על הדרך הפנימית של תת המודע והאמונה הפנימית . ליטל יקרה אני יודעת שאת עדיין בהתחלה , שהכל כרגע קורה כה מהר , ונראה כאילו אין זמן לדבר , אבל בכל זאת , אני אמליץ לך בכל פה , או לכתוב פה ולשתף במה שאת עוברת ובעיקר כשזה קשה , כי אז את תקבלי תמיכה והדרכה לדרך חזרה ללב שלך שיודע הכל . או במידה ואינך רוצה לפתוח כאן את כתובייך , אמליץ בכל פה לנהל יומן , ואולי אפילו אם יש לך מצלמת וידאו אז לנהל יומן מצולם .... כי מניסיון אני יכולה לומר לך שהסרטן זה מקום של למידה אדירה שיכולה להביא לך את האפשרויות והתובנות שאיתם תוכלי לבנות את חזון חלומך העתידי . כי החיים , זה כמו שאת כל הזמן חלמת שהם , הסרטן ילמד אותך להפוך את החלום למציאות . אז זו הזמנה אישית ממני אלייך , והנה אני מכורה , אודליה מחוייבת משום חזונה , אילת התמכרה כשהגיעה ב.....טעות ...... אין מקריות בחיים אילת ......חחחחח שרון , ומיכל ..שבכלל תיכף יצרפו אותך לפורום דרך הלוחמים שם כולם חווים שינויים מרחיקי לכת מדהים לראות . ועוד כל מני ששכחתי להזכיר ו כולנו כאן ...... ולך ..... חיבוק . אגב אם יש לך בעיות עם תופעות לוואי , אז אני מוכנה לדבר על איך להפוך כימו , לכימו אקסטאזי . עם תופעות לוואי של אהבה ושימחה ויצירה . אז אם את זקוקה ..... רק השמיעי קול . ובשימחה אכתוב לך מגילה מצחיקה מצחיקה ......... באהבה ושבת שלום אני
 

אילת33

New member
י ח פ נ י ת י ק ר ה

..... עכשיו הבנתי את מה שקורה פה - את כותבת ביום, ואני נכנסת בלילה.... מעין חלוקת זמנים שכזו...!!!
מאחלת גם לך וגם לליטל ולשאר החברים המון אור, אהבה, אושר ובריאות. אילת
 

אודליה*

New member
בוקר טוב לך יחפנית

בואי נדבר על סרטן, את יודעת אני קוראת את מה שאת כותבת וחושבת לעצמי כמה זה מדהים וכמה כח ניתן לשאוב ולקרוא מדברייך. את בהחלט צודקת ונכון שהלובסטר הזה לא אוהב שאוהבים אותו הוא ניזון מפחדים שלנו, אבל את יודעת לא לכולם יש את הכח את האומץ והיכולת למגר אותו, לקבל אותו לאהוב אותו להשלים איתו, כולנו איפה שהוא דיי מרחמים על עצמינו והכי גרוע שאנחנו עוד נהנים מזה, ולא תמיד קל להתמודד כשאנו שרויים בחרדות וברחמים עצמיים לעשות את ההבדל זה לא תמיד פשוט. אני למשל אומנם החלטתי שלא מוותרת ולא אסכים שהדבר הזה יגע בי בכלל קשה לי להשלים עם זה, קשה לי לקבל אותו, קשה לי המחשבה שאולי מטרומי יהפוך לאמיתי אני נמנעת מלחשוב, אבל עצם הדחיקה לא מעידה על השלמה בעוד כשבועיים אני צריכה לעשות שוב ביופסיה (לראות מה מצבו של הלובסטר הקטן אם גדל העובר)
וזה מרגיש לי איכסה, אז שוב פתאום כל הבלה בלה הזה של לא לוותר מתגמד לי והופך לחרדות ולפחדים ולקו מחשבה של "למה זה דוקא קורה לי..." איפה ומתי אני הייתי אפטית לחיים? איפה ואיך נתתי לו להתקרב אליי בכלל לא רוצה את הדבר הזה וזהו אודליה*
 

יחפנית

New member
אודליה יקרה ביותר .......

את יודעת קראתי את הודעתך כבר בבוקר . אבל החלטתי לא להגיב מיד ..... אלא לתת לי לזרום על הנקודות הכי חשובות שהעלית ולנסות לבדוק אותם בעיניים חשופות לכנות פנימית תחושתית . את נוגעת הנקודות מאד חשובות .... אותם שקל לי להתעלם מהם , אך במקום בחרתי להתמודד עם מה שהבאת לדיון . היום בלילה כשנסעתי ברחובותיה הריקים של לונדון המתכסה באורות הקריסמס תיכננתי לכתוב לך שאני מבינה את החרדות והפחדים לפני בדיקה . כי לומר שהם לחלוטין אינם קיימים אצלי ..... אשקר אם אומר . את יודעת ... זה לא שאני נולדתי סופר וומן עם בילט אין יכולות מופלאות .....לא ולא ..... אני נושאת את אותה חותמת , גושפנקה לקו הייצור של בית החרושת לחינוך מתקדם . בדיוק כמו כולנו , קו הייצור עם העיוות על העיוות החברתי שדרכו אנו יוצרים מציאות שנראית גלובלית . תיראי ... זה לא שאני אומרת שזה קל לצאת מרחמים עצמיים מהנים . בכלל לא מי כמוני יודעת זאת .... אמרתי לך אני משתלמת בלמגר סרטן אבל תלמידה קשה בחיים ..... אבל ........ וכאן נכנס אבל ..... וזה מצב של סרטן ... או לובסטר ... בכל מה שקשור עם סרטן .... זה כבר הרגל מישני שלי מיד להתעלות על מחשבת הרחמים , להעמיד לפני את הבעיה לשקול אותה מכיווני אויר שונים ולבחור את התגובה שהכי מתאימה לי באותו רגע . אצלי ..... עם סרטן זה קל . אתן לך דוגמא . למשל .... יש לי בדיקה באופק הקרוב , בדרך כלל איני מתנדבת ישר להבחין בלחץ שלי , אני מגלה אותו לכשפתאם אני חשה מתוחה ועצבנית ללא סיבה . אז ..... אז אני מתיישבת ופורסת את המצב לפני ... א. האם הלחץ שלי מענג אותי כרגע ? ( תלוי אם אני נהנת לרחם על עצמי אז אני מאשרת זמן רחמים מסויים ...) ב. האם הסרטן מעדיף לחץ ? (התשובה .....כן ) ג. האם הלחץ שלי יכול לשנות את הבדיקה ????? (כן...הגוף יוצר כימיקאלים בהתאם לתחושות פנימיות ) ד. האם יוצא לי משהו מהלחץ ? ( לפעמים כן ..... זה נקרא קורבנות קורבן מקבל כוח על הסובבים . ואם הם יודעים שבדיקה מתקרבת אז זה נותן לי אישור לשלוט בבחירות שלהם ...וגושפנקה להעמיד את עצמי לפניהם ..)(אגב במקרה כזה מיד אני מזכירה לעצמי את ערכי הפריוולגיה . יותר טוב להיות מודע כששולטים בשררה כזו .... אחרת זה עלול להפוך לגול אישי ) כל אני ממשיכה לנתח את המצב ובדרך כלל מגלה שאם מדובר בסרטן , אז עדיף להוריד לחץ . ואז ... אז עוד שאלות ....
 

יחפנית

New member
המשך ...ב´

השאלה החשובה כעת זה ..... מה הכי גרוע שיכול לקרות ...... כי עם התשובה שאין לי סרטן ..... זה קל להתמודד איני רואה בכך בעיה . זה לא מה שמלחיץ אותי , מה שמלחיץ אותי טמון בדרך כלל באופציה שהיא הכי גרועה בעיניי . זה שיגלו ששוב פיתחתי סרטן , וזה אומר לי שאצטרך לדחות את תוכניותי ושוב להתרכז בריפוי האישי או בכניסה לתחומי הפרט האישיים שלי שעד כה בוששתי בהם כניסה . עכשו לי זה כבר לא נראה כה רע ..... וזה כבר משל עצמו פותר לי את הלחץ . זו השיטה שלי . הרעיון מאחוריה ... להתמודד עם האמת התחושתית . כשמפחדים מההתמודדות הזו , ( זה גם מותר ) אז התוצאה בדרך כלל זה שיש איזו מפלצת ענקית של פחד לא מובן או לא נהיר מקורו ....וזה פשוט גוזל לנו אנרגיה . אז בגלל שאני יודעת שאם אתעלם אז סביר להניח שהמפלצת תיגדל בתוכי , אז אני בוחרת להתמודד עם האמת התחושתית . לא כי זה מסעיר , זה מפחיד הרבה פעמים , אבל מבין 2 האפשרויות , אני יודעת שזו בחירה יותר נכונה במקרים מסויימים . אבל אודליה ככה זה אצלי עם סרטן , עם כל נושא אחר ....... אני מגדלת מפלצות לעיתים לתקופה ארוכה .... את יודעת הגענו הנה לבחירה חופשית ... ולכל בחירה אנו נושאים בתוצאות שלה . אם קשה לך לצאת מזה .... אז אולי יש סיבות שאת נשארת שם בפחד . אני איני יודעת את סיבותייך , בקושי לעיתים אני פותרת את שלי .....חחחחחח אז לא לכולם יש את האומץ ? ..... נכון .... אבל לכולם קיימת ושרירה הבחירה . ואצלך .... יש לך סיבה לא להיות חייבת להתמודד , כי זה טרומי . סרטן ..... בוא רק בא לאותת לנו מצוקה פנימית .. כמו שאילת תסכים עימי . כל אחד בוחר את הבעיטה שתקים אותו מזרי הטיפשות .... אצלך כרגע בחרת בעיטה עדינה .... אם פעלת ..... זה נעלם .... אם נשאר הפחד ... אז הוא יותר מסוכן . תראי אצלי אני בחרתי נבוטה בדקה ה99 .... אז לא היתה לי ברירה אלא למצוא את הזמן להביט לתוכי בפנימיות . תיזכרי .... המילה מחלה ..... מחל ה ´ מחלה זה איתות פנימי על קצרים ..... זה הכל לא יותר ולא פחות . אוהבת .... אני
 

lital_helmer

New member
תודה...

וואו! אנשים כתבו כאן דברים מדהימים... תודה לך יחפנית שהרמת את רוחי והארת את פני בצחוק מחודש. תודה לשרון ולאילת33 על שאתם חולקים כאן עימי (ועם כולם) אני אחייך, אצחק ואשמח...תמיד! מבטיחה!! ליטל
 

rubber duck

New member
איזה כיף ../images/Emo13.gif

רק להאמין
וקדימה זה לא קל אבל שווה
באהבה
שרון
 

יחפנות

New member
בבקשה יקרה ........

בכל פעם שרוחך שפופה , אנא השאירי לי כאן הודעה או ישר לאימייל , מיד תקבלי צרור מילים שיסודרו בליצנות בכוונה לעזור לך לצמצם את הדאון ולעזור לממלכת מערכת החיסון שלך להשתקם . חחח חיבוק ענק וצוהל לך . טוב אז ככה אני כה מסוקרנת לגבייך שאיני יכולה יותר לשמור על ההתאפקות ...... אז להלן שאלות חלק קטן ממה שיש לי ...... ואת ..... אם בא לך כשבא לך תיכתבי , אינך מחוייבת לדבר ... רק אם באמת את חשה צורך לענות .... אז ככה ..... בת כמה את בערך , מתי גילו או איבחנו את הסרטן האם סבלת טרם האיבחון . מה חשת כסיפרו לך מה את חשה כיום היכן הגוש מה הרופאים אומרים ועוד מליון שאלות ..... כמו איך הכימו , ואיך הבית חולים , ואיך הרופאים אלייך , ומה מפחיד אותך , ומה משמח אותך , מה את הכי אוהבת , ועוד ועוד אבל .... כמו שאמרתי ....... בזמנך ועל פי מה שאומר לך ליבך . המשיכי לצחוק ... להנות ..... וזיכרי .... זה הזמן ללמוד להפוך את כל מה שקורה לחוויה טובה ומצחיקה . יש עכשו תקופה של בית חולים ואנשים ירימו גבה וישאלו מה יכול להיות חוויה טובה ומצחיקה כמו בית חולים ? אז אם שאלת ככה .... אז אני אתן לך כמה טריקים . ראשית קני לך פריט לבוש משוגע כזה שבדרך כלל לא היית מעיזה ללבוש או ללכת איתו אלא רק בדימיון . כזה שמזכיר לך את השימחה שבפנים , ואת העובדה שבפנים את רק ילדה . אני למשל קניתי נעליים אדומות . כל פעם שקרה משהוא שבילבל לי את חוש ההומור , מיד הייתי מורידה עיניי , רואה נעליים אדומות , מיד מזכירה לעצמי שאני בעצם דורותי , על שביל האבנים הצהובות , ואז אני מיד נכנסת למצב הרוח המתאים , שיהפוך את האוירה בחדר למצחיקה . טוב ..... זה בעיקרון ואני כותבת לך ומודעת שעומדת לי מגילה על קצה הלשון , אז אני הולכת לוורד לחרוז לך מגילה שבה יש פירוט דרכים כיצד להפוך כימו , לאקסטאזי , ולהפוך זאת לכדור פלאים . בעל תופעות לוואי מאד נעימות וטובות . אז בינתיים ליטלי , חיבוק אדיר לא להפסיק להנות ..... הנאה זה בפריווליגיה של מתמודדים עם סרטן .
 

יחפנות

New member
נ.ב לליטל

אגב חמודה ..... את בעבר שאלת לגבי הוצאת ביציות לפני ההכימו , כן או לא . בזמנו לא עניתי כי אני אישית סירבתי להוציא ביציות כי ידעתי שאני מסוגלת לשמור על גופי , ואכן אצלי הכימו לא פגע ברבייה . אולם זה נושא חשוב שלא נועד להיות מוחלט סתם על ידי אחד שחווה זאת בצורה זו או אחרת , אם את עדיין בהתלבטות על העיניין אני מוכנה לעזור לך למצוא את מה שליבך אומר ..... זיכרי אל תעשי דבר בגלל מישהו אחר .... אלא רק בגללך , כי את זו שבסוף תישא בתוצאות . הוצאת הביציות היא אכן כואבת ... אך הרופאים מסתכלים עליה כעל תעודת ביטוח . אז אם את אוהבת תעודות ביטוח , אז שיקלי להוציא , אם הלב אומר לך שאת לוקחת אחריות על שמירה גופנית בעת טיפול , אז ....... תשבי ותעשי רשימה של בעד ונגד , והתשובה שלך תימצא שם . שלך .... אני
 

lital_helmer

New member
מספר פרטים ליחפנית.

היי. אין לי שום בעיה לענות על שאלותיך, להפך... אז ככה: אני בת 22 ואבחנו אצלי את מחלת הודג´קין לפני כמעט חודש. לא היו לי ועדיין אין לי שום סימפטומים של המחלה ככה שלא הרגשתי כלום ויכולתי להסתובב בלי לדעת שאני חולה עוד הרבה זמן....רק במקרה הלכתי לרופא כי היה לי גוש מוזר בצוואר..האמת שהגוש הזה אצלי כבר יותר מחצי שנה ופשוט לא עשיתי כלום...ובעקבות שביתת הסטודנטים שהייתה (אני סטודנטית) החלטתי לגשת לרופא. האמת שכשסיפרו לי כבר הייתה לי הרגשה שמשהו לא בסדר...כי עשו לי ביופסיה ועבר שבוע עד שבישרו לי על המחלה...ובמשך השבוע הזה היה לי הרבה זמן לחשוב והתחלתי לקרוא על כל מה שקשור לבלוטות לימפה וגם על הודג´קין...ומשום מה הייתה לי הרגשה שאולי זה זה. טוב...אני מנסה להוציא את הדברים הטובים מהמחלה הזאת ואף להנות מהעניין אני וחבר שלי צוחקים הרבה על הלובסטר שלי...וזה דווקא נחמד. מקווה שעניתי על שאלותיך ואם משהו חסר...אני אשלים ליטל
 
למעלה