מבנה משפטים עם ציטוטים
לאחרונה התחלתי לכתוב קצת. אני כנראה לא אהיה טוב כל כך מכיוון שאני כמעט ולא קורא, אוצר המילים שלי בשפל מדרגה ובכלל אני מתחיל להביט על כתיבה כעל משהו מתמטי היות ואני בא מרקע לוגי/מתמטי. בכל אופן, יש דברים שלא מסתדרים לי מהבחינה הזאת. מבנה המשפט פחות או יותר מובן לי, עוד משיעורי לשון בבית הספר. אבל כאשר אני בא לכתוב סיפורים, בדרך כלל יהיו בהם ציטוטים של דברי המויות ופה אני לא סגור על עצמי מבחינת החוקים. שיעורי הלשון בבית הספר לא טרחו לעסוק בסוגיה זו, אולי בגלל שכל המושג הזה של שיעורי לשון זה רק כדי שמערכת החינוך תוכל לצאת ידי חובה. בכל מקרה, השאלה שלי היא, איך אני מתייחס לציטוט במשפט? האם כל הציטוט כולו הוא איבר מסויים במשפט? האם אני יכול להגיד שמשפט כולל נושא, נשוא, עוד כמה דברים וכל הציטוט הוא אחד מהם? האם כל הציטוט הוא נעלם אחד גדול (X)? ואם כן, איך אני מתייחס לפיסוק וניקוד בהקשר הזה? מכיוון שלא ממש ידעתי מה נכון ומה לא, ולא מצאתי תשובה עדיין, קבעתי לעצמי חוקים סבירים והשתמשתי בהם באופן עקבי, אבל עדיין אני נתקל בכמה בעיות. אני אתן כמה דוגמאות להתלבטויות שלי: מה נכון? היא השפילה מבט ואמרה "אני עשיתי את זה". היא השפילה מבט ואמרה, "אני עשיתי את זה". "תשמע", הוא אמר, "זה לא עסק". "תשמע," הוא אמר, "זה לא עסק." "תשמע," הוא אמר. "זה לא עסק". היא חייכה ושאלה, "מה עושים היום בערב?". היא חייכה ושאלה "מה עושים היום בערב?" בגדול, אני לא יודע מה החוקים, אם יש כאלו, בנוגע לפיסוק בשילוב עם ציטוטים. אני כן יודע שדבר כזה - "מה איתך?". - לא נראה טוב. מצד שני נראה לי מוזר לסיים משפט או פסקה בלי לשים בסופה נקודה. ומה לגבי פסיקים, אם אני מביט בציטוט כאיבר אחד..ממ.. מוזר לי כל העסק. יש חוקים ברורים בעיניין? כי בזמן האחרון התעניינתי בנושא וכל פעם שראיתי ספר הרמתי אותו ובדקתי איך הכותב עושה את זה. מצאתי שלא רק שכותבים שונים מתייחסים לנושא בצורה שונה, לפעמים אותם כותבים, במשפטים שונים באותו עמוד עושים את זה אחרת. אני, למי שמתעניין, החלטתי שאני לא מסיים ציטוט וממשיך משפט ללא הפרדה בפסיק. כלומר אני הייתי כותב: הוא הביט בשעון. "תשע ועשרים", מלמל לעצמו, "אם הם לא פה עד תשע וחצי אני עף מפה". בעצם, בתוך הציטוט אני לא שם סימני פיסוק אלא אם כן מדובר בסימן שאלה, סימן קריאה או שהציטוט מכיל יותר ממשפט אחד ואז כן אשים בו נקודה ופסיקים. ככה: רינה חלצה את נעליה וישבה על המיטה בעייפות. "העבודה הזאת הורגת אותי", התלוננה, "מתי כבר אזכה בלוטו? הא?! מתי?". היא שכבה על המיטה. לחיצה קלה על שלט מערכת והשיר האהוב עליה החל להתנגן. "שלומי, חמוד שלי, בוא תעשה לי מסג'. אני סחוטה". שימו לב שהמשפט האחרון שלה לא הסתיים בנקודה כיוון שזהו גם סוף הציטוט. אני בטוח שזה לא כל כך טוב, לכן אני שואל. מישהו יכול להסביר את העיניין הזה?
