תודה על התשובה המפורטת.באמת.
על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון: 1. אינני חושב שבתורה יש הוכחות לאמיתותה. יתירה מזו אני חושב שמי שמחפש הוכחות לאמיתות התורה פשוט עושה שקר בנפשו מבחינה רעיונית דתית היות והתורה שבכתב היא הבסיס לאמונה רעיונית והמונח "אמת" מטבע הגדרתו הוא מונח דינמי כי ה"אמת" כפי שאנו מכירים אותה (מבחינה מדעית\רציונאלית, ואתה מדבר על "הוכחות" ראציונליות) משתנה מידי כמה שנים. לכן הביטוי הנישגב של אמונה הוא "תמים תהייה עם ה' אלוקיך". אמונה בבסיסה היא דבר מבוסס על רגש ויכול שיהיה "מגובה" בטיעונים רציונאליים". 2. לגבי הרמח"ל אני ממליץ לך לקרוא את "שיחות על "מסילת ישרים" לרמח"ל" ישעייהו ליבוביץ' ותלמידים-חברים. אולי תמצא שם כמה הארות שיוכיחו לך כי הספר אינו ספר קבלי כמו שלא מעט דתיים נוטים להתייחס אליו אלא ספר הגות מעמיק דווקא רציונאלי. אשר תאמין או לא...לא "מוכיח" מציאות האל אלא דן בניבכי הנפש. 3. אינני חושב כי מורכבותו של הטבע או גוף האדם מהווה "הוכחה" למציאות כח עליון כלשהוא, בפרט לאחר שניפלאות מורכבותו מתגלה ע"י בני אדם ומדע. עובדות מדעיות (כמו עובדות היסטוריות וכו') הן משוללות כל ערך הכרתי, הן מקבלות את הערך שלהן בהתאמה לאדם הנחשף אליהן. משמע- כל עובדה שהאדם\אנושות מגלה על עצמה או על הטבע הסובב אותה היא פשוט...עובדה, ותו לא. היא אינה מוכיחה דבר או אינה מהווה משענת לכלום, משום שהערך נוצק כאמור סובייקטיבית אל עובדה שהיא למעשה נייטרלית ויכולה להוות "הוכחה" ערכית לכל תפישה\אמונה באשר היא. 4. כל המקיים את התורה מפחד המחר וכל הטוען לידיעה בדבר מהות השכר ועונש אצל אלוהים הרי הוא עובד אלילים. העובר על "לא תתורו אחרי לבבכם" ועל "לא יהא לך אלוהים בלבבך" ואני יודע כי באמירה זו "ביטלתי" את כל תורת הקבלה הטוענת לידיעה ותפישה לגבי אלוהים,מהותו,כוונותיו,מעלותיו וכו'. כל זה לדעתי יומרני והרי הוא בבחינת השגת בלתי מושג (אלוהים) והורדתו בכל המובנים (כוונותיו, מטרותיו, וכו') להשגת בני אנוש. תפיסתי מבחינה "דתית" היא תפישתו של הרמב"ם אשר כידוע נסוג מפני כל הורדה של אלוהים לרמת בני אדם . הקבלה היא מיסטיקה פגאנית הטוענת לידע אמפירי המבוסס על אמת נצחית בדבר אלוהים. אלוהים מטבע הגדרתו לא שייך לתחומי הבנתינו\תפישותינו וכו'. כל המשתמש\ים בפחד מפני העולם הבא למען "חזרה תשובה" או חיים כאן כפרוזדור וכו' למעשה מהווים סתירה למהותם של דברים בסיסיים בתורה עצמה. התורה עצמה (חמשת חומשי תורה) קודשו כתורה ע"י בני אדם!. התורה לכשעצמה היא אוסף סיפורת וציוויים לא מובנים וכל מהותם ופרשנותם קיבלו גושפנקא ע"י חז"ל. בבחינת "אמת מארץ תצמח" וכן "לא בשמיים היא". פרספקטיבת ההפחדה מפני העתיד לבוא לא רק שמתיימרת לדעת את "עולמותיו העליונים" של אלוהים וכן מתיימרת לדעת "מהו גן עדן\גיהינום" ושאר מונחים כגון "כסא כבוד\ספירות\נשמה" וכו' - כל זה הרי הוא בבחינת אבודת אלילים כי את הידע \ תובנה שלך לגבי אלוהים אתה עובד ולא את אלוהים. 6. קראתי את ההפניות שלך אולם מצאתי אותם יומרניות כפי שהבאתי לעיל. אני מבין בכל ליבי את העובדה ה"קשה" המצויה באמירה "אין לי מושג מיהו אלוהים או מהן כוונותיו\מטרותיו" אולם זו מהותה של האמונה באשר היא וכך גם הרמב"ם מבטא זאת: יש להאמין תחילה בכל לבבך באלוהים ועשיית כל המצוות מטרתן עבודת השם (כך הוא פוסק להלכה). הנסיונות ל"שכנע" בדבר קיומו של האל בצורה "רציונאליות" נוגדים לדעתי את מהותה של האמונה (באשר היא..) וכאמור לעיל חוטאים בעבודת אלילים. שבת שלום.