התשובה נמצאת בדברים שכתבת
לפחות באופן חלקי.
הראית שמור לא מדייק, אבל הוא דיבר גם על פרופורציות בסיקור עיתונאי.
תראה, במקרים שקורה אסון, או שיש נפגעים בעקבות מחדל כלשהו - הדבר זוכה לסיקור עיתונאי נרחב.
תלוי כמובן בדרגת הדרמה - אבל אתה נחשף ומקבל סיקור עיתונאי מלא, כולל כל מהדורות החדשות, כל העיתונים, רדיו, חדשות ערב בכל הערוצים. לא חסרות דוגמאות (קריסת תקרה, נפילת גשר, וכו').
את ראשי משרד הבריאות ודובריו היה אפשר "לפגוש" בכל מהדורת חדשות בעיצומה של סערת הפוליו. בכל עיתון, בכל אתר, בכל שעות היממה. לעומת זאת הדיווח על נפגעים עבר בקול ענות חרישית, סיקור מינורי ביותר. במרבית המקומות הנושא לא עלה כלל, או עלה בקצרה ונזנח אחרי דקותיים. דבריה של הד"ר פלשר
במלואם שפורסמו במקביל לדיווח על נפגעים מחיסון הפוליו יכלו לעורר רופאים נוספים, ובטח עיתונאים לפתוח את הנושא ולדון בו בהרחבה. לא כך קרה.
הדברים התפוגגו להם מהר ובשקט. הד"ר פלשר קיבלה "מכתב תשובה", מנומק ורהוט מראשי מש' הבריאות - מגובה בהרבה רופאים שלאור "בחינה אובייקטיבית" הסכימו עם תכניו. הילדים שנפגעו מהחיסון נזנחו בצד. הוקמה ועדה, גם היא "אובייקטיבית" לבדוק ולאשרר שאף ילד לא נפגע משום חיסון. ובזה זה מסתכם. גם במעריב, שניסה בזהירות רבה לגעת בנושא - לא ראינו עד עכשיו פולו-אפ לילדים שנפגעו.
והסיבה נמצאת בדברים שכתבת, "התנגדות לממסד הרפואי". כל ניסיון להביע איזו אמירה של ביקורת, בקשה לבחינת הדברים, תהיה בנוגע למבנה או רצף התנהלות שעשוי להוביל לכשלים - מתפרש אצל הציבור כ"התנגדות".
כולנו, בלי יוצא מן הכלל, זקוקים מדי פעם לרופא מסיבה כזאת או אחרת - כולל עיתונאים ועורכים וכו'. זו מעין פרה קדושה שאין לגעת בה.
ונושא החיסונים מצטייר אצל הציבור, וגם אצל ציבור הרופאים - כעגלה הקדושה של הפרה הקדושה.
רופא, שהשקיע כמעט עשור מחייו ללימודים, ונאבק על פרנסתו כמו כל אדם אחר, לפעמים מתמודד עם משמרות של יום ולילה לא ירוץ אל הממונים עליו להתלונן שהוא חושד שמי ממטופליו נפגע מחיסון. רופא ותיק שראה יותר מנפגע אחד או שניים ומוצא זמן לחפש "מידע רלוונטי" יגיע בדרך כלל בסופו של דבר למקורות מידע דומים לאלו שד"ר פלשר הציגה בפנייתה המקדמית. מן הסתם אף אחד לא יתן לו מימון
לערוך מחקר "נאות" בנושא. נותר לו לצטט מעט מתוך מקורות מוגבלים, ובתגובה הוא מקבל מקורות הקובעים שלא "נמצא קשר סיבתי".
כמו שאפשר היה להתרשם מהפרוטוקול שהעליתי - ד"ר פלשר, מגובה בחוות דעתם של שני פרופסורים (שננקב בשמם) היתה צריכה לעמוד מול 24 רופאים אחרים שאת דעת רובם אפשר היה לצפות מראש.
ובסופו של הליך נותר הרושם שלרופא יחיד אין גב, אין גיבוי, והמוניטין שצבר וגם היושרה מוטלים בספק.
רופאים אחרים שעדים לאופן שבו מתנהלים הדברים יחשבו פעמיים ושלוש לפני שיעזו להיכנס לבד לגוב הזה.
על אחת כמה וכמה אם מתפרש מן המעשה "התנגדות לממסד הרפואי" בכללותו.
כאן אפילו לא מדובר על התנהלות ב"שקיפות", הנה הפרוטוקולים מוצגים בפני הציבור בשקיפות מלאה. והנה, אפילו בנוגע לכאב באזור ההזרקה לא נמצא קשר סיבתי לחיסון