שלום מפורום בנים בלבד.
דעתי בעניין היא כזאת. כשאנחנו נכנסים למערכת יחסים, ככל שתיהיה שונה או מיוחדת ומחליטים להקים משפחה, עלינו לקחת בחשבון בראש ובראשונה את טובת ילדינו, גם כשהמסגרת בו הוא גדל משתנה לפתע. זוג הלסביות היקרות צריכות להיות מלאות תודה בעבור המזל שיש להן לגדול בחברה מקבלת שאיפשרה להם להקים משפחה באופן שבו הן הקימו. כשאני חושב על האמא שתובעת מזונות, הרי שכשחתמה על הסכם הממון עם בת זוגתה, יצאה מנקודת הנחה ש-"להקים משפחה לכל דבר" הייתה התוכנית מלכתחילה. מדוע לא עלה עניין המזונות גם באותו הזמן? האם בהסכם הממון נכלל איזשהו סעיף המתייחס לזמנים קשים בהם נצרכת תמיכה גבוה מזו המצויינת בהסכם? אם לא ובמידה ומצבה של האם בהכרח אינו מצריך שום עזרה מעבר לזאת שהיא מקבלת במסגרת ההסכם, אינני רואה סיבה מדוע תקבל מזונות. שוב, ביציאה מנקודת הנחה שטובת הילדה היא זו שעל הפרק ושהיא מקבלת טיפול ראוי, במידה ולא, יש מקום לבדוק אפשרות לתמיכה זמנית כלשהי.