שאלות למחשבה - שלוש

[א ב י ב ה חיים טובים]

בוקר טוב דירסט

השערות ונבואות בד"כ מתבררות כלא מבוססות. אלה שמגיאות מהבטן, לא מהמוח, יותר מדוייקות. השאלה "מה זה אומר עליך" לא יכולה להשאל לעולם מכיוון שמעטים הם האנשים שמסוגלים להוציא את עיניהם ממקומן, להסתכל על עצמם, לא להקיא, להשאר בחיים וגם להחזיר את העיניים האלה חזרה למקום כדי להמשיך להסתכל על אחרים. מהשפט הזה פאסה מבחינתי.רוב הזמן אנחנו נורא רוצים "להכיר" את מי שמסביבנו, בו בזמן שאיננו מכירים את עצמנו, כי אנחנו מה זה לא מעיזים...זה מה זה מפחיד. ותאר לך עוד, שאנחנו עלולים לגלות,לא עלינו, שכל מה ששנאנו, תיעבנו, השמצנו, והצבענו באצבע מאשימה אצל אחרים...נמצא ממש ממש חזק בתוכינו מה שכן אני רוצה לשאול אותך, זה מה זה "להכיר"? מתי אתה חושב שאתה באמת מכיר מישהו? כשאתה חיי איתו עשרים שנה? פוגש כל יום שישי, שותה קפה, עובד 10 שנים, מזיין פעם אחת ונעלם, ועוד הרבה מאוד פגישות שקורות בחיים. מתי אתה חושב שאתה באמת באמת מכיר?

 

[Deerest]

בראשית

ברא אלוהים את האדם. וכדי שיוכל לראות איך הוא נראה מבחוץ, ברא לו את המראה. אחר כך, כדי שיוכל לראות איך הוא מבפנים, ברא לו את... שאר בני האדם. חבלת שוויתרת כל כך מהר על השאלה "מה זה אומר עליך". מי יודע, אולי זה היה מרחיב את אוכלוסיית המעטים עם היכולת להוציא ולהחזיר את עיניהם. אגב, אני תמיד משתמש בשני זוגות עיניים. אחד קבוע והשני נייד. את יודעת, חשבתי על שלל התכונות השליליות שמנית בהדגש... זה יכול להיות גם דברים שאנו אוהבים, שאחרים משקפים בנו. לא? איך אנו מגיבים אז? ולשאלתך... באופן הפשוט ביותר אומר לך שדרך ההיכרות שלי עם אנשים אני לומד על עצמי. כמו שהמורה לומד מתלמידיו (עוד דוגמא לא מובנת, אה). דבר מעניין שאני יכול לומר הוא שבפעמים מסויימות שאנשים הפתיעו אותי בהתנהגותם, שמתי לב שזה היה בעקבות שינוי מה בהתנהגותי אליהם. ועוד דבר חם מהתנור: שאלתי את אשתי היום "דירסטה, את כועסת עלי?" מה היא עונה לי... "אני כועסת עליך באותה מידה שאתה כועס עלי" (והיא בכלל לא מסתובבת כאן בפורום) מה שאני אומר הוא שאנו מכירים את האנשים באותה מידה כמו שאנו מכירים את עצמנו. היה בחור שהכרתי באמת, אחד ויחיד. את שואלת איך אני יודע? השינויים בנו חלו במקביל!

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

תודה על התשובה

אציין בהתיחסות, ששוב, ההנחות שאולי העלית לגבי,שכך נדמה ש"ראיתי", מוטעות לגמרי. אם תרצה, ותאמר, נשוחח עליהן. אם לא היו כאלה, ו"ראיתי", מתנצלת מראש. בכל מקרה, לא היה בדבריך שום דבר שאינו מובן, להיפך. לא מניתי שום תכונה שלילית, גם לא אלה שהיו מודגשות, ואם אתה חושב ש"מה זה אומר עליך" עוזר למישהו... בבקשה רבה, אדרבא, השתמש בזה כמה שתרצה.אפשר להגיד את זה כמה שרוצים, כמו שאומרים "אני אוהב/ת אותך" ומתכוונים למשהו אחר לגמרי, אומרים "הבנתי" ולא אומרים "אני חבר שלך" ולא. גם זה לא. כי אין אפשרות. אתה יכול להגיד שיש לך גם שבע זוגות עניים, זה כמו להגיד שאני יכולה "להסתכל על עצמי מהצד", טכניקה ידועה בעזרה לאנשים... עוד בלוף. בקיצור, אין אפשרות, כי אי אפשר לנשום כשנושפים, ואי אפשר לנשוף כשנושמים, ואי אפשר להסתכל על עצמינו מבחוץ.מציעה להסתכל מבפנים. והלוואי ואנשים יתחילו להפתיע, לא בידע, לא בשיטה, אלא במשהו אחר לגמרי... עד אז, אין שום הפתעה, נו טוב, נשאיר איזה פתח.בסססססדר. אני יכולה להיות מופתעת הרבה מאוד פעמים ביממה אגב, רק שזה לא קשור לאנשים דווקא.אנשים מפתיעים אותי הרבה מאוד פעמים, לעיתים מאוד קרובות, דווקא מכיוון שאין לי צפיות או הנחות. לסיום, שים לב אנשים לא מפתיעים אני יכולה להיות מופתעת... "נשמע ונראה" הפוך...אבל לא.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

בעייה קטנה שלא מובנת לי.

ברגע שאני לא מצפה יותר מדי מהסביבה שלי,אני יוצר בעצם מצב שבו אני אוכל להיות מופתע בכל פעם מחדש....אם לזה התכוונת,אז סבבה,את זה הבנתי. ממש בסוף התגובה,ואני נזהר כי ציינת "שים לב"-כתבת שאנשים לא מפתיעים, אלא זו את שיכולה להיות מופתעת,משמע,יש לך שליטה על אם בכלל תופתעי. וזו בעצם הבעייה שלי: איך אני יכול מעשית,לא לצפות,וזאת ע'מ להיות מופתע-ומצד שני,אני יכול גם לשלוט בתוצאות? הרי אם אנחנו פורטים את זה לחלקים,ועושים "אוברול כללי",למה שכתבת כאן אנחנו יכולים להישאר עם מנוע תפוס.... אביבה,במקרה הזה לדעתי,זה: או זה או זה.... ולא: זה וזה.... כי זה לא נראה לי פרקטי,ואיך אמרת? אמרת מאד יפה לדירסט שכאשר נושפים אי אפשר לנשום בו זמנית....זה לא אותו הדבר? מקווה שהסברתי את עצמי באופן ברור,כתבתי מהר.... לילה טוב.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

אתה מסתכל על מחוג השעות, דיסו

אני מסתכלת, משתדלת כמה שיותר, להסתכל על מחוג האלפיות (שנייה), ומחוג זה בעצמו אינו נראה... לא פרקטי, אולי, אבל...עולם אחר לגמרי. זה כמו שאומרים אחרי פסח, פיתה זה לא משמין, פיתה זה טעים. אגב, אתה לא יכול "לא לצפות" או "לצפות".את יכול מה שאתה יכול. כל מה שאתה אומר לעצמך, שאתה יכול או לא... לא רלוונטי. כבר ראיתי איך החיים משחקים לך בפרצוף עם זה לא? ו... נעצור כאן, ברשותך.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

אביבה,2 שורות לפני הסוף

רק בכדי שאוכל לקרוא כראוי מה כתבת שם... המילה היא: "ראיתי"? או אולי: "ראית"? תודה לך.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

כן, ראיתי את זה

וכרגיל החלטתי לא לוותר על ה"שגיאה" ולהשאיר אותה, כי תמיד אפשר לעשות עם זה משהו או אפילו זה אולי יעשה אצלנו משהו. תמיד כשזה קורה, אני קוראת את זה, וזה נראה לי אפשרי, מה לעשות, כזו אני... בלבול יכול להיות מקום מלבלב.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

הייתי רוצה לדעת,שאת מסכימה עם

העובדה,שלפחות היה מקום שאשאל את השאלה שלי. אביבה,כל תשובה שלך,היתה מתקבלת בברכה,ואני שאלתי רק כדי לדעת,ולא חלילה כדי לתקוף/לריב/לתפוס במילה... לגבי שאלתך,"למה זה חשוב לך לדעת?": אני אשיב לך,שאני פשוט כזה,ושהייתי מאד שמח לדעת שאת מקבלת אותי כפי שאני. ערב טוב. דיסו.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

דיסו, לא מבינה את השאלה

הסבר לי מה זה "מקבלת אותי כפי שאני". "כפי שאתה", זה מה שאני חושבת או מה שאתה חושב עליך? זו שאלה כללית, מי שרוצה יכול להשתתף בתשובה לשאלה.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

אחת השאלות הכי יפות ששאלת אותי!

לא ידעתי שיכול להיות דבר כזה,וזה בא לי באופן מפתיע. כמובן שהתכוונתי לאמר,שתקבלי אותי כפי:מה שאני חושב עלי. אבל עכשיו יש בעייה,אני יודע... יש לי רעיון אביבה: אני לאט לאט אספר לך מה אני חושב עלי,ואת תקבלי אותי כפי מה שסיפרתי לך,ואז זה יסדדר לנו נפלא,ואני אהיה מרוצה.... מקווה שגם את תהיי מרוצה. תודה,הדיסוננס.

 

[Deerest]

גלי לי, אביבה

על אלו הנחות שלא היו ו"ראית" את מדברת? פפפפלייייזז (ראית את מי הפליל את רוג'ר ראביט?)

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

הנה, אלה

"(עוד דוגמא לא מובנת, אה)." "חבל שוויתרת כל כך מהר על השאלה "מה זה אומר עליך"." לא ויתרתי, אמרתי שזה פאסה.כמו מכונית שכתוב עליה "רכב אספנות", נוסעת, אבל לא ממש מתאימה לתקופה. "חשבתי על שלל התכונות השליליות שמנית בהדגש..." וכו'. לא ראיתי את הסרט. ואם נחזור לשאלה המקורית, אז "מכיר" קשור לחיבור של ההכרה. הכרה משותפת. לא צריך בשביל זה "להוציא עיניים", צריך להתחבר. איך מתחברים? נו, בשביל זה באמת צריך בית מלאכה רציני... יש גם הבדל אגב, בין להסתכל ולראות. שתי מילים שאפשר לדון בהן הרבה. לשם רציתי לכוון את אישה לפני שכניסה בעיטה, עוד פעם... תמיד אחרי שאני כותבת לך משהו, אני מודה על האפשרות שאתה נותן וגם כאן. יום נהדר חג שמח

 

[Deerest]

טוב

אז עוד קצת עלי. כאשר אני מגיב אלייך או לאחר, אני מרגיש שאני עומד לפני קהל הפורום, כל אחד על כסאו, שומע וקורא את תגובתי. אז אני מנצל מצב וירטואלי זה כדי לדבר גם אל אחרים. תחושתך היתה במקום, זה לא היה עבורך. בית מלאכה רציני? לא יודע, אולי רק את כלי הקשב? זה כמו ההבדל בין לשמוע ולהקשיב. בכל פעם שאת מרגישה בעיטה, תנצלי את ההזדמנות להביט ברגל הבועטת, בנעלים, בגרביים, צורת הרגל, מה היא לובשת? מכנס? חצאית? לפעמים את מוצאת שם פרטי לבוש ששייכים... לך. נדמה לי שזה מה שאשה נסתה לשקף. נכון או לא, צודק או לא - לא משנה. ולא רק את, כל אחד מאתנו שמרגיש בעיטה. אגב, אני מרכיב משקפיים. חג שמח כבר אמרתי?

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

או קיי,

אזכור אז דבריך לפעם הבאה. בקשר לרגל הבועטת, לא מתאים... סורי. חג שמח

 

[Deerest]

טוב

לא מתאים, לא צריך להתאים. לא צריך סורי.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

טוב, וחיוך

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

בעיטה

מסכים איתך,וזה ענק,ובכל זאת לא כל אחד מסוגל ליישם את מה שכתבת.... אם בכלל,ובמצבים מסוימים,זה אולי בלתי "אפשקרי"... אני לא אצטנע אם אומר לך,שהיו לי רפלקסים שהתאימו למה שכתבת,אחרי בעיטה! חג שמח.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

deerest,זה יפה,כל מה שכתבת כאן!

מאד יפה,ומאד משכנע,ולטעמי גם "נכון",לך תדע.... פוחד להסתבך איתה,שוקל מילים.. השורה האחרונה שלך הרסה אותי לגמרי,אני כנראה נולדתי עם פחות "מראה",ועם יותר "שאר בני האדם"... אני חושב שלפחות לגבי,אתה צודק. השאלה איך זה עשוי להיתפס בעיני שאר העולם,ואני שואל את עצמי אם אני בכלל כשיר לשפוט.... תודה לך.