לד"ר גורן ערב טוב,
אני מודה לך על שאתה מתארח אצלנו ועונה לנו.
אדם שסובל מפוסט-טראומה ודיכאון קליני נמצא בתקופה טובה שלו, והוא פחות או יותר מאוזן. לדעת הפסיכיאטר המטפל בו יש לו הערכה עצמית גבוהה.
ואז הוא עובר התעללות רגשית מצד שלושת האנשים הקרובים לו ביותר, ונופל לדיכאון עמוק. בהתעללות הרגשית הוא חווה בגידה באמון, נטישה, זלזול וחוסר הערכה מהותי. עם שניים מהם הוא ממשיך להיות בקשר לאחר שהוא התעמת איתם בנוגע להתעללות ולא מאפשר להם לעשות לו את זה יותר, ועם אחד הוא מנתק את הקשר, אך אינו מצליח להתגבר על הדיכאון שנובע מחשיבה שלילית על עצמו.
לאחר עבודה עם מטפל שארכה שנים, ועבודה עצמית שלו על חיזוק והעלאת ההערכה העצמית שנפגעה קשה, הכול כאילו ירד לטמיון, והאדם איבד את החשק לקום בבוקר וכמו איבד את הערך העצמי. הוא חרד מהחיים, מבוהל ומפוחד, ויש לו מחשבות אובדניות.
איך הוא יוצא מהדיכאון ומחוסר הערך? אני יודעת שהכול נמצא אצלו שם בפנים, לא הלך לאיבוד. איך הוא חוזר לזכור מי הוא? איך הוא חוזר לערך העצמי שלו, ולדברים שעניינו אותו קודם ושלשמם ולמענם הוא היה קם בבוקר? איך הוא חוזר לאהוב את עצמו?
בתודה לך.