שאלות על מד גובה

[מארק וולפרט]

ישה? התחלנו שוב פעם במקביל?

 

[YHS]

../images/Emo3.gif

 

[בני הספל]

שאלות על מד גובה

1. על מה הוא מבוסס? על לחץ אויר? על משהו אופטי? 2. האם המדידה היא מגובה פני הים? 3. אם התשובה לשאלה 2 היא חיובית, אז מה קורה במסלול בים המלח? האם מד הגובה מתפקד בכלל? 4. אם מד הגובה לא מתפקד בים המלח, איך הטייסים מודדים את הגובה?

 

[YHS]

לפחות אנחנו מסכימים

מה עם הגלובוס?

 

[מארק וולפרט]

עזוב את הגלובוס

בזכות נוסע מבכירי פורום תעופה קלה (שעשה לי מזל) הבאתי מדליית כסף בשישי. הפסדת אחלה טיסה.

 

[YHS]

כל הכבוד על הכסף

יש שם גם כסף או רק כבוד? לגבי הטיסה, הלוג בוק שלי לא ירגיש בחסרונה של השעה....

 

[מארק וולפרט]

רק כבוד לצערי

בשביל הכסף כנראה נצטרך להמשיך לעבוד...

 

[דודי 32]

מד הגובה עובד על הפרש לחץ

והוא למעשה סוג של מד לחץ יש כיול ראשוני מכני ואני לא אכנס למכניקה של המכשיר כרגע, שמגדיר לחץ מסויים וכאשר המטוס עולה בגובה הלחץ יורד ונוצר הפרש לחצים בין תוך המכשיר (הלחץ שכוייל) לבין הלחץ ששורר מחוץ למטוס ונמדד ע"י פתח לחץ סטטי במטוס. מד הגובה עולה ויורד בהתאם להפרש הלחצים. ישנם 3 סוגי כיולים- QFE , QNH ו QNE

 

[אריאל אריאלי]

מד גובה

מד הגובה האנרואידי (כן זהו שמו, ע"ש המתקן שמשנה את נפחו עפ"י הלחץ החיצוני) מקבל את לחץ האויר השורר מחוץ למטוס דרך פתח הנקרא "פתח אויר סטאטי" לחץ האויר מועבר באמצעות מערכת צינורות עד לחלקו האחורי של המכשיר ומשם אל תוך המכשיר. לחץ הויר מגיע לחלל המכשיר ומפעיל כוח על האנרואיד. ככל שעולים מעלה, לחץ האויר העוטף את המטוס יורד ולכן גם לחץ האויר בתוך המכשיר יורד. האנרואיד נלחץ פחות ו"מתנפח". התנועה המכנית של האנרואיד מועברת באמצעות תמסורת מכנית אל מערכת מחוגים המורים את גובה המטוס. כפתור הנמצא בתחתית המכשיר מאפשר הזזת נקודת העגינה של האנרואיד וע"י כך להזיז את "נקודת האפס". הזזת נקודת האפס נחוצה ע"מ להתאים את גובה האפס לפי לחץ האויר הסביבתי. לחץ האויר הסביבתי משתנה עפ"י התנאים המטאורולוגיים השוררים באותו אזור. קיימת "אטמוספירה סטאנדרתית" (אשר רק לעיתים נדירות אכן מתקיימת) והיא מוגדרת באופן הבא: בגובה פני הים הממוצעים (לא לשכוח שפל וגיאות - וגלים), בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס, שורר לחץ של 1013 מילי-באר (לחץ זה מחזיק עמוד כספית שגובהו 760 מ"מ או, 29.92 אינץ'). באטמוספירה הסטנדארטית ישנו מפל טמפרטורה של שתי מעלות צלזיוס לכל עליה בגובה של 1000 רגל (בערך שש מעלות צלזיוס לכל ק"מ). בגובה של 18000 שורר מחצית הלחץ שבגובה פני הים. אריאל אריאלי

 

[עינת ודן]

כן, הגובה נמדד עפ"י לחץ ברומטרי

אבל יש כמה סוגי לחצים שמודדים גבהים מעל פני השטח (מעפ"ש) או מעל פני הים (מעפ"י). בד"כ מודדים לחץ ביח' מיליבר והלחץ ההמוצע במדידה זו הוא 1013.2 (או 2992 באינצ'ים). הלחץ יורד בבמוצע 1 מ"ב כל 10 מטר (באופן כללי הסקלה נעה בין 995 - 1030). המכשיר המודד גובה על סמך הלחץ נקרא אלטימטר. צריך שמהכשיר יהיה מדוייק בקריאת הלחץ על הקרקע, כדי שיהיה גובה מדוייק עפ"י הלחץ המדוייק ככל שעולים (קרוב להמראה). בזמן שהמטוס באוויר ואינו שייך לשליטת המגדל (אלא לבקרה) עליו לכייל את האלטימטר לגובה 1013 - וזאת על מנת ליצור סטנרטיזציה בין המטוסים (כולם מכויילים על אותו לחץ). לפני הנחיתה כל מטוס מתעדכן מהמגדל ומכייל אתהלחץ המדוייק בשדה הנחיתה. 3 סוגי לחץ חשובים הם: QNH מקומי - לחץ אמיתי מעל פני הים (גובה מעפ"י) QFE - לחץ (גובה) מעל המסלול - מעל פני השטח (חשוב לנחיתות והמראות) QNH איזורי - לחץ שאינו קשור לגובה האמיתי אלא רק לשם אחידות בין המטוסים. בטיסות ארוכות בגבהים גבוהים (שיוט) ישנו לחץ QNE שגם הוא אינו שייך לגובה אמיתי מעל פני השטח / הים. בישראל, ה - QNH באיזורי נקבע על פי הלחץ בנתב"ג. ישנם גם מעברים בין לחצים QNH - QNE בטיסה עצמה שנקראים TRANSITION. מעבר מ - QNE ל - QNH נקרא TRANSITION LEVEL. מעבר הפוך נקרא TANSITION ALTITUDE ומתבצע בגובה 10.5. כשטסים עלפי QNH הגובה נקרא ALTITUDE או בקיצור ALT כשטסים על פי QNE - FLIGHT LEVEL או בקיצור FL (רום שיוט). כשטסים על פי QFE קוראים לזה HIGHT (גובה אמיתי). הטיס חייבלציים על פי איזה לחץ הוא טס ובאיזה גובה. דרך אגב, יש בעיה תעבורתית במעברים בין הלחצים כי יש שכבה "מתה" מסויימת.

 

[noyfb]

ובנוסף למה שנאמר לך , יש מכשיר

הניקרא רדיואלטימטר אשר מודד במדוייק את מרחק הקרקע שמתחת למטוס. זהו בעצם מין מכ"ם והוא מגבה את האלטימטר הרגיל או משמש למקרים שלא יודעים את הלחץ הברומטרי ,או שמזג האוויר משתולל , או שמסיבה כזו או אחרת, יש ספק בחיווי האלטימטר.

 

[YHS]

מד גובה אלקטרוני לא מגבה את

מד גובה הלחץ. בכלל, הוא לא מדויק מעל גובה של 5000 רגל ואין אפשרות להשתמש בו להפרדת גבהים בין מטוסים הטסים בנתיבים על פי גבהי לחץ. גם כשמזג האוויר "משתולל" אין כל סיבה (למעט תקלה) שמד הגובה הברומטרי לא יתפקד. בסופו של דבר הוא אמור לתת הפרדה בין מטוסים. במקום שיש צורך ב"גיבוי" יש מערכות מד גובה לחץ בלתי תלויות אחת בשניה. מד הגובה האלקטרוני משמש בעיקר לטיסות בגובה נמוך 1000 רגל או פחות, לצורך דיוק בגובה הטיסה. למיטב ידיעתי במרבית המטוסים האזרחיים הוא כלל לא קיים. לגבי ההסברים הקודמים על מד גובה לחץ, יש שם עירבוב של מושגים והגדרות לא מדויקות, אבל נראה לי שלצרכי הפורום הזה ההסברים מספקים.

 

[noyfb]

כמה תיקונים:

1. בכל "פנל מלא" של מטוסים אזרחיים [לא קלים] , יש רדיואלטימטר. 2. איש לא משתמש בו להפרדת נתיבים ואיש לא טען כך. 3. כשמ"א משתנה במהירות , אלטימטר רגיל יזייף ואם אין "הכנסה" חיצונית של הלחץ - הוא יראה גובה שגוי. 4. לא ברור מהן "מערכות גובה לחץ בלתי תלויות האחת בשניה". אלא אם התכוונת לעוד מד גובה אלטימטרי- אז פשוט אמור זאת. 5. יש שימושים רבים מבצעיים בעיקר, לרדיואלטימטר, מעבר למה שציינת. 6. אין סיבה לא לדייק תחת 1000 רגל גם לפי הלחץ , אם יש קשר לבקר.

 

[בני הספל]

ומה עם ים המלח?

האם הסקאלה של המטוס בכלל מגיעה למינוס 400? ואיך נמדד הגובה במקום הזה?

 

[YHS]

כן. מד גובה ברומטרי יורד

אל מ"תחת לאפס" אלא שאין אפס אמיתי. ובגובה של מינוס 400 רגל הוא יראה 9600 רגל. (כאשר המחוג הנוסף, של יחידות ה"עשרת אלפים" יהיה משמאל לסימן האפס.

 

[noyfb]

ברדיואלטימטר אין מינוס. 17 מטר

מעל ים המלח , הוא יראה פשוט 17. באלטימטר רגיל שאופס בגבה הים , הוא ירד לערכים שליליים . אבל, משהגעת לים המלח ואתה רוצה לנחות אחרי ביצוע הקפה סביב השדה בגבה 1500 רגל למשל, חייב מישהו "מקומי" לתת לך את הלחץ המתאים [ בלי שמות באנגלית..] ע"מ שמד הגבה שלך יראה 0 על הקרקע בים המלח.

 

[דודי 32]

לא מדוייק- כשאתה ממריא ונוחת

באותו מנחת אתה מכייל ל- QFE (בעיקר אצלנו באולטראלייטים) ואז מד הגובה כשאתה על המסלול מראה 0 וכשתחזור לנחיתה (ונגיד שגובה ההקפה 300 רגל), הערכים יהיו בהתאם לגובה האמיתי. כלומר בהקפה מד הגובה יראה 300 רגל ובנגיעה יהיה 0 . כאשר אתה בטיסות יותר ארוכות בהם גובה תוואי השטח משתנה ואתה תחת בקרה, ויש מטוסים אחרים על הנתיב ,ההפרדה חשובה ואתה נוחת במנחת אחר אתה טס לפי QNH זאת אומרת אתה מקבל את הלחץ מהבקר, ולמעשה מד הגובה מציג את הגובה שלך לפני הים ולא לשטח. מה שאומר שאם הגעת לשדה שגובה ההקפה שלו הוא 300 רגל מעפ"ש וגובה המסלול מעל פני הים הוא 100 רגל - אז את ההקפה אתה למעשה עושה בגובה 400 רגל לפי מד הגובה וכאשר תנחת מד הגובה יראה 100 רגל.

 

[noyfb]

מה לא מדוייק ? הרי די ברור שכדי

לקבל 0 מקומי על הקרקע צריך לכייל 0 על הקרקע. רק אם שוררים בדיוק תנאי אטמוספירה סטנדרטית [ מה שלעולם לא קורה..] , רק אז כיול הלחץ המקומי בחלון , יתן על הקרקע את גובה המסלול מעל פני הים. לא פחות ברור שכדי לבצא הפרדה בין נתיבים צריך לכוווווולם לחץ אחיד ..לא ככה ? מה שלא נכון בדבריך הוא : 1. QNH לא נותן גובה מעל פני הים. הוא רק מכניס את כולם למכנה משותף. כדי שהוא יתן גובה מעל פני הים, חייבת לשרור אטמוספירה סטנדרטית. זה לא קורה. 2. בדוגמא שהבאת יש שתי שגיאות : א. ההקפה שלך לא תתבצע ב 400 רגל אלא בגבה אחר , שקשה להעריכו . הוא יכול להיות יותר מכך או פחות. תלוי בסטיית מפל הלחץ האקוטי, לעומת הסטנדרטי. ב. באותה מידה מד הגובה לא יראה 100 על הקרקע. בדוק נא שוב איך בדיוק קובעים QNH ...

 

[דודי 32]

נעשה סדר בדברים ../images/Emo13.gif

QFE זה הלחץ הנמדד בגובה השדה וכאשר אתה מכייל אותו על המסלול מד הגובה נותן 0. QNE זה כיול שמתבצע בטיסות מעל הים בעיקר במטוסי נוסעים שטסים בגובה רב והוא קבוע 29.92 QNH לחץ שמקבלים מהבקר והוא משתנה באופן יומי בהתאם ללחץ הנמדד בתחנה והוא מיוחס לפני הים ולא לקרקע כמו ה- QFE למעשה כאשר אני מכייל QFE לא מעניין אותי מה הלחץ שמופיע בחלונית מד הגובה, מעניין אותי לכייל את מד הגובה ל- 0 וזהו. QNH למעשה מתואם ללחץ הנמדד בשדה ואתה מקבל אותו מהבקר ופה מתבצע ע"פ החלונית והוא מתוקן לפני הים במהלך הטיסה במעבר בין בקרות אתה יכול לקבל QNH שונה כי שם התקבלו במדידה ערכים שונים. כאשר תגיע לנחיתה על מסלול שגובהו 100 רגל מעל פני הים, הלחץ (QNH) שקיבלת מהבקר אמור למעשה לגרום לכך שאחרי הנחיתה מד הגובה יראה לך 100 רגל (כמובן שבחיים יש סטיות קלות). ואז עם ההקפה היא 300 רגל מעפ"ש והמסלול בגובה 100 וקיבלת לחץ QNH תקין בפועל את ההקפה תעשה ב- 400 רגל QNH. עכשיו תקן אותי היכן שאתה חושב שאני טועה

 

[YHS]

../images/Emo45.gif