אני למשל ,
לא ידעתי שקיימות "מערות קריסטלים" - עד שזה עלה בשחזור שעשיתי אצל רותי. אחר כך בדקתי ומצאתי שיש דבר כזה. אני יודע שקיימות תופעות של אנשים שבשחזור גלגולים מדברים שפה שאינם מכירים - לא נתקלתי בזה. (אבל גם לא שחזרתי הרבה לאנשים אחרים אלא מעט כתחביב - זה לא תחום המומחיות שלי). עם זאת אני בהחלט חושב שלפעמים כמו שאדם משלים פיסת זכרון לגבי אירועים בחיי הללו , כך יתכן מאוד שגם המוח משלים פיסות זיכרון בשחזור גלגולים , כך שלא בהכרח כל פרט מדוייק. כמו כן ראיתי בבירור שלפעמים סיפור מסוים איננו גלגול , אלא צף סיפור מסוים המראה משהו באישיות שצריך טיפול. וזה מתוך ויקי : "הנושא נחקר על ידי מספר פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שטענו למתאם אמפירי בין הדיווחים לבין מקרים שקרו בעבר. מחקרים אלו העניקו לו לגיטימציה, תוך התעלמות מהיעדר המנגנון. אוסף הדיווחים המפורט ביותר בנוגע לגלגול נשמות פורסם על ידי ד"ר איאן סטיבנסון, אשר הקדיש 40 שנה לחקר ילדים אשר דיברו על נושאים ומושגים, שלכאורה לא אמור להיות להם ידע לגביהם. סטיבנסון נקט בשיטות מדעיות של ריאיון ותצפית ותיעד את דברי הילדים. לאחר מכן זיהה מי המנוח אשר הילד התייחס אליו בדבריו וניסה לאמת את הדברים באמצעות עובדות מחייו של המנוח. כמו כן ניסה סטיבנסון למצוא התאמה בין כתמי לידה ומומים מלידה אצל הילדים הנחקרים ובין פציעות וצלקות אצל הנפטרים כפי שתועדו במסמכים רפואיים שונים. בדיקת התאמה זו גילתה לעתים כי למנוח הייתה פציעה כלשהי באזור שבו יש לילד כתם לידה או מום מולד כלשהו. לדוגמה: סימן על החזה והגב של הילד תאם באופן מדויק לפצעי כניסה ויציאה של כדור אקדח באדם שנורה למוות. סטיבנסון מאמין כי שיטות הבדיקה המחמירות שלו מאפשרות הסבר של גלגול נשמות לזיכרונות המדווחים על ידי הילדים. עם זאת יש לסייג את המשתמע ממחקריו, כי סטיבנסון ביצע את המחקר בחברות אשר המושג של גלגול נשמות רווח אצלן ומקובל. התופעה הנפוצה ביותר בהקשר זה היא ילדים שמספרים באופן ספונטני על מה שנראה כזיכרונות מחיים קודמים, תופעה אשר דווחה גם בתרבויות שאינן מחזיקות באמונה בגלגול נשמות. כאשר חקרו סטיבנסון ועמיתיו את הדיווחים הם זיהו כי הדיווחים תאמו מאורעות שקרו בחייהם של אנשים אשר נפטרו מספר שנים לפני הולדתו של הילד המדווח. ד"ר מייקל ניוטון - בעל דוקטורט בפסיכולוגיה, מהפנט מוסמך וחבר באגודה האמריקנית לפסיכולוגיה - הוא חוקר ידוע נוסף בתחום. באמצעות פיתוח טכניקת רגרסיה משלו, גילה ניוטון שהוא יכול להעביר את מטופליו אל מעבר להתנסויותיהם בגלגולים קודמים ולעקוב אחר חייה רבי המשמעות של הנשמה בין הגלגולים. בספריו "מסע הנשמות" ו"גורלן של נשמות" מובאים מקרים של מטופלים רבים שהועברו למצב של תודעת-על בה היו שקועים בהיפנוזה עמוקה ותיארו באופן מפורט מה קרה להם בין גלגוליהם עלי אדמות. חוקר ידוע אחר בתחום הוא ד"ר בריאן וייס, ראש המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח הר סיני במיאמי שבפלורידה, אשר קודם לכן שימש כפרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת פיטסבורג. וייס, מומחה להיפנוזה, פרסם ב-1988 את ספרו "Many Masters, Many Lives", שתורגם לעברית בשם: "שורשים ושיעורים בזמן". הספר נכתב מנקודת ראותו של וייס כפסיכיאטר בכיר, שגילה את תרפיית שחזור הגלגולים, תוך טיפול בחרדותיה ובפחדיה של מטופלת צעירה, סכיזופרנית, שאותה הוא מכנה קתרין, אשר חזרה במהלך הטיפול ההיפנוטי למה שנראה כגלגול קודם. האפקט הטיפולי של שחזור הגלגולים שלה הניב תוצאות משמעותיות ומידיות. תוך כדי התהליך שעברה קתרין עבר גם וייס מהפך תפיסתי, זאת בעיקר משום שבמהלך הטיפול סיפרה קתרין לווייס, באמצעות מה שכינתה "מדריך רוחני", פרטים על ילדו שנפטר ועל הגורמים לפטירתו - פרטים שלא היו ידועים בבית החולים שבו עבד. כמו כן, סיפקה לו פרטים על אביו המנוח, כולל שמו היהודי, שאף הוא היה מידע חסוי. ניתוח הנושא הורחב בספריו המאוחרים יותר: "ריפוי בנבכי הזמן", "רק האהבה היא ממשית" ועוד. בתחילה חשש וייס לפרסם את מחקריו, כדי שלא ייעשה ללעג ולקלס בקרב הקהילה המדעית, אך לאחר שאזר עוז ופרסמם, זכה לתגובות נרעשות. בעקבות וייס התפתחה שיטת תרפיית הגלגולים ואחדים מהמטפלים אף פיתחו את האפשרות להעבירה לא רק באמצעות היפנוזה, אלא גם על ידי דמיון מודרך והרפיה עמוקה.
