שאלות שאני נבוך בהן

[trilliane]

היכן ראית שהוא כתב "פשוט סתם ככה"? הוא ציין סיבה פרגמטית

 

[Assiduous]

בעיני

לומר "עם הזמן, המילה החד הברתית 'אם' כבר לא הייתה מרשימה מספיק, ולכן צורפה לה מילת התנאי 'לוּ'" - זו לא סיבה פרגמטית. אם כך נראה הספר כולו אז אני מוותר על קריאתו. קלילות זה דבר בריא אבל לא כשמסבירים דברים מסוג זה.
&nbsp

 

[trilliane]

זו סיבה מתחום הפרגמטיקה, הכוונה. יש הסבר גם בקישור המקושר

אבל גם הוא, מן הסתם, אינו תחליף לספר המלא. אני לא מצליחה להבין את ההיגיון בשיפוט של פסקה מתוך ספר כשאין לך הקשר מלא ולכן להחליט לוותר עליו דווקא מפני שאתה לא מבין אותה בלי ההסברים שקדמו לה... אני יכולה להבטיח לך שמדובר בספר מבוסס אקדמית (ומשמש גם קורסים לתארים מתקדמים, מעמד שספרי מדע פופולרי לא זוכים לו בד"כ) ושהוא יענה לך על שאלות רבות שאתה מרבה לשאול כאן בפורום.

 

[Assiduous]

עלעלתי בו בעבר בחנות ספרים

ומשום מה בזמנו לא כל כך הוקסמתי ממנו והשארתי אותו על המדף... אולי בפעם הבאה כשהוא יזדמן לי אנסה לקרוא בו שוב. אבל אם לדון לפי הפיסקה שציטטת (בלבד), זה מחזק את התחושה שהייתה לי אז.

לא כל כך הבנתי מה הכוונה שלך ב'ספר מבוסס אקדמית'. ישנם לא מעט ספרים 'מבוססים אקדמית' בתחומים אלה כשלכל אחד יש דעה אחרת (אקדמית כמובן...). זה לא מתמטיקה או פיזיקה או מדע מדויק אחר. לכן הטיעון הזה לא רלבנטי בעיני. אני בספק אם מוסדות אקדמיים שמכבדים את עצמם לומדים בספרי מדע פופולרי ולא בספרי לימוד מקצועיים שבדרך כלל מציגים מגוון דעות ולא כותבים כנראה ""עם הזמן, המילה החד הברתית 'אם' כבר לא הייתה מרשימה מספיק, ולכן צורפה לה מילת התנאי 'לוּ'". לטעמי, הפיסקה הזאת לא נשמעת יותר מאשר מעשייה שמתאימה לפסטיבל מספרי סיפורים ופחות למי שמתעמק בנושאי לשון. תסלחי לי.

 

[trilliane]

אכן, ישנם לא מעט ספרים מבוססים אקדמית, אבל ישנם גם כאלה שלא

וכן, באונ' חיפה השתמשו בספר הזה בקורס לתואר שני, אז הסר את הספק, לא כתבתי סתם באוויר. אין הרבה ספרים בתחום והמרצה (בכירה, היא הייתה גם ראש החוג) הייתה מרוצה מאוד לגלות שיש כזה ספר מצוין בעברית.
&nbsp
ודאי שמדובר בתאוריות ובהשערות, אבל אין פירוש הדבר שמדובר ב"מעשיות" לא מבוססות; התהליך הלשוני של שחיקה והדבקה מתועד היטב בשלל שפות ואינו תאוריה פרטית שלו. מדוע קרה בדיוק תהליך מסוים כך ולא אחרת, זה לא משהו שתוכל לקבל עליו תשובה ודאית, מאחר שלאיש מאיתנו אין מכונת זמן ובלאו הכי כשמדובר בשפה טבעית התהליכים האלה קורים מעצמם, בלי פרוטוקולים של דיונים באקדמיה שאפשר לעיין בהם בדיעבד ולדעת מי הציע מה ולמה.
&nbsp
הואיל וזה ספר מדע פופולרי הוא מנוסח לקהל הרחב בסגנון שהוא אכן סיפורי יותר ופחות אקדמי כבד, אז מה בכך? זה אינו מפחית במאום מהתוכן. בעיני זה דווקא יתרון ולא חיסרון, זה ספר מרתק שכיף לקרוא, בניגוד לספרים אקדמיים שכתובים לא פעם בסגנון אקדמי כבד, מעיק ומשמים. אני חוזרת ואומרת שהספר יבהיר לך נקודות ושאלות רבות שאתה מעלה כאן, וגם אם לא תסכים עם כולו ולא תאהב כל מילה, הוא יכול לתת לך כיוונים ורעיונות חדשים למחשבה.

 

[Assiduous]

טוב, תודה

 

[איתי שלר]

גם לי לא כל כך נראה ההסבר של דויטשר

לענ"ד הסיבה קצת אחרת.
קודם כול, סביר להניח ש"אפילו" שימשה תחילה בתנאי בטל (כמו המילה "אילו" שמרכיבה אותה).
שנית, לא נראה לי שהצורך בהעצמה הוא ששיחק כאן תפקיד. כי הרי יש הבדל סמנטי משמעותי בין "אילו" ו"אפילו". ראה המשפטים הבאים:

1. אילו עשית זאת, לא היית שמח => עכשיו שנמנעת מכך, אתה אולי שמח.
2. אפילו עשית זאת, לא היית שמח => עכשיו אתה לא שמח, וגם אילו עשית זאת זה לא היה עוזר.

אז זה לא רק עניין של העצמה, אלא של צורך משמעותי.
מה קרה בשלב הבא (המעבר ל"אפילו אם")? לדעתי גם כן לא עניין של רצון להעצמה.
מה שקרה הוא שהמילה "אפילו" החלה לשמש במשמעות חדשה ובעמדות תחביריות חדשות, והיא איבדה במשפטים מסוימים את רכיב התנאי, כמו במשפט:
"לא ראיתי אפילו איש אחד". כאן המשמעות כבר אינה "אף אילו" (הרי המשפט "לא ראיתי אף אילו איש אחד" אינו קביל). ובעקבות השינוי במשמעות היה צורך להוסיף מחדש את רכיב התנאי: אפילו אם.

 

[Assiduous]

בדיוק מה שחשבתי