שאלת היום שלי (קצת כבדה....)

[Ronnie*]

שאלה קשה מאוד...

אמא שלי תמיד עבדה, ותמיד היו לנו מטפלות עד אחרי הצהריים. אני לא חושבת שזה פגע בנו איכשהו... ואני מאוד מעריכה את אמא שלי כאשת קריירה. ובקשר אלי - אני באמת חושבת שצריך לחכות ולראות איך אני ארגיש כשיהיו לי ילדים. אני מאמינה שאני אעבוד, אבל מאוד הייתי רוצה להישאר שנה עם כל ילד, אם זה יהיה אפשרי. זה נראה לי כל כך חשוב שאחד ההורים יעשה את זה, למרות שאני משערת שזה לא תמיד אפשרי. אם אני אמשיך לעבוד בתרגום, אולי אני אוכל לעבוד תקופה מסוימת מהבית, ואולי זה יהיה נוח.

 

[שירי71]

לשלב... ותלוי בני כמה הילדים

לדעתי כשהילדים קטנים יש חשיבות כן להיות עם האמא אני לא ידעת עד איזה גיל אבל בגילאים המוקדמים לדעתי זה מאד חשוב לשני הצדדים לאמא ולתינוק להיות יחד. (אישית אני לא יכוהל להעלות על הדעת אותי נותנת את התינוק שלי למישהי אחרת שתשמור עליו!! אבל זה עניין של רגש ולא יודעת איך ארגיש כשזה יגיע). אח"כ לדעתי גם מכורח הנסיבות אפשר לצאת לעבוד. ומעבר לזה לדעתי מעבר לצורך הכלכלי, יש משהו בזה שאישה עובדת שעושה אותה גם עצמאית יותר כלכלית, גם פחות כל היום בבית כזה וגם יש לה חיים משלה ולא שמה את כל יהבה על הילדים ואז כשהם גדלים ועוזבים את הבית עלולה להיות מתוסכלת או מדופרסת מכך ש"כבר לא צריכים אותי יותר". חוצמזה יש לי תחושה שגם לילד זה לא מש טוב לראות אמא שכל היום רק בבית ורק סביבו כל הזמן ללא דברים משלה לעצמה.

 

[ארנון הרשקוביץ]

למה אף אחד לא מדבר על אבהות וקריירה

ז"א, אני מבין שיש דברים שהאבא לא יכול לעשות, אבל תרשו לי בתור הקול הגברי בזמן האחרון לשאול אתכם שאלה פשוטה מאוד: החל מרגע מסויים (והאמת היא, שהוא לא רחוק כל כך מרגע הלידה), אפשר לגדל את הילד ביחד. זה לא שחייבים לחיות כך שאבא עובד ואמא מגדלת או להיפך (כן, יש זוגות שאצלהם זה להיפך). אפשר לחלק את המטלות - את הזכויות (כמו לראות את ילדך מתפתח) ואת החובות (כמו לעבוד ולמלא את הכיס המשפחתי) - ביחד. איך עושים את זה

טוב, מי אמר שהחיים פשוטים... ארנון

 

[אתי@]

../images/Emo10.gif אני דווקא ציינתי שאחד מההורים

צריך להיות הרבה עם הילדים, לאו דווקא האמא... ההחלטה: לפי מי שמרוויח הכי הרבה

 

[shelycat]

ארנון יקירי....ברור שזה משתמע לשני

הכיוונים וצריכה להיות חלוקה שווה בין בני הזוג. הנטייה להתייחס בלשון נקבה פה היתה עקב המוסכמה החברתית (הטיפשית) של חלוקת תפקידים מסורתית גבר=מפרנס אישה=השלמת הכנסה וגידול. חוץ מזה החצי השני שלי כבר הודיע שהוא מתכוון להיות "עקר בית עם תואר" ואני די בטוחה שיהי לו חלק ענק בגידול הילדים וחוץ מזה במקרה שלנו אין לי ספק שהוא יהיה הורה יותר טוב ממני. וחוץ מזה הדבר היחיד שגבר לא יכול לעשות (פרט ללידה עצמה) הוא הנקה וכמישהיא שלא מתכוונת להניק אז בן הזוג שלי בכל מקרה יכול לעשות הכל.

 

[Ronnie*]

שלי, אפשר לשאול למה לא?

כלומר, למה החלטת מראש שאת לא רוצה להניק?

 

[shelycat]

אז ככה.....

כביולוגית אני יודעת שאי אפשר להעביר לילד שום נוגדנים אחרי שהוא בן יותר מ 48-72 שעות ולכן השיקול הזה לא משכנע אותי. כילדה שלא הונקה אני יודעת שאמנם חלב אם הוא הבריא ביותר לתינוק אבל אני גם יודעת שללא חלב אם עדיין גדלים תינוקות יפים, מאושרים ובריאים כמוני וכמו אחי. אני יודעת שהנקה יכולה לתרום לקשר בין האם לתינוקה אבל אני חושבת שזה לא הכרחי וכי קשר חזק ביני לבין התינוק יכול להווצר גם בלי זה ואני גם מכירה אמאות שהניקו שזה לא עזר להתפתחות הקשר בינהן לילדיהן. בנוסף יש לי רטיה מעיניין ההנקה בשל חוסר הנוחות הפיזית והסיכונים שמתלווים לשד (דלקות וסדקים בפיטמות וכו"). בנוסף הנקה זה משהו שמחייב אותך להיות היחידה שלא ישנה בלילה (פרט לתינוק) ואני חושבת שאמא בריאה שישנה מידי פעם ומתחלקת עם האב בהתעוררויות יותר חשוב לתינוק מאשר אב שישן כל הלילה ואמא שבמשך כמה חודשים לא עוצמת עין ומגיע לתשישות. בנוסף השד והפיטמות במיוחד ישנו את צורתם ויגדלו ולמען האמת אני לא מוכנה לוותר על סמל הנשיות שלי ועל האיבר הכי יפה בגופי כדי להניק, מגיע להשאר אישה בנוסף להפיכתי לאם במקום להפוך כל כולי לפרה חולבת שכל הוויתה היא להיות אם. עמית דווקא היה מאוד רוצה שאני אניק והוא חושב שאם אפשר לתת את "הטוב ביותר" לילד אז למה להסתפק בפחות. אבל אני חושבת שלאור העובדה שלידה היא חוויה כל כך טראומטית לגוף (לא לנפש), מגיע לי שישאר לי חלק אחד שלא יוקרב למען המטרה הזאת שיוכל לאפשר לי לראות את עצמי כאישה יפה וסקסית אחרי כל השינויים שהגוף שלי יעבור בעקבות ההריון והלידה. אני יודעת שיש כאלה שלא יסכימו איתי אבל אותי העיניין של הנקה מרתיע ואני לא רוצה להגיע למצב שבו אני אקריב את כל כולי למען הילד שלי ובסוף אנתור לו טינה מבחינתי גידול ילדים מלווה בהרבה הקרבה וכאב ואני חושבת שלא כל הקרבה שוה את זה והטכנולוגיה היום מאפשרת לנו לא לסכן את הבריאות והגוף שלנו למען הזנה של הילד ובכך בעצם לילד תהייה אמא בריאה ומתפקדת במקום אם תשושה עם שדיים כואבים ופצועים.

 

[shelycat]

אין לי רטיה יש לי רתיעה

וחוץ מזה אני לא חושבת שהכרחי להניק.

 

[Ronnie*]

שאלתי כי זה דבר שאני עצמי

תוהה לגביו... אני לא מבינה הרבה בביולוגיה, אבל הדעה הרווחת היא שזה באמת הכי בריא לתינוק, ולאחרונה יש מגמה מאוד חזקה להניק, ואפילו חודשים רבים (במסגרת עקרון הרצף וכו´), אבל את בטח יודעת את זה, כי אני רואה שגם את (כמוני) מציצה לפעמים בפורום ההורים המוצלח של תפוז... ותגידי, הפגיעה בצורת החזה, זה באמת משהו שקשור ספציפית בהנקה, או שזה קורה בכל מקרה בהריון (הרי החלב נוצר בכל מקרה).

 

[dili]

בפורום הנקה היו עושים מטעמים

מההודעה שלך

באופן אישי, אני חושבת שכל אשה צריכה לעשות מה שמתאים לה ולתינוקה (וכן! גם אמא שלא מניקה אבל בריאה וחזקה נפשית טובה מאוד לתינוקה!) גם אני חושבת שקשר חזק יכול להתקיים בין אם לתינוקה בלי הנקה, כי הרי תפקידה של האם לא מסתכם בהנקה ובשבועות (ואף חודשים) הראשונים התינוק והאם נמצאים המון יחד, מחובקים וצמודים, כך שזה לא קשור רק להנקה. לגבי הפטמות והשד הגדל, זה יקרה גם בלי ההנקה, כי השדיים גדלים במהלך כל ההריון ולפטמות יש נטיה לשנות את גודלן (ואף את צבען) בשלב הזה, גם אם תחליטי שלא להניק...השדיים לא ישארו כפי שהם בעיקר בגלל ההריונות והלידות שתעברי ולאו דווקא בגלל ההנקה. אבל אני יכולה להבין את הקטע של לשמור על האיבר הזה כחלק מהנשיות ולא להפוך אותו לבקבוק האוכל של הילד.

 

[shelycat]

.....הכוונה שלי בשינוי.....

הכוונה שלי בשינוי הוא שלדעתי השד נוטה לחזור יותר לצורתו המקורית אחרי ההריון במידה ולא מניקים כיון שבזמן ההנקה יש מעין משיכה/מתיחה של הפטמה ואז הטראומה לגוף היא לאורך זמן ארוך יותר וככל שהזמן עובר כך הסיכוי שהשד יחזור לצורתו המקורית נמוך יותר. חוץ מזה מרוב שינויי של השד אחרי ההנקה (כשמסיימים להניק בכלל) נראה לי שהשד סתם נראה כמו כלי ריק ונפול.

 

[dili]

קשה לי לענות על זה...

הנקתי תקופה מאוד קצרה והחזה שלי חזר לצורתו המקורית, אבל אולי כדאי לעשות עבודת מחקר ולראות האם באמת בנשים מניקות יש שינוי חד בחזה

אני מתנחמת בעובדה שכשאהיה מבוגרת החזה שלי ממילא לא יראה כמו של נערה בת 18

 

[ארנון הרשקוביץ]

והעיקר שאת גם צנועה... ../images/Emo3.gif

 

[שרונס]

שלי, זה לא נכון! הנוגדנים עוברים

בחלב האם כל עוד היא מניקה ולא משנה בן כמה התינוק. אני מניחה שאת מתכוונת לזה שהמסה העיקרית של הנוגדנים עוברת בקולוסטרום בימים הראשונים של ההנקה, ואח"כ פחות. זה נכון, אך בכל מקרה לכל אורך ההנקה עוברים נוגדנים. כמובן שאני לא מתווכחת עם החלטתך, אך חבל שאת כותבת כאלו דברים בתור ביולוגית, מאחר ונשים שלא מכירות את הנושא ויקראו את דברייך יחשבו שזה חסר חשיבות להניק מאחר ובמילא לא עוברים נוגדנים. שרון.

 

[shelycat]

לא שהם לא עוברים הם לא נקלטים....

נכון הנוגדנים עוברים אבל כוונתי היתה שמערכת החיסון של התינוק עצמו כשהוא בן 48-72 שעות מפסיקה לקלוט את הנוגדנים ומתייחסת אליהם כאל גורם זר ודוחה אותם (וזה מפי מרצה שלי שמתמחה בנושא).

 

[שרונס]

ממה שאני יודעת, מערכת החיסון של

התינוק לא רק שאינה דוחה את הנוגדנים אלא גם מקדמת אותם בברכה מאחר ומערכת החיסון בשנה הראשונה מאוד חלשה. הרי לא מדובר בגוף זר לתינוק מאחר והוא מכיר את הנוגדנים מרגע הווצרותו כעובר! יש לי חילוקי דעות עם המרצה שלך וכך גם לארגון הבריאות העולמי ולמי לא! כמובן, שהחלטתך בעינה עומדת, אך אני חושבת שכדאי להעמיד את העובדות על דיוקן. שרון.

 

[shelycat]

שרון נסכם את זה כך....

העובדות בעיניין שנויות במחלוקת ויש תומכים ומתנגדים לכל אחת מהתאוריות שהצגנו אשר מגובות שניהן במחקרים. כיוון שהמחלוקת בנושא עוד לא יושבה לא נטעה את מי שקורא ונציין ששני התאוריות הן בגדר השערה כיוון שביולוגיה היא אמנם מדע אך לא מדע מדויק וההוכחות לא חותכות לשום כיוון. אני בוחרת להאמין למרצה שלי שהוא מומחה וחוקר בתחום הזה כיוון שלדעתי הוא צודק וההוכחות שהוא הציג שיכנעו אותי והסבר ברמה הבסיסית ביותר: תינוק (גם בן יומו) שיש לו סוג דם שונה משל אימו ידחה תרומת דם ממנה(בדיוק כמו כל איבר אחר מאימו) כיוון שאמנם מערכת החיסון שלו חלשה בשנה הראשונה אבל לא כבויה והיא עדיין יודעת להבחין בין "עצמי" ל"זר".

 

[שרונס]

אבל לא מדובר בתרומת דם!

אם היה מדובר בתרומת דם, ברור שזה נכון, אך מדובר בחלב אם אשר מותאם במיוחד לתינוק ועובד דרך מערכת העיכול ולא מוזרק למערכת הדם. הרי למה שאת מתארת יש שם: דחיית חלב האם ע"י התינוק = אלרגיה למוצרי מזון. אם התינוק היה אלרגי לחלב אימו, יש לזה סימפטומים ברורים אשר לא מופיעים בד"כ אצל תינוקות יונקים. ממש לא היה אכפת לי להסכים על כך שאנחנו חלוקות בדעתנו, אך התאוריה של המרצה שלך לא הגיונית וחסרת ביסוס בשטח. עד כמה שאני יודעת, הרבה דברים זרים עוברים בהצלחה רבה דרך מערכת העיכול ולא נדחים, כמו למשל חיידקים. מה עם כל היוגורטים שהם ביו ויש בהם חיידקים? ומה עם כדורי אסידופילוס? ואל תשכחי שהתינוק מורכב בחציו מהגנים של אימו כך שללא ספק יש התאמה, לפחות חלקית, בין החלב שלה לבין מערכות הגוף שלו. חוץ מזה, מדעי החיים נועדו להסביר את הטבע ולא יותר מזה. העובדה היא שבטבע אימהות מניקות את גוריהן. לא יתכן שהטבע יצר לנו מערכות חלב והזנה של גורינו, אם מערכות אלו אינן מותאמות לגורים. אני לא כל-כך מתחברת לחוקרים שמנצלים את הידע שלהם כדי לבנות תאוריות שמוכיחות שמה שקורה בטבע - אינו טבעי ונכון. זה אבסורד, לדעתי. זה גם מראה על שחצנות של החוקר אשר חושב שבתור אדם משכיל הוא יכול להסביר את הטבע וגם להראות למה הטבע אינו פועל באופן הגיוני. כפי שאנו יודעות, רוב התופעות בטבע עוד לא מוסברות על ידי הביולוגיה ולא כל מה שלא מתאים להגיון שלנו בהכרח אינו הגיוני. אנחנו די מוגבלים בכלי המחקר שלנו ובהבנה שלנו. סביר יותר להניח שמדובר בתופעה טבעית שעוד לא הובנה על ידינו ויש לחקור אותה. ואם כבר מחקרים, לא רק שיש מחקרים שמוכיחים חד משמעית שתינוקות יונקים חולים בצורה משמעותית פחות מתינוקות לא יונקים, יש גם מחקרים חד-משמעיים שמוכיחים שיש אחוז מוות בעריסה נמוך יותר אצל תינוקות יונקים מאשר אצל כאלו שלא. כמובן שכל אחת תחליט את החלטותיה, ולא כולן רוצות או מסוגלות להניק. הנקה היא גם לא ערובה לילד בריא ויש הרבה ילדים בריאים שלא ינקו, אך צריכים להיות מודעים לטבענו ולהגיון שבתופעת ההנקה. שרון.

 

[shelycat]

כמו שכבר אמרתי....

שרון כמו שכבר אמרתי זה לא מדע מוחלט ועל כל מחקר חד משמעי שמוכיח השערה מסויימת בתחום הזה (כמו גם בחלק מהתחומים האחרים) יש מחקר שמפריך או מוכיח ההפך בצורה לא פחות חד משמעית ומסתבר שהמחקר שאני ראיתי (שהוא מאוד חד משמעי) הוא הפוך לזה שאת ראית ונכון לעכשיו אני לא אכנס איתך לוויכוח הפילוסופי שבעצם הצגת. נסכים שרב הנסתר על הגלוי ומי יודע אולי בסוף באמת נמצא מה התשובה המוחלטת והבלתי ניתנת לערור (כלומר 100% ביטחון ולא פחות), מה גם ששנינו יודעות כי לעיתים דברים מוצגים בדרך שנראית מוחלטת ואנחנו לא מודעים לפרמטרים בהם נעשו המחקרים ובאילו תנאים הם נעשו (הרי שנינו יודעות שלפעמים התנאים הם לא תנאים השווים למציאות). בכל אופן לתאוריה (המוכחת) של המרצה שלי הסברתי אותה על רגל אחת ומאוד בקלילות ואולי הדוגמא שלי לא היתה מדוייקת מדעית אבל היא לא היתה אמורה להיות היא היתה אמורה להבאיר את הנקודה בצורה מופשטת. ולגבי החיידקים ביוגורט...נו באמת זה בולשיט...יוגורט נוצר ע"י החמצתו ע"י חיידקים ולכן החיידיקם האלה תמיד היו שם רק עכשיו זה אופנתי לספר על זה. בכל אופן זה לא המקום להכנס לדיון המדעי או הפילוסופי הזה (אולי יום אחד בצט כשלא נפריע לאחרים) בעיניין הנקה ולא אמרתי שאין ייתונות בהנקה אני פשוט חושבת שייתרונות הם תזונתיים (נעזוב את שאר הדברים הנפשיים לרגע) ואני טוענת באופן שהוכח בקהיליה המדעית (לא קהיליית האמאות) שהייתרונות של ההנקה בעיניני חיסון הם רק בימיו הראשונים של הילוד כיוון שאחר כך הוא כבר מזהה את הנוגדנים כמו כל דבר אחר שלא שייך אליו כ"זר" (ולגבי מעערכת העיכול את הרי יודעת שמערכת העיכול נחשבת לחיצונית לגוף). לפני אחרון אני לא סגורה על דרכי ושומרת על ראש פתוח כך שאם תציגי לי את המאמרים (מדעיים) עצמם שנכתבו לפי מחקרים מבוססים אני אשמח לקרוא ומי יודע יכול להיות שאת צודקת, אבל את הרי יודעת בדיוק כמוני שעד שלא רואים הוכחה בשטח (לא מאמר בלי "הורים" ) אז לא נאמין. לגבי השאלות הפילוסופיות יותר שהעלת אני אשמח לחקור אותן לעומק יותר מי יודע אולי בתואר הקרב ובא עלי לטובה בדיוק בתחום הזה. וחוץ מזה ראיתי בפורום אחר שכנראה מגיע לכם מזל טוב? אם כן אז אני שמחה מאוד בשבילכם והמון מזל טוב.

 

[שרונס]

תודה! ראית נכון!../images/Emo9.gif../images/Emo95.gif

ובאמת בואי נסכים שלא להסכים ואני אנסה בהזדמנות לחפש בשבילך מאמרים. סוף שבוע נעים!