אני עצובה , עצבנית ומבולבלת .../images/Emo10.gif
אני עצבנית ! הנה תשמעו סיפור ... השבוע כאמור נפטרה סבתי {אם אבי } , נסענו ללוויה , המון אנשים ...כל המשפחה המורחבת , הרחוקה והקרובה .. הבטתי באבי וראיתי עצב . בחיי שאפשר לראות עצב וכאב ...בשקט בשקט ראיתי לו את הכאב והצער. אבא שלי איש שקט וסולידי, נאה וטוב. ביומיום הוא מקושט בחיוך רחב וצחוק של מעשן....קול בס ...נעים הליכות , מעניין ...{סרטן} לא יודעת אם סיפרתי לכם כבר , הוא עזב את הבית לטובת מזכירתו כשהייתי בת 17, זה נשמע רע ...וזה רע . רק שהוא לא טיפוס פלרטטן , הוא איש משפחה , ואכן חי עמה 15 שנים . הם היו משפחה מורכבת , היא צעירה שפירקה משפחתה לטובתו ובאה עם שניי ילדיה הקטנים לקשר ואבי שעזב אישה ו4 ילדים והלך אחר ליבו. 15 שנים טובות ואוהבות היו להם , ונגמרו על רקע סכסוך כספי. אבי התעקש שהמוטבים הבלעדיים לכל רכושו {הוא היה בעל המאה מבינהם }יהיו ילדיו , כולל הבית שרכש ובו התגוררו - היא נעלבה מאוד... בתי משפט ועניינים ..הוא שילם סכום מאוד נכבד {ידועה בציבור ...} כדי שתניח לו ..במהלך שלוש שנים של מאבק בינהם - כמעט איבדנו את אבינו - היא חשפה ציפורניים והתגלתה כאדם רודף בצע לא ישר וכפוי טובה . היא עשתה כל שביכולתה למרר לו את החיים - והצליחה , והוא מפאת מעמדו , תפקידו ואופיו ...שתק. שתק וסבל נורא. הם נפרדו והוא סבל כפליים כי היה קשור אליה בכל ליבו ...לקח לו זמן להחלים מהפרידה... אבל כאמור , הוא לא טיפוס של "לבד" . ..פעם הכרתי בינו לבין חברה ...וזה הצליח להם . 3 שנים יחד , גרים ביחד , חיים נפלא ...אהבה בוגרת ואחראית. והנה למה אני עצבנית : המזכירה ניצלה את מותה של סבתי ..בכדי להראות לנו את פרצופה בלוויה {הפרצוף רק תירוץ למעשה היה חיוני ביותר להראות לכולם את החליפה החדשה של גוצ'י והנעליים של איב סאן לורן ...והתספורת הקצוצה החדשה...}אבא שלי איבד את אימו ובא לקבור אותה , חברתו האוהבת בג'ינס וטי שרט תומכת ומתרוצצת בין כולם עם מיים וטישו ..והיא- היא באה לצבוט לו עוד קצת בלב . איזו תעוזה . התחשק לי לגשת אליה ולומר לה : לכי מפה - אין לך מקום בתוכנו . התאפקתי והתפללתי שנוכחותה לא תגרום לו צער נוסף.עמדתי לצידו של אבי- כחיץ בשדה ראיה שלו מפניה ...עם גוש בגרון ... מרשעת שכמותה .היא הסבה מספיק נזק למשפחתנו ... סוף סוף היא איננה כבר 4 שנים - ועכשיו היא מנצלת אבל כדי לחזור ! - אישה רעה . יש לי רק בעיה אחת ...אני לא בטוחה שכל מה שאני מרגישה כלפיה זה באמת באשמתה ...אולי אני טעונה עדיין...עוד מגיל 17 20, 30 ...אולי לא מגיע לה ....אבל מה אני אעשה עם כל הקושי הזה ...? לו לא הייתה חוזרת כך ...היה לי יותר קל לשכוח ...לטאטא.. היום נסענו לנחם...ושמעתי שברוב חוצפתה היא הגיעה אתמול לנחם ! אלוהים , כמה בא לי לברר את מספר הטלפון שלה , לצלצל אליה ולומר : תודה שבאת ...דיברתי עם אחותי ואחיי והחלטנו להודיע לך שאנחנו כולנו מאוד מנוחמים ...גם אבא בסדר ואין צורך בביקור נוסף שלך ! אני מכירה אותה ...15 שנים אבא שלי היה בבעלותה...אני כל חוששת ששוב תעשה שימוש לרעה בנשיות שלה {השימוש היחידי שהיא יודעת לעשות בנשיותה ...}ותשבש לכולנו את החיים והשלווה שלנו... אני צריכה להירגע . יש לי הרגשה שרק אם ארגע אצליח להגיע להחלטה נבונה. איפה הסיגרית פלסטיק שלי לעזאזאל ?! מה אתם אומרים חברים ? עין. {הולכת לשבת בגינה עם כוס יין וסיגרייה<מפלסטיק>...בתקווה כנה להצליח להרגע ולהמיס את הגוש בגרון ...}
