שאלת תם

אלב86

New member
זה לא לשנות את טבע הגבר

אלא להיפך, לא לגעת לא בטבע הגבר ולא בטבע האישה ולכוון אותם מגיל קטן לדברם שונים, אלא לחנך את 2 המינים באותה צורה לטיפול ועדינות.

זה שרק לאמא יש חלב זה ממש בקטנה, הנקה זה חלק קטן וזמני ביותר בגידול הילדים. צריך לקלח, להרגיע לעשות גרעפס, להרדים להחליף, וכשהם גדלים קצת צריךבכלל דברים אחרים, שאף אחד מהם לא דורש לא ציצי ולא פות. רק ידיים ולב. וזה נראה לי יש גם לגרים.
 
מה שרציתי להתמקד בו הוא

כמה גידול ילדים בימינו הוא משימה קשה מאוד שחונקת אותך (גם אם הגבר הכי תומך בעולם ויש בהחלט הרבה גברים שלוקחים חלק שוה לפחות בגידול הילדים). אבל כשאני מעלה את הנושא של תכנון משפחה קצת יותר אחראי, אני מקבל מבטים תמהים במקרה הטוב (הרבה אנשים גם ממהרים להגיב באלימות לצערי). הדבר הזה לא השתנה אצל רוב הנשים מאז התנ"ך (הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי של רחל אמנו, תפילת חנה, עליהן השלום ויש עוד הרבה דוגמאות). איכשהו אני לא רואה נשים מותרות על כך אפילו במחירים גבוהים מאוד. אצל אישה השעון הביולוגי משחק תפקיד כידוע ואז יוצא שהיא יולדת די צעירה. דוקא ראיתי מישהי שמדברת על כך שבאה מתוך הציבור הדתי ומבינה על בשרה את הנושא וזו חנה קהתי. היא אמרה בכנות שזה עומס רב על האישה ופוגם בגופה ובנפשה ועוד. יש לי וידאו.
 
קהת*. ועוד מבקש לחדד את דברי

נראה לי שיש שלבים בחיים שדורשים תשומת לב מלאה של האדם. כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות תלמוד תורה: א,ו [ה] לעולם ילמוד אדם תורה, ואחר כך יישא אישה--שאם נשא אישה תחילה, אין דעתו פנויה ללמוד. ואם היה יצרו מתגבר עליו, עד שנמצא שאין ליבו פנוי--יישא אישה, ואחר כך ילמוד תורה.
---- עכ"ל
ובמקור בבלי קידושין: ר' יוחנן אמר ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה?!
---
הרבה פעמים דיברתי בעבר עם אנשים ותמיד יש כל מיני פתרונות לעול גידול הילדים למשל טכנולוגיות טובות יותר. אבל אני לא נראה לי שזה עובד כך. אולי זה רק אני ולאנשים אחרים באים פתרונות לחיים יותר בקלות ובגיל מאוד צעיר...
 
באנאלוגיה זו..

העובדה "שנשים רוצות ילדים", דבר שהוא כשלעצמו לא ברור לי די, זהה לעובדה שגברים רוצים לשאת נשים, ולפתח קריירה, ולעסוק באמרי שפר, ועל פי רוב לא באמרי שפר, ולאכול, ולקיים סקס, ולראות סרט טוב. ובכל זאת מעמדה של האישה בשל "רצונה" זה, לא זהה למעמד האיש בשל "רצונותיו" האחרים = שהצד השווה שבהן הוא בזבוז זמן, כעולה מדבריך..
 
חלילה לי מלומר על מצוה שהיא בזבוז זמן

אבל מצוה צריכה לבוא בזמן ובמידה הנכונים (ואם אתה עוסק במצוה גדולה ממנה שהיא תלמוד תורה, כל ימיך כבן עזאי אז אתה גם פטור והיא תעשה בידי אחרים, אבל על הנשים שלהם כמובן
). לא עסקתי פה כל כך ב"מלחמת המינים" אלא רק רציתי להסב את תשומת הלב לחלק מטבע האישה שלא ממש השתנה והוא מהוה גורם מכריע הרבה יותר בהתפתחות שלה. ואכן אמרתי שגם אצל גברים המצב דומה.
 
נחה דעתי..

שנה את שמך מסביבון עד, שכן נראה לי כי לקחת אותו יותר מדיי ברצינות.. :)
 
שאתה יודע את התשובות ומנסה לסבוב סביבן

על אף שאחרי "יסובבנהו", תמיד יבוא "יבוננהו", במקרה שלך, אחרי "סיבוביך", אני מתקשה להבין אם הבינותיך..
 
זו לא היתה כוונתי

בכינוי וגם לא בהודעותיי. מדרש שמי הוא זה - כל עוד הסביבון מסתובב סביב ציר אנכי פחות או יותר אז הוא לא נופל. אבל אם הציר נוטה לאחד הצדדים אז הוא יפול. בשביל הסביבון כל הצדדים שוה בשוה הם היינו הך.
מצטער אם לא כתבתי ברור. חלק מהדברים לא לגמרי ברורים גם לי, ואני בעיצומו של מאבק להבינם (אם כי הם לא נוגעים ישירות לאמונתי כמדומני). אבל דוקא בתת-שירשור על מעמד האישה נדמה לי שכתבתי ברור.
 
מעמד האישה - תשובה

מעמד האישה ביהדות, בניגוד להלך הרוח, היה מבחינה משפטית זהה למעמד האישה במקרא (וכשאני אומר מקרא, כוונתי לתורה, וכוונתי לאיך חז"ל מפרשים את המקרא שהם הם המוסמכים היחידים לפרשה) העובדה שהן נשים והן גברים זהים בחובותיהם בקבלת התורה והמצוות (ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם - הושוו זכרים לנקבות) אינה זקוקה ללהסבר אלא היא עומדת וקיימת. בנ"ך, וביתר שאת בימי חז"ל, מסיבות תרבותיות, סוציולוגיות וכו' שהן אקס-תיאולוגיות, חז"ל בכוחם המוקנה, הפקיעו מאת הנשים חלק מהמצוות (מצוות עשה שהזמן גרמא) ואף לא ראו בעין טובה לימוד תורה על ידן. בהתחשב בעובדה שכל מהות האדם היהודי המאמין (עד לפני כמאתיים שנים כל העם היהודי) הוא קיום מצוות ולימוד תורה - נמצאנו מדירים את הנשים מהציביליזצייה התרבותית, ולמעשה מהציביליזציה האנושית של העם היהודי. כמובן, שבמהלך הדורות, כפי שקורה באופן טבעי גם בענפים אחרים, תהליך זה, שהיה במקורו כורח "תרבותי" הפך לדמוניזצייה של האישה, ובדורות מאוחרים יותר אף לדמוניפיקציה שלה בעיקר בתורת הקבלה מאמצע האלף השני ועד אמנון יצחק.
מצב זה לא היה שונה בכל אומות העולם עד לפני כמאה וחמישים שנים, עת פסק חוזקו הפיזיולוגי של הגבר מלהוות גורם מכריע בציביליזציה האנושית. היהדות, כמו האיסלאם והנצרות (הקתולית) לא עשתה את המוטל עליה והשיבה עטרה ליושנה ואת מעמדה המשפטי של האישה לאיש, בבחינת "פנים חדשות באו לכאן", אלא ממשיכה בשלה, ואינה עושה דבר, בכך שהיא טוענת כי דברים אלו נפסקו בעבר, ואין לנו רשות לפסוק היום, אלא אם כן יגיע: "בית דין הגדול מאיתנו במניין ובחוכמה". זה כמובן תירוץ גבבה (שאגב אינו נכון מבחינה הלכתית ואכמ"ל) שכן בדבר חדש, כגון "חשמל", הם לא טענו את אותה טענה ודנו אותו על כל היבטיו, והשלכותיו וזו בשל העובדה כי בחשמל משתמשים גם גברים, וכנראה נוח הדבר. מה גם שאני חייב לומר כי מדובר במחסום פסיכולוגי אדיר בעניין זה.

אז נכון, האישה של אז והאישה של היום היא אותה אישה מבחינת נתוניה הפיזיולגיים: רחם, דדיים, אף וברכיים. אך מהותה השתנתה. ואשתמש במשל וולגרי (לא מדוייק כל כך, אך לכל הפחות מסבר עין) שהשתמשתי בו לעניין אחר בהקשר אחר: במבה העשויה בוטנים כמעט במאה אחוזים, יברכו עליה שהכול נהיה בדברו, משום ששינתה מהותה. כלומר מעמדה המשפטי מצוותי של הבמבה השתנה אצל פוסקי ההלכה, אבל לא האישה, כי נוח להם שהיא זו שתביא להם אותה, עם כוס קולה בבקשה.
 

u r i el

New member
אגב מעמד האישה - שאלה הלכתית.

מצד אחד מקובל על חוג רחב של הציבור הדתי שיש "ליישר קו" עם תולדות המודרנה באשר למעמד האישה ביחס לאיש.
אעפ"כ עדיין חייב האיש בכתובת אשתו, כך בהלכה ככל שידוע לי, גם אם היא עשירה מופלגה בנכסיה הכספיים. אומנם מימוש הכתובה הוא עניין של הכרעת ב"ד ואפשר שיקבע שההתחייבות של הבעל בטלה עקב מציאות כזו או אחרת. אולם מלכתחילה, כך מבחינת ההלכה נדמה לי, רשאית הגב' שרי אריסון לתבוע בעל דל אמצעים שיזון אותה וכו' חרף המליארדים שבחשבונה - ומבחינה זו, אני שואל, היתכן "יישור קו" לטובת האיש ?
 
יש כמה בודדות כמו שרי אבל

הן בודדות, הרוב נשלט על ידיי גברים, האי אפשר לומר שהן מוגבלות, באינטרנט יש הרבה מאוד אפשרויות להרוויח כסף ולתקשר עם זהות בדויה, למי שיש שכל יכולה למצוא את הכיוון שלה, ואם יש בלימה תרבותית או דתית אז לפחות להגיע להון כמו של הרי אריסון.
 
הוא אשר דיברנו

כל עוד לא נפסקה הלכה חדשה מבחינת מעמדה של האישה, חייב האיש בכתובת שרי אריסונו. ..
 

iricky

New member
אולי הליבוביץ שלך התעלם. שלי לא התעלם.

איני יודע לענות על שאלות בנוגע לליבוביץ שלך.
 
תשובה חצי תשובה, ואולי לא תשובה כלל

קיבלתי הודעה אישית, שאינני יודע מקור אמיתותה בזו הלשון: "שאלתך זו כבר נשאל ללייבוביץ בשנות ה-50 על ידי הרה"ג הלל זקס, ותשובתו של לייבוביץ הייתה זו השוואןה נכונה , אבל אין לנו הרבה מידע מה היו הפסיקות אז, פסיקות שנעשו אז, ואי אפשר ללמוד כלום מזה". כך במקור.

אסביר את הודעתו: לייבוביץ נשאל בשנות החמישים על ידי ראש ישיבת חברון הליטאית דאז והיום, ר' הלל זקס (אגב, נכדו של ה"חפץ חיים" - ר' ישראל מאיר הכהן מראדין) את שאלתי, שהיא עולה מאליה לכל מי שמצוי בעולמה של הלכה, ולייבוביץ אכן הסכים עם האנלוגיה הזו, אך טען, כי אין לנו אינפורמציה רבה לגבי פסיקות ההלכה בתקופה ההיא, ועל כן, היום בזמנינו, לא ניתן לדלות משם, בדימוי מילתא למילתא, כי אין די לדלות, אלא מעט. עד כאן הסבר הודעה זו.

ואסייג את הדברים: למרות שידוע לי כי היה קשר בין לייבוביץ' לר' הלל זקס בשנות החמישים בכמה נושאים שונים, בעיקר בנושאי נישואים, לא נראה לי מופרך כי דמות ליטאית זו תפגוש בלייבוביץ. שנית, לייבוביץ לא הכיר מספיק, מבחינה כמותית, את עולמה של ההלכה והתלמוד, ובהגינותו הודה בזה מספר פעמים. אך יחד עם זאת תשובתו זו, באם היא נכונה, מראה בבירור כי הוא לא היה מצוי כלל, ודבר זה לא נראה לי סביר בעליל.
שלישית, לייבוביץ', ביקר את פסיקתו של הרב קוק בנושא "היתר המכירה" בשנת השמיטה בכך שהוא "הסתמך" על מקורות קדומים. ולפי דבריו בהודעה שנשלחה אליי, משמע שהוא אכן הסכים להיקש שכזה.
ואחרון, אמיתות הודעה זו, לא ברורה לי מספיק, אם כי קיימא לן: מילתא דעבידי לאגלויי לא משקרי אינשי, והרי ר' הלל זקס חי וקיים.

בכל אופןף, אני עדיין נשאר בצריך עיון, אם כי אפשר שזה "ליד" מבטיח לתשובתו הרחבה יותר, ואני פונה שוב להוגי פורום זה אם ישכם מבקשים את טובתי, בדקו עם אנשים שהכירוהו, או יודעים דבר או שניים בעניין זה, וישיבו. זה באמת מטריד אותי, כי המהר"יל אצלי, מבחינה הגותית, רם על כל רמים.
 
למעלה