נער וצעק, קדימה קדימה, נער וצעק../images/Emo45.gif
אחד מעוונותי הרבים הוא שמעולם לא רכשתי באחת מחנויות התקליטים המובחרות (והבנתי שיש גם באלו שאינן מובחרות...) את האלבום Please, Please Me של הביטלס. אחד מהאלבומים המיוחדים במינם אם מסתכלים לאחור. הביטלס עוד לא היו תופעה וגם לאחריו לא הפכו לכזו. המוסיקה באותה תקופה תאמה את האלבום, כלומר לא היו בו פריצות דרך גדולות מידי לטעמי. הנושאים שהופיעו בשירים היו על אהבה והמוסיקה קיצבית עד להחריד. אין חדש תחת השמש! (או שמא יש קצת? נקרא הלאה ונראה...) האלבום שיצא בשנת 62 מיוחד בכך שהוא הראשון ואפילו רק בשל כך זוכה לתואר של כבוד. זה אלבום היסטורי, אלבום שהוא תוצר של כמה שנים של חברות בין ארבעת המופלאים (שנתיים של הלהקה, ויותר שנים של היכרות ועבודה משותפת). ומה שמענין מאוד הוא שדווקא את האלבום הראשון היה קשה להם להוציא לשוק. המוסיקה עוד לא באה להם בטבעיות, ולכן הביטלס עדיין לא כתבו את כל השירים שלהם, כמו שבעתיד יעשו, אלא לקחו שירים שנכתבו על ידי אחרים. כשאני חושב על האלבום הזה אני רואה לנגד עיני משהו פרה-היסטורי, משהו שכאילו לא שייך כל כך לתקופה של הביטלס. משום מה, כששם האלבום או אחד משיריו עולה בשיחה (שאותם דווקא שיש לי בקסטות) אני לא יכול להתחבר לביטלס כל כך. האלבום, לטעמי, הוא בעת ובעונה אחת ובאותה נשימה אינו מתאים לביטלס ומתאים להם עד מאוד. נשמע שטויות אבל זו האמת שלי. אין חדש תחת השמש?! אם הביטלס לא חידשו כלום, מדוע האלבום זכה להימכר במיליונים של עותקים וקיבל מעמד של אלבום חובה (לפחות לטעמי)? אומנם הביטלס לא מחדשים דבר אבל משהו במוסיקה עושה את זה לכולנו, שירים פשוטים כמו Ask me why, Twist and shout, I saw her standing there, Boys ורבים אחרים תימצתו אולי את הרוק באלבום אחד והוא Please, Please Me. כלומר, האלבום היווה סימן לסופה של תקופה ומעבר לתקופה אחרת (והכול כמובן ספקולציות וניסיון לחפש דברים שאולי לא נכונים ולא שם), אבל כנגד טענה זו ניתן לביא לראיה את האלבום הבאים שלהם A hard day`s night, With the beatles. ואם לא תם כוחכם לקרוא את פרי עטי, יש ברצוני לעדכן אתכם בדבר מעניין נוסף שעליו תהיתי בעודי כותב שורות אלו ממש: Please, Please Me הוא האלבום שמכיל הכי הרבה שירים לא מוכרים של הביטלס, כגון Boys, Chains, Anna, Misery, A taste of honey וזה אומר דרשני. אני רוצה להתייחס רק לשני שירים בלבד לסיכום (ואם אתה שואלים את עצמכם למה רק שניים? אז התשובה היא: ככה), שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל: Twist and shout – אני אישית לא החלטתי אם אני אוהב את השיר או לא. למרות הקצב שלו והתחושה הפראית שהוא מעביר לשומעים, לטעמי יש בעיה של התגלגלות של השיר, כלומר חסר בו משהו, ואני לא יכול לשים עליו את האצבע. חוץ מזה, עכשיו, כשאני חושב על זה, השיר מאוד תואם את הפתיחה של שיר אחר מאותה תקופה בדיוק שנקרא You`re no good של להקה די אנונימית בשם Swinging blue jeans (אם אתם יכולים לשמוע, שיר ממולץ...) I saw her standing there – אני חושב שהשיר הזה מעט מתקדם בשביל האלבום הזה, ויוצא דופן במובן זה. השיר מאופיין בקצב ומהירות, שמתאימים דווקא לאלבום כמו A Hard Day`s Night. זהו שיר אהבה כמו רובם המולחט של השירים האחרים באלבום. וזאת לא באופן מפתיע בהתחשב בזמן ובתקופה, שהייתה מרובה בלהקות ששרו שירים על נושא זה.