דקה וחצי של ישיבה זקופה על המיטה בעיניים עצומות.
ההתכווננות הייתה לא להלחם בשום דבר וגם לא להיתפס לשום דבר.
לרגעים יכולתי יותר לחוש את עצמי. ואת העולם.
שתי דקות בעיניים עצומות וגב זקוף.
הייתי עם איזשהו ערפל פנימי, סוג של בלבול כזה.
הרגשתי את הגוף.
שמתי לב לאיזושהי דמות בתוכי שמנסה בכוח לעשות מדיטציה, ופשוט שמתי לב אליה.
זו הייתה עצירה טובה מהזרם של היום יום.
 
בעודי יושב על ספלסל נזכרתי באפשרות למדוט כחלק מהשבוע הזה. שמתי את הטיימר שכבר היה על דקה וחצי ועצמתי עיניים וזקפתי את גבי.
שמתי לב להרבה התרחשות בתוכי. ניסיתי פשוט להתבונן בזה. זה היה משחרר.
עשיתי מדיטציה של כ-דקה
מה עשיתי? בדקתי מה יש בי כרגע, ממצב של התבוננות וחוסר התערבות.
מה ראיתי? תחושות גוף, מחשבות שונות, בהלה פנימית מסויימת כלפי מטלות מתוכננות,
דחף לשתות קפה