שבוע הספר

[לא יודע איך לומר]

שבוע הספר

אושר, מושג כל כך יומיומי, מוכר. כולנו מחפשים אחריו, מכוונים את פעולותינו כדי להשיגו. אבל, האם אנו עוצרים כדי לבחון מה משמעותו? לבדוק כיצד נשיג את האושר? פעמים רבות אנו מחפשים אותו מחוצה לנו- ברכוש, ביחס של אנשים אחרים אלינו, במזל... אך בכך אנו גוזלים מעצמנו את הכוח, האחריות, האפשרות להשיגו. חזרה פנימית, הפניית המבט אל תוך תוכנו, אל לבנו, תגלה לנו רבות- גם על עצמנו, גם על העולם סביבנו.תחושה של חוסר אושר, תחושה לא נעימה שאנחנו לפעמים חווים ומנסים להימנע ממנה, לברוח ממנה, באה לומר לנו משהו. האושר שלנו הוא בינינו לבין עצמנו, אינו תלוי במוסכמות חברתיות. רק אנו יודעים אם אנו מאושרים. רק לנו התשובה מה יעשה אותנו מאושרים, אך נצטרך לחקור את עצמנו, רק רת עצמנו, כדי להגיע לתשובה הזאת. יש לנו את האפשרות- הזכות והחובה, לבחור בחיים של משמעות, של הכרה, של ערות, של אושר. (מתוך דברי המבוא לכתב עת בשם "אקרופוליס" שנמסר לי באחד הדוכנים של שבוע הספר אתמול בערב) ונעבור לגשמי: מי שלא הספיק את "יריד טעם העיר" בשבוע שעבר, יוכל למצוא הרבה דוכנים שנשארו מאז, פזורים בינות לדוכני הספרים... יום נפלא ליאל

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

ערב טוב ליאל

האם זה ערב מאושר, הערב?

 

[לא יודע איך לומר]

מאחר ונשאלתי...

אביבה?!!!! במה זכיתי?.... ובכן, יקירתי, ישנם כאלו שהיו מאושרים להיות במצבי הערב... אני עם בטן מלאה בבשרים מבשרים שונים עד להתפקע... לי, באופן אישי, בטן מלאה לא עושה את זה... אני חוזר ממסעדה בשם מיתולוגיה שם חגגנו, כמה אנשים שונים, יומולדת לחבר משותף. אכלנו, שתינו, קינחנו, לחצנו ידיים, נישקנו לחיים (ככה כותבים לחי ברבים?) וחזרנו כל אחד לביתו... חסרה לי אינטראקציה. חסרה לי פרטנרית. אני מאמין מאוד שזוגיות זה המצב הטבעי לחיות בו ולו רק כדי לעבד חוויות בצוותא. כשאין עיבוד של חוויה- בשיחה, בשיתוף, בהשתפכות אפילו- החוויה (החיים) נבלעת בשלמותה ונתקעת לפעמים בגרון... "מבדידות האנשים הופכים..." וגו'... הערב (גם אתמול בערב) הוא ערב מאושר כי הייתה אינטראקציה- גם אם לא זוגית... אני מאמין שהתכוונת לשאול אם אני מאושר הערב. התשובה היא כן. האושר שלי לא תלוי מקום או זמן. הוא לא מותנה באופי היום שהיה... הוא שם בשבילי... (כמובן עד לדיפרסיה הבאה שתבוא עלינו לטובה שאין לה לא אימא ולא אבא) ומה את מספרת, אביבה?

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

מה תרצה לשמוע ?

האם אתה חושב שאינטראקציה זוגית, כשתהיה, ובמידה ותהיה בדיוק כמו שאתה רוצה ומקווה, תצליח לבטל את תחושת הבדידות? האם אתה יכול להיות מאושר במשך ערב שלם, או שזו תחושה כללית שאתה יודע אותה לאחר מכן? האם אתה יודע שאתה מאושר כשאתה מאושר? או כשאתה מדופרס? האם ניתן להגיע לאורגזמה בלי בן/בת זוג? הנה, סיפרת לך הרבה מאוד... ערב טוב

 

[לא יודע איך לומר]

מי פנוי לקחת לאורגזמה?!

ראשית אני לא מצפה לאינטראקציה זוגית שתהיה בדיוק כמו שאני רוצה. אני רוצה ריגוש והרפתקה ואלה עושים לי את זה כשאני לא מוכן. מצפה ל... זה לעקר את הבלתי צפוי ולפעמים אף להיבהל ממנו ולפיכך לדחות אותו. לא הבנתי את השאלה לגבי האושר. אני רק יכול להגיד שגם אני אוהב לסכם את כל התחושות והמחשבות שלי לגבי הקיום היומיומי שלי במונחים "אושר וחוסר אושר". פריטה לפרוטות של כל תחושה ותחושה במהלך היום, כל היעלבות, מפח נפש, ניצחון, התלהבות וכדומה שאנו סופרים במהלך היום הופכת אותנו לחנוונים קטנים. אני משתדל שנקודת המבט שלי על היומיומי תהיה מפרספקטיבה של שנים או תקופות בחיים וכך ה"תקריות" המבאסות בחיים מתגמדות ונבלעות בתוך המשמעות הגדולה יותר. החיים קצרים מדי. פיפ! פיפ! פיפ!... מי הזמין מונית לאורגזמה?!

 

[עוזי שחף]

ליאל,אהלן,

אני קורא אותך,ומבין למה אתה מתכוון,ואני שואל את עצמי(מה איתך,שאלת?) האם אתה לא מחמיץ משהו בכך שאתה שואף לא לסכם את התחושות והמחשבות,או כל דבר אחר,שעברת בחייך,במונחים יומיומיים,אלא דווקא בפריסה רחב יותר? זה אמנם לא כמו לקרוא ספר בריפרוף,כי אתה בעצם קורא את הספר,אך לא ממש מעוניין להתמקד במשהו,ויש משהו שגורם לך "לא לראות",ו"לא לדעת יותר מדי" אני כותב לך את זה,כי אני דווקא אוהב לפרוט את החיים,גם במונחים יומיומיים,והכי כיף לי בלילה מאוחר,לחשוב על מה שקרה איתי היום,וזה מעט "מחדד" אותי ומחבר אותי ביחס אלי,לעצמי. אתה כותב על "מפח נפש" ו"התבעסויות" למיניהם,ועל "תקריות". האם אתה חושב שיותר נוח לך להדחיק? האם ההפנמה קשה לך? ואולי ההתמודדות עם המציאות ממש,מלשון לשאול את השאלות היותר קשות? *חשוב לי לציין שאני מבין שאני שואל שאלות,שעשויות להתפרש אצל כל אדם באופן שונה,ולכן אבהיר שזה בסדר אם לא תשיב. ואגב,ספר לי על המונית...

 

[עוזי שחף]

לחץ חברתי,

ליאל,לא כולם יודעים מה טוב בשבילם,כי הלחץ החברתי בחברה המודרנית,עושה פעולה ההפוכה להיגיון האמיתי של מקור האושר. מצד שני,אני בעצם נקרע בין שתי עמדות. כי היו לי,למשל,חוויות מסוימות שחוויתי בעבר,שעשו אותי מאושר,ושהיום אני יכול רק להביט לאחור ולשאול: "איך זה קרה?" מה דעתך על כך? מעטים הספרים שאני הצרכן שלהם....אבל אני כל שנה בשבוע הספר!

 

[לא יודע איך לומר]

התחלתי לכן אסיים...

הו, עוזי! כתבתי וכתבתי וכששלחתי זה נעלם... אנסה לשחזר. הרעיון הכללי היה שלכל הבחירות שלנו בחיים (מי אני, מה אני, מה מתאים לי, מה אני מקבל, מהם הקווים האדומים שלי וכו' עד אינספור) יש מגמה של התפוגגות. "תעזבנו יום יעזבך יומיים". אם לא תצהיר בפני עצמך עליהם מדי פעם (לשם כך נועדו התפילות והמנטרות בדתות השונות) הם יעלמו וישאירו אותך עם מפח נפש... אנחנו אנושיים וזוהי האנושיות. אין לנו מה להיצר עליה כי מותר האדם וטוב שכך, עלינו רק להיות מ ודעים לדינמיקה הזו שקיימת בנו ולא לשקוט ולא לנוח על זרי הדפנה, אלא ליצור את מי שאנחנו בוחרים להיות בכל יום מחדש. לחץ חברתי? הדינמיקה של "תעזבנו יום יעזבך יומיים" נוצרת מלחץ חברתי שתפקידו להחזיר לתלם את הייחודי, את הסוטה (לטוב), את פורץ הדרך... השאלה היא עד כמה אתה מוכן להיות נאמן לעצמך? ומניסיון אישי- אם ה"להיות עצמך" יוצר אנטגוניזם חזק בסביבה שלך זה אומר שגם אתה עדיין לא שלם עם הבחירה שלך... כשתהיה גם הסביבה תהיה... *********************** נו, ליאל, אתה יודע שאסור לך לדבר על בטן מלאה... זהו, + - ...

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

יפה...

ליאל, כתבתי לך תשובה בהודעה למטה בדף, או בדף השני... ההודעה שבה את מדבר על כך שלא הגיבו להודעה שלך.

 

[לא יודע איך לומר]

כן, אבל זה שורשר בכל זאת, כי

זה הופיע פעמיים ואנשים הגיבו לשני...

 

[עוזי שחף]

ליאל,שלום לך.

למה אני צריך להצהיר עליהם? למה אני צריך "למנטר"? כל מה שצריך ללכת,מקבל כנפיים, ואז מגיע משהו חדש... לא מסכים עם הקביעה שלך במשפט הסיום,(זה מתאים לדירסט-לדבר ככה..), כי יוצא ממנה היקש לוגי מתבקש: שאתה צריך להתאים את עצמך לסביבה...לפעמים זו הבעייה שלהם,לא שלך!

 

[לא יודע איך לומר]

קבלה

הי עוזי... רק בלי היקשים לוגיים. בבקשה. אני מאמין שאפשר להבחין שאני לא הטיפוס שלהם. אבל אם אתה רוצה, אז הנה בא אחד: כשאתה A ואתה מהוה בעייה לסביבה, אתה, אם תרצה או לא, שותף וחלק מהבעיה. אין דבר כזה "זאת בעיה שלהם". אתה יכול להיות מודע לכך שאתה מהווה בעיה בחברה שאתה שותף בה ולהחליט שלא איכפת לך. זה אפשרי, אבל זה משהו אחר וסיפור אחר לגמרי. אתה לא זר ואין לך את היתרון שיש לזר או לעץ או לקיר. אתה שותף. אתה חי. אתה חלק ממשהו. עוזי, הייתי רוצה לחיות בארץ הזאת שכל מה שלא רצוי מקבל מייד כנפיים. בחיים אפשר שדברים מקבלים כנפיים אך זה רק למראית עין. כמו מיקרובים הם חוזרים אליך חסינים יותר ובתחפושות מתוחכמות יותר... רק אהבה מביאה אהבה... ליאל עוזי, אני יודע שהייתי יכול ואולי צריך להרחיב, אבל חזרתי מנסיעה ארוכה קצת חולה, אז אבדוק שוב מה כתבנו שנינו גם מחר... ברכות

 

[עוזי שחף]

2 דקות אחריך,שחררתי תגובה,

תראה למעלה,בשעה 01.00. לילה טוב,הכי חשוב שתנוח,וגם שתבריא קח לך ת'זמן. מה שיפה בפורום,שאין לך הרבה מחויבות לענות מיד,לגבי אם בכלל לענות,זה תלוי,אני כבר "מכור". מכור לאהבה שרכשתי לאנשים. תקשיב ליאל, אני מדבר על להחליף את הסביבה,ואתה מתמקד מה. אני חושב שאנחנו,בני האדם,פועלים כל אחד כ"רובוט",לא פחות ולא יותר, אולי טיפה פחות,ולמה הכוונה? אני למשל,סוג של רובוט,כי ניתן לראות בוודאות,ואפילו בתנאי מעבדה, קשוחים ביותר,שלמרות שאני טיפוס מאד גמיש במימד האישיותי שלי,(ולכן אני חושב שאני דוגמא מצוינת),גם אני,אם עושים עלי מעקב שיש לו השלכות פסיכולוגיות,בעלי אופי מחקרי,התוצאה תהיה לבסוף,שאני פועל פחות או יותר דומה,במצבים מסוימים,וכשהם משתנים,משתנים התגובות שלי בהתאם! לכן אני חושב שאם אני כבר סוג של רובוט,אולי כדאי(לשדך לי רובוטית

) שאם אני כבר יודע שאני רובוט(מה שמבדיל את האדם מבהמתו),אולי כדאי לי לחפש סביבה מתאימה יותר,ולא לנסות להתאים את עצמי לסביבה לא מתאימה! אם אתה טיפוס מסוג A נניח,יש מגוון של טיפוסי אישיות שיתאימו לך מאד בהקשר החברי,אינטראקטי,משפחתי,תעסוקתי,וכו... כמו שאני בוחר לי נניח,בגד בחנות,למרות שזה קל יותר נאמר,כך אני חושב שנכון לי יותר,לבחור לי את החברים המתאימים,העבודה והעיסוק הנכון,וגם את האישה המתאימה. נכון,לא תמיד זה מצליח,אך זו המטרה,לא,ליאל? ואז,אם נניח אנחנו מקפידים על התאמת הסביבה שלנו,אלינו,אז כבר הרבה יותר קל,להיזכר בכל הדפים שבספר,ולא רק בתוכן העיניינים שלו... ליאל,אני בוחר כל דבר בחיים בקפידה רבה,כולל את חברי,עיסוקי,ואפילו את סניף הבנק שלי,שמונה לא יותר מכמה פקידים,כי אני אוהב "ספייס" בחיים. זהו בינתיים,אני גם עייף עכשיו, תהיה בריא,ליאל!

 

[רגין1]

זו לא הדרך הקלה?

עוזי, הרשה לי להתפרץ אבל האם ההתקבעות כרובוט היא לא הדרך הקלה? אם הבחירה במוכר והידוע מהעבר היא לא מחסום בפני גילוי עצמי חדש? הנצחת הרובוטיות? שהרי כל גילוי חדש, ניסוי כלים עצמי, בא מהליכה על הקצה האישי. אני לא אומרת שאנחנו לא רובוטים בסופו של דבר אבל הכניעה לידיעה הזו מראש והתאמה של הבחירות שאנו עושים, היא מראש ויתור על שינוי לכיוון של מה שהיינו רוצים להיות.

 

[עוזי שחף]

טביט,קובה,ואורז אדום עם בהארט..

מה את עושה כאן? איזו הפתעה...היי,את מתוקה

ממש כיף לי שאת גם פה,זה עושה אותך עוד יותר.... התשובה,רינת,לשאלות ששאלת אותי,היא שלילית. הדוגמא באה לא ע'מ לאמר ש"טוב להיות רובוט". תכירי אותי,ותיראי שאני לא ממש מייצג את פילאי הרובוטיקה. מה שאמרתי היה בהקשר של דברי ליאל,כשאמר שטיפוס מסויים,אין לו ברירה, אלא להתנהג,ולהתכופף לפי צרכי הסביבה,גם כשזה לא נוח לו בכלל... ואני אמרתי,לא! אמרתי שמכיוון שאנו אנשים מתוכנתים,(מתגמשים בתוך ה"רובוט" שלנו), אולי היה עדיף,בכדי שנקל על עצמנו,במקום שנתאים את עצמנו לסביבה,-להחליף את הסביבה,עד כמה שאפשר,ואז,יהיה לנו קל יותר להשתנות,ולהתגמש,וליצור, וכל מה שאת רוצה,כי אז יש לנו נתוני פתיחה טובים יותר! מתבשלים כאן אחלה תבשילים,איך יכולת לא להיות כאן,בזמן הבישול?.... מה,לא הרחת?

 

[Deerest]

ליאל קצת חולה, ואם הבנתי אותו

אז מה שהוא כתב: אם ה"להיות עצמך" יוצר אנטגוניזם חזק בסביבה שלך זה אומר שגם אתה עדיין לא שלם עם הבחירה שלך... כשתהיה גם הסביבה תהיה. לא אומר שתתאים את עצמך לסביבה. זה אומר שכאשר אתה תהיה עצמך ולא זיוף של עצמך, הסביבה תזהה שאתה אורגינל ולא זיוף ואז היא "תפסיק" לייצר אנטגוניזם. כמה הסתיגויות שלי. יש סביבות שאוהבות זיופים. לפעמים, האנטגוניזם של הסביבה, הוא בעיני עצמך.

 

[עוזי שחף]

דיייר,דירסט!

אני התייחסתי להודעתו מה 13-06 שעה 00.58 כשהוא דיבר על "טיפוס A"... אבל תשמע,אהבתי את הגישה שלך,ואני מיישם אותה כמה שניתן במקצוע שלי.. דירסט,עד לא מזמן,"כפרתי",בחיים ובכל מה שזז,כי התעקשתי יותר מדי,להיות מי שאני ומה שאני,וזה בא תמיד על חשבון כל מיני תחומים בחיים.. בעבודה שלי,למשל,וזה הודות לכך,ש"פתחתי את הראש",אני מסנן דברים באופן "קר",ומאד שקול,ולא מכניס רגשות,עד כמה שזה מצליח לי. אתה יודע דירסט,מה יוצא בסוף? אני מנסה לנטרל אמוציונאליות,כמה שיותר,ויוצא לי מזה מעט,וזה יוצא "בול" מה שצריך לעיסקה..."פוקס",אין לי מילים אחרות. היום אני יודע שיש מקומות,שלא כדאי לי להיות בהם "אוריגינל". אם כבר "אוריגינל",אז רק טבק,זה הדבר שמריח לי הכי טוב..משתמש? בתשובה שלי לרינת,שאליה התייחסת,אני הגבתי בעצם לטיפוס a מין ההיבט של "הקלות הקיומית",שלו מול הסביבה... גם אתה דירסט,מחפש את הסביבה הכי נוחה לך.. מה שלומך,אתה התכוונת לאוזניות,או לרקע בלי אוזניות?

 

[Deerest]

נכון

אבל נראה לי שקצת טעיתם בניווט, לכן רציתי להחזיר אתכם לנקודת הפתיחה של ליאל. כי לא מדובר בשינוי סביבה או החלפת סביבה או התאמה לסביבה. מדובר בחושים של הסביבה לקבל אותך נקי מזיופים. הרי אמרת - זה מתאים לדירסט לדבר כך - או משהו כזה. היה בזה משהו. יחסי הגומלין ביני ובין הסביבה היו תמיד מלאי סתירות. היא מעולם לא עניינה אותי, לא מה דעתה ולא מה היא חושבת ולא מה היא עושה ויחד עם זאת אני מאד מתחשב בה ובקיומה, ז"א נותן לה את הכבוד. האם זה אכן סתירה? איך זה הולך ביחד? לא יודע. זה היה בלי אוזניות. לא שמעת? בטוח הרגשת. ביחוד את evil ways.

 

[עוזי שחף]

השיר הראשון באוסף שלי,

קצת מאכזב ש 15 שניות לפני הסוף,כשכל כלי ההקשה נכנסים יחד,בסערה,זה נגמר פתאום.. בשביל הסולידריות,שמעתי פעמיים,ועכשיו מתנגן black magic woman,סטלה! חצי מהמשחק שמעתי מוסיקה,אני תמיד דואג לנטרל את "רעשי הרקע הקלים",של משחקי הכדורגל,ניסית פעם? אני לא סבור שיש סתירה,אני אגב,די מזדהה איתך,ואתה יודע..כשלא, אני לא מתבייש.

 

[לא יודע איך לומר]

על הזיוף...

Dear Deerest מעולם לא הבינו אותי טוב יותר. כל התלכדות של 'סביבה' לכדי חברה הינה משחק המצריך חוקים. כל חברה ממציאה את חוקי המשחק שלה. אין חברה שאוהבת זיופים. אך בכל חברה שמתגלים בה זיופים הדבר צריך לשמש כפעמון המזהיר שהיא מתנוונת ומתפוררת ועליה לחדש את ההסכמים בתוכה... שמישהו יסביר לי מה כתבתי פה... יש לי חום ליאל