שבוע טוב, הערב תתקיים העצרת לרצח יצחק רבין.

קטניפ

New member
שרבין נרצח

הייתי מרכזת שבט צופים
באופן טבעי ניהלנו שיחות רבות על הנושא בעיקר בקרב השכבות הבוגרות יותר.
היה לי חשוב שהדיון יעסוק בהשלכות של רצח פוליטי, היה לי חשוב שנצליח להסיק מסקנות ולנהל שיח רציני על הקיטוב בעם.
לצערי לא יצאתי בתחושה שהצלחתי לעשות מלאכתי נאמנה.
אני גרה ארבעה בניינים מביתו של רבין המנוח, לאורך כל תקופת השבעה נאלצתי לראות את השנאה המתפרצת משני הצדדים.
אני זוכרת מדי יום שאנחנו לא כל כך יפים - אני נתקלת בזה מדי יום כשאני רואה את חוסר הסובלנות בין האנשים, את חוסר היכולת להכיל דעות שונות משלך (אפילו כאן בפורום זה קורה לא אחת)
אז לצערי זה אכן פסטיבל לתחושתי.
 

poseidon111

Active member
לא ברור מה רע במורשת רבין. יש מורשת ז'בוטינסק

יש מורשת בגין, אבל מורשת רבין, נייט?

מוזר שהכנסת את רעייתו למישוואה של "למה לא רבין". אם האישה היתה שיקול, ביבי לא היה נבחר מעולם, ואפילו בן גוריון היה סובל חזק בקלפי עקב אשתו.

למה שלא תאמצי לך מאותו מוצר, את החלקים הרלבנטיים עבורך?

זה לא חייב להיות "הכל או לא כלום".
 

Doctor Goblin

New member
הבעיה הנסתרת כאן

היא לא שיש חלקים במוצר שאינם רלבנטים.
אלא חלקים במוצר שאקטיבית מנסים לשנות או לדחות אותה החוצה.
 

קטניפ

New member
לא רע

אבל אם אתה לא חלק מ"מורשת רבין", אם אתה תומך בצד הנגדי, אתה לא מרגיש חלק מהדיון.
 
נו, באמת...

כל התומכים בצד הימני של המפה, נשמעו מתחת לכל עץ רענן ולא הסתירו את העובדה שהם "נעלבו" נורא מהצד שכנגד...
אוליי בתקופה המוקדמת שלאחר הרצח, לא כל כך נשמע קולם, אבל אחר כך הם נשמעו היטב, ברור וצלול, והם בהחלט חלק מהדיון ומאז אפשר להגיד שהם שולטים ביד רמה גם בשלטון ובכל דיון ציבורי. נכון להיום, דווקא אלה שעדיין מרשים לעצמם לזכור את האירוע, מרגישים לא בנוח, הם כמו מפריעים להגמוניה הכללית.
אני מרשה לעצמי להביא כאן ציטוט של משהו שקראתי הבוקר וכתב אותו האבא של הנכדים שלי:
"את רבין מאוד אהבתי והאמנתי בדרכו, כשהוא נרצח, השלום נורה יחד איתו, ודימם למוות בימים שיבואו...
עם רבין נקברו עוד דברים יפים שהיו בתקופתו כמו תקוה, חזון, אומץ ויושרה.
בעצרת אתמול לא הייתי, בעצם באף אחת מהעצרות בכיכר לא.
עם כל הדיבורים בתקשורת וכאן בפייס על העצרת, ובני עקיבא, וימין, ושמאל, הרגשתי כמו אחד שעומד מחוץ לאיצטדיון באיזו הופעה חיה מבוקשת במיוחד. ובכל זאת. רבין... וגעגוע.
והנה הבוקר טלפון מארד (הבן הבכור) ששכח בבית את העבודה במדעים שצריך להגיש בבצפר...
"אני אקפיץ לך את זה בהפסקה" עניתי לו.
תשע וארבעים, אני מגיע... החצר ריקה... מרחוק אני רואה את כולם יושבים יפה באמפי בחולצות לבנות ונזכר... רבין... הטקס.
מגיע בדיוק לריקוד אחרון של הבנות, ועוד כמה מילים יפות שמקריאים כולם לזכרו ולמען שלום וסובלנות, ואז "התקווה".
ואני שר עם כולם ומסתכל סביב...
פוסטר גדול: תנו לשמש לעלות
וצמד מילים: שלום חבר
ותמונה אחת גדולה ויפה של מנהיג יקר שאיננו.
זהו... סופסוף אני מצליח לחוש משהו ביום הזה. אפילו דמעה קטנה ומבורכת בזוית העין. יבורך החנק הזה בגרון"...


אני מודה שזה מאוד ריגש אותי מה שהוא כתב. אני לא הייתי מעולם במחנה העבודה. תמיד הייתי מרכז ימין. אבל אני מכבדת את כאבו של מי שלא חושב כמוני מבחינה פוליטית. לא הכל מתחיל ומסתיים בפוליטיקה. ואוליי בעצם כן. אבל לא אצלי.
 

קטניפ

New member
איפה הבנת שאני לא מכבדת את כאבם

של אלו שכואבים את לכתו בטרם עת?
אני בעד רב שיח, אני בעד דיון מכובד ומרובה דעות ואני אהיה מוכנה להקשיב ולשמוע כל מי שיהיה מוכן לדבר איתי גם אם דעתו אינה כשלי.
את באמת יכולה לומר שהדיון בישראל הוא כזה? שיש נכונות לשמוע גם את הצד השני?
 
אני לא יודעת מה איתך

אבל כבר 17 שנה אני שומעת רב שיח ודיונים מרובי דעות על הנושא והאשמות הדדיות וכל הזמן הימין בעמדת נעלב כאילו ולא נותנים לו לדבר, כאשר בעצם שומעים אותו הכי הרבה.
אני לא מצליחה להבין איפה בישראל הדיונים הם כאלה שלא נותנים לשמוע את הצד השני? אני לא מבינה, כנראה שאנחנו לא חיות באותה מדינה
 

poseidon111

Active member
עבורי, מורשת רבין אינה פוליטית כלל ועיקר. היא

מדברת על חתירה לשלום.
היא מדברת על מנהיג, שלמרות איומים על חייו, מאמין בדרכו.
היא מדברת על אדם שמילדותו עבר בצמתים המרכזיים של העשייה למען המדינה.
היא מדברת על האדם, על מנהיג בעל אופי, שרק למייסדי המדינה היה שני.
היא מדברת על למה מנהיג נרצח, ומה אפשר להפיק וליישם שזה לא ישנה.

ושימי לב שלא דיברתי ולו במילה אחת על פוליטיקה ועל השתייכות למחנה זה או מחנה אחר.
דיברתי רק על האדם.
 
אני מסכים איתך (ואני שייך למחנה השמאל)

אני חושב שהגזימו עם רבין האיש ולא מפרידים את הנושא מהרצח עצמו. אני חושב שהלקח המתבקש הוא מהרצח ולא מהמורשת. זה שממקסמים את הרצח על מנת להנחיל או להשליט את מורשת השמאל (שאני אישית חלק ממנו), לדעתי זאת טעות. הרוצח בא והיה לו גיבוי מהימין וזה לי לפחות ברור. לכן היה צריך להסיק את המסקנות מהאלימות של הימין (כמו ברצח גרינצוויג) ולנסות להנחיל את אי האלימות כלקח מהרצח. את זה שכחו משום מה ומתמקדים במורשת של האיש שהיא בעצם פוליטית.
ובעניין המורשת של רבין עצמו: אני לא חושב שהיתה לו מורשת מי-יודע-מה. אנחנו מהרנו לשכוח שמי שגרר אותו לעניין השלום היה שימעון פרס וזאת מורשתו. אבל מה לעשות וכנראה (טפו טפו טפו) הוא ימות במיטתו.
דבר נוסף: חרה לי מאד שבמפלגת העבודה יש את התמונה הגדולה של רבין ומי נעלם? דוד בן גוריון...
 
בני, גם אתה צודק

אחת הסיבות שהשמאל מתרסק פעם אחר פעם והעבודה לא מתרוממת שנה אחר שנה, היא בדיוק בגלל התחושה שהאנשים מקבלים שמדובר כאן על איזה שהו אליטיזם. על אנשים שלא מדברים בגובה העיניים אלא מתנשאים מעל...
אני אף פעם לא אהבתי את מפא"י אבל אהבתי את 'אחדות העבודה' (זוכר?) אני לא אהבתי את מפ"ם אבל הצבעתי פעם אחת לשולמית אלוני אשר הימין דאג לקרוא לה שוב ושוב בכינויים כמו 'זונה' וכו'. הצבעתי לה פעם אחת וזה היה אחרי שהתחתנו בנישואים אזרחיים כי היא היתה נושאת הדגל בנושא הזה. אחר כך חזרתי לד"ש ולשינוי ולצומת ולכל מיני מפלגות ירוקות למיניהן.
אבל, אני מסכימה עם פוסידון, כי כשדיברו על מורשת רבין, אז אנשי הימין פירשו את זה כאילו ומדברים פוליטיקה על מורשת מפא"י או מורשת העבודה. כן, גם הימין יודע לפרש הכל בצורה עקומה

הבעיה היא שככל שעוברים הימים והשנים, הימין מנסה להשכיח גם את הרצח, בבחינת מה קרה? כל יום נהרגים פה אנשים, אז מה קרה?
זאת התחושה שאני מקבלת.
 
יש רגעים בחיים

שקשה לשכוח.
משום מה הייתי לבד באותם ימים. נצמדתי למסך עד אמצע הלילה.
בבוקר מיד פתחתי את הרדיו רק כדי להבין עם חלמתי או לא.
מהרדיו בדיוק בקעו המילים 'שלום חבר', סגרתי הזלתי דמעה והלכתי לתיכון.

רבין בלי קשר לדרכו הפוליטית מסמן עבורי , עם פרצופו הסמוק והביישנות הכובשת, את הישראלי היפה.
כזה שאם מבליח כאן אתה יודע שהיום הוא כבר יוצא מן הכלל שאינו מעיד עליו.
 
אהממ.. בת 14 בערך

לא ממש התעסקתי בפוליטיקה..
בבית היינו מרכזניקים כאלו.. (דגש על ההיינו).

זה היה בשבת, בכלל לא עיניינה אותנו העצרת, ראינו כדורגל בערוץ אחר.

אני ראיתי בחדר שלי, ופתאום העבירו את השידור ליורם ארבל (בערוץ הספורט שהיה.. או שזה היה ערוץ 11),
והוא פתאום מלמל איזה משהו על זה שרבין נורה. (עדיין לא מת).

אז רצתי לסלון, ומלמלתי את זה, ולא ממש הבנו מה קורה.
שניה אחרי, דוד שלי מתקשר.. ושאל אם שמענו מה קרה.

בקיצור, כולנו היינו בשוק.
אני די הייתי בשתיקה כזו, כמו זומבי..
אחותי בכתה, אמא שלי בכתה..
אבא שלי יצא החוצה, לא יודעת לאן.. לנקות את הראש וחזר אחרי 3 שעות.

אמא שלי נהייתה חולה מיד אחרי..
שבוע שלם שהייתה בבית, ללא יכולת להוציא הגה מהפה. ממש פיזית זה לא היה ניתן.

וזהו.

מאז, היו כמה שבועות שאני וחבריי פקדנו את הכיכר יום יום..
אבל זה לא כי הייתי פעילה פוליטית או בכלל הבנתי את פועלו של רבין...
(ואני לא אכנס עכשיו למה אני חושבת),
זה היה פשוט כי זה משהו שהיה חדש לכולנו, באמת שכולנו היינו בשוק,
לא רק כי רבין נרצח אלא כי פשוט היה רצח פוליטי.. לראשונה.. אצלינו.
 

Doctor Goblin

New member
ערוץ 2

היתה תוכנית סיכום משחקי הליגה במוצ"ש בהנחיית יורם ארבל. אחרי זה שידרו אחד מסרטי אסקימו לימון.

פתאום קוטעים את הסרט וחוזרים ליורם ארבל על המסך. אחר כך העבירו לפרסומות או משהו ומשם לקחו את הפיקוד אהרלה ברנע ושידורי החדשות של הערוץ.
 

puma141

New member
אבוי...ליבי ליבי ליבי........לגמרי..

אני זוכרת את האווירה בבית. את הבכי את הזעזוע והצמרמורת..את חוסר היכולת לעכל...
את הערות עד הבוקר בפה פעור..
את ההכרה שיהודי-רצח את ראש הממשלה..ההכחשה\ התקווה שזה לא נכון שזו טעות..כאוס כואב.צורם.

התחלה של עידן אחר בעיני..עד הרצח, ומהרצח. רצח גם של תמימות מסויימת...שזה לא יכול להיות, והנה זה כן.
איפה היינו? איפה הייתה התמימות של רבין, שסירב להאמין גם הוא ממרום נסיונו ועוצמתו שיתכן דבר כזה בכלל..

תסלחו לי שאני מכניסה את זה כאן, לא לכבודו של רבין, אבל גם באיחוד הנוראי של ביברמן, אני רואה עוד נקודת התדרדרות קשה למדינה הזו.. נקווה שיש דרך חזרה מזה ב 3 החודשים הקרובים..
 
ואיך אומר צפריר בשן בסטטוס שלו


" 20 אלף איש בעצרת לזכר רבין, 70 אלף איש בקבר רחל. תקשיבו לסחבק, בהליכה השמאל לוקח את הבחירות האלה. בהליכה..."
 

puma141

New member
נשבר לי כבר מהשמאל ימין הזה..אף אחד לא מתעורר

לראות מה באמת קורה פה?

גם מהשמאל, גם מהימין, מלחמת כסאות מבחילה! כן, יש מידתיות של מה רע יותר או פחות-
אבל ראבק..לא יקומו אחרים חדשים שזה בדמם ואכפת להם באמת?
אני בזה לכולם שם, כמעט בלי יוצא מן הכלל..
אז יש רציונל, אוקיי..לא בא לי להיות שותפה בו. ממילא "אני" כבר לא חשובה ובעצם בלתי נראית או נשמעת..
והדמגוגיה , ההתחמקות מנושאים, והגועל שהם מביאים פה בשם האובססיה שלהם להבחר-מגעילה אותי..

אני בחוץ.
 

puma141

New member
:) את בטוחה שאת רוצה שהאנרגיות שלך, של

רינתי ושלי-ישתפו פעולה?? חחחחח

אני אתכן! נשבעת!! בכל הכח...
 

puma141

New member
חחחח זה בדיוק מה שאמרתי! לא יודעת אם פוליטית-

אבל כשאת תוקפת, את תוקפת!


מחזירה מלחמה! הרי חווינו את זה...:)
 
למעלה