שבוע טוב לכל חברי הפורום

[קוביd1]

שבוע טוב לכל חברי הפורום

סתם סקר קטן מה הביא אותכם לעשות את הניתוח ,מה היה הרגע שהחלטתם ,"הקש ששבר את גב הגמל"
והאם בעיקבות הירידה במשקל חל שינוי בהתיחסות החברה אליכם ,שינוי במציאת מקום עבודה ,נכון שהרבה מאוד תלוי באישיות של הבן אדם ,ולא רק צורה חיצונית ,אבל גם צורה חיצונית משפיעה
קראתי את מה ששלומי כתב פה בפורום על האכזבה שלא התקבל למשטרה בעיקבות עודף משקל ולאחר שירד במשקל התקבל לקורס במסגרת המשטרה .זהו שינוי משמעותי בחיים שלו




קובי

 

[שרון יסמין1]

שבוע מצוין

"הקש ששבר את גב הגמל" אצלי היתה האכזבה מהיו-יו של ההשמנות וההרזיות במהלך חיי. כשהחלטתי להרזות - רזיתי, אבל כשהייתי רזה אמרתי שלא נורא לאכול עוד גלידה, ועוד פיצה ועוד ועוד ואז...בום טראח - השמנה.
לאחר אין ספור הרזיה-השמנה, כבר הגעתי למצב של "חולשה נפשית" שבה מלכתחילה ידעתי שעוד דיאטה שאעשה - תהיה נידונה לכישלון. למה? כי אני סוג של חזרזירה שמהלכת על שתיים.
חברתי מהעבודה עברה את הניתוח ולאחר שצפיתי בירידת המשקל שלה, אמרתי - יאללה, עושים מעשה - ועשיתי. מהרגע שהחלטתי "לעשות מעשה" ולעבור את ניתוח הטבעת ועד שנותחתי - עברו בדיוק חודשיים וחצי.
כיום, אני שנה וחצי בדיוק לאחר הניתוח, מינוס 45 קילו (הרבה יותר ממה שהיה מתוכנן שארד), מרגישה מצויין (אם כי מידי פעם חולשה...) ובעיקר - שלמה ושמחה על הרגע שבו החלטתי לעשות את הצעד הזה.
מבחינת מקום העבודה - אני נמצאת באותו מקום כבר 17 שנה כך שזה לא השפיע על להתקבל או לא להתקבל למקום עבודה מסויים. נכון - בשלב מסויים כל המחמאות מאוד עשו טוב לנשמה, אחרי תקופה מסויימת, המחמאות כבר מציקות. מבחינה אישית - אין ספק שהבטחון עלה לי, אין ספק שיותר נעים להתלבש ולצאת מהבית. אין ספק שכייף לקנות כל בגד שאני רוצה, ולא רק מה שעולה עלי. יחד עם זאת, לא הכל "ורוד". יש את האכזבה שאי אפשר לאכול דברים מסויימים, אבל עקשנית כמוני לא תרפה אלא תאכל, תיחנק, תעבור כאב ותפלוט את זה החוצה. להגיד שלמדתי להתנהל נכון עם הטבעת - ממש לא למדתי. למרות כל העצות והיכולת ללמוד מאופירה באופן אישי - כנראה שהייתי בגלגול הקודם פרד.
בתוכי אני שואלת את עצמי מידי פעם, אם באמת לא החלפתי את הפרעת ההשמנה/האכילה בהפרעה אחרת. אבל זה כבר לדיון אחר שתעלה.
שיהיה לכולם שבוע טוב.
שרון

 

[קוביd1]

שרון יסמין 1

תודה לך על התשובה המפרוטת
אשמח מאוד לקבל תגובות ממנותחים נוספים
כתבת האם לא החלפת את הפרעות האכילה בהפרעה אחרת ,נושא לדיון ,רעיון מצויין לדיון בנושא הזה


קובי

 

[מגי63]

שבוע טוב!

אולי תכירו אותי עם הניק "נעם הראה", שהשתנה קצת מאז. עבר הרבה זמן, אבל חזרתי...
אצלי, ההחלטה הייתה כשכבר לא יכולתי לקנות שום בגד נורמלי ,אפילו לא בחנויות למידות גדולות (חוץ מאוהל 11 של הצבא...

), כשלא יכולתי להתכופף כדי לקשור את שרוכי הנעליים שלי, והכי הכי, כשהבת הגדולה שלי אמרה לי שהיא לא רוצה שאני אבוא לאסיפת ההורים שלה, אלא בעלי... זה היה לפני שנה ושבעה חודשים. בחודש הראשון אחרי הניתוח כשעוד לא יכולתי לאכול, ועוד הייתי כולי כואבת (אבל כבר 10 ק"ג פחות), בעלי שאל אותי אם זה היה שווה את הסבל, אז אמרתי לו שזה שאני יכולה לקשור את השרוכים, זה כבר שווה.
היום אני כבר שנה ושבע אחרי, ופחות 45 ק"ג, לובשת חצאיות של אחותי הקטנה (מידה 40), מרגישה מצויין, ניראית מעולה, חברות שלא ראיתי מאז הניתוח לא מזהות אותי (

)אני מצליחה לשבת רגל על רגל (בלי תמיכות) וכיף לי הכי בעולם! לגבי התזונה שלי- אני אוכלת כמעט הכל (מלבד לחם), פירות, ירקות, אורז, פסטה, עוף, דגים, בשר. פשוט הכל. כמובן שהכמויות קטנו, משמעותית, וההרגלים השתנו, גם משמעותי. יש פעמים נדירות שאני מקיאה,רק אם אני פתאום מנסה לבדוק אם ההרגלים הישנים עוד עובדים,ואז, הטבעת עושה לי נו נו נו... אבל בדרך כלל, הכל על מי מנוחות. הבדיקות שלי התאזנו - כולסטרול, סוכר, טריגליצרידים, וכו' שהיו לפני הניתוח במצב מלחיץ למדי, היום הרופאה שלי לא מאמינה שזאת אני... ואין מאושרת ממני.

 

[קוביd1]

ברוכה השבה לפורום

אני זוכר את הניק "נעם הרואה" שמח לשמוע על השינוי בחיים ,לאחר הורדת 45 ק"ג ,שגרמו לאיכות חיים הרבה יותר טובה
שגרמו לאיזון הסוכר ,טיגליצרידים כולסטרול תשמרי על ההשגים
שמח על השתתפותך



קובי

 

[מגי63]

תודה, קובי יקר

ומגיע לך גם מזל"ט! תצליח ותעשה חיל!

 

[רונה גימל 1]

כרגע תשובות מקוצרות כמו במברק...

שלוש שנים לאחר ניתוח.
52 קילו מינוס.
שינוי מהותי.
מחמאות מקיר לקיר.
אושר ענק.
נולדתי מחדש.
התייחסות נשארה אותו דבר, אבל הכבוד!
מסתכלת במראה ולא מאמינה שזו אני. מצד שני שכחתי איך נראיתי קודם כי נמנעתי מהתבוננות במראה בתור שמנה.
מרגישה צעירה בעשר שנים לפחות.
מתלבשת יפה! בגדים יפהפיים! נעליים יפות ושוות! מאופרת. מרגישה מיליון דולר.
בקיצור, אם לפעמים מתחשק לי לזלול הרבה, אני מסתכלת על עצמי ומפסיקה לחשוב כך.

אהה... ולא מקיאה. אוכלת נורמלי, מעט ולאט. הכל הולך, הרבה לחם טרי (אהוב ליבי) מעט בשר.

 

[קוביd1]

תשובות קצרות כמו במברק

כל התשובות מראות שאת מבסוטה ומאושרת מהשינוי שעשית
זה נותן פוש לחברים חדשים שחושבים על הניתוח

בהצלחה



קובי

 

[רומי 912]

שלום קובי, סקר נחמד, ואני עונה מצב בריאותי הוא זה שהביא אותי לניתוח, אומנם ניסיתי בעברי דיאטות למיניהן, וגם הצלחתי לרדת אבל לאחר תקופה לעלות חזרה פלוס. נמאס לי העליה והירידה, ואז פגשתי באנשים שעברו ניתוח טבעת, ורזו בשליטה בלי עליות וירידות. לאחר שעשיתי בירור, ושמעתי אותם על הניתוח שעברו החלטתי על טבעת.
לא ירדתי הרבה, כמו שאני קוראת כאן בפורום ירידות של 40 או חמישים קילו, ירדתי בשנה סך הכל 22 קילו
אך כל הערכים בבדיקות דם השתנו לטובה ואני מאד מרוצה.
הירידה שלי באמת איטית, אולי בגלל גילי המבוגר (כנראה לצעירים יש חילוף חומרים מהיר יותר) ובימים אלו
התחלתי את השנה השניה. אם בשנה השניה אני אוריד עוד 10-15 קילו, אני אסתפק בזה.
אני מרגישה טוב עם הטבעת, נעזרת המון בפורום כדי להבין דברים וכדי לפתור בעיות שלפעמים צצות.
מאחלת לכולם ירידה נעימה והרבה בריאות.

 

[אופירA]

מאיפה הופעתן כולכן? שרון, רונה, מגי, רומי

מה קובי עשה לכן, שהקים אתכן לתחיה???

 

[קוביd1]

אופירה אל תקנאי

נותנים כבוד למבוגרים



קובי

 

[אופירA]

 

[ירדנה היחפה]

 

[רונה גימל 1]

החלפנו ארונות, קיץ חורף, יצאנו מהנפטלין

והבנו שאנחנו מאושרות. אין לקובי קשר לזה, למרות שקובי איש נהדר.

 

[שרון יסמין1]

חחחח. היי אופירה

בדיוק כמו שענתה חברתנו - סידרנו ארונות. נשבעת שסידרתי ארונות בגדים!!!!!
אבל אני כאן, קוראת כל יום, אוהבת את המקום.
מחייכת לשאלות המנותחים החדשים כי אלו בדיוק אותן השאלות שמחזירות אותי שנה וחצי לאחור.
פה ושם קוראת עצות חשובות ומשכילות, אך מה לעשות שאני עדיין "ילדה רעה"?
דרך אגב - הסופגניות של רולדין מה זה טעימות!!!!!!!!
ד"ש חמה ומתי יש מפגש שוב???????????????

 

[אופירA]

סופגניות - מה שלמדתי אתמול...

היה מפגש לפני כמה חודשים, ולא באו הרבה. למה לא באת? אין לנו כוח אם לא באים הרבה. רציתי אז מפגש נשים נוסף, אבל אח"כ עבר לי.

תאמיני שתהיי טובה אז תהיי טובה. אני לא רוצה לראות אותך עד שאת נראית עוד יותר בן אדם.


ובנוגע לסופגניות, להלן קטע מתוך הנחיית קבוצת דיאטה ששמעתי אתמול:

מנחה: מבחינתי סופגניה היא הכי קריטית. אתמול הוצאתי את הטעם לאנשים. זו מטרתי. זו שליחות. היום סופגניה לא טעימה לי, כי אני מודעת לה. אם את אוכלת סופגניה ומרגישה שטעים לך וטוב לך וזה שירת אותך ואין לך נקיפות מצפון – מעולה.
משתתפת: אבל יש לי נקיפות מצפון. חיפשתי בגדים ולא מצאתי, אז אני חוזרת הביתה ואומרת שאפצה את עצמי בסופגניה.
מנחה: כדי שלא תמצאי אף פעם בגדים...
סופגניה קנויה זו חתיכת קמח שסופחת לעצמה כמות כזו של 3 מבחנות שמן. בדוק. שמן לא נקי, ממוחזר. כל פעם שממחזרים שמן הוא הופך להיות רעיל יותר. נתת לילדים רעל אמיתי. זה לא נושא לויכוח. אפשר למזער נזקים, לאפות בבית. הילדים רזים ומוכרחים סופגניה, אבל קנויה עם רעל?
אין מצב שסופגניה כזו נכנסה לגוף שלנו ולא השאירה רושם לכל החיים. הילדים עד גיל 18 בונים מסופגניה כזו תאי שומן 100%. תאי שומן חדשים. אתם פה עם תאי השומן מהילדות, מהסופגניות של אז. להוריד את תאי השומן שהגוף בנה כבר אי אפשר. אפשר רק להרחיב או לכווץ.
בשביל להוציא סופגניה אחת מהגוף צריך שעתיים אירובי, לא מספיק דיאטה. זה מתלבש עלייך, זה לא משהו שהגוף יכול לעכל אותו. (שוקולד עדיף, בטח. סופגניה זה בלתי הפיך).
יש לי קבוצה של בנים, שכל אחד נראה סופגניה, והאמא התלוננה שאני מוציאה להם את הטעם. אמרתי לה – והיה זה שכרי!
אם לא תאכלי את הסופגניה, ויתרת, הרווחת מה שאת רוצה להיות. אבל אם אכלת את הסופגניה, הרווחת סופגניה וויתרת על הדברים שאת רוצה. זה הכל. אחרי חצי שעה לא תזכרי את הסופגניה. האם בעוד חצי שעה את רוצה להיות במצב אחרי שאכלת אותה או שלא אכלת אותה?
אל תקנו סופגניות, אל תדאגו לילדים, יש להם מספיק במסיבות. אם אתן בכל זאת מטגנות סופגניות אז בשמן עמוק וגדולות, כי אז זה סופח פחות.

 

[ליבי3617]

שרון לא הייתה? ובקשר לסופגניות...

מתה על סופגניות אבל רק אלה המסורתיות עם הריבה. כל אלה עם הצ'ייסרים לא עושות לי את זה בכלל.
שום דבר לא יוכל להניא אותי מלאכול אותן כשאני רוצה (כי... אני לא נהיית סופגניה אלא יודעת להכניס אותן לתפריט).
שמעתי גם שהגדולות טובות יותר כי הן בצקיות יותר מהקטנות.
בכל מקרה גם לי נראה שהגדולות יותר טעימות ממה שאני זוכרת במבחן הטעימות של השנה.

עוד מעט הולכת להתחדש בסופגניה. אבל לא ברולדין כי הן קטנות

של נאמן או מגה מן הסתם.

 

[קוביd1]

סופגניות

ברונלדין קטנות וטעימות הכי טעים סופגניית קרם ברולה - סופגנייה במילוי קרם אנגלז וניל שוקולד לבן, מצופה שוקולד לבן ושברי תחרה קרמל.
סופגניה אחת שתיים בשביל הנשמה



קובי

 

[אלישבע24]

אחרי מה שאופירה כתבה

על הסופגניות אני בחיים
לא אגע בהן!

 

[שרון יסמין1]

בטח שהייתי

מה זאת אומרת למה לא באתי? בטח שבאתי למפגש אצל טלטול בכפר סבא. אפילו התחבקנו והתנשקנו.
אז אכלתי סופגנייה מרולדין. היה טעים שאין דברים כאלו. דרך אגב - 8 שקלים לסופגנייה. היה טעים!!!!
הקטע ששלחת על הסופגנייה - גדול ונכון. אהבתי.
אני באמת צריכה לחזור להראות בת-אדם. דיי איבדתי צלם אנוש עם מה שעוללתי לעצמי. מסוג האנשים שאו הכל או לא כלום. הגזמתי ואני יודעת שאני חייבת לאזן את עצמי בחזרה אבל לא עושה ממש למען זה.
בכל מקרה - חג חנוכה שמח לכולם בפורום ונתראה בשמחות אמן.