גם הצלחה עומדת בפני עצמה. מכיון ,שעל כל מצליח יש מפסיד,או מפסידים,וגם לגביך,אם הצלחת במשהו,אז בטח הפסדת משהו אחר.....לכן אני חושב שאתה טועה בהגדרה. אם אתה מצליח במשהו,נכשלת במשהו אחר. זה שאתה לא יודע במה נכשלת,לא עושה אותך מנצח... מה שנכון להצלחה,נכון גם לניצחון,ולכן לטעמי אתה קצת מתפלסף,לא? אולי אני טועה? לא חושב.
לפי משנתי: הצלחה וכשלון עומדים בפני עצמם. אין כאן אחד על חשבון או בזכות השני. נצחון והפסד תלויים אחד בשני. אין זכות הגדרה לאחד מהם ללא השני. זה שלפעמים לא מוצאים אחד מהם, לא אומר שהוא לא קיים. קרא שוב את מה שכתבת. רוצה קצת התפלספות? "הצלחתי לנצח כי נכשלתי בכל ההפסדים...
כי עכשיו אתה אומר את מה שאני אמרתי.אין לי אתך מלחמה ולא ויכוח,רק דושיח.התיחס למה שכתבת על ההבדל בין הצלחה ונצחון,ותיווכח שהם היינו הך.כבר כתבת את זה בהודעתך האחרונה בעצם.....תיקנת ! יום יפה שיהיה לכם
שאכתוב זאת? עם ס או עם צ? זו הייתה האסוציאציה (או התחושה) שלוותה אותי שראיתי את המלה נצחון. ישר חשבתי: רגע, אם מישהו ניצח, אז מישהו הפסיד, לא? ואז באה חיפה. (או ירושליים, או צפת). גם בעניין העליות והירידות - הן לא שוות כלום בפני עצמן, כל אחת מהן מתעצמת רק בזכות חברתה הנגדית. האם מטרת ההצלחות הייתה להכשיל את אלו שמולך... ?
זה כמו אלה שכשאתה נושם אויר...הם נחנקים...מהקנאה. תגיד, דירסט, (בסוף אני עוד אתרגל לשם הזה...) כשהעליה קשה ומסובכת, כשהיא קורעת את הצפורניים מהידיים כי נאחזים באבנים לא ליפול,ועולים כשמגיעים... זה יותר טוב? האם ההצלחה מתוקה יותר כשהדרך קשה? מה עם עצירות קלות לשתיה, ושחרור...? זה טוב כדי להמשיך בדרך?
ומה עם הדרך עצמה? העצירה ? ההתרעננות ? האם אין להן משמעות בפני עצמן ? האם אין להן ערך מוסף ? האם הלימוד מהדרך לא שווה את הכל ? האם הוא לא חשוב לפעמים יותר מהניצחון עצמו ???