שבת שלום לכולם!רוצה לאמר לכם משהו !

[עוזי שחף]

אבל זה רק נפש,בספר נכון ?

 

[Deerest]

כן ולא

הנפש היא זו שסובלת ובעקבותיה האדם עצמו. מה שמאפשר את המניעה והתיקון זה האדם עצמו - הראש, החשיבה, המודעות, התרגול - בהכירו לעומק את האורגניזם הזה שמאחד את כל המערכות בגוף.

 

[עוזי שחף]

דירסט!!! תודה לך,ובוקר טוב

 

[עוזי שחף]

לקבל בלי להבין ? כמובן שאפשר

מציק לי שלא מקבלים אותי,כשלא מבינים אותי. לא צריך להבין אותי,רק לקבל אותי כמו שאני עם כל "החסרונות" שלי.

 

[עוזי שחף]

ואיך יבינו אותי כהלכה,אם לא אדבר

כפי שהרגש מנחה אותי לדבר..... כשמישהו כאן מגיב לי,הוא מגיב לכל מה שאני.... חלק ממה שאני,זה סגנון הביטוי שלי,וחלק מסגנון הביטוי שלי הוא לשים סימני קריאה ע'מ להדגיש משהו....להראות שהוא חשוב...ועוד..... אז למה שאני "אתאמץ" להביע עצמי אחרת? אם מדובר כאן בציווי כלשהו,אני מקבל זאת בהכנעה,הפורום הזה שלך,יותר מאשר שלי,אני מודה !!! ואם זה לא ברמה של ציווי,מדוע שלא תשאירי לי את האופציה להתבטא כמו שנוח לי.....אני לא מקלל חלילה וחס,או פוגע באחרים במפגיע..... זו "בסך הכל",הדרך שלי לבטא את עצמי..... ומי כמוך יודע,שאת אחד הדברים הכי יפים שאני כתבתי,לפחות בעיניי,תבתי עם המון המון סימני קריאה,מה את אומרת ,אביבה ? בוקר טוב.

 

[pandor]

היי עוזי

קשה לי להתייחס לשאולות שלך על העצמה והתעצמה עד שאני לא מבינה מה כוונתך כשאתה משתמש במילים אלו.שאלתי אותך איך אתה מגדיר עצמה, וזאת כדי שאוכל להתייחס לכל אותם המשפטים המכילים מילה זאת. לפי איך שאני מגדירה את המילה עצמה,לשאלה שלך אין שום משמעות, כך שאם אתה באמת רוצה תשובה אנא תסביר את עצמך בבהירות... לא טעיתי בניסוח של שום משפט. נראה לי יומרני מדי לנסח מחדש משפט שאתה לא מבין/לא מסכים איתו ועוד לטעון שזה מה שהתכוונתי לכתוב מלכתחילה. אתה יכול לשאול, לא להסכים,להנל דיון על הדעות שלי, אבל אתה לא יכול להביע דעה במקומי.

 

[עוזי שחף]

pandor-בוקר אור לך,מה שלומך?

אנחנו כל הזמן "מנתחים" ומשוחחים,אודות המושג הזה. דפדפי אחורה,יהיה לך כיף,"אפילו" אני למדתי מזה המון... ואגב ! אם בדרך למכולת,עליתי על רגל של מישהו או מישהי,וזה הכאיב, אני תמיד מתנצל,למרות שאף פעם אני לא מתכוון לפגוע באף אחד. אני מתנצל-רק אם "פגעתי"-אם לא "פגעתי",אין טעם להתנצל,ואני חוזר בי. לא היית לי כוונה להביע דעה בשמך ! במקרים כאלה אני גובה תשלום !!! עבור ניסוחים של כתבי תביעה עד 16000 ש'ח. בוקר אור לך.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

בוקר טוב pandor

יפה אמרת. רוצה להגיד עוד על בודד, לבד, בדידות, ובכלל על כל מה שאמרת...

 

[pandor]

בודד ולבד

בדידות זו הרגשה, לבד זה מצב. תחושת הבדידות היא תוצאה של ניתוק ובעיקר מעצמי. לבד זה בחירה להפריד מעצמי גורמים שונים שעלולים להפריע בביצוע של עשייה כלשהי או בדרך חיים שלי. את הבדידות או הניתוק אני בוחרת, לעומת זאת אני לא יכולה לבחור בלהיות לבד לגמרי כי אין לבד לגמרי. תמיד יש בע''ח, טלווזיה, אינטרנט, ואם לא אלה מחשבות, תחושות של אחרים שלא נעצרות במסגרת הגוף הצר(לפי הדעה הרווחת) אלא חודרים לתוך הספארה שלי.בגלל זה אני אוהבת את השעות הקטנות של הלילה, האנשים יושנים ,המערבולות נעלמות והמחשבות שלי מתחדדות.

 

[spectacular]

מי שיודע לבד- יודע ביחד.

לדעתי הלבד הוא לא תמיד מבחירה מודעת. לפעמים מישהו מאוד רוצה לא להיות לבד, אבל נסיבות חייו הביאו אותו לכך, גם אם יש טלויזיה, אינטרנט או בעל חיים בסביבה זה בעצם לבד. כשנמצאים לבד לא בהכרח מרגישים בדידות, ואפשר להרגיש בדידות גם בין המון אנשים. גם אני אוהבת את הלילה.

 

[pandor]

מסכימה איתך

הלבד הוא לא תמיד בחירה מודעת. מודעת או לא מודעת הוא עדיין הבחירה שלי. ה"יחד" הוא בחירה של יותר מאדם אחד ואם הצד שני לא בוחר ב"יחד", הבחירה שלי לא רלוונטית. נסיבות החיים מביאים לנו בדרך כלל מה שאנחנו רוצים, גם אם לא תמיד אנחנו מודעים שזה מה שאנחנו באמת רוצים.הרבה פעמים אנחנו נעולים על אופציה אחת והקיבעון שלנו לא מאפשר לנו לראות שקיימות אופציות אחרות,הרבה יותר טובות ממנו. האם היית פעם לבד למרות שלא רצית להיות לבד? אם בא לך ספרי לי על מצב בו היית לבד ונהנית ומצב בו היית בין 100 (או פחות) אנשים והרגשת בדידות. אני אוהבת איך שאת כותבת. אני חשה עצב והרבה עדינות...

 

[spectacular]

היי Pandor ,לבד וביחד,../images/Emo41.gif

כן,הייתי לבד הרבה בחיי, לפעמים רציתי בכך במודע, ולפעמים אולי גרמתי לכך שלא במודע, אבל זה הפריע לי שאני לבד, הרבה פעמים אני מתבודדת לי, וזה מתוך בחירה, אני לא יכולה להמצא בין אנשים הרבה זמן, (מה זה הרבה? אני פשוט מרגישה.) צריכה לקחת הפוגות ולהיות לבד לפעמים. בדרך כלל אחרי שהיה בחברת אנשים אחרים אני מאוד נהנת להיות לבד, אני משתדלת לא להיות במקומות הומים, לא מגיעה לשם, אני ממש מרגישה שיש יותר מידי אנרגיה רוחשת באויר, וזה לא עושה לי טוב. כשאני חלשה וכואב לי,אני צריכה חיבוק, ואם אין אדם אוהב לצידי זאת בדידות. יש הרבה דברים שכיף לי לעשות רק עם עצמי, אני די אוהבת אותי...

 

[pandor]

כן, מוכר

יש לי לפעמים שבועות שאני לא מספיקה להקציב לעצמי את ה"לבד".זמנים כאלה סוחתות ממני כל טיפה של אנרגיה.בחוץ אני צריכה להתאים את עצמי למוסכמות המקובלות(גם אם זה חלקית-זה עדיין מעייף), לעמוד על שלי, לנהל כל פעם מחדש את מלחמת תיאום הציפיות(בעבודה בעיקר).אני לא יכולה לדפוק צעקה ברחוב, גם אם נורא בא לי כי בחברה שלנו להיות עצבני לא נחשב למעלה טובה אבל לשקר כן. נראה לי שאם הייתי לוקחת פחות אישית את הדברים והייתי מעיזה יותר-הייתי מתעייפת פחות בחברת האנשים. ומה האלטרנטיבה שלך? כלומר מה את חושבת שיגרום לך להנות תמיד בחברת האנשים?

 

[spectacular]

מה יקרה אם תצעקי ברחוב?../images/Emo12.gif

אני לא יודעת אם אפשר להנות תמיד מחברת אנשים, אבל אני משתדלת להיות עם אלה האהובים עלי, לפעמים קשה לי להמנע ממפגשים עם אנשים שאני לא מעריכה, ואני נאלצת לנהוג בנימוס, אבל לא בצביעות. אולי במפגש לא נעים כדאי לא לתת לזה לגעת בי, כלומר לנסות ולנטרל את הרגש ולהישאר עם השכל, לא להתעצבן ולא לנסות לשנות את העולם, אם אצליח לשנות את עצמי ,דיינו,ובזה אתרכז.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

בוקר טוב pandor

האם את או אתה? איך מתחולל הניתוק מעצמך? או אולי, מה זה "ניתוק מעצמי"?

 

[pandor]

את-כלומר אישה,בחורה

"ניתוק מעצמי" הוא לא הניסוח הנכון כי מרמז על קיומו של יותר מעצמי או "אני" אחד: ולא אני לא דוגלת במונחים של ה"אני הגבוה" או ה"אני האמיתי" אני זה אני אולי עם רובדים אחדים ובטח עם הרבה מצבי רוח שונים. ובכל זאת המילה ניתוק מתאר טוב את המצב. עצב, בדידות, שעמום (מצבי רוח די דומים מבחינתי) הוא תוצאה של התעלמות מאין ספור האפשרויות שקיימות סביבי(אשר יכולות להסב לי כמובן הנאה רבה) ותקיעות בתוך רחמים עצמיים, פחדים, חוסר ביטחון ירוד וכו'. איך מתחולל הניתוק? בדרך כלל הוא תוצר לווי של התנגדות לשינוי.

 

[עוזי שחף]

ערב טוב לך, pandor ,כמה מילים !

מישהו הזכיר כאן בפורום,מכוניות מתנגשות,שבכל פעם שהן מגיעות למכשול הן עוקפות אותו,תוך כדי שינוי כיוון..... אני תוהה,האם ,או נכון יותר לשאול,מהו הקושי,"בלהתנגש" במשהו אחר... מכיוון שע'פ הפרספקטיבה שלי,וגם באינסטינקטים,אני פשוט עוקף,באופן כמעט אוטומטי,כל מה שגורם לי לתחושה לא נעימה. גם כשאני לבד,זה מהמון המון כייף,וכשאני לא לבד,זה אותו הדבר,למעט ניואנסים של ריכוז,שקט,וכו..... אני תוהה מה הבעייה,"לקטוף" מעץ האפשרויות,שקיימות סביבך,איזה משהו טוב,לעשות איתו-כשצריך. האם חשבת פעם מה מונע ממך,אם בכלל,"להיתקע",ברחמים העצמיים,כדברייך? מקווה שאין בשאלותי חדירה לפרטיותך,אני "ממשיך אותה",מהיכן שנראה לי שהיא נעצרה לה...... לילה טוב לך.

 

[pandor]

ערב טוב עוזי

"אני תוהה מה בבעיה "לקטוף" מעץ האפשרויות, שקיימות סביבך..." רובינו שרויים בהרגלים: אוכלים באותו צורה,הולכים באותו צורה, נושמים באותו צורה,מנסחים את ההודעות שלנו בפורומים באותו אופן(לא צריך שמות זיהוי- אפשר לזהות את האנשים לפי סגנונות כתיבה). הרגלי החשיבה הוא אחד ההרגלים הבסיסים וסביר להניח שרוב ההרגלים נובעים ממנו.מה לעשות אנחנו לא אוהבים לשנות, כי אין לנו "זמן", כי הפעולה הנוכחית הבטיחה את עצמה(הרי אני מצליחה להגיע ממקום למקום-גם אם אני דופקת לעצמי בהליכה קצת את הגב ואת הברך,מה זה כבר משנה?)וכי מה יבטיח לנו שהפעולה האחרת אהיה יותר טובה? מצב רוח רע נובע מדפוסי חשיבה שגויים. על ענפי "אץ האפשרויות" תלויים גם אפשרויות שלא מועילים לי.כדי שאדע איזו פרי לקוף מהעץ וכדי לא לבחור פרי לא בשל או לחילופין פרי מלא תולעים-עלי לזהות איזה מחשבה גורם לי למצב הנוכחי ואיזה מחשבה ישנה לטובה את המצב. מודעות וידע-זה הבעיה. מה מונע ממני "להתקע" ברחמים עצמיים? שינוי מחשבות. אין שאלה שיש בה חדירה לפרטיותי כי אין שאלה שאני חייבת לענות עליה.

 

[spectacular]

להתקע במצב בעעעעע.

כשאני קוראת את דבריך מתעוררת אצלי שאלה ששאלתי את עצמי פעמים רבות, ולא ממש היתה לי תשובה. איך משרתים אותנו הבדידות והעצב, במצב בו אני נתקעת, ולא מצליחה לצאת מהעצב, אולי אני לא רוצה לצאת, אולי העצב והרחמים העצמיים משרתים אותי בדרך מסוימת, מה נותנת תחושת הקורבן האומלל? אולי אם אני אדע מה זה נותן לי, אני אצליח לצאת מזה יותר מהר. התנגדות לשינוי,בהחלט,את צודקת.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

עצב נתקע, מה עושה שמחה?

למה לצאת מהעצב? כדאי גם לצאת משמחה?