יש בינינו מי שמיתמם, אבל זה לא אני.
בשפה הערבית, קיים המונח "ישראל". כשאתה אומר שבמונח "איטבח אל יהוד" הכוונה התמימה היא בעצם אל "איטבח אל ישראל", אז זה כמו מי שיגיד שבעצם הגרפיטים של "תג מחיר" מתכוונים באופן תמים אל "הישראלים סובלים תחת עולו של הטרור הערבי". יאלה יאלה...
לגבי התינוקת היהודייה: שמתי לב איך אתה החלקת קלות את הדיון, ממנה להוריה. אז להזכירך שוב: מוחמד עמרו שצעק "איטבח אל יהוד" רגע לפני שרצח, לא עשה זאת תוך כדי צליפה על הוריה, אלא תוך כדי צליפה על התינוקת היהודייה עצמה, שלהבת פס ז"ל, ילידת חברון, שלא גזלה אדמות מאיש, הואיל ונולדה בישוב *היהודי* בחברון (ישוב שהיה קיים ברציפות 3000 שנים עד 1929), לא בישוב *הפלסטיני* בחברון. אילו היה עושה זאת כי היא ישראלית, הייתי מצפה ממנו שיצעק "איטבח אל ישראל", כי כאמור המילה ישראל קיימת בשפה הערבית.
והאמנם מה שבעצם שאתה טוען, זה שכאשר הפלסטינים חיסלו בשנת 1929 את הישוב היהודי בחברון, תוך כדי אותן צעקות עצמן, "איטבח אל יהוד", זה היה בגלל "הישות היהודית שהמיטה על הפלסטינים שואה, גזלה את אדמותיהם, והמשיכה בגזל היא ואין לה שובעה"? להזכירך, הישוב היהודי בחברון היה קיים שם ברציפות במשך אלפי שנים, עד אותו טבח של 1929, כלומר אלפי שנים רצופות לפני שמישהו בכלל חשב (בראשית המאה העשרים) להמציא את המושג "עם פלסטיני". ושלא תבין אותי לנכון: אני לא מאלה שחושבים שאין עם פלסטיני. יש, כי זה עניין של מה שבתודעתם. אבל בלי שום קשר לכל זה, המניע של שינאת הפלסטינים כלפינו, לא התחיל בלידתה של התינוקת שלהבת פס בישוב היהודי בחברון, אלא התחיל לפני קום מדינת ישראל. שהרי לא ניתן להכחיש שתי עובדות: א. קריאות האיטבח של אז הן אותן קריאות האיטבח של היום (מבלי שייעשה שימוש במילה "ישראל" הקיימת בשפה הערבית); ב. הם לא חזרו בתשובה ולא הביעו חרטה על טבח 1929 בחברון (כולל בישובים יהודיים נוספים בארץ). מסקנה: גם המניע של אז הוא אותו מניע של היום, בלי קשר לכיבוש הנורא שהומט עליהם מחמת לידת אותה תינוקת יהודייה ז"ל, ילידת הישוב היהודי בחברון, שקדם לישוב הפלסטיני בחברון בכמה אלפי שנים.
ועוד נקודה שלגביה טעו מפיצי הסירטון: יש פער מוסרי ענק, בין החייל הכי אכזר שלנו (אגב כמה כאלה אתה מכיר? ברוך גולדשטיין כבר אמרנו?), לבין האדם הכי מתון שלהם. האמנם יש צורך שאזכיר מי מימן את רצח הספורטאים הישראלים במינכן? או שבטח כבר כולם יודעים מי המתון הזה ולא צריך להזכיר? אבל כשחייל ישראלי צולף במחבל, ובטעות הכדור מגיע לליבה של התינוקת הפלסטינית שאותה החזיק המחבל כדי לגונן על עצמו, אז זה עדין לא הופך את החייל הישראלי ליודונאצי. לא כל מי שטועה, הופך באופן אוטומטי ליודונאצי.
ושלא תבין אותי לנכון: אני לא מאלה שחושבים שאין אצלנו מנטאליות יודונאצית. יש (למרות שלדעתי אין יודונאצים ודומני שאף ליבוביץ היה מאשר זאת). ואני גם לא מאלה שחושבים שישראל היא טלית שכולה תכלת, כי היא ממש לא. אדרבא, ההסתלקות שלנו מהשטחים הכבושים היא (לדעתי) קודם-כל חובה מוסרית שלנו, כי מה לעשות, הכיבוש משחית (למשל גורם לטעויות מהסוג שציינתי בסוף הפיסקה הקודמת), ואני אומר זאת בתור אחד ששירת שם ולכן יודע על מה הוא מדבר. אבל בלי שום קשר לכל זה, צריך להכיר באמת המרה: הישראלים נאלצים להתמודד באנטישמיות לשמה, לא באנטי-ישראליות. כדי להיווכח בכך, מספיק לצפות יום יום בטלוויזיה הפלסטינית, ולקרוא יום יום את אל-ואטן, ואני אומר זאת בתור דובר ערבית, ולכן אני יודע על מה אני מדבר. רק מה, הישראלים לא מבינים ערבית, ולכן הם עדיין מיתממים לחשוב שהסיפור כאן הוא הכיבוש (שאותו יש להפסיק לדעתי בלי קשר).
