אבהיר
1. אתה יכול להמשיך ולטעון שלא מעניין אותך מה ליבוביץ חשב, אני אמשיך לתאר את מחשבתו.
2. איפה כתבתי שפעולה רצונית תהיה חסרת סיבה? אדרבא, כתבתי במפורש כי (לדעת ליבוביץ) אין סיבה ל*ערכים*, וכי לא התיחסתי ל*פעולות* גרידא.
3. אנא הבחן בין פעולה רצונית, לבין הערך/הרצון עצמו. הפעולה הרצונית היא תופעה פיזית, בעוד שהערך/הרצון הוא תופעה נפשית. לדעת ליבוביץ, הסיבה לפעולה הרצונית (כתופעה פיזית), הוא הרצון (כתופעה נפשית), אבל לרצון עצמו אין סיבה שגרמה לו, לפחות מנקודת המבט המודעת של האדם לרצונו.
4. הטרמינולוגיה של ליבוביץ אינה מבולבלת כלל: אתן לך דוגמה שתשבר את האוזן: ליבוביץ יודע להבחין בין איש לבין אשה, אבל כשהוא אומר "אדם" הוא מתכוון לגברים ולנשים כאחת. זה לא מעיד על בילבול, אלא על ידיעת משמעותה המכלילה של המילה "אדם".
5. ליבוביץ ידע היטב להבחין בין סיבה לבין תכלית. *הסיבה* שבגללה לקחתי מונית, היא (בין השאר) כי פיספסתי את האוטובוס האחרון (ויש גם סיבות פיזיולוגיות שאותן פירט ליבוביץ בספרו "בין מדע לפילוסופיה"). מצד שני, *התכלית* שלשמה לקחתי מונית, היא כדי להגיע הביתה בזמן. זה שליבוביץ משתמש במונח "נימוק" הן במשמעות של סיבה והן במשמעות של תכלית, זה לא מחמת בילבול, אלא מחמת כך שליבוביץ יודע שמשמעות המונח "נימוק" היא מכלילה, כלומר שמונח זה חל הן על סיבה והן על תכלית, ממש כמו שהמונח "אדם" חל על גברים ונשים כאחת.
6. אותו דבר לגבי יכולתו של ליבוביץ להבחין בין מטרה סופית (הנקראת אצלו גם "ערך" או "ערך עליון"), לבין יעדי-משנה (הנקראים אצלו "צרכים"). מבחינתי, לעצור עכשיו מונית, זה יעד-משנה שלי (או "צורך" שלי כפי שכינה זאת ליבוביץ). ואולם, להספיק להגיע בזמן לבית הכנסת, זו המטרה הסופית שלי (או "הערך" במילה אחרת). זה שליבוביץ משתמש במונח "מטרה סופית" באותו המובן של "ערך", לא אומר שהוא לא יודע להבחין בין ערך לבין מטרות-ביניים.
7. אינני מסכים לטענתך, שהאופן שלפיו אתה משתמש במונחים הללו מאפיין את שימושם בשפה, כלומר את הפרקסיס הלשוני. הפרקסיס של מי? של עם ישראל? בודאי שלא. של ליבוביץ? גם כן לא. של ויטגנשטיין? של קואיין? של פאטנאם? אלה לא דיברו עברית, ומעולם לא השתמשו במונחים העבריים הנ"ל, ככה שברור שזה לא היה הפרקסיס שלהם.
8. לדעת ליבוביץ, אין בסיס לרצונותיו של האדם, ועל זה אני יכול לתת לך הרצאה שלמה. אבל רק כדי לשבר את האוזן, אסתפק בדוגמה קטנה אחת: אין בסיס לרצוני לקנות דווקא את הבית שברחוב הנוקדים 5. אם אתה חושב שיש בסיס, הצע אותו, ואנסה להבהיר לך מדוע ליבוביץ ידחה את הצעתך על הסף.
9. כמובן שגישת ליבוביץ לא חטפה שום מכה. אני רואה שאתה חושב שהיא כן חטפה, ומכאן אני מסיק שלא קראת את סיפרו "שיחות על מדע וערכים". לגבי הפילוסופים שבשמותיהם נקבת: להוציא את האחרון, את השאר אני מכיר היטב: מגיל צעיר זימרתי בעל פה מיכתמים מהטרקטטוס של ויטגנשטיין (בשפת המקור), ובארכיון שבביתי עדין שמורים צילומי כתביו של קואיין, לא רק המאוחרים, אלא גם המוקדמים, למשל משנות החמישים (את אתה רוצה, אסרוק לך אחד או שניים ואשלח לך). על קון ופאטנאם אין מה לדבר, אבל גם אוסטין ורורטי. אבל אני מודה שלא יצא לי לקרוא את מקדוואל.
