לא, היא לא באמת צודקת
זו תפיסת עולם נאו-ליברלית דפוקה, שחושבת שאם יש דוגמה אחת למישהו שהצליח, אז כולם יכולים להצליח.
זה פשוט לא נכון. לאחים קוך יש הרבה כסף לא בגלל יכולת בלבד, אלא בגלל נסיבות. וקובי ברייאנט יש רק אחד. נראה לך הגיוני שרק אדם אחד מארה״ב באמת ״רוצה״ להיות השחקן מס׳ אחד ב־NBA?
בחלק מהדברים יש מהמורות בדרך, וחלק מהאנשים - שרוצים מאוד - נופלים על המהמורות האלה. אם אתה מטר חמישים, לא יעזור לך כמה שאתה רוצה להיות שחקן כדורסל. אם יש לך בעיה ביציבות בידיים, אתה לא תהיה שחקן סנוקר ברמה עולמית. מעבר לזה, המערכת היא תחרותית, ומעמידה זה מול זה אנשים שהם שווים פחות או יותר גם ברמה וגם ברצון. מתוך כל שחקני המכללות והשחקנים הזרים שנורא רוצים, רק מספר מסויים יעמוד לבחירה בדראפט. כל האחרים, כמה שירצו, לא ייבחרו באותה שנה, ואחרי שנה - יש כבר שלל חדש של אנשים שנורא רוצים, והמספר עדיין מוגבל. ואם לא נבחרת בדראפט?
הצירוף הוא של רצון, של נתוני פתיחה, ושל מזל. לטעון שאם האחים קוך עשירים כל אחד שמספיק רוצה יכול להיות עשיר - זה בולשיט. אני בטוחה שגם הדוגמאות של האנשים שציינת הם פשוט דוגמאות בודדות מבין הרבה אנשים שזרקו את החיים שלהם לפח - ובכל זאת לא יצאו מהעוני.
דווקא הנושא של גידול ילדים פחות קשור לעניין התחרותי שיש בתחום הכסף או הכדורסל. בנושא הזה צריך לחשוב: מספיק לעשות ילד או שצריך גם לפרנס אותו? מה עושה אדם כשאין לו סביבה חברתית תומכת לעניין הזה? זה אולי ״אפשרי״, אבל זה קשה, בדיוק כמו שלמי שנולד במקרה בבית עם סביבה משכילה ומקדמת הרבה יותר קל להגיע לאוניברסיטה גם בלי להיות גאון הדור, לעבוד במקביל וללמוד במקביל, מחברו שגדל בסביבה שלא נותנת לו את הבסיס הלימודי והכספי ללימודים ומכווינה אותו לכיוונים אחרים לגמרי. להיות משפחה חד הורית זה לקשור לעצמך משקולת על הרגל בכל מה שקשור ליכולת פרנסה - וזה בדיוק חלק מהדיון בנושא הילודה ביפן: בהחלט נשים שויתרו על לידה יכולות לתרום לדיון הזה, כי יש רקע להחלטה שלהן. יכול להיות שאם היו מספיק מעונות יום, היה פחות לחץ להעביר את הילדים יום שלם במסגרות שכוללות, כמו שמאנטי אמרה, השתתפות פעילה של האמהות, או תנאים מאפשרים אחרים, הן היו עושות ילדים. עובדה שהיפניות שמגיעות לארץ בממוצע עושות הרבה יותר ילדים מאשר ביפן. ישראל היא סביבה תומכת לעניין הזה.
ובשורה התחתונה אסור גם לקחת מאנשים את הבחירות האישיות שלהם: מותר לכל אדם לא להתחתן גם אם האינטרס החברתי הוא שכמה שיותר אנשים יתחתנו. מותר לכל אישה לא ללדת, זה פאקינג הגוף שלה והחיים שלה. בדיוק כמו הטענה של מישל בעניין ידיעת האנגלית: מותר לאינדיבידואל מסויים לא לדעת אנגלית. החברה כחברה צריכה למצוא דרכים לתת סביבה תומכת כך שאנשים שמעוניינים לא יפלו בצידי הדרך בגלל דברים כמו פרנסה, מעונות יום, לחץ חברתי וכו׳, כך שאותם אנשים שהבחירה שלהם תואמת לזו שהחברה מקדמת יוכלו לבצע אותה ללא קושי. ובזה יכולות לסייע בהחלט גם נשים שנאלצו לא ללדת או כאלה שבחרו לא ללדת.
