נכנעתי. פרק ארבע ספר ראשון
בנתיים אני מתפלאת לגלות שאני מחבבת את ג'ון סנאו של הספר, לעומת ג'ון סנאו הקרובני והאומלל של הסדרה. המבט המסכן/אמיץ/אמרתי לכם של קיט הרינגטון מעייף וגורע יותר מהמבט הקורבני/משלים עם מר גורלו של הארי פוטר (שהיה מאוס גם בספרים וגם בסרטים)
הדמויות צעירות בהרבה ממה שחשבתי. ידעתי שהם בני עשרה, אבל חשבתי שהם בסוף שונות העשרה ולא בתחילת/אמצע. ומשהו שהבנתי רק לקראת סוף העונה הרביעית שהיה כתוב במפרוש בתחילת הספרים - סנאו זה שם משפחה שנותנים לכל הממזרים.
נכנעתי, נפלתי שדודה, ואני קוראת את משחקי הכס בניגוד למה שחשבתי.
בנתיים אני מתפלאת לגלות שאני מחבבת את ג'ון סנאו של הספר, לעומת ג'ון סנאו הקרובני והאומלל של הסדרה. המבט המסכן/אמיץ/אמרתי לכם של קיט הרינגטון מעייף וגורע יותר מהמבט הקורבני/משלים עם מר גורלו של הארי פוטר (שהיה מאוס גם בספרים וגם בסרטים)
הדמויות צעירות בהרבה ממה שחשבתי. ידעתי שהם בני עשרה, אבל חשבתי שהם בסוף שונות העשרה ולא בתחילת/אמצע. ומשהו שהבנתי רק לקראת סוף העונה הרביעית שהיה כתוב במפרוש בתחילת הספרים - סנאו זה שם משפחה שנותנים לכל הממזרים.
נכנעתי, נפלתי שדודה, ואני קוראת את משחקי הכס בניגוד למה שחשבתי.