שיטת לימוד בתנ"ך!

פלגיה

New member
גם מורה למתמטיקה שלא אוהב

את המקצוע שלו, לא ילמד אותו טוב.
 

ע מ י ש

New member
יתכן, אבל המקצוע הוא הוראה

מורה למתמטיקה הוא לא מתמטיקאי אלא בראש ובראשונה מורה, כנל בתנך. מאידך, במתמטיקה התלמידים משקיעים ובתנך לא. הם לא משקיעים כי זה לא חשוב לאף אחד. כשזה יהיה חשוב, הם ישקיעו.
 

שיבולית

New member
צודק, אבל בתנ"ך

יש גם חשיבות להשקעה וגם חשיבות לאהבת המקצוע. כי מתמטיקה - השקעתי בגלל החשיבות וזנחתי אחרי המבחן... לעומת זאת בתנ"ך אין השקעה סביב המבחן וזה נזנח גם אחרי... החלום שלי - שתהיה אהבה ללימוד תנ"ך ולא רק סביב ההישגיות, שתלמידים ובוגרים ילמדו תנ"ך - ופורומים כמו הפורום הזה ישגשגו בדיונים של אנשים שרוצים ללמוד ולדון בתנ"ך מתוך אהבהת המקצוע ומתוך עניין אמיתי. וקשה שזה יקרה כשהבסיס להכרת התנ"ך ע"י רוב האנשים נרכש ע"י שיטת לימוד כמו זו הפועלת היום (כלומר היעדר שיטה) וע"י יחס שיש למקצוע כיום...
 

nama123

New member
זה תולוי במורה

ניכסתי המדף הראשי של תפוז אבל בעיקרון אני חילונית ואני לומדת בבית ספר חילוני . מה שמשפיע אל לימודי תנ"ך זה רק נמורה ביסודי היתה לי מורה משקיענית שלפני שלמדנו סיפור היא אמרה לנו אותו המילים שלנו וסיפרה אותו ממש כמו סיפור ממש מענין . כבומן שהממצוע הכיתתי היה גבוהה. אחר כך שחטיבה היתה לי שוב מורה טובה שנתננה לנו עבודות יצרתיות ופעם לקחה אותנו לחדר חשוך שהיא שמה בו מלא נרות וישבנו במעגל והיא הקריאה לנו את הסיפור עם נר. או הבאיה דגומאות טלנובולות ואז סיפרה לנו את הסיפור עד שתלמידה אחת אמרה שהיתה במתח מה יקרה ופחתה תנ"ך בבית. אבל השנה יש לנו מורה שואמרת תקראו פסוקים 1-16 פרק ט"ו ותענו אל השאלות וכמובן הרבה תמלמידים לא אוהבים השנה תנ"ך לסיכום המגילה באה הגיד אם לומדים מענין אז זה מענין. מהסיפורים של התנ"ך אפשר ללמוד מלא דברים וחבל שלא יודעים ללמד אותם.
 
שלום רב,

אני בוגר מערכת החינוך הדתית, וכרגע לומד בישיבת הסדר. הנושא הזה חשוב לי משני סיבות, סיבה ראשונה היא עצם היותי אדם דתי, שהתנ"ך היא נר לרגלי, הרבה פעמים אני נזכר במה שאמר ברל כצנלסון "רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות"- עצם חוסר הלימוד בתנ"ך, חוסר ההתעניינות נובעת לעניות דעתי מכך שהמורה מגיע עם חוסר רצון ללמד תנ"ך וגם בבית ההורים לא מייחסים לכך חשיבות, ומשרד החינוך רואה בזה איזה גחלת קטנה של יהדות, אם פעם דוד בן גוריון היה מייחס חשיבות רבה לספר שעומד בראש רבי המכר בכל העולם, נאומיו היו מתובלים בדברים רבים מתוך ספר הספרים וכשהופיע בפני ועדת חקירה אמר: "התנ"ך הוא המנדט שלנו על הארץ", כלומר דוד בן גוריון, חילוני מוצהר, הבין כי התנ"ך הוא ספר הספרים שלנו, הספר שמעבר לבחינה הדתית-יהודית שלו, יש בו נושאים מרתקים שאפשר לדון בהם, נושאים ספרותיים, מתמטיים, מוסריים וכו'... היום, נושאי הנאומים נוהגים לחתום את דברם באיזה פסוק מהתנ"ך שלרוב גם ישובש, לא פעם ולא פעמיים עמדו נציגינו בפני אנשי אומות העולם שהציגו לפניהם סוגיות מתוך התנ"ך ונציגינו לא ידעו על מה מדובר בכלל...! הציבור החילוני אימץ לעצמו כל מיני ניו-אייג`ים למיניהם, המגדירים עצמם "נאורים", בעוד שמי שקורא בתנ"ך, נהנה ממנו ומאמין בו נקרא: "חשוך". הסיבה השניה לזה שנושא זה חשוב לי, הרצון שלי להיות מורה, בין השאר בעז"ה לתנ"ך. לפי דעתי, כדי ללמד תנ"ך שהתלמידים יאהבו, עליכם להראות להם שישנם דברים שם הנכונים להיות, סוגיות חברתיות, מוסריות, ספרותיות, מתמטיות וכו' הספר הזה הוא הסיבה לכך שכולנו כאן, תלמדו את התלמידים שלכם את הדבר הזה, תראו להם את זה כתוב, דווקא בגלל ההתרחקות מספר הספרים, תוכנית ההתנתקות עברה באדישות משוואת, אני לא אומר שכולם צריכים להיות בעד או נגד, אבל גם מי שנגד, אם הוא היה מבין שיש פה וויתור על משהו היסטורי השייך לנו, והוא היה רואה את המקורות, היה יכול להבין את כאבם של המתנגדים לתוכנית. אתם רוצים דוג' למשהו מתמטי שבדיוק חשבתי עליו? תנסו לחשב ביחד עם תלמידיכם את מניין השנים מבריאת האדם (ע"פ זמן החיים שחיו האנשים וישנם עוד דרכים רבות) ואז תגלו כי אברהם אבינו מצא את אלוהיו בדיוק בשנה שבה הוקם מגדל בבל, לאחר מכן תדונו האם זה קשור או שזה סתם צירוף מקרים... זה יכול להתפתח לדיון מרתק! תפסיקו לראות בתנ"ך ציונים ולימודים גרידא, התנ"ך הוא מעבר לזה, הוא מחנך אותנו לדרך חיים, הוא מעלה שאלות מרתקות, את זה תביאו לתלמידים שלכם ותאמינו לי שהשיעורים השתפרו בצורה מדהימה! כל טוב, שמעון.
 

ע מ י ש

New member
שרוט נכבד

אני חייב לציין כי עצם רצונך להיות מורה מעורר בי דאגה רבה. הסיבות לכך הן: 1. העברית הקלוקלת שלך שאינה יאה למורה ואינה יאה לתלמיד ישיבה המתיימר ללמד תנך 2. נטייתך לערב את השקפותיך הפוליטיות (הקלוקלות לטעמי) בתפקידך המיועד כמורה. 3. הכרותך השטחית עם אנשים חילוניים
 
אני שמח שזה מעורר בך דאגה...

א. מה לעשות, מערכת החינוך כשלה גם בחינוך הלשון... אני משתדל ללמוד ולתקן. ב. אני לא עירבתי דעות פוליטיות אבל אני מבין שאם חינוך התנ"ך היה יותר רציני אז האדישות שאפיינה רבים מבני הנוער בזמן שאנשים נלחמו על האידיאולוגיה שלהם הייתה נעלמת כי הם היו מבינים מאיפה מגיעה האידיאולוגיה הזאת. ג. אני חוזר בתשובה, אז להגיד שאני לא מכיר אנשים חילוניים זה קצת מצחיק.
 
אני חולקת עליך.

אני חושבת שבגלל הכעס שלך על דעותיו הפוליטיות של "השרוט" שללת אותו. ממכתבך מוקרן קרירות כלפיו, אני לא רוצה לכעוס עליך ולפתח פה מריבה, אבל אני רוצה להבהיר לך כמה דברים שלעניות דעתי יוכלו להועיל לך: 1. לא כולם בעלי אותה דיעה כמו שלך. 2. במכתבים הנכתבים כאן יש הרבה שגיאות כתיב וניסוחים לא ברורים וזה לא בגלל ה"עברית הקלוקלת" של הכותב. 3. הכרות שטחית של בנאדם עם אנשים ממגזר מסויים לא משפיעה על מקצוע ההוראה אלא אם כן יש לו סטיגמה עליהם או שהוא כן מכיר אותם אישית (כוונתי ליותר מהכרות שטחית) ודואג לשתף בכך את תלמידיו (והם כמובן יכולים לחלוק עליו, כך שדעותיו הם לא דעותיהם של תלמידיו), וכתיבת השקפות פוליטיות בפורום זה, לא מעיד על מעורבות בדעותיהם של התלמידים ובמיוחד שההבדלים כ"כ גדולים... ולכן רצונו של ה"שרוט" להיות מורה ממש לא מדאיג אותי, אלא להיפך אני מעודדת אותו ומקווה שיהיה מורה טוב בישראל (דבר שמאוד חשוב). כל טוב לך, (מקווה שלא תיקח את הדברים אישית).
 

masorti

New member
לצערי החישוב המתמטי שלך שגוי...

טענתך שאברהם מצא את אלוהיו בשנה בה הוקם מגדל בבל הינה טענה שגויה. אולי אתה מתבסס על מדרשי חז"ל, אבל לפי התנ"ך הקשר הראשון בין אברהם לאל מוזכר בפרק י"ב, כאשר האל התגלה לאברהם בחרן ואמר לו "לך לך מארצך" וכו'. כדי לחשב זמנים, אני יוצא משתי הנחות מוצא: 1. בבראשית י', כ"ה נאמר: "וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג, כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ, וְשֵׁם אָחִיו, יָקְטָן." מכאן אני מסיק שמגדל בבל נבנה בימי פלג. (אם נבנה עוד לפניו, החישוב יוכיח את טענתי עוד יותר) 2. אני יוצא מהנחה שלא עברו יותר מכמה חודשים מרגע שהאל פקד על אברהם לצאת לכנען ועד שאברהם עשה זאת. בטח לא שנים רבות. לכן אני מניח ששנת יציאת אברהם לכנען היא השנה שבה התגלה אליו האל. נעבור כעת לחישוב הזמנים, ולשם כך ריכזתי להלן את הפסוקים הרלוונטיים מתוך בראשית י'-י"ב.... וַיְחִי-פֶלֶג, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-רְעוּ. וַיְחִי-פֶלֶג, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-רְעוּ, תֵּשַׁע שָׁנִים, וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. וַיְחִי רְעוּ, שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-שְׂרוּג. וַיְחִי שְׂרוּג, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-נָחוֹר. וַיְחִי נָחוֹר, תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-תָּרַח. וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר, וְאֶת-הָרָן. וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן. מהפסוקים קל לראות ש... מלידת רעו עד יציאת אברהם מחרן עברו: 32+30+29+70+75 = 236 שנה מצד שני, אנחנו יודעים שמלידת רעו חי פלג 209 שנים. כלומר: בעת יציאת אברהם מחרן פלג היה כבר מת 27 שנה. היות והנחנו שהאל התגלה לאברהם בשנת יציאתו לחרן ושמגדל בבל נבנה בימי פלג, לא יתכן ששני הדברים קרו בו זמנית משום שפלג מת 27 שנה לפני יציאת אברהם מחרן.
 
ישנה מחלוקת...

בין שני תנאים מתי אברהם מגלה את אלוהיו, האחד אומר בגיל 3 (הסיפור עם המערה), והשני בגיל 48... לפי חישובים מדוייקים של המורה לתנ"ך שלי (לשעבר), כשאברהם היה בן 48, באותה שנה מגדל בבל הוקם... תבדוק שוב, אני אשתדל למצוא את החישובים המדוייקים ואני אעלה אותם לכאן, אך ייתכן וזה יקח קצת זמן... בכל מקרה, גם אם יש פה טעות מתמטית, הכוונה היא אותה כוונה, בתנ"ך אפשר למצוא דברים שכאלה...
 

masorti

New member
אני אחזור שוב...

בתנ"ך עצמו אין שום רמז לכך שאברהם גילה את האל לפני גיל 75. (אתה מוזמן להוכיח לי את ההיפך.) בוא ונחסוך לשנינו חישובים של תנאים, ונתרכז בפשט של המתמטיקה המובאת בספר בראשית. שנינו יודעים עברית ושנינו יודעים לסכם מספרים דו-ספרתיים. אז אין שום בעיה שתבדוק את הטענות שלי לגופן ותגיב על החישוב בלי להישען על אחרים. דרך אגב, אם אברהם גילה את האל בגיל 48... זה היה 27 שנה לפני יציאתו מחרן בגיל 75. בקיצור, מדובר על שנת מותו של פלג. לטעון שמגדל בבל נבנה בדיוק בשנת מותו של פלג (מתוך כ- 240 שנות חייו) כדי לאלץ את התאריך להתאים לאברהם - זה טיעון מאוד דחוק. אם יש טעות מתמטית הכוונה אינה אותה כוונה. כל הפואנטה היתה שאברהם גילה את האל בזמן שכל העולם ניסה למרוד בו ולבנות את מגדל בבל. שגיאה מתמטית גורמת לתיאוריה הזו לקרוס.
 

ציפי ג

New member
אין לי מושג איך מלמדים בחינוך חילונ

אני למדתי בבי"ס חרדי לבנות. אנחנו למדנו תורה ברמה מאוד גבוהה. על כל פסוק ופסוק יש הרבה שאלות ששואלים פרשנים, ועונים תשובות שונות ומשונות. ההשוואה בין השאלות ובין התשובות היא היא המביאה את העניין מבחינתי ללימודי התורני. אנחנו דווקא למדנו בשיטה הפרונטלית, ולא בשיטת "הסדר". הבנים שלי לומדים מעט אחרת היום,בבי"ס יסודי יותר עוסקים בשינון ופחות בהבנת החומר. הם מאוד אוהבים את זה. אנחנו שוקלים לרשום את הבן שעתיד לעלות לאלף שנה הבאה, לבי"ס בשיטת זילברמן, בו לומדים אך ורק תנ"ך בשנים הראשונות , והכל ברמת השינון והפשט.
 

shushu10

New member
הייתי שמחה ללמוד בשיטת זילברמן.

ספרי לנו קצת מיהו זילברמן, מתי הוקם בית הספר המיוחד הזה ומי המורים?
 
הדתיים לומדים בשיטה "דתית"

הדתיים, לדוגמא, מדברים על האלגוריה בסיפורי התנ"ך, וכיצד הם מפיקים ערכים מסיפורים. אצל החילונים אברהם אבינו זה חרוז, ולא בן אדם כי כל המיקוד הוא בטקסט מבחינה ספרותית ולא בערכים הנובעים ממנו. בגלל זה, יש חמורים שחושבים שהתנ"ך היא יצירה ספרותית "מדהימה" בתור יצירה ספרותית היא גרועה ביותר, אבל בתור ספר ערכים עתיק הוא מדהים, ואת זה החילניים לא מביניםץ
 
שיטת לימוד התנ"ך

משתנה ממורה למורה וכל שכן ממערכת למערכת. בחינוך החילוני מנתקים את הקשר הדתי-אלוהי ולא רואים בטקסט משהו מקודש ואילו במערכת הדתית-חרדית רואים בטקסט קדושה שאין לערער אחריה.
 
רמת הקושי ושיטת הלימוד

אהלן. קודם כל בכלל לא כולם מקבלים 100, ומי שמקבל 100 זה עולה לו בהשקעה ובחרישה על החומר אלא אם כן זה בחור או בחורה גאונים. הבגרות של הדתיים בתנ"ך מאוד קשה. לא מספיק רק לענות על השאלה אלא אתה צריך להכנס לעומק העניין של השאלה ולהבין מה רוצים ממך, על איזו נקודה בדיוק אתה צריך לענות, אתה צריך לתפוש את ה - point של השאלה ורק אז לענות. אני לא בדיוק מודעת על הצורה שבה מלמדים תנ"ך אצל החלוניים, אבל לפי מה ששמעתי מחברות חילוניות שלי המורה שלהם לתנ"ך בכלל לא מאמינה בתנ"ך שלדעתי זה דבר שמבלבל את התלמידים (או שאני טועה) ובנוסף אין כ"כ קשב בשעורי התנ"ך בבתי הספר הלא דתיים, בעוד שבשעורי התנ"ך אצל הדתיים יש קשב גדול כי זה מקצוע קשה שמצריך ריכוז והבנה באופן רצוף של החומר. בחינוך הדתי המורה מסביר את המפרשים לפי הדרישות של משרד החינוך ואפילו יותר שזה כולל: רש"י לאורך כל הלימוד, רמב"ן, ראב"ע, הרא"ש ועוד כל מיני מפרשים ואת המחלוקות בניהם וכל מיני קשיים ותירוצים, וזה לא מתבטא בקריאת פסוקים ופירושם אלא הרבה מעבר לכך. כדי לעבור את הבגרות בתנ"ך צריך להבין גם את החומר וגם את מה שרוצים ממני בשאלות. יש כאלה שיודעים את החומר אבל אין להם את התפיסה להבין מה רוצים בשאלות, את הקטע של השאלות שחלקם כתוב באופן מאוד מבלבל. בכל אופן שיהיה לך הצלחה בלמודים! ביי
 

mush11

New member
חשוב חשוב חשוב...

כתלמידת בית ספר ממלכתי דתי, בו המורים היו חרדים ברובם, עלי לציין מס' דברים: גדלנו כילשים חכמים. התנ"ך לימד אותנו שפה, אוצר מילים גדול לאין שיעור, יכולת התמודדות עם כל טקסט, פרשנות רחבה ויכולת ניתוח של כל משפט סתום או מורכב, ערכים ודרך ארץ, תזונה בריאה, אמונה ותקווה. בזמן שלמדנו לא שמנו ליבנו לדברים אלו. מאוחר יותר, בעת שהגענו לבגרות ולמדנו באוניברסיטה ונהיינו מרצים בעצמנו, גילינו את המשמעות של הלמידה הדתית את התנ"ך (להבדיל מהדרך החילונית). פעמים רבות נשמע את המשפט "איפה את רואה את זה"? או "מאיפה את מבינה את זה"? וכך הלאה. ערך צורת הלמידה שלנו לא יסולא בפז, וקצרה כאן היריעה. היום אני מרצה במוסד חינוכי חילוני, בו אני משתמשת רבות במקרא ופרשנויותיו, ומצטערת שמחויבותי לדרך של המוסד אינה מאפשרת לי להרחיב יותר. הפרשנות הדתית לתורה ואפן לימודה במוסדות הדת היא הנכונה, הברורה והטובה ביותר. כיום איני מנהלת אורח חיים דתי, אך בהחלט משוחדת וממליצה.
 

ע מ י ש

New member
חוששני שאת מערבת שני נושאים שונים

האחד הוא למידה מהשקפה אמונית והשני הוא הדקדקנות והפרשנות. גם פרשנות שאינה נכתבת או שלא נכתבה על ידי אנשים דתיים נשענת ומבוססת על הפרשנות היהודית המסורתית. אין אף פרשן רציני שלא מתבסס על רש"י או על רד"ק וכו', וזה כולל אפילו פרשנים שאינם יהודים. ועל כן ניתן להגיד כי גם תלמידים חילוניים ומורים חילוניים עוסקים רבות בפרשנות המסורתית. ההבדל הוא בין הסתכלות על הטכסט כמקודש וכאמיתי בכל פרטיו לבין הסתכלות בעיניים מודרניות, הפרשנות במקרים רבים היא אותה פרשנות.
 
למעלה