מעניין
נכנסתי דרך הדף הראשי, אבל אני מגיבה בכל זאת כי זה נושא מעניין. אני חילונית, למדתי תנ"ך ובמשך רוב השנים הוא היה בין המקצועות הגרועים, אם לא הגרוע ביותר. אמנם התוצאה של הבגרו שלי היתה טובה, והתכוננתי למקצוע הזה ברצינות כמו לכל מקצוע אחר, אבל לא אהבתי תנ"ך. למען האמת ביליתי זמן רב משיעורי התנ"ך בציור במחברת, (למרות שזה לא המקצוע היחידי). אני לא יודעת למה זה קורה, כי בכתה ב, בה התחלנו ללמוד תנ"ך, נורא התלהבתי מהרעיון. אני חושבת שכבר אחרי שנה גיליתי שזה לא מלהיב. אולי זה דרך הלימוד, אני יודעת שלפחות חלק מהמורות שלי כן אהבו תנ"ך, אבל אף אחת מהן לא היתה מעניינת, השיעור אף פעם לא הגיע לדיון מעבר לטקסט, כמו בשיעורי היסטוריה אזרחות ואפילו ספרות. תמיד זה היה קריאה, פרשנות אחת או יותר, הכתבה ולעיתים דיון על חלק מהן או ויכוח על למה אנחנו לא מקשיבים. אבל.... תנ"ך לא היה המקצוע היחידי שלא אהבתי, אותם תלמידים לשעבר כמוני שהגיבו יכולים בכנות להגיד שהם אהבו את שאר המקצועות? אז האם תנ"ך אמור להיות שונה? מיוחד? אני חושבת שכן, אבל איך עושים את זה?