שינויים, התפתחות, התבגרות ועוד

[noosh]

.....

"שמוטב לאבד חברים מסוימים שגורמים לי להרגיש רע (בין אם מדובר בקשר רומנטי ובין אם מדובר בקשר ידידות) - מאשר להישאר איתם ולסבול." לקח לי שנתיים להבין את זה, עכשיו אינ מתחילה באמת להפנים.

 

[נועם פורר]

מוטב מאוחר מלעולם לא.

נכון יש תחושה של הקלה כזאת?

וואלה. אני שמח לשמוע שעשית זאת ושאת חיה בשלום עם עצמך (...לפחות בקטע הזה).

 

[sh53]

אני חושבת שזה נכון

"למדתי שמוטב להיות לבד. למדתי שלפעמים כדאי "לחתוך את הרגל בכדי לשמור על שלמות הגוף". שמוטב לאבד חברים מסוימים שגורמים לי להרגיש רע (בין אם מדובר בקשר רומנטי ובין אם מדובר בקשר ידידות) - מאשר להישאר איתם ולסבול." לפעמים לוקח זמן לחתוך, וגם אם רע זה לא אומר שזה קל- אבל כשעושים את זה בסוף זה כל כך מקל.

 

[noosh]

אני היחידה שלא חשה הקלה? ../images/Emo4.gif

 

[sh53]

מה הדבר שהכי מפריע לך בחיים

והיית רוצה לטפל בו ישר ובאופן מיידי וכמה שיותר מהר יעשה לך טוב על הלב? אני בכוונה אומרת משהו אחד, כי לכולנו יש המון דברים בחיים שהיינו רוצים לעשות עכשיו, המון סידורים והמון דברים שהיינו רוצים שייראו אחרת בחיינו - אך מאחר ובהודעה הקודמת כתבת משהו בסגנון שאין לך כח לחשוב על כל הנושא הזה, אז אני מבינה שאין לך הרבה אנרגיות, ולכן אני שואלת על משהו אחד - מה הדבר שהכי חשוב היה לך לסדר כעת בחיים שלך ושאת חושבת שהוא יעשה לך טוב?

 

[noosh]

לעזוב את הבית

באמת, עושה לי רע לחיות כאן. אבל אינ לא באמת יכולה לעשות את זה, אין לי כסף. לא משנה כמה אינ ארצה, אין לי כסף, הצבא בחיים לא יממן לי כזה דבר, כי אני באה מרקע כלכלי טוב ואין בעיות עם ההורים וכאלה. אין מצב לעולם. רק אחרי שאני אשתחרר, ואעבוד כמה חודשים עד שנה, וזה בתנאי שאני אוותר על הטיול-אחרי-צבא שלי, שאני ממש לא רוצה לוותר עליו. ועוד משהו, זה להתנתק ממישהו שהקשר איתו עושה לי רע. אבל אין לי אומץ לעשות את זה, כי להתנתק ממנו אומר לא רק לנתק איתו קשר, אלא גם להגיד לו מה עברתי כל השנתיים האלה. ואין לי אומץ לעשות את זה, פשוט אין לי.

 

[sh53]

אולי אפשר לדבר בצבא עם מישהו

בכל זאת? אולי אפשר למצוא שם אוזן קשבת ולו הקטנה ביותר? אולי תבקשי אישור לעבוד בזמן שאת חיילת וככה תוכלי לשלם שכירות? מה לגבי בסיס סגור או בסיס מרוחק? אני לא מכירה אותך ולכן אני מנסה לחשוב על אופציות, אולי לא כולן מתאימות, אבל מנסה. חשבתי גם על אופציה נוספת - אם את באה הביתה כל ערב, אז לנסות למצוא מישהי מבוגרת ולגור איתה. יש נשים מבוגרות שמחפשות חברה או פוחדות להיות לבד ואולי לך זה יתאים.

 

[noosh]

אמממ...

לא, בשביל לעבוד אני צריכה אישורי עבודה, ואנ ילא אקבל כאלה מהצבא אם אני לא אתן להם מסמכים בנקאיים, שההורים שלי לא רוצים לתת. כבר ניסיתי כי אני רוצה להוציא אישור עבודה בלי קשר, אינ ממש רוצה לעבוד. חוצמזה, אני לא רוצה ששומדבר יפגע בתפקיד שאינ עושה בצבא, שכרגע לוקח את רוב היום שלי (אני מסיימת ב-20:00), ככה שאני אוכל לעבוד רק בסופי שבוע, וזה בטוח לא מספיק כסף בשביל לשכור דירה. ולא, בבסיס שלי, שהוא בסיס פתוח, בדיוק הוציאו מהמגורים אפילו את האנשים שגרים בחיפה וירושלים... ואני גרה קרוב לבסיס, אז לא. וההורים שלי בכלל לא יודעים שאני רוצה לעבור. ואני לא רוצה לעבור לגור עם מישהו שאינ לא מכירה. אין מצב שזה יקרה, אינ די יודעת את זה. זה בגדר חלום..

 

[sh53]

ומה עם להתאים את עצמך לסביבה?

כלומר עם הסביבה פוגעת בך, אז לקחת פחות ללב? לתת מעצמך פחות לסביבה שפוגעת בך? אולי זה נשמע קצת "קר" ואולי גם קשה לביצוע - אבל זה אפשרי בהחלט. בהתחלה זה קשה מאוד, אבל לאט לאט יהיה לך יותר קל להתעלם ממי שפוגע בך.

 

[noosh]

אבל זה מה שקורה

ואז כועסים עליי עוד יותר כי אינ "אנטיפתית ואדישה ומגעילה" אז מה, נו, אני לא מסוגלת להיות חמה ואוהבת לאנשים שאני לא באמת מרגישה כלפיהם ככה. וכבר אמרתי להם שקשה לי לחיות באוירה שיש, זה לא משנה. אינ הרעה, אני האנטיפתית, אני הקרה. זה נכון, אין לי מה להגיד. ההאשמות האלה נכונות. אבל אני פשוט לא מסוגלת להיות אחרת, לא יכולה.

 

[sh53]

אז את קרה, רעה ואנטיפתית

והם אלוהים, והם צודקים, הם חכמים והם יודעים הכל. הם "מחמיאים" לך ככה? עני להם נכון מאוד ואל תראי להם שזה מפריע לך ופוגע בך, הם פוגעים בך ומדברים אלייך ככה כי הם יודעים שזה כן מפריע לך, שזה כן מזיז לך, שאת כן שמה עליהם - מכירה את נוהל הטרול בפורומים? ככה זה גם בחיים. מישהו שבא רק להעביר ביקורת, רק לעשות רע, אין לו פתרונות אבל תלונות יש לו תמיד בשפע - ברגע שמנסים למצוא פתרון, הוא ימצא תמיד מה לא טוב בנו, נפתור את זה ימצא משהו אחר. ברגע שנגיד לו זו אני וזו בעיה שלך אם לא מתאים לך - הוא יראה שאין לו ברירה אלא לקבל אותך כמו שאת ואין גם טעם להתלונן כי אין גם אוזניים שתקשבנה לו. לסיכום - אל תיקחי הכל ללב ונסי להיות אדישה (בלי מרכאות) כלפי הערות כאלה, אולי בהתחלה זה יהיה רק כלפי חוץ ובפנים עדיין זה יפריע לך ותאכלי את עצמך, אבל לאט לאט זה גם יחלחל פנימה ויהיה לך יותר קל להתמודד עם המצב.

 

[noosh]

רוב הזמן אני בסדר עם זה

זה רק לפעמים שאני לא יכולה יותר והפעמים האלה מתישות אותי. אינ צריכה לחיות באוירה אחרת, כזאת שתחזיר לי את השמחת חיים ואת הכיף ולא תסחוט ממני כוחות ותגרום לי לשנוא את עצמי ולרצות לברוח. ולא יודעת, לפעמים אינ מרגישה רע על זה שאינ בכלל מתלוננת, כי יש לי בית ויש לי משפחה ויש לי אוכל ובגדים וכל מה שאינ צריכה, אז מה אני מתלוננת. אבל אני לא מסוגלת עם האוירה הזאת, עם המתח, עם הכעסים. זה עושה לי רע, לא משנה כמה אינ מנסה לנתק את עצמי מזה. בסה"כ, זו סתם הדחקה. לא נורא. אני אסתדר עוד שנתיים ככה, ואז נעבור

 

[sh53]

את יכולה לשנות בשנתיים האלה

אולי לא הרבה, אולי קצת, אולי מעט - אבל לפחות לנסות, גם הנסיון עצמו ייתן לך משהו, יתן לך נסיון בלעמוד על שלך, להביע את דעתך ואף תעבירי מסר לסביבה שאת לא סחבה שאפשר לדרוך עליה. אני חושבת שהמקור לחוסר שמחת החיים זה היחס של הסביבה אלייך ומה שיחזיר את שמחת החיים זה מה שמונע את זה - כלומר את צריכה לעבוד על היחס של הסביבה אלייך, לא אומרת שיהיה קל, לא אומרת שבטוח שזה יישא פרי (יש אנשים שלא מוכנים להשתנות, להתפשר, לקבל גישות שונות משלהם), אבל מבחינתך יחול שינוי - את תדעי ותלמדי פחות לקחת ללב ולהיפגע מאנשים שלא באים לקראתך. סליחה שאני קרה ואני קוראת להם אנשים כשבעצם מדובר במשפחה, אבל גם אני באותו מצב ואני מדברת עלייך כאילו אני מדברת עליי - ככה אני התמודדתי עם המצב. את אמא שלי אני לא יכולה לשנות, מה גם שהיא לא רוצה להשתנות, היא לא מוכנה לבוא לקראת או להשתנות - אז מה שנותר לי (אצלי) לעשות זה לשנות את הגישה אצלי - לייחס חשיבות רבה יותר ולשים במקום I את מי שנותן לי יחס כמו שמגיע לי וכמו שאני רוצה ואנשים מאוד מקסימים ונחמדים תפסו את המקום הזה, הם לא מהמשפחה הקרובה שלי, אבל הם המשפחה שלי ובלי מרכאות ואני אוהבת אותם מאוד כי הם נותנים לי המון כוחות - ויי נסחפתי ועברתי לספר אליי, לוקחת לך את הבמה, אבל אני מקווה שזה יעזור לך להבין מה כן אפשר לעשות במצב כזה, איך הופכים את הרע לטוב (עד כמה שאפשר) ולהפיק ממה שיש את המירב.

 

[noosh]

קחי, קחי

הבמה היא לא המקום שלי

זה בערך מה שאינ עושה, ובאמת שזה בסדר רוב הזמן אבל עדיין קשה לפעמים לחיות בכזאת אוירה. רוב הזמן אני באמת בסדר עם זה, גם חייבים לשנות גישה כדי להסתדר, אחרת באמת הייתי משתגעת

 

[sh53]

נסי לחשוב על העבר ועל ההווה

איך היה בעבר? ---> איך לעומת זה בהווה באותו ענין? איזה שינוי עשית בעבר ובעקבותיו הגעת להווה? איך את מרגישה אחרי השינוי? עשית שינויים בחייך? הסיקי את המסקנות המתבקשות, מה שהלך טוב - להמשיך בזה, מה שלא הלך טוב לחשוב למה לא ולחפש את הסיבות.

 

[noosh]

בעבר האחים שלי גם היו פה

אני משערת שזה חלק מהקושי חוצמזה, לא יודעת. גם ההורים שלי השתנו. אני אחשוב על זה, כשיהיה לי הכוח. תודה על העזרה

 

[sh53]

סיימת את ההודעה

א. עם חיוך ב. עם משימה - לעבוד על זה (לעומת ההודעה הראשונה שלך - אני ממליצה לקרוא אותה שוב ולעקוב אחר השינוי אצלך, איך ממצב של אין כח הגעת למצב שאת תחשבי על זה, אמנם כשיהיה כח, אבל עדיין תחשבי על זה).

 

[MsUnderstood]

../images/Emo9.gif

איזה שינוי חוללתם בחייכם, אתם מרוצים ממנו והוא מעלה אצלכם חיוך? וואי,השנה השתנתי ביותר מידי דברים.הכי אני מרוצה מזה שאני כבר לא חושבת מה אנשים יחשבו עלי במצבים שונים איזה אתגר הצבתם לעצמכם והצלחתם בו? לסיים בצפר,לעשות שיהיה לי טוב,אפילו אהבה מצאתי.. מה התוכניות שלכם לעתיד הקרוב/הרחוק? סופ"ש הבא חג מחזור-שאני מחכה לו שנים

אחרי זה עד הגיוס עבודה טיסה לארה"ב לפני זה ולשרת בצה"ל

 

[sh53]

כל הכבוד לך על ההישגים וההצלחה ../images/Emo13.gif

 

[Shusho]

אנילא חושבת שנכשלתי.

אניחושבת שפשוט הפכתי לבן אדם אחר לחלוטין, עם הרבה, הרבה, הרבההרבההרבה יותר בטחון עצמי. הרבה יותר. מי היה מאמין בשנה שעברה שאהיה מסוגלת להתמודד עם סניף שלם, או קבוצת קייטנים, או קבוצת חניכים במשך השנה? אני לא. מי היה מאמין שלמרות הפרידה שאני לקחתי די קשה מהאקס אני אעמוד על הרגליים כמו שצריך ופשוט אמשיך הלאה עם אנשים אחרים? אז לשאלות. איזה שינוי חוללתם בחייכם, אתם מרוצים ממנו והוא מעלה אצלכם חיוך? זה יהיה בוודאי הבטחון העצמי שלי. בעיקר בגוף שלי. ירדתי קצת (הרבה) ובדרך לעוד במשקל. עמדתי באופציה להסתיר את עצמי (בלי בגדים) באור מלא מפרטנר כלשהו ולא עשיתי את זה. אני חושבת שפשוט הייתי כל כך גאה בעצמי. אם זה לא הטריד אותי כל כך. יחד עם זה בא הבטחון שלי באנשים. הידיעה שיש לי הרבה אנשים שמוכנים להיות בשבילי כאן היא נהדרת. השינוי השני הוא בעיקר הקשר עם אמא - הבנתי שאנילא סמרטוט והיאלא תנגב איתי את הרצפה ולא תלכלך לי את החיים עם המרירות הזו שלה. אני די בשלבי "התנתקות" כמו sh53 ממנה, ואני דיבטוחה שיהיה בסדר. איזה אתגר הצבתם לעצמכם והצלחתם בו? לעבור הלאה. להמשיך. לזרום. זה היה האתגר שלי. בעובדה שנפרדתי ממישהו שהייתי מאוד קשורה אליו לא אומרת שאני צריכה להעלם מהעולם הזה ולא אומרת שאף אחד או אחת לא ירצו אותי. ואפילו רצו כמה

. זה טוב לדעת. כמו כן, הצבתי לעצמי את האתגר לא להיות תלויה במישהו. זאת אומרת שאני לא אבקש מאף אחד כסף ועבוד. קשה. עבדתי 5 שעות בשבוע בבייביסיטר ועוד 8 שעות בשבת בעוד עבודה וממש היום סיימתי 9 ימים של הדרכה בקייטנה. אני בזכות עצמי. מה התוכניות שלכם לעתיד הקרוב/הרחוק? עכשיו אני מסתכלת הלאה. אני רוצה קשר חדש. מתחיל להמאס לי העניין שכל בן אדם שמתקרב אלי יותר מדי הופך בסופו של דבר לאיזה קשר מיני נטו. אני רוצה קצת יותר מזה. אם כי אני לא אוהבת להפגע ולא מתחשק לי שוב. אחר כך הלימודים. אני רוצה כן להשקיע בשנה הזו. כן לעבור את הבגרויות עם ציונים כמו שאני יכולה ולא כמו שעשיתי השנה. לתפקד בצורה יעילה וטובה באמת בנל"נ. אני באמת רוצה להיות שם. זהו. סתם קשקשתי.