../images/Emo153.gif שני קטעי קריאה ליום הזיכרון
אותך אני רוצה ללכת בעקבותייך, למקום שכולו טוב. למקום שבו כולם יכולים לאהוב. אני רוצה לחזור למציאות, למציאות הישנה מציאות שבה תמיד הייתה בנמצא. אני רוצה לריב אתך לצחוק אתך ולדבר. על כל דבר שהיה, אני צריך אותך חבר. אני רוצה להמשיך בתלם ולצעוד בראש מורם. אך איך אוכל להמשיך, בידעה שאתה לא שם. אני רוצה להניח אבן על מצבתך, לעלות לקברך ולהתפלל לנשמתך. אך אנני מסוגל לראות את ריבוע השיש הלבן ולדעת שאתה בתוך האדמה. אני רוצה לראות אותך צוחק, לועג למכשולים ולאויבים. למרות שבסוף הם צחקו עלייך ולקחו ממך את החיים. יש עוד דבר שאני רוצה, זו בקשה ממש קטנה. אני, מעל הכול רוצה אותך בחזרה. ______________________________________________
משמעות-החיים צעדים חרישיים בשדה עקוב מדם. כאן אני למדתי את משמעות חייו של האדם. בשדה עקוב מדם, נפלו מאות אחים. אומנם היו שונים הם, אך עם זאת כ''כ דומים. בשדה עקוב מדם, כאן צצות השאלות, אך אדע שמחללים לא אשיג תשובות ברורות. בשדה עקוב מדם, ידידים חצו גבולות. שנפגשו בעוצמה עם פלדת החרבות. בשדה עקוב מדם, כאן קיפחתי את חיי. ויודע אני שלא אגשים את כל משאלותי. בשדה עקוב מדם, נפלתי לצידו של חבר. אני אמצא את נשמתו ויחד נשאר. בשדה עקוב מדם, עומדת מצבה. שתזכיר לנו את כל הנופלים שמתו באחווה. צעדים חרישיים, בשדה עקוב מדם. כאן אני למדתי את משמעות חייו של האדם. אני אוהבת אותם מאוד