שישי באיקאה

[t32]

שישי באיקאה

גרם לי לתהות עמוקות על הבחירה שלי (ושלנו) להימנע מלידת ילדים. נסעתי עם חברתי הטובה ושתי בנותיה. אני לא מבינה כל כך למה צריך לגרור ילדים לכל מקום אבל כנראה שאני במיעוט לנוכח ריבוי הילדים בחנות. לא אלאה אתכם ב45 הדקות בהן חיפשתי חניה, בשעה! בקופה, בחמש פעמים הפסקת פיפי לילדות..... ישבנו בקפיטריה- הסתכלתי מסביב וראיתי כל כך הרבה הורים. כולם נראו סחוטים אף אחד מהם לא נראה נהנה מה"בילוי" עם הילד. תהיתי, האם אני אגואיסטית? מפונקת? לא מסוגלת להתחייב? למה ומדוע אינני חפצה בצאצא? ואיך זה שכמעט כל האוכלוסיה מתרבה בצרורות? יש להם איזו נוסחא שאני לא מכירה? יש איזה פיצוי על כל הסבל (לטעמי כמובן) הזה? ברור לי שחברתי מקריבה את ה15 שנים הקרובות לפחות לגידול ילדים אינטנסיבי. זה בא על חשבון כל תחום בחיים: זוגיות, קריירה, פנאי... (כן אני יודעת שישנן נשות טורבו שמגדלות חמישיה , עושות פוסט דוקטורט במקביל וגם נהנות מחיי חברה, סקס סוער עם הבעל ושעה וחצי בחדר כושר כל יום.....) אז, אני מפונקת? אני באמת לא רוצה ילד כי זמני הפנוי יקר לי מפז? או שאולי אני מעדיפה להשקיע את כספי בתוכנית חסכון ולא בגן ילדים? כששאלתי את עצמי בעבר את השאלות הללו היה לי ברור שהסיבה היחידה לאי רצוני בילדים היא חוסר הענין בהם. חוסר ענין מוחלט. מעולם לא התלהבתי מתינוקות בעגלה, לא מעניין אותי לשוחח על כאבי הצמחת שיניים וגזים ובית ספר ובכלל.... אולי אני נטולת סובלנות? כולם עושים את זה- לפחות ככה זה נראה לי. אז למה אין לי שום רצון, חשק, צורך להשתתף במירוץ הביציות? האם אנו מונעות מחוסר ענין מוחלט או שחלקנו מונע מרצון להימנע ממסכת התלאות ההורית?

 

[ונוס וניל]

מה זה משנה?

ממתי מה שכולם עושים זה הדבר הנכון? להזיכ רלך ש99 אחוז מהגרמנים בחרו בהיטלר- זה עושה את זה נכון? רוב העם בישראל בחר באריק שרון- זה אומר שזה נכון? רוב האנשים קונים בית ונחנקים ממשכנתא, זה אומר שזה נכון? למה לקרוא לעצמך מפונקת? רק בגלל שהבחירה שלך אחרת?

 

[XUXA141]

ומה רע בלהיות מפונקת?

זה שעם ישראל מאמין שהוא נולד לסבול ומי שלא סובל פשוט לא בסדר? למה אסור לרצות לחיות כמה שיותר טוב, לישון כמו בן אדם, לאכול כמו בן אדם, לא להסחב עם עדר צווחנים ולשמור את הכסף למטרות הנאה אישית? מה רע בזה?

 

[ונוס וניל]

אין רע, זה לא פינוק,זה נורמלי .

 

[אידיוט]

לטובת הדיוק ההיסטורי

רק בערך 5-10 אחוז בחרו בהיטלר

 

[nili6]

אז איך הוא נבחר?

 

[טל קר]

טלי ספר היסטוריה, או חפשי באינטרנט

 

[ונוס וניל]

לך ללמוד היסטוריה.

 

[Y e d i d]

היטלר - שרון - משכנתא - ילדים

איזו השוואות מלבבות.... יותר ויותר מתברר כאן שחסד עשו עם האנושות, חלק מן הכותבים שהחליטו לא להביא ילדים לעולם.

 

[habubnik]

באמת מה זה משנה

את יודעת מה...גם אם זה ככה, גם אם הסיבות הכי "איומות" בעולם מניעות אותך...מה זה משנה?? עדיף להביא ילדים בכוח? לא. אני לא יכולה לחשוב על טיעון יותר גרוע להביא ילד מאשר "כולם עושים את זה" (כבר עדיף הביטוח של הפיליפנית שדובר עליו מקודם).

 

[ט ו ש ה]

הסיבה היא שולית. ההחלטה היא חשובה

כמו שכתבתי במקום אחר היום. זה ממש לא משנה למה החלטת את מה השחלטת. הענין הוא שהחלטת את זה וזהו. את לא צריכה להצדיק את עצמך לאף אחד - גם לא לעצמך. אם קיבלת את ההחלטה הזאת - מכל סיבה שהיא - זו ההחלטה שלך, ואין לך שום סיבה לנסות ולהפוך אותה כדי להתאים לנורמה של כולם, או לעשות לעצמך רגשות אשם בגלל שנראה לך שהסיבה שלך לא מספיק טובה.

 

[דיאנה ג]

ילדים וקשיים - סליחה על האורך

שלום, (לא לדאוג - אני בעדך - את יכולה לקרוא בשקט...) אני משתדלת להיות אחת מאותן "נשות טורבו" שאת מדברת עליהן, עם ילדים, דוקטורט, עבודה ועוד הרבה דברים. החוויות שתיארת מיום שישי ב"איקאה" מוכרות לי מאוד מהצד השני (כלומר, עם הילדים), כך שספציפית אני יכולה לענות לך - גרירת הילדים למקומות אלה לא נעשית מרצון, אלא כי אין ברירה (מתי לדעתך אני יכולה ללכת לקניות לבית? במקום עבודה או במקום שינה? וכמה כסף לדעתך אפשר להוציא על בייביסיטר בסופה"ש?) בדיוק מכיוון שאני חיה את הבעיות הללו, אני יכולה רק לתהות על שאלתך. אני מבחינתי עשיתי את הבחירה הנכונה ביותר עבורי, ואני לא מצטערת עליה לרגע - להיפך; אבל אם טוב לך כפי שאת חיה, אין לך שום חשק לילדים ואת לא מרגישה (מתוך עצמך - לא מתוך מה שאומרים לך האחרים!) שום חסר, למה לתהות בכלל?! נכון שישנה סיבה למחשבה שנייה ושלישית על הנושא, כיוון שיש גיל מגביל - מעבר לו לא ניתן להתחרט. לא ניתן גם להחליט החלטה סופית בעניין בגיל צעיר מדי, כיוון ששיקול הדעת לא בהיר מספיק. אבל לא אלה התהיות שהעלית, אלא רק החששות מפני "עצלנות" שאולי מהווה מניע להחלטתך לא להביא ילדים לעולם: ובכן - אם את אכן "עצלנית", או סתם "לא-טורבו", למה לא להכיר בכך, ולהמנע מלאמלל את עצמך? אני ,כאמור, שלמה מאוד עם הבחירה שלי, אבל בלי ספק, קשה לי מאוד, ואני משלמת מחיר גבוה על השאיפה שלי לחיות ולהצליח בכל העולמות. הנסיון הזה להצליח בכל מחייב הצלחה חלקית בלבד בכל אחד מהתחומים (הן הקריירה, הן ההשקעה בילדים והן ההשקעה בעצמי, וכמובן בזוגיות שלי), והוא מתאים רק לנשים מסוימות. מאז שאני זוכרת את עצמי תפקדתי טוב יותר ככל שעומס המשימות גבר, ו"נדלקתי" ככל שהאתגר היה גדול יותר וחייב השקעה רבה יותר ולימוד סוגים מגוונים וחדשים של מיומנויות ויכולות. האם התיאור הזה מתאים לך? כנראה שלא (אינני מתכוונת לרמוז למשהו שלילי חלילה - אנשים פשוט שונים זה מזה באיכויותיהם ויכולותיהם, וטוב שכך...). אז למה להכניס את עצמך לחיים מלחיצים מבחינתך, שאינך שואבת מהם הנאה? ולעניין ההתייחסות ל"כולם עושים כך" - חבל על הזמן (במובן השלילי של הביטוי). כולם עושים הרבה דברים. אני לא הבאתי ילדים לעולם כי "כולם עושים זאת", ולדעתי אף אחד אחר אינו צריך לנהוג כך. לפעמים נדמה שאנשים מקדישים יותר מחשבה לשאלת אימוץ חיית מחמד מאשר לשאלת הבאת ילדים לעולם. על התוצאות, למרבה הצער והאימה, קוראים בעיתונים. נכנסתי לראשונה לפורום היום, וקראתי בו קצת; בעיקר מפני שאני מזדהה עם עצם העלאת השאלה (כלומר, ההמנעות מהליכה אוטומטית בתלם), וכן מפני שהגישה החיובית לנשים שהחליטו שלא להרות או לגדל ילדים הכרחית להתקדמות חברתית, לדעתי, ותועיל בסופו של דבר גם לנשים קרייריסטיות כמוני, שחייהן - אף אם הם מספקים תחושת התעלות אדירה - הם קשים עד מאוד. תחושתי העיקרית למקרא רוב ההודעות היא תמיהה: מה קורה לכן?! אינני מתייחסת לצעירות שטוענות בדוגמטיות ל"אנטי ילדים" - ייתכן שהחלטתן עדיין איננה סופית, ושיקוליהן אינם ברורים להן, משום גילן הצעיר. אני מתייחסת לנשים הבוגרות והבשלות, שעשו החלטה מושכלת ועומדות מאחוריה: הקדישו את חייהן ליהנות מהחלטתכן! מה אכפת לכן מה חושבים עליכן אחרים? את מי זה מעניין בכלל?! בהחלטה שלא להביא ילדים לעולם גלומים יתרונות רבים, ובלי ספק - החיים בעקבותיה קלים הרבה, הרבה, ה ר ב ה יותר. למה להקשות על עצמכן ב"המצאת" בעיה - להתייחס לדברי ה"דודות"?... כשכל אשה תמוהה ברחוב מוצאת לנכון להעיר לי על אופן גידול ילדיי, אני פשוט מתעלמת ממנה כאילו לא הייתה, או לפחות - כאילו לא אמרה כלום. במקומכן, הייתי נוהגת בדיוק באותו אופן כלפי כל מי שמעיר לי משהו על אופן ה"גידול" של עצמי... בהצלחה לכולנו דיאנה

 

[ונוס וניל]

וואו- נהניתי לקרוא !כל כך נכון!!!

 

[efroch99]

לא הבנתי...

את רואה את הקשיים בהבאת ילדים מול עינייך - וזה גורם לך לפקפק בהחלטתך? הרי חשבת על הדברים, שקלת את החלטתך, זה מה שמתאים לך - למה זה שאת רואה הורים סובלים מחליש אותך? בגלל שאת לא מרימה את הכפפה ונכנסת לזה (סובלת) כמוהם? או אולי יש פחד מנכר שאם זה כל כך obviously קשה, מעיק ושוחק, אז אולי התגמול הוא גדול משאנחנו יכולות לתאר? טוב, בעצם אני כן מבינה.... ומזדהה, זה מפליא לראות את כולם ששים להיות הורים, זה מעלה תהיות. אני זוכרת שעמדתי בתור בסופר ליד אמא עם שני ילדים קטנים. היא נראתה חמודה, ובת גילי, איכשהו הרגשתי הזדהות איתה, רציתי ללחוש לה - הי, בינינו - זה שווה את זה? לא יודעת, אולי באמת זה אחת מהשאלות שישארו לנו פתוחות כל עוד לא ננסה. אבל עדיין בשיקלול הבעד ונגד, אני מוכנה להישאר עם השאלה לא פתורה לשארית חיי.

 

[ailag]

באיקאה יש

מקום לאפסן את הילדים.. בדיוק בגלל שהם קרציות מדי בשביל מקום כזה. עדיין, השאלה שלך מעניינת. נראה לי שאני משניהם - אני לא חושבת שאני טובה בטיפול כזה בילדים, 24/7. זה הטיעון העיקרי שאני מעלה - אבל מתחת לזה ילדים גם לא מעניינים אותי. פשוט זה טיעון שקשה לאנשים לקבל אז אני לא מעלה אותו. אז שניהם בשבילי ולמי ששאל מה זה משנה : כי זה מעניין. זה משנה למי שנמצא פה בגלל שמעניין אותו עניין אי הבאת הילדים, ולא למי שנמצא פה רק בשביל להגיד שהוא לא רוצה ילדים נקודה. זה דיון עומק. לא רוצים, אל תשתתפו.

 

[XUXA141]

המצחיק הוא...

שאנשים עושים ילדים ואז עושים הכל כדי להתפטר מהם כמה שיותר, עם מעונות, מטפלות, חוגים, בתי מלון שמצליחים כי הם לוקחים את הילדים לכל היום, קלטות וידאו בכמויות, הפעלות, מרכזי בילוי וכו', הכל כדי לתת להורים קצת שקט ושלווה. אז לא עדיף לחסוך את כל זה? כמה פעמים כבר ראינו הורים שלוקחים את ילדיהם לבלות אבל רוב הזמן צועקים עליהם בשיניים חשוקות ( בעיקר כשהם במושב האחורי של המכונית, הורגים אחד את השני?) בזמנו היה איזה סרט בטלוויזיה על הורים שאומרים "אני אעשה הכל למען הילדים" אבל בפועל מתחמקים מהם בכל שניה אפשרית...

 

[prizman]

התגובה שלי עכשיו כפולה

את החלק השלישי אשמור לאח"כ. אולי. באיקיאה יש ילדים מצווחים בשבתות וחגים. זה ידוע. זה מטריד רבים מאיתנו, גם זה ידוע. חלקנו לא סובלים את הרעש והבלגן. לא מבינים מדוע הרעש והמהומה ואפילו נידחים ממנה, כמוני. לא מבינים את סבל ההורים בהיסחבות עם הילדים. הכל בסדר. זה מספר על הבחירה שלנו ועל שלהם. אז אני לא הולך לאיקיאה בשבתות (ובדרך כלל) אבל לא מוצא את הזכות למתוח ביקורת על המישפחות שכן. דבר שני שכתבה XUXA141 הוא אכן אחד הדברים היותר משעשעים שאני מכיר. כמה פעמים שמעתם "היינו עם הילדים אבל בכלל לא הרגשנו אותם"? כשיש לי כח אני שואל איך מכנים דבר כזה חופשה משפחתית. הרבה פעמים אין לי כח לשאלה הזו אלא רק לגחך. כאילו אז איפה המישפחתיות? דבר שלישי מאחר ונותר בי כח להקלדה. רדיפת הטרולים בפורום הזה נראית גם לי מוגזמת. לא כל מי שבא להתעניין, גם מצד מנוגד הוא טרול וחלק גדול מהשאלות הן לגיטימיות גם אם התשובות ברורות לנו. אפשר להפנות למנוע, אפשר לענות ואפשר להתעלם. היו שבאו, שאלו ונעלמו. זה נחמד בעיני. יהיו כאלה עם שאלות שלא נוחות לכולן/ם? לגיטימי גם. לא לתת במה למציקים ומטיפים-ברור. לדעתי חלק מהשאלות הקשות דווקא מפרות את הפורום.

 

[XUXA141]

אני חייבת להוסיף על הקטע של..

ההפרעה לאחרים. כמו מעשן שלא מתייחס לזה שהעשן שלו מפריע לאחרים, כך גם לפעמים הורים מביאים את הילדים למקומות שבהם אחרים מסתובבים, וכלל לא אכפת להם שזה מפריע לאחרים. תינוק מצווח בטיסת לילה לניו יורק מסוגל להוציא אותי מדעתי ואני חושבת שזה חסר התחשבות מצד ההורים לגרום לנו לסבול 12 שעות. האם אני הייתי באה עם טייפ גדול ומשמיעה מוסיקה קולנית במהלך הטיסה לא היו דורשים ממני להתחשב בסבל האחרים ולהשתיק את זה? המוטו שלי, אני לא מפריעה לאחרים, אני דורשת שאחרים לא יפריעו לי. יש גם את ההורים שבבית שלהם לא היו מרשים התנהגות פרועה אבל במקומות כמו בית מלון, "תעשו מה שאתם רוצים" כולל התפרעות בלובי, ריצות והתנגשויות, צעקות איימים ולכלוך כללי. הורים כאלה בא לי לרצוח.

 

[Arfilit]

אני לא מסכימה

אני מסכימה שלהביא תינוק למסעדה או לקולנוע - זה חוסר התחשבות - ואני לחלוטין שייכת לאסכולה שסבורה שבילוי למבוגרים - צריך להישאר כזה. אבל טיסה? אם צריכים לטוס אז צריכים לטוס (ולצןרך הענין - אם רוצים ואם צריכים זה אותו הדבר). לטוס עם ילדים זה לא כיף גדול - אבל זו הדרך היחידה להעביר אותם מיבשת ליבשת - ולכן זה לחלוטין לגיטימי בעיני. אותו דבר ביקור בחנות - זה לא בילוי וזה לא למבוגרים בלבד. עם כל הכבוד להחלטה שלא להביא ילדים לעולם - צריך לזכור שהילדים הם חלק מן החברה בה אנו חיים. הסובלנות צריכה להיות נחלת כל הצדדים.

 

[XUXA141]

הורה שמביא תינוק לטיסה..

חובה עליו לדאוג שזה לא יפריע לאחרים. אני לא באה בהאשמות לילד, הוא אכן חלק מחברה ומותר לו לבכות. מי שאני מאשימה זה את ההורים שמודעים לזה שילד יכול לבכות ולא פותרים את זה. ואגב, לגבי טיסה, דווקא מכיוון שזה לא מקום בילוי ושחייבים להיות תקועים ביחד בקופסת סרדינים למשך 12 שעות לא נוחות, דווקא אז אנשים צריכים להתחשב ולנסות להקטין את הסבל של אחרים ככל האפשר.