שיתוף- חופשי.. ומישפחתי..

[carmelidia]

זה האגו שלך מבקש את זה או אתה?

(לפתח נושא בדיוק מה חושבים עליך, אני מתכוונת

). אני אשמח לתת לך פידבק ספציפי על דברים פחות נעימים לי אצלך, בעל פה, אם אתה פתוח לקחת את זה למקום של ריפוי.

 

[Lin Wu]

אני רוצה

 

[carmelidia]

../images/Emo6.gif אנחנו לא מתכוונים לאותו דבר

כשאנחנו מדברים על כללים עקרוניים. אני יודעת שאין כללים כאלה. אבל יש עקרונות שפועלים בכל המצבים. למשל, לא משנה מה קורה אפשר לאחוז או להרפות. אחיזה והרפייה הם שני עקרונות שבאמצעות הכרת המעברים ביניהם והחוקיות של זה אפשר לפעול בהרבה מאד מצבים שונים. דוגמא אחרת: פעם חשבתי על זה והגעתי למסקנה שאת כל העולם הרגשי המגוון שלנו אפשר לסווג לתחושה בסיסית של צרות/סגירה ותחושה של התרחבות. כל השאר זה דקויות של זה. אני מחפשת מנגנוני על כאלו כדי להבין את העומק של דברים מאד שונים.

 

[Lin Wu]

מוזרה לי חשיבתך

לא משנה מה קורה תמיד אפשר לאחוז או להרפות ? את לא יכולה לעשות את שתי הפעולות ביחד, תמיד הופך לחצי חצי ? ומה עם האמצע ?

 

[carmelidia]

ברור. אני מתכוונת לכל טווח הפעולות

שאפשר לעשות עם בין ותוך כדי הפעולות האלו. הן רק דוגמא לעקרונות על. לא התכוונתי לדרך בה עובדים איתם אלא לנסות הלדגים מהם עקרונות על בעיני.

 

[איל נתנאל]

כרמל, קחי אויר ../images/Emo70.gif

שולח לך חיבוק אור ואהבה

נושמת?

 

[carmelidia]

../images/Emo6.gif תודה איל האמת היא שעבר לי החשק

לדבר בכלל אחרי כל מה שהוצאתי פה. בא לי להיות טיפוס שתקני יותר, מעניין אם אני אצליח ליישם את זה

 

[וארה]

הי כרמל...

ההרגשה שעולה לי מהשיתוף שלך היא שאת מרגישה כלואה ולא חופשיה - כלואה לפעול רק בהתאם למוסכמות כלשהן שאת חושבת שקיימות במציאות שבה את מתנהלת ("שמבאלה"). אם חופש הוא היכולת לבחור בכל רגע נתון את מה שנכון לי (או ליקום כולו) - אז מרגיש לי שאת מרגישה שאין לך את החופש הזה. לעיתים קרובות הסביבה שלנו משקפת לנו את עצמנו - אם אנחנו עצובים כולם נראים לנו עצובים, אם אנחנו שמחים כולם נראים לנו שמחים, ואם אנחנו מרגישים לא חופשיים אז נראה לנו שכולם מוגבלים בדיוק כמונו - אבל כמובן שזו לא בהכרח המציאות לאמיתה. אם את רוצה לצאת לחופשי זה תלוי רק בך - אחרי שתבחני מה המוסכמות ש"מגבילות אותך", תתחילי לבחור מה באמת היית רוצה לעשות בכל רגע נתון. אולי נראה לך ש"התנהגות כזאת" לא תתקבל בברכה - נסי ותראי. אולי תגלי שמי שלא קבלה "התנהגות כזאת" בברכה עד היום - זו את... ולגבי פידבקים שליליים ו/או חיוביים: אנחנו נעזרים אחד בשני כדי לקבל מידע שיעזור לנו להתפתח. לדעת מהו המידע שהכי יעזור לאדם מסוים להתפתח באותו רגע - זו אמנות גדולה. לפעמים מישהו באמת צריך לקבל בראש בשביל להבין משהו, אבל זה בטח לא בכל המקרים, ולהערכתי זה נכון רק במקרים קיצוניים, וברוב המקרים רוב האנשים יתקדמו יותר אם המידע יינתן להם בדרכי נועם גם אם זה מידע על מה צריך לשפר (אך זו רק דעתי הצנועה ואני לא מרגישה שאני באמת יודעת על הנושא הזה יותר מקמצוץ). אנחנו לומדים את הנושא של איך לקדם אדם אחר בבבית הספר, וכחלק מהלימודים אנחנו מתנסים בכל מיני צורות עבודה. אם את מרגישה שאת עובדת באוטומטיות עם תגובה אחת בלבד - אני מניחה שכדאי לך לנסות עוד דרכים. זה עוד פן של הגדלת חופש הבחירה שלך. ולסיכום - אני מאמינה באמת ובתמים שהחופש שלנו תלוי רק בנו ולא במערכות או במוסכמות שמסביבנו. אני חושבת שגם את מאמינה בזה. נראה לי שבזמן שאני כותבת את השורות האלה כבר התחלת להפנות את מבטך פנימה

 

[Lin Wu]

כמה את יפה, אפילו על הדף הוירטואלי

 

[carmelidia]

../images/Emo45.gif בהחלט. פשוט הייתה לי תחושה שיש

פחות מודעות או שימוש בחלק הזה שיש בו מידה של ניעור או מכה או שהוא פחות נעים וגם הוא מאד מרפא לפעמים. מספרים לי שיש אנשים שחטפו מכות מבן בשלב מסוים בלימודים שלהם, כנראה שהוא חשב אז שזה מה שהם צריכים לקבל בשביל רמת ההתפתחות הבאה שלהם, אולי זה בא מהמקום הזה גם.

 

[דני קנוט]

ממה התאכזבת?

מה רצית שיהיה ולא היה? מה בדיעבד היית עושה אחרת?

 

[carmelidia]

אני מצטערת, דניאל, אבל אזלו לי

הכוחות והחשק לדבר על הנושא או לדבר יותר מדי בכלל כרגע....

 

[דני קנוט]

אני מבין ../images/Emo6.gif