שלום, אני כאן

פנינה יקירתי

בתך עברה חוויה מאוד מפחידה, וגם את... הדבר הראשון, שנראה לי חשוב ביותר הוא לנסות ולשמור על שיגרה כמה שיותר קבועה ומוכרת לילדים, אני מאמינה ששתי ה"גדולות" שלך בגנים ואחרי הצהריים, משחקים, אמבטיות, ולמיטה. דבר חשוב לא פחות- תנסי לארגן לעצמך עזרה בבית- סבתות, דודות או בייביסיטר, כדי להוריד גם מעתצמך מהעומס. אני פה לשמוע עוד, כיתבי לי. יעל רפאלי- פסיכולוגית מכון טריאסט- שריג
 
תודה יעל ותוספת...

כרגע הם נמצאות בחופשת הפסח, ככה שגם השיגרה שהייתה להן נשברה פתאום, כאילו בצה"ל חיכו לרגע הזה... את שחר שלחתי לסופ"ש אצל גיסתי, שהיא מאוד קשורה אליה ולילדיה. האם נהגתי בחכמה? זו לא פעם ראשונה שהיא הולכת לשם, גם בלי קשר להיעדרות שלנו. פנינה
 
ועוד...

טוב לה שם? דיברת איתה? יכול להיות שאווירה רגועה תעזור לה, אבל אם לא- קחי אותה הביתה, נסי לגייס עזרה ובני להם סדר יום כמעט כמו בגן: תצאו בבוקר לגן שעשועים, לצייר, לעשות פאזלים... יעל רפאלי- פסיכולוגית מכון טריאסט שריג
 
עליה לכיתה א´ או עוד שנה בגן?

בני הבכור הינו יליד אמצע נובמבר. תאריך גבולי לגבי העליה לכיתה א´. הילד מאוד מפותח קוגנטיבית וורבלית ולכל הדעות גם מאוד אינטלגנטי. קיים קושי גרפי קטן שמטופל במסגרת הגן ומאז שהתחיל לקבל עזרה בנושא אנו רואים קפיצה גדולה גם ביכולת הזו. (הוא כותב את כל האותיות והמספרים). מבחינה רגשית הוא נראה לי צעיר למעבר הזה. מה "הקריטריונים הרגשיים" להחלטה לגבי המעבר? מתי "צריך" להחליט? מה ואיך להגיד לילד ומתי? כדאי לעשות אבחון מוכנות לכיתה א´? מה זה נותן? הרבה תודה על התיחסותך.
 
למה למהר?

שלום לך, ממה שאני שומעת, אני לא שומעת אותך מתלבטת. את מספרת שהילד צעיר מאוד בגיל ונראה לך שגם רגשית הוא צעיר. מילד העולה לכיתה א´ מצפים יכולת לשלוט על דחפים, יכולתלהתגבר על תסכולים, לעמוד בתחרות, השגיות וכו´. אם תחליטו להשאירו בגן תוכלו להעשיר אותו בחוגים בשנה הבאה .
 

nightroll

New member
יעל שלום

בתי היא ילדה בת 4. היא מאוד מאוד אוהבת לשאול שאלות, ועוד יותר אוהבת לחזור על התשובות שהיא מקבלת שוב ושוב. אני זוכרת שקראתי שזו דרכו של הילד לסדר את עולמו בסכמות וגם לבדוק את קביעות ואמיתות התשובות שהוא מקבל. רק שזה די משגע אותי לשמוע שוב ושוב ושוב את אותם דברים. (לפעמים היא חוזרת גם על השאלות, אבל בד"כ רק על התשובות, כאילו היא מלמדת אותי). האם דרישה שלי ממנה שתפסיק לחזור על הדברים תפגע ביכולת שלה "לסדר את הסכמות" שלה?
 
שלום לך

בתך אומנם "מסדרת לעצמה את העולם" שיהיה לה מובן והגיוני יותר, אבל בגיל זה ילדים עדיין לא יודעים לחשוב (להגיד בלב). אני חושבת שאפשר מידיי פעם לבקש שלא תדבר, להציב גבול, ואפילו אם זה בשביל שההורה יצליח לשרוד את המשכו של אחר הצהריים, זה הרי גם לטובת הילד, לא? יעל רפאלי- פסיכולוגית מכון טריאסט שריג
 

nightroll

New member
אם ככה אז אני רגועה

כי היו לי רגשות אשמה שאני משתיקה אותה כשנהיה לי צפוף באוזן...
 

שירי ל

New member
שלום יעל! ../images/Emo13.gif

ביתי אופיר בת 9 וחצי חודשים. מאז לידתה אני צמודה אליה כיוון שלא חזרתי לעבודה. לכך מתווספת הנקה מלאה שמגבירה את הקשר, ושינה משותפת איתנו. הבעיה היא, שאופיר קשורה אלי באופן כזה שכמעט אינה מוכנה ללכת לאף אחד. כל יציאה מהבית שקשורה למשפחה שרוצה לראות אותה ולשחק איתה כרוכה בבכי תמרורים וסיוט מתמשך. אופיר מצידה בוכה כשלוקחים אותה, אני נאצלת להתמודד עם הבכי שלה בניסיונות כן ליצור קשר (עם דמויות חשובות במשפחה) ואח"כ סופגת קיתונות על איזו ילדה מפונקת יש לי, שלא לדבר על כך שיש לי תחושה ש"מתייאשים" ממנה ומאבדים את החשק להיות איתה. יתכן שיש אשמה גם בי, שאני פשוט לא מסוגלת לשמוע אותה בוכה וממהרת לקחת אותה על הידיים ולהרגיע אותה. אגב, זו ילדה ראשונה שלי. אציין רק כי יש שתי דמויות חשובות נוספות בחייה של אופיר שאיתן היא מוכנה להשאר: אבא, וסבתא - אמא שלי, שמשקיעה בה המון, מגיעה כל יום לשחק איתה - וגם אליה היא הסכימה ללכת אחרי המון המון זמן. מה אפשר לעשות? האם אני צריכה "לשחרר"?
 
מה זה לשחרר?

את אמא של אופיר ואין לה אמא אחרת. כך את מעניקה לה את מה שאת חושבת לנכון ואם תפעלי אחרית...האם תוכלי לפעול אחרת? אין סיבה לתת לילד להישאר עם מישהו שבוכה איתו אם אין בכך צורך. כנראה שהקשר בינכן חזק, חזק מאוד ויקח לה קצת יותר זמן לעשות תהליך ספרציה. גם לך. מה שחשוב הוא שחברי המשפחה לא יתיאשו ממנה, עוד ועד קשרים חשובים לה. יעל רפאלי- פסיכולוגית מכון טריאסט שריג
 

שירי ל

New member
ויש לי שאלה נוספת - שאלת השאלות ../images/Emo13.gif

מה עדיף (לדעתך האישית כמובן) לילדה בת שנה ו-3 חודשים: מטפלת אחד על אחד או גן עם עוד 15 ילדים?
 
שירי שלום

זה מאוד תלוי באיזה ילדה מדובר: יש ילדים בגיל הזה שהם "ילדים" ומאוד זקוקים לחברת ילדים וגם לתכנים ולסדר יום של גן . אחרים הם עדיין "תינוקות", ולהם הייתי ממליצה על מטפלת חמה אחת. יעל רפאלי- פסיכולוגית מכון טריאסט שריג
 

rachell

New member
שאלה שלי

בר היא בת 5 וחצי וילדה נבונה ורגישה מאוד עצמאית ומתחברת בקלות. כאשר באים אליה חברים הביתה היא "יורד לחיהם" כל מה שהם עושים יש לה מה להגיד אל תעשה כך או כך אני רוצה לשבת בכסא הזה אני הראשונה אל תשתה מהכוס הזאת בקיצור מנסה לשלוט עליהם השבוע היא סיפרה לי (ואני לא בטוחה שזה נכון) שאף אחד לא רוצה לשחק איתה ולשתף אותה במבנה (הכוונה לחצר גרוטאות בגן? ניסיתי להסביר לה שיש לנהוג יותר בכבוד עם הילדים האחרים אבל אני לא בטוחה שזה נכון לעשות
 
רחל שלום

ילד שמנסה לשלוט בילדים האחרים חש כנראה חוסר שליטה ונשלט, בעצמו. האם יש לכך עדויות ממקורות אחרים לגביה? איך היא מבחינת הגיל בגן שלה? ובבית? יש לה אחים גדולים? הורים ממשמעים? בנוסף, אני חושבת שזה הסבר נכון, שאם לא תכבד ילדים אחרים, לא ישתפו אותה. אם היא נבונה ורגישה, היא תבין זאת. יעל רפאלי- פסיכולוגית מכון טריאסט שריג
 

rachell

New member
היא הבכורה

יש לה עוד אחות קטנה ממנה ב - 3 שנים השנה היא הכי גדולה בגן נמצאת שנה שלישית בגן טרום חובה וההורים לא ממשמעים די חופשי בבית שלנו אני נותנת לה חוש בחירה מה ללבוש איפה להרדם וכו´
 
אז...

אז אולי הילדה שלך צריכה גבולות, אולי מה שהיא מבקשת זה שיציבו לה גבולות ברורים לגבי מי מחליט ואיך נעשים דברים...
 

*יערית

New member
שאלות שמחוץ לביטחון הכללי

יש לי שני ילדים למעשה,האחד בן 5 והשנייה כמעט בת 3, עם הילד אני עוברת שנים לא קלות באמת מאז הגרושין אבל דיי מטפלת בעיניין ודואגת לכך שהכל יעבור בקלות (רק שזה לא עוזר) ההתנגחות באמא מתחילה מהבוקר,הוא נוטה לבכות הרבה,נוטה לבוא בדרישות של עכשיו והרגע,הבת הקטנה שלי התחיל הלחקות אותו ואני מוטשת מזה! אני מוצאת את עצמי "נובחת" כל הזמן..ובאמת אני רוצה להפסיק עם זה. הילד שלי לדעת הגננות והעובדות במועדונית שבו הוא נמצא(נשות מקצוע בחינוך מיוחד)וגם לדעתי הוא ילד מאוד מאוד חכם,אינטיליגנט,רגיש, כבר מזה זמן מה שהגננת מתקשה לעמוד מולו בזמן שהוא כועס כי הוא נוטה להתפרץ ,"היא לא תאמר לו מה לעשות",וגם הבקשות שלו נעשות לרוב עם בכי, אני עומדת לקבל ייעוץ ואולי טיפול פסיכולוגי,אך האם יש לך מה לומרצלי בעיניין לגביו? האם הכל נובע מעצם הגרושין?או האם ישנה בעיה שקשורה לי ולו בלבד!? תודה על תשומת הלב יערית.
 
יערית שלום

אני שמחה לשמוע שאתם הולכים לטיפול, כי אני חושבת שעל כפתייך יש עומס רב וילדייך כנראה חשים בכך. אני לא יודעת אם הכל התחיל בגרושין או שאולי היה משהו קודם, בקשר בינך לבין בנך, אבל אלו דברים שאפשר לברר בטיפול. בנוסף, בטיפול תנסו לבנות עתיד טוב יותר, גם תתעסקו בעבר אבל לא באופן ביקורתי ומאשים (כמו שאני שומעת אותך עושה לעצמך). אם שפונה לטיפול עם ילדיה רוצה לשפר ולהטיב את המצב. בהצלחה!!! יעל רפאלי- פסיכולוגית מכון טריאסט שריג
 

טלגל

New member
יעל שלום, בקשר לעצמאותו של ילד גדול

יש לי בן בן11 , והוא ילד טוב מכל הבחינות עושה מה שאומרים לו, תלמיד טוב, לא חוצפן וכו´ אבל הוא שואל רשות לכל דבר, הוא יכול להתקשר אליי לעבודה כדי לשאול האם הוא יכול לקחת משהו, או להזמין מישהו או לאכול דבר מה, אני מנסה להבהיר לו שהוא בהחלט יכול לקחת החלטות לבד אך בכל זאת הוא שואל אותנו לכל דבר? האם זה ילד לא עצמאי?
 
לא עצמאי?

נשמע לי שהילד שלך עצמאי מאוד, אם הוא נשאר לבד בבית כשאת בעבודה- הוא ועוד איך עצמאי. אולי הוא רוצה אותך לידו ולכן מתקשר הרבה? אולי רוצה לרצות אותך? בדקי את זה וחזרי אליי. יעל רפאלי- פסיכולוגית מכון טריאסט שריג
 
למעלה