שלום אני צריך קצ עזרה עם פסנתר

[בובי וולנטינו]

בוא נעשה סדר בעניינים

א. הבחור והביצוע שהבאתי לי בלינק לא מזכיר ולא במעט את הסגנון שאני הבאתי......... פשוט לא מזכיר ב. שוב לא שזה רע אין שמח ממני על העליה הרוסית (בעיקר בגלל הבנות) אבל אשכנזים ורוסים הם הכי מושפעים והכי מעורים בתעשייה הזאת מה אתה רוצה להתווכח עם נתונים סטטיסטים. עכשיו לגבי היותך אשכנזי אני מוכן להתערב שאתה לפחות חצי חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח נציזים התייחס כלפי הביצוע, וגם דרגת החנויות של המבצע קיבינמאט הייתי חוטף שבתות על הפאות שיש לי והבן אדם קוצץ את הפאות שלו מעל האוזן עם היו עושים תחרות חנון המילניום הוא היה לוקח. ב. לגבי אותו נושא הוא גם מבצע את היצירה בלי רגש עם הרבה טכניקה זאת דעתי שלי, וגם אם היה ניתן לבצע אותה רגוע יותר זה לא הסגנון בכל מקרה...... זה פשוט......מ ג ע י ל ולא מזכיר את היופי והמלודיה והרגישות שנובעת מהקטעים שאני הבאתי שלחת אותי לפורום פסנתר אבל כנראה שזה לא יעזור..... אני מעריך אבל את הניסיון שלך לעזור וזה חשוב שתדע.

 

[L m a o]

אז אני אומר שזה לא קשור למוצא

כי אני לא אשכנזי. למה אתה מוכן להתערב שאני לפחות חצי אשכנזי? כי מזרחיים נחותים יותר?

לא לימדו אותך בביה"ס מה זה נאציזם? פשוט תגיד שלא אהבת את הביצוע, גם אנחנו לא מתים על כל דבר וגם אני לא אהבתי את הביצוע הזה במיוחד(לאו דווקא בגלל הסיבות שאתה ציינת). חנון המילניום? הוא היה לוקח? אצלנו, מוסיקה לא נמדדת לפי יופי המבצע, אלא לפי כשרונו. אצלנו לא לוקחים איזה כוסית והופכים אותה לכוכבת פופ עם כמה עריכות מחשב. ב. מי אתה שתשפוט אם הוא מנגן בלי רגש? ניגנת פעם בפסנתר יצירות מהתקופות הקלאסיות? מגעיל? גם המוסיקה שלך מגעילה לטעמי, אז מה? "היופי והמלודיה והרגישות"- הקטעים שלך נשמעים כאילו מחשב ניגן אותם. אין בהם דינמיקה וארטיקולציה איכותית. המלודיה בניימן מנותקת לטעמי.

 

[גרדיציו]

נסה אותי רגע

התרשמתי מהחיבה שלך לפסקולים שאתה בדרך הנכונה לאהוב מוזיקה קלאסית. הדעות שלך דומות מאוד לדעות שלי על מוזיקה קלאסית לפני שלוש שנים, למשל. לוקח זמן להתרגל לסגנונות השונים שבמוזיקה, ואי אפשר להכליל על כל המוזיקה תכונה אחת- כמו שאתה עושה באופן עקבי. מוזיקה קלאסית זה שם כולל למוזיקה שנכתבה על ידי מלחינים לפני המאה ה-20, מלחינים מארצות שונות ומתקופות שונות שמתפרשות על פני מאות שנים. היצירות מתחלקות לכלים שונים ולמטרות שונות. אני מבטיח לך, כל עוד אתה לא משתעמם ממלודיות בכלליות וכל עוד אתה לא מחפש מקצבים מגניבים במוזיקה, אלא יופי- מוזיקה קלאסית מכילה הרבה מאוד דברים שאתה בכלל לא מודע לפלא שבהם. קח קצת סבלנות ותבין שהפורום הזה הוא לא אוסף של אנשים משונים שמעריכים מפגני ראווה פחות ממלודיה. אני אנסה לשים כאן כמה קטעים, אבל שוב- אני ממש לא מבטיח שאני אקלע למשהו שמושך אותך, וזה בסדר. אני לא מכיר את הטעם שלך במוזיקה ואני לא יכול להמליץ לך בהתאם לו, ויכול מאוד להיות שהקטעים הבאים יחרגו מהטעם הזה. יש מספיק קטעים אחרים שיקלעו בדיוק למקום ממנו אתה תרצה להכיר את המוזיקה, במידה ותרצה. http://www.youtube.com/watch?v=EvxS_bJ0yOU נוקטורן של שופן. http://www.youtube.com/watch?v=ZbwJarFL1c8 אל תשים לב לוידאו. זו סונטת אור הירח של בטהובן, קטע שאתה אולי מכיר. http://www.youtube.com/watch?v=rQwVVH9YbcI&feature=related זה רק חלק מתוך פרק ביצירה- רביעיית כלי קשת של שוברט שנקראת 'העלמה והמוות'. אני מקווה שזה פוסל את האמונה שלך שמוזיקה קלאסית זה מפגן ראווה דרמטי ומנוכר, ונותן לך מושג קצת רחב יותר על הגיוון במוזיקה. אני מתנצל בשם עמיתך לשיחה (

) שנתן לך בקישור הראשון סקריאבין, שאני עד היום מעדיף שלא לשמוע (אני מעריך, אגב, את המלחין, ומשוכנע שאשמע את המוזיקה שלו ביום מן הימים). עמית, היו לך כמה טיעונים שממש עצבנו אותי, כמו הקטע הזה עם 'ילדי פלא'. למי איכפת? אל תנסה להוריד מהערך של המוזיקה שהבנאדם שומע. לא יעזור שתגיד שמוזיקה קלאסית נכתבה על ידי אנשים גאונים. גם מוזיקה מודרנית, של ימינו, מכילה הרבה מאוד דברים גאוניים (שאני בטוח, אגב, שאתה לא תבין כל כך בקלות). מה שחשוב הוא שצריך לבוא בפתיחות אל המוזיקה, עם ההבנה השכלית שסביר להניח שהמוזיקה מכילה איזשהם דברים שצריך למצוא, שצריך להכיר ולהבין. מוזיקה קלאסית לא איבדה מהרלוונטיות שלה והרבה אנשים מבינים בשלב כזה או אחר בחיים שלהם שהיא המוזיקה שנוגעת בהם יותר מהכל. לא צריך להתיימר לפסול 500 שנות יצירה, כמו שלא צריך לפסול את ה-100 שנים האחרונות והסגנונות השונים שקמו בהן. צריך להיות פתוחים!

 

[L m a o]

חבל לי שההערות שלי עצבנו אותך

כי ההערות שלו עצבנו אותי עוד יותר. לא אמרתי שרק מוסיקה של ילדי פלא טובה, אמרתי שאי אפשר לקרוא לסקריאבין זבל כי הוא פשוט היה גאון.

 

[L m a o]

אוף, למה זה תמיד משמיט את מה שאחרי האנטר?

נראה לי אני חוזר לאקספלורר.. בכל מקרה- נתתי לו גם דברים שקטים עם שיא כמו שהוא ביקש בפורום השכן, בביצוע צימרמן, והוא אמר שצימרמן עושה תנועות פורנוגרפיות עם הגבה ושהיצירה זוועה(פנטזיה בפה מינור של שופן..). זה פשוט שונה ממוסיקה פופולארית באופי וב"מנהגים". ולגבי הפתיחות- מצטער, אבל המוסיקה הפופולארית כבר לא עושה לי את זה(גם אני האזנתי לה פעם, לפני שהתחלתי לנגן). לא הכל, אבל יש שם יותר מדי אמנים שמצליחים בגלל מסחור ולא בגלל כשרון.

 

[גרדיציו]

תגיד לי אם הקשבת לבאים:

פינק פלויד, בוב דילן, ביטלס, THE DOORS, פרוגרסיביים למיניהם (גת'רו טול, ג'נסיס, קינג קרימסון, קאמל, יס, THE MOODY BLUES), דייויד בואי, קווין, ג'וני מיטשל, ג'ימי הנדריקס, BLOOD SWEAT & TEARS, לד זפלין, ניק דרייק... תבין, אני התחלתי את החיים עם מוזיקה פופולארית- עברתי למוזיקה קלאסית באטימות מוחלטת, טענתי בדיוק כמוך שכל השאר זבל... ואז נפתחתי בחזרה אל המוזיקה של תקופתנו, אבל בהעמקה ופתיחות גדולה מאוד. נכנסתי דרך הפרוגרסיב, הרוק המתקדם- זה רוק שהיה בעיקר בשנות ה-60 וה-70 והוא בעצם מבוסס על מוזיקה קלאסית. מדובר באמנים שהכירו את המוזיקה ורצו לקחת את הרוק לכיוון מתקדם יותר, אז הם אוסיפו אלמנטים רבים מאוד של תחכום למוזיקה. קטעים ארוכים, מורכבים, אינסטרומנטליים, ומלאי מחשבה ורגש- אמנותי לא פחות ממוזיקה קלאסית. מדובר, אגב, במוזיקה שצריך להרגיל את האוזן אליה- לא פחות ממוזיקה קלאסית. חלק מהדברים מאוד קשים ומאוד מאתגרים ויקח הרבה זמן ותרגול עד שתבין מה טוב בהם... כמובן שעד היום מוזיקה קלאסית היא שיא השיאים בעיניי, המוזיקה הגדולה ביותר והנפלאה מכולן, אבל אני בחיים לא אצא מנקודת הנחה שזו המוזיקה היחידה שחובבי האמנות והמוזיקה האמיתיים (היינו, אלה שמחפשים את היופי) יכולים להאזין לה.

 

[cut2]

נראה לי שאתה ואני עברנו את אותו המסלול

רק שהיום אני פחות מתחבר לפרוגרסיב ויותר לרוקנרול ופופ (מהסוג הטוב). נותרו עוד כמה שאהבתי אליהן נותרה בעינה (מעל הכל ג'נסיס, אבל גם קרימזון, יס, וג'נטל ג'איינט). סתם בשביל הקוריוז והעניין - מה היו הדברים הראשונים שפתחו לך את הראש לעולם הקלאסי?

 

[L m a o]

הדברים הראשונים?

כמובן, מארש תורכי, פרלוד מס' 2 אופוס 9 של שופן(זה כל כך מצחיק, גם היום כשאני מכיר את כל היצירות שלו הפרלוד הזה מעלה בי רגשות). התזמורת הצטרפה יותר מאוחר- היום אני מעדיף תזמורת\ווקאלי, אבל כמובן שגם קאמרית וסולו. לווקאלי- המוטטים של מנדלסון פתחו אותי. לקאמרית- בעיקר שומאן. לתזמורתית- מנדלסון והיידן בעיקר. ראוי לציין שגם בילדותי המוקדמת יותר ניגנתי(לא בצורה רצינית) ושמעתי קלאסית, אבל מהסוג הנדוש, אוספים כדוגמאת הקלאסי הראשון.

 

[L m a o]

אוי, חשבתי שאת גרדיציו שמוסיף משהו ../images/Emo122.gif

לא נורא

 

[cut2]

וגם אני בן ../images/Emo13.gif

 

[גרדיציו]

תלוי

עברתי איזשהו תהליך של התרגלות למוזיקה קלאסית כשהקשבתי לפסקולים- את הפסקול של שר הטבעות הכרתי לאורכו ולרוחבו, ומאוד אהבתי אותו. חלחל לי שאני מאוד אוהב מקהלות, וכשהגיעה ההזדמנות והדיסק 'קולות מן השמיים' נקלע לבית שלי, החלטתי לשמוע אותו- וזו הייתה בעצם נקודת המפנה. משם הכרתי את 'משיח' של הנדל דרך קונצרט, ואז קיבלתי מחבר את הרקוויאם של מוצרט, גלוריה של ויואלדי, העלמה והמוות (מאוד שמחתי לשמוע את מידת החיבור שלך לרביעייה הזאת, שעד היום נשארה אחת היצירות האהובות גם עליי) ועוד כל מיני דברים שמאוד תפסו אותי. בקיצור אפשר להגיד די בבירור שנכנסתי למוזיקה קלאסית דרך מוזיקה ווקאלית, למקהלה בפרט.

 

[cut2]

טוב, כאן אנחנו שונים

חבר שניגנתי איתו פעם הביא לי את השניה של מאהלר (כדי להתרשם מהתזמור, לדבריו), וממש התמכרתי לפרק הראשון. הייתי שומע את זה המון, המון. אחר כך הכרתי את 'תפוז מכני' של קובריק, וההתאהבות בבטהובן (תשיעית, ואז כל היתר) הגיעה מהר מאוד. משם דברים התגלגלו לאיך שהם היום (חיבה עזה למוסיקה קאמרית ומוסיקה קולית).

 

[גרדיציו]

בסוף הגענו לאותה הנקודה

מוסיקה קאמרית ומוסיקה ווקאלית אהובות מאוד גם עליי, אבל בשביל הבירור האחרון והסופי- לאיזה תקופות אתה הכי מחובר?

 

[cut2]

שאלה נורא נורא בעייתית

אני מחובר להמון המון דברים, ולדידי העיסוק בתקופות (ואולי אף עצם השימוש בטרמינולוגיה הזו, 'תקופות', שהרי מוזיקה היא דבר הרבה יותר אורגני מזה!) הוא מעט מגביל. אבל אם חייבים לבחור, אני חושב שאני הכי מתרגש ומתלהב מהתקופה הקלאסית. החל מהמוסיקה של בניו של באך, דרך היידן, בוקרני וכמובן מוצרט, ועד בטהובן והאספקט הקלאסיציסטי של שוברט. יש בליבי אהבה עצומה לבראמס ושומאן (והכי מכולם, שוברט, שרוחו לרוב נטועה ברומנטיקה), וחיבה עזה למאהלר, ברטוק ודביסי. אני משוגע על בארוק ועל באך, בהיסטריה. אבל הכרחת אותי לבחור, אז הנה

. אתה מסוגל לתת תשובה קלה לשאלה כזו?

 

[L m a o]

אז זהו, שמאוד אהבתי אותם פעם

עדיין יש לי דיסקים שוכבים פה בחדר, שלעיתים אבא שלי מאזין להם. בדיוק הסגנון הזה. אני מדבר על המוסיקה שיש היום בצ'ארטים של-MTV

 

[cut2]

../images/Emo45.gif! ../images/Emo45.gif! שכויח

קודם כל ממש ריגשת אותי עם הבחירה לשים את הפרק השני מהעלמה והמוות. זה פשוט מתבקש במהלך טיעון כזה - מעולה! וארחיב ואציין שזה אחד הפרקים הכי יפים שאני מכיר, מכל מוזיקה שהיא. וזו פשוט רבעייה ענקית, בכלל. מי שלא מכיר - להכיר, להכיר, להכיר, ומהר. (אגב, הביצוע של האלבן ברגים שקישרת אליו ממש לא מפיל, לדעתי. צליל לא כל כך יפה, בעיקר של הכינורות. למרות שהצילום והסט מקורי ושווה.) עוד דבר, לעמית, מוזיקה קלאסית ממש לא נכתבה רק על ידי ילדי פלא. היו המון מלחינים בינוניים וגם כאלה שהיו 'סתם' מוצלחים, העובדה שכיום אנחנו זוכרים ומתייחסים בעיקר למונטוורדי, מוצרט, בטהובן, היידן, ברליוז ומאהלר, זו פשוט דרכה של ההיסטוריה לסנן את הטובים ביותר, וזה מה שנקרא מבחן הזמן. גם במוזיקה הפופולרית יש גאונים, כמו הביץ' בויז והביטלס (שהם גאוני פופ) או צ'יק קוריאה ומיילס דיוויס (שהם גאוני ג'אז). עמית, כתבתי זאת הרבה פעמים בעבר ואכתוב זאת שוב - אני באמת מקווה שיום אחד תוכל לחיות בשלווה ואף להעריך את שני העולמות. זה רק מפרה יותר ומרגש יותר. וחזרה אליך (גרדיציו), כאמור הסכמתי עם כל מילה שלך, למעט קטע קטנטן - "אני מבטיח לך, כל עוד אתה לא משתעמם ממלודיות בכלליות וכל עוד אתה לא מחפש מקצבים מגניבים במוזיקה, אלא יופי..." וגו' - אני כן מחפש מקצבים מגניבים, והרי ידוע שברוק וג'אז הגרוב הוא אחד הדברים האלמנטריים. אבל לא חשוב, בסופו של דבר מה שמשנה, במילותיך - "צריך להיות פתוחים".

 

[L m a o]

דיברתי על סקריאבין, שהיה ילד פלא.

דרך אגב- לפני מוצארט לא היו ילדי פלא, לא היה מושג כזה, אבל בהחלט היו גאונים. לגבי הפופולארית- אני מצטער מאוד, אבל אני חי בסביבה של טינאייג'רים ששומעים מייקל לואיס וריהאנה בגלל איך שהם נראים, ואם הם שומעים רוק אז בשביל התדמית- ואני אומר את זה בכנות. נורא נורא מרגיז אותי, שבאודישנים לתכניות ריאליטי זמרים שרים, אומרים סולם(לפעמים הם אומרים דברים מוזרים כמו "סולם לה בסול" במקום במול), ושרים בסולם אחר(אם אפשר לקרוא לזה כך.. וכן, בדקתי עם הפסנתר)- אבל חושבים את עצמם ככאלו שלמדו סולפג' או שירה קלאסית ויכולים לשיר סולמות. אם הייתי השופט הייתי שואל אותם אם הם בכלל יודעים מה זה סולם. יש היום(דגש על היום) הרבה אמנים לא מקצועיים, שמוערכים הרבה יותר מאמנים קלאסיים(ובכל זאת, כשאני אתחתן זה לא יהיה לצד האיטלקית של מנדלסון וואלסים של שטראוס, צריך להתחשב בקהל). דרך אגב, לפעמים נורא בא לי להפסיק לנגן ולחזור לשמוע רק מוסיקה פופולארית(בלי קשר למה שאמרת, אני יודע שזו לא כוונתך), אבל זה נעלם תוך כמה שניות. בהחלט הייתי אומר שיש לי 'טראומה' או רגשות עליונות מופלית כלפי הקלאסית, בגלל שאנשים מסתכלים על זה כמשהו מוזר(או שאומרים "זה מה שאתה שומע? זה ממש עצוב"- עצוב לא מהבחינה שהמוסיקה לירית, אלא עצוב שאני שומע קלאסית).

 

[cut2]

אין בעיה

אני מצליח להבין אותך. אני בתיכון עוד לא כל כך אהבתי קלאסית (טיפה מאהלר וקמצוץ בטהובן - לא ברמה שראוי להרחיב עליה את הדיבור), אבל כן שמעתי דברים שונים מאוד מיתר התלמידים, ובכל זאת (ואולי גם בגלל שלמדתי בתל-אביב), הצלחתי למצוא את הקבוצה שהתאימה לי והיה לנו דיבור משותף (כמובן שזה לא רק על מוזיקה, אלא גם סרטים, ספרים והשקפות עולם הומניות בכלל). אני מאחל לך שכשתגיע לצבא/לעולם ה'רגיל', ותגלה שיש מליון מטומטמים שם בחוץ - לנצח - תעבור איזושהי חוויה מתקנת בתחום. אה, וכמובן שתכניות ריאלטי, ריהאנה ומייקל לואיס אלו זוועות-על וצריך להתייחס אליהם בהתאם.

 

[בובי וולנטינו]

אהבתי את הגישה הדיפלומטית מאוד

אני ניסיתי ואני לא מתחבר למוזיקה ה"מורכבת" אני אוהב יצירות מלודיות נעימות עם מעט ניסיונות לתחכום אני אוהב דברים נעימים וגם קצת שמחים שנעשים עם פסנתר דווקא לפי דעתי ביצועי קאוורים בפסנתר הם מאוד לעניין חבל שההקלטה היא באיכות מאוד נמוכה. אין ספק שטכנית הם מאוד חלשים לעומת הגאונים שמנגנים את היצירות שלכם, אבל הם נעימים פחות יומרניים ויש בהם סממן של נשמה. אני אוהב ג'ים ברייקמן , ניימן, אנלא אוהב את קליידרמן אבל אני מאמין שזה הכיוון

 

[L m a o]

אנחנו לא מודדים כשרון לפי טכניקה

לכל הפסנתרנים יש טכניקה, הביצוע הוא קובע. ואין דבר כזה קאבר, כל אחד והביצוע שלו. גאון הוא לא מי שיש לו טכניקה, אלא מי שמלחין יצירות גאוניות. זה קצת מעצבן שאתה אומר שבשלך יש סממנים של נשמה(בעוד הביצוע לא לטעמי מבחינה ארטיקולטיבית) ובשלנו אין. יש בקלאסית תקופה שלמה שממש דגלה בזה- הרומנטית, בערך 100 שנה, בנוסף לתקופות האחרות שגם בהן יש נשמה ואמנות ביצוע. שמעת כמה קטעים וכבר אתה מחליט שאתה יודע מה זה מוסיקה קלאסית?